מכון ויצמן

מאבק בנגיף קורונה. איור: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה

הכנסת "קדם תרופה" לגוף. מתוך המאמר המדעי. באדיבות מכון ויצמן

תרופה טרויאנית

הדמיה של תהליך ההרכבה העצמית: ייצור חלבונים ואר-אן-אי ריבוזומליים מגדילי די-אן-אי סינתטיים על-גבי שבב מוביל להרכבה עצמית של תת-יחידה חדשה של ריבוזום – גם היא על-גבי השבב. למטה משמאל: הדמיה של גדילי די-אן-אי מקובצים בכמה מברשות צפופות בצורת מעגלים, מימין: דימות פלואורסצנטי של מרבדים של תתי-היחידה שנוצרו בתום תהליך ההרכבה. פרופ' רועי בר-זיו, מכון ויצמן

ריבוזום בהרכבה עצמית

סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

חמישה ימים בבית, יומיים בעבודה. איורים: סאלי נווה

סגר לסירוגין

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

מגנט. המחשה: Image by W. v/d D. from Pixabay

המסע אל הקוטב

בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

רכבת המונעת בדלק מימן. צילום: Image by Erich Westendarp from Pixabay

בכוח המימן

שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

הדגמות של השיטה החדשה (שורה תחתונה) המאפשרת להתקרב למבנה העצמים הנחקרים (שורה עליונה) בתוך 100 ננו-שניות

אור הולך ושב

מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

הדמיה של הניסוי שבו התקבלו התמונות הראשונות של גביש אלקטרוני קוונטי, שקיומו נחזה לפני 80 שנה. החוקרים ראו אלקטרונים המסודרים כפנינים במחרוזת (כדורים אדומים) לאורך ננו-חוט. כדי לצפות באלקטרונים מבלי להשפיע עליהם, אלקטרון בודד (בירוק) שנישא באמצעות ננו-חוט נוסף שימש כחישן (גלאי סורק) שזיהה את השדות החשמליים שיוצרים האלקטרונים בגביש

כמו אלקטרון על תיל

הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

חרוט ארסי בפעולה. מחסל במהירות וביעילות דגים, תולעים ועוברי אורח אחרים הנקרים בדרכו

עקיצת החילזון

ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

גבישי פרובסקיטים האלידיים – תהליך ייצור פשוט וחגיגה לעיניים

בסֵדֶר גמור

החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע