דר. משה נחמני
- דר. משה נחמני
- ינואר 31, 2024
- תגובה אחת
מבנים חדשים של טבעות פחמן מעלים ספקות באשר להגדרה הנוכחית המקובלת של המושג ארומטיות
- דר. משה נחמני
- ינואר 24, 2024
- 4 תגובות
הרעיון של לכידת פחמן דו-חמצני או המרה שלו לחומרים אחרים, זאת בכדי להיאבק בשינויי האקלים אינו חדש. אולם, סתם לאחסן פחמן דו-חמצני במתחם מסוים עלול להוביל לדליפתו לסביבה
- דר. משה נחמני
- ינואר 16, 2024
- אין תגובות
חוקרים השתמשו במגוון שיטות על מנת לחשוף את הפולימורפים השונים הניתנים להכנה מחומר גבישי משותף ואת מסלולי ההמרה של תצורה אחת לרעותה כתלות בטמפרטורה ובשיטת ההכנה
![חוקרים השתמשו במגוון שיטות על מנת לחשוף את הפולימורפים השונים הניתנים להכנה מחומר גבישי משותף ואת מסלולי ההמרה של תצורה אחת לרעותה כתלות בטמפרטורה ובשיטת ההכנה. [מקור: Thomas Rades/University of Copenhagen]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/12/530514_d3sc02802jf1_hires_357208-768x346.jpg)
- דר. משה נחמני
- דצמבר 2, 2023
- אין תגובות
חוקרים השתמשו במגוון שיטות על מנת לחשוף את הפולימורפים השונים הניתנים להכנה מחומר גבישי משותף ואת מסלולי ההמרה של תצורה אחת לרעותה כתלות בטמפרטורה ובשיטת ההכנה
![הדמיות ממוחשבות הראו כי שינוי הכיסוי של חד-השכבה שינה את החלקלקות של המשטח. הן כיסוי נמוך והן כיסוי גבוה הולידו משטחים חלקלקים מאוד, אך בשל סיבות שונות. [מקור: Sakari Lepikko et al 2023]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/11/530361_s415570230134636_981234.jpg)
- דר. משה נחמני
- נובמבר 29, 2023
- אין תגובות
החלקלקות של משטח יכולה להתכוונן על ידי שינוי החספוס שלו ברמה המולקולארית – כך מדגימים חוקרים מפינלנד
- דר. משה נחמני
- נובמבר 1, 2023
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 31, 2023
- תגובה אחת
טרם הסינתזה המוצלחת, לא היה ברור אם בכלל אפשר ליצור מולקולה כזו ולהשאיר אותה יציבה מספיק זמן לשם חקר המבנה שלה והתכונות האלקטרוניות שלה.
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 25, 2023
- תגובה אחת
לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר זה עשוי להיות משולב עם מחקרי התנהגות על מנת לראות את העולם דרך עיניהם של חרקים
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 21, 2023
- תגובה אחת
רשתות מתכתיות-אורגניות (MOF) יכולות ללכוד בבטיחות תרכובות פלואור בתוככי הנקבוביות שלהן בטמפרטורת החדר ולשחרר אותן בשעת הצורך
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2023
- 2 תגובות
כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות לשם מיפוי של רקמות ביולוגיות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 3, 2023
- תגובה אחת
פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות במיוחד של אור לשם מחקר הדינמיקה של אלקטרונים בתוך החומר"
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 2, 2023
- אין תגובות
קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
- דר. משה נחמני
- יולי 16, 2023
- אין תגובות
מודל הבינה המלאכותית של יבמ הצליח למצוא תרכובות הנקשרות לאתרים שונים על גבי חלבוני יעד כנגד מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף הקוביד וזזאת ללא הכרת מנגנון ההיקשרות של הנגיף לתא
![התא הסולארי מבוסס הצורן הגמיש יוכל לשמש ביישומים שבהם עושים שימוש כיום בתאים סולאריים יקרים יותר [מקור: Liu et al, Nature 2023]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/06/פאנלים-סולאריים-גמישים.jpg)
- דר. משה נחמני
- יולי 1, 2023
- 2 תגובות
חוקרים הדגימו שיטה חדשנית לייצור תאים סולאריים גמישים מצורן (סיליקון) שהינם יעילים יותר בעשרים וארבעה אחוזים מהתאים המוכרים כיום ועדיין ניתנים לגלגול כמו גליון נייר * הממצאים יוכלו לאפשר שימוש בתאים סולאריים ביישומים שהיום עושים שימוש בחלופות יקרות יותר של משטחים דקיקים.
- דר. משה נחמני
- מאי 12, 2023
- אין תגובות
הדגמה חלוצית ראשונה מסוגה מצביעה על האפשרות של עתיד "ירוק" יותר עבור מגזר רכיבי האלקטרוניקה
- דר. משה נחמני
- מאי 11, 2023
- אין תגובות
חוקרים הדגימו את היתרונות של חומר צביעה טבעי ולא-רדיואקטיבי על ידי צפייה בנגיפים ברמת הננומטר. החומר החדשני הוא חומר יציב מבחינה מבנית ומהווה מולקולה טבעית בעלת זמן מדף ארוך יותר מאשר החומר הרדיואקטיבי המשמש לרוב למטרה זו, אוראניל אצטאט (uranyl acetate)
- דר. משה נחמני
- מאי 1, 2023
- 4 תגובות
מדענים שפרסמו ב-2020 מאמר בנייצ'ר שבו מתארים מוליך על שפועל בטמפרטורת החדר טוענים כי ערכו ניסויים נוספים והשתמשו בנתונים נוספים מהניסוי המקורי וכעת הם מגישים אותו מחדש
- דר. משה נחמני
- אפריל 19, 2023
- תגובה אחת
ראשית, המולקולה מעגנת את עצמה לפני השטח של הקרומית, לפני שהיא חודרת לקרומית בכיוון ניצב לה. בשלב הבא היא משנה את המבנה התלת-ממדי שלה בעודה עוברת דרך הקרומית, מסתובבת פעם אחת לאורך הציר האורכי טרם הגעתה לצד ההופכי של הקרומית, שם היא יוצאת שוב מהקרומית
- דר. משה נחמני
- אפריל 5, 2023
- אין תגובות
חוקרים הצליחו לפתח יריעת חישה גמישה הנמצאת בתוככי צינור על מנת לנטר באופן רציף את איכות הנוזל שבו. על ידי מדידת המתח המושרה בתוך שכבה של ננו-צינורית פחמן, ניתן לקבוע את הריכוזים של חומרים שונים. מחקר זה יוכל להוביל לשיפורים משמעותיים בתחום איכות המזון וניקוי הסביבה
- דר. משה נחמני
- מרץ 24, 2023
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
- דר. משה נחמני
- מרץ 16, 2023
- 14 תגובות
במשך מאה השנים האחרונות, החומר הכימי טריכלורואתילן [trichloroethylene, TCE] משמש בקפה נטול קפאין, בניקוי מתכות ובבגדים שעברו ניקוי יבש. החומר עצמו ידוע כחומר מסרטן, הוא קשור להפלות, למחלת לב מולדת ולעלייה של פי חמישה בשכיחות ההופעה של מחלת הפרקינסון
- דר. משה נחמני
- מרץ 14, 2023
- אין תגובות
לראשונה אי-פעם, מדווחים חוקרים אודות המבנה המוצק של יוני כלורוניום מבוססי פירידין. תרכובות אלו ידועות בספרות בתור צורוני ביניים בתגובת החמצון של כהלים שניוניים, אולם עד כה היה קשה מאוד לבודד אותן
![תמונת מבנהו של החומר zeo-3, זאוליט סיליקה חדשני בעל נקבוביות גדולות במיוחד [באדיבות: ICMM-CSIC]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/01/researchers-create-a-n-768x485.jpg)
- דר. משה נחמני
- ינואר 29, 2023
- 2 תגובות
צוות חוקרים בינלאומי הצליח לפתח את הזאוליט היציב והנקבובי ביותר הידוע עד כה המורכב כל כולו מסיליקה שכינויו ZEO-3
- דר. משה נחמני
- ינואר 19, 2023
- אין תגובות
אולם התנאים החריפים והחומציים של הקיבה גורמים להתפרקות ונטרול ההורמון החשוב הזה עוד לפני שהוא מספיק להגיע למעיים ומשם למחזור הדם. כדי להתגבר על כך החוקרים מוציאים את מולקולות האינסולין דרך דפנות הקיבה באמצעות מעין רובוט
![התרכובת המקרו-טבעתית P6AS יכולה ללכוד מגוון תרופות העלולות לגרום למינון יתר, לרבות אופיאידים, סמי הזיה וחומרים ממריצים, זאת תודות לנישה פנימית הידרופובית. [באדיבות: © Brockett et al., Chem 9, 1–20 April 13, 2022 Elsevier Inc]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/01/fx1.jpg)
- דר. משה נחמני
- ינואר 16, 2023
- אין תגובות
חומר מקרו-טבעתי חדשני יכול ללכוד מגוון תרופות במקרים של מינון יתר, לרבות אופיאידים, סמי הזיה וחומרים ממריצים, זאת הודות לנישה ההידרופובית שלו