סיקור מקיף

דר. משה נחמני

ד"ר Steve Swioklo ופרופסור Che Connon עם הקרנית הצבעונית [באדיבות: Newcastle University, UK]

קרנית אנושית המיוצרת במדפסת תלת-ממדית

קרניות אנושיות הודפסו, לראשונה אי פעם, בעזרת מדפסת תלת-ממדית על ידי מדענים מאוניברסיטת ניוקאסל. המשמעות היא שהשיטה תוכל לשמש בעתיד לשם הבטחת הספקה בלתי מוגבלת

חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

חלבון הדבקה המופק מתוך חיידק מזיק

חוקרים מתארים כיצד החלבון המאפשר לחיידקי סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקוס להיצמד לתאים אנושיים מיוצר ונארז. המחקר יוכל לקדם את הפיתוח העתידי של סוגי אנטיביוטיקה חדשים.

לעמוד הראשי. מקור: צילום מסך מסרטון יוטיוב של Nagoya University Research.

ניתן לגלות סרטן בדגימת שתן

חוקרים הצליחו לפתח התקן על בסיס ננו-תיל המסוגל לאתר רמות מיקרוסקופיות של סמנים בשתן המרמזים על התפתחותה של מחלת הסרטן

הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA.

האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?

לראשונה אי פעם, חוקרים צפו בהיווצרותם של חיים במדבר היבש ביותר בעולמנו, עובדה המרמזת כי חיים יוכלו להיות חבויים בתוך הקרקע של כוכב הלכת מאדים

איור רעיוני של מדבקה נושאת מיקרו-מחטים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. [באדיבות: Chen lab, NIBIB]

מדבקת גוף לניטור רמות הסוכר בחולי סכרת

חוקרים הצליחו לפתח מדבקת גוף ביוכימית המכילה מיקרו-מחטים מתמוססים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. ההרכב הביוכימי של התרכובות האי-אורגניות שבמדבקה מגיב לכימיית הדם במטרה לשלוט

שיטה חדשנית להפרדת איזוטופים

חוקרים הצליחו לפתח שיטה חדשנית להפרדת דויטריום באמצעות משפחה מיוחדת של חומרים אורגניים שממדי החרירים שבתוכם משתנים בעקבות ספיחת גזים

אב טיפוס של הגלאי המאתר פיזור קוהרנטי של חלקיקי נויטרינו (באדיבות: Jean Lachat/University of Chicago).

הגלאי שחשף את חלקיק הנויטרינו

אחת מפריצות הדרך החשובות בשנת 2017 לפי מגזין Science: פיזיקאים הצליחו לזהות את החלקיק התת-אטומי החמקמק ביותר, הנויטרינו, חשיפה ששפכה אור חדש על גרעין האטום.

דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

החיים ברמה האטומית

אחת מפריצות הדרך החשובות בשנת 2017 לפי מגזין Science: מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני (cryo-EM) המאפשר לקבל תמונות של רכיבים אטומיים בכושר הפרדה מעולה

תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

גלאי מהיר ורגיש לזיהוי מימן

מדענים הצליחו לפתח גלאי מימן מהיר במיוחד המסוגל לאתר גז מימן בריכוזים שמתחת לאחוז אחד, וזאת תוך פחות משבע שניות. בנוסף, הגלאי מסוגל לאתר גז

ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

צוות חוקרים הצליח לפתח טכנולוגיית קישור ייחודית שמטרתה למזג בין נשא להעברה של תרופה סינתטית (ננו-כמוסה של חומצת גרעין) לבין גישה חדשה לפפטיד מצולב. הנשא

ננו-חלקיקים המסוגלים להעביר באופן ממוקד תרופות לתאי גזע סרטניים (צהוב), אותם תאים נדירים בתוך הגידול (כחול) המאפשרים לגידול לחזור או להתפשט. [באדיבות: Dipanjan Pan]

ננו-חלקיקים נושאי תרופות למאבק בתאי סרטן

בתוך החלקיקים מצויה התרופה ניקלוזאמיד, תרופה הניטלת בדרך כלל לשם טיפול בזיהומים, אולם בתחום המאבק בתאי גזע סרטניים היא מצליחה לחסום מסלולים של ביטוי גנים

אילוסטרציה. צילום: U.S. Air Force photo/Staff Sgt. Luis Loza Gutierrez.

חומרים אורגניים הזוהרים בחשיכה

חוקרים הצליחו לפתח, לראשונה אי פעם, חומרים הזוהרים בחשיכה ואשר מבוססים על מולקולות אורגניות. החומרים החדשים מיתרים את השימוש במתכות יקרות ואת תהליכי העיבוד בטמפרטורות

תמונות מתוך מיקרוסקופ אלקטרונים סורק מציגות אנודה המורכבת מאספלט, ננו-רצועות של גרפן וליתיום מצד שמאל; ואותו החומר ללא הליתיום, מצד ימין. ההרכב החדשני, שפותח באוניברסיטת Rice, מהווה צעד ראשון לפיתוחן של התקני טעינה המסוגלים להטעין סוללות חשמליות ומצברים במהירות העולה פי 20 מזו הקיימת כיום. [באדיבות: Tour Group/Rice University]

אספלט עבור טעינת סוללות

חופן אספלט עשוי להיות הסוד לסוללות ליתיום המסוגלות להיטען במהירות הכפולה פי עשרים מהמהירות הקיימת כיום, זאת לפי מחקר חדש שפורסם זה מכבר

דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

בקרוב נוכל לקבל תמונות מפורטות במיוחד של מולקולות החיים ברזולוציה אטומית, בזכות ההתגברות על תופעת הרס של חומרים ביולוגיים בשל עצם הצפיה בהם, בידי שלושה

פטריות שורש חומות (Gloeophyllum sepiarium) [באדיבות: Karel Tejkal]

פטריות המסוגלות לפרק עץ

חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס חושפים את המנגנון המדויק באמצעותו פטריות שורש חומות מצליחות לפרק ביומסה של עץ, זאת ללא שימוש באנזימים.

תמונת אילוסטרציה של ביו-מגוב (משמאל) המלא בחיידקים המעוטרים בננו-גבישים קולטי אור העשויים מקדמיום סולפיד (במרכז) שמטרתם להמיר אור, מים ופחמן דו-חמצני לכימיקלים שימושיים (מימין) [באדיבות: Kelsey K. Sakimoto]

חיידק המצמיח על עצמו לוחות סולאריים

"במקום להסתמך על כלורופיל בלתי יעיל בכדי לקלוט את אור השמש, הצלחנו לפתח חיידק המסוגל לכסות את פני השטח החיצוני שלו בננו-גבישים מוליכים למחצה זעירים

גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב

מדענים הצליחו לפתח אלקטרודות מוח גמישות יותר המצמצמות את הנזק לרקמות תוך קבלת אותות ברורים מהמוח

אילוסטרציה: pixabay.

שיטה חדשנית לגידול אצות לשם ייצור ביו-דלק

חוקרים מאוניברסיטת המדינה של וושינגטון הצליחו לפתח שיטה חדשנית לגידול יעיל יותר של אצות – בתקופה של ימים במקום בשבועות – תוך הפיכת האצות לשימושיות

בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לפתח חומר פלסטי זול שיוכל להוות את הבסיס לפיתוחם של בגדים המקררים את הלובשים אותם, תוך הפחתת נפח השימוש במזגנים.

איור גרפי המתאר כיצד סוכר ופחמן דו-חמצני מומרים לפלסטיק. באדיבות Georgina Gregory.

פלסטיק המופק מתוך סוכר ופחמן דו חמצני

בעתיד ניתן יהיה לייצר סוגי פלסטיק ביו-מתכלים תוך שימוש בסוכר ופחמן דו-חמצני בלבד, פלסטיק מתכלה שיוכל להמיר את הפלסטיק הקיים היום המתקבל מתוך נפט גולמי.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן