מכון ויצמן

תאי תמך נדירים באוזן הפנימית של עכברים התחילו להפוך לתאי שיער חושיים

להלך בין הטיפות

כאשר החלבון NXF1 נמצא בתאים כראוי (משמאל), מולקולות האר-אן-אי (נקודות כתומות) של גן מסוים בעל אקסון אחד מיוצאות מהגרעין (מסומן בסגול) לנוזל התא. כאשר NXF1 מושתק (מימין), מולקולות האר-אן-אי נתקעות ברובן בגרעין

יצוא במסלול האיטי

  • אין תגובות
"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות
תוקד. מאושרת כיום לטיפול בחולי סרטן הערמונית בשלבים מוקדמים באירופה, במקסיקו ובישראל

אור חדש על "תוקד"

מעקב באמצעות שיטת דימוי חדשה, התגלו שינויים המובילים למיגורו של הגידול באופן בררני וללא פגיעה ברקמות הסמוכות
מעקב אחר המיקומים המדויקים של מצבי הקצה אפשר למדענים לבנות מפות מרחביות של זוויות הפיתול המקומיות ברזולוציה ובדיוק חסרי תקדים. מפות אלה חושפות תבנית נוף מורכבת של עמקים, פסגות ונקודות אוכף

לשים את השוליים במרכז

"התכונות החשמליות של החומר תלויות במידה רבה בזווית הפיתול המדויקת. במלים אחרות, יש להתייחס לאזורים עם זוויות פיתול שונות כאל חומרים שונים המחוברים זה לזה, אומר פרופ' אלי זלדוב
איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

  • 3 תגובות
תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. באדיבות מכון ויצמן

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

  • תגובה אחת
הוכחה לכך שאפשר להשתמש בתרופות שאושרו כבר למטרות אחרות, לטיפול בסובלים מכאב כרוני. מכיוון שבטיחותן של תרכובות אלה הוכחה בבני-אדם, ניסויים קליניים לשימוש החדש אפשריים כבר בעתיד הקרוב
מעבר אלקטרונים בחומר מוצק. באדיבות פרופ' נירית דודוביץ', מכון ויצמן

אור חדש על מצב מוצק: כיצד הבזקי אור מהירים עשויים לשנות את תכונותיו של חומר מוצק?

  • 5 תגובות
תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

  • תגובה אחת
תאים מתוכנתים מחדש: תאי בטא המייצרים אינסולין (מסומן בירוק) ו"קרובי משפחתם" – תאי דלתא המייצרים סומטוסטטין (מסומן באדום). תאים המתוכנתים מחדש מכילים לרוב שני גרעינים (מסומנים בכחול) – עדות לכך שהם במקורם תאים אקסוקריניים. מעבדתו של פרופ' מייקל ווקר, מכון ויצמן

היהפוך תא עורו?

  • 2 תגובות
על מחסום טבעי המפריע לתכנות מחדש של תאי לבלב
תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית (התאים ושלוחותיהם מסומנים באדום). ניתן לראות בתאי העצב שילוב צבעים (כחול-אדום-ירוק) הנוצר כתוצאה מסימון גרעיני התאים בכחול וסימון גורם השעתוק c-Fos בירוק. המדענים גילו כי c-Fos מוכנס לגרעינים באמצעות אימפורטין אלפא-3 (הסימונים בכחול מסביב – גרעיני תאים מסוגים אחרים הנמצאים אף הם בתרבית)

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

  • 3 תגובות
הדמיה של תקשורת בין שני תאים של המערכת החיסונית – תא T "קרבי" ותא מיאלואידי "מדכא". הניצוצות הצהובים נועדו להמחיש תהליכים תוך-תאיים הניתנים לגילוי באמצעות השיטה החדשה

טכנולוגיה חדשה מאפשרת "הצצה" אל הנעשה בתוך תאים

  • 3 תגובות
סטרונציום טיטנאט ברזולוציה אטומית. אישיות מפוצלת

הפרעת אישיות גבישית

  • 2 תגובות
השיטה מתבססת על קיטוב-על של גרעיני המימן במולקולות מים בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט ולאחר מכן התזתם על מולקולות ביולוגיות בתנאים פיסיולוגיים

מקלחת קרה

  • תגובה אחת
האבולוציה שבתוך האבולוציה. איור: מאיה שלייפר

האבולוציה שבתוך האבולוציה

  • 6 תגובות
חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

  • 2 תגובות
"מפעל חלבונים" על שבב. באדיבות מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן יצרו תאים מלאכותיים על-גבי שבב והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיף

  • תגובה אחת
הריאות. מתוך jumpstory

גישה חדשה לרפואת סרטן מותאמת-אישית: ציתות למסרים הפנימיים בתוך תאי הגידול

  • 2 תגובות
הדמיה של הר הבית בתקופת הורדוס. מסומנת בחץ – קשת וילסון. באדיבות מכון ויצמן

על זרעים ואבנים

  • תגובה אחת
חלקת יער מעורבת של חרובים, אלונים, אורנים ועצים נוספים ליד בית שמש. החוקרים מחפשים קשרים סימביוטיים בין מינים שונים של פטריות ועצים

הפטרייה הנעלמה

  • 3 תגובות
הצגה סכמטית של מולקולות בודדות בגביש מראה את התפתחות הסדר מדרגה נמוכה ביותר (אדום) לגבוהה ביותר (כחול)

משחקי גיבוש – על סדר הבוקע מתוך אי-סדר

  • תגובה אחת
ריקוד האלקטרון. מעבדתו של פרופ' שחל אילני, מכון ויצמן

ריקוד האלקטרון

  • אין תגובות
האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

  • אין תגובות
דימות מיקרו-CT של הגביש

גביש בהפתעה

  • אין תגובות
תאי T של עכברים המכילים ננו-בועיות (אדום) אשר הופרשו על ידי הבילהרציה

מה רוצה התולעת

  • 2 תגובות
ליבו של הגלאי בניסוי "קסנון 1 טון". הרגיש ביותר בעולם לחומר אפל

מדעני הניסוי "קסנון 1 טון" זיהו כמות גדולה מהצפוי של אירועים אשר עשויים להעיד על קיום פיסיקה חדשה

  • 14 תגובות
לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

  • 4 תגובות
"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

  • תגובה אחת
שורה ראשונה (מימין לשמאל): ענבל זיגדון, ד"ר יפעת מרבל, ד"ר מולי דיין וד"ר רון בן-יאיר (במסגרת), שורה שנייה: נועה חזקיהו, ד"ר מירב שמואלי ורועי מאור, שורה שלישית: נטע נודל, ד"ר אביטל אייזנברג-לרנר, מרסדס רוזנוולד וד"ר מתיאס קרמר, שורה רביעית: עדי אולמן וד"ר יהודית איטקה שגיב. לא נשברים תחת לחץ. צילום יחצ דוברות מכון ויצמן

עוצר יציאות ומנגנון שחרור בתא האנושי

  • 3 תגובות
גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

  • 3 תגובות
חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע דלג לראשי (מקש קיצור 1)דלג לחיפוש (מקש קיצור 2)דלג לתחומי מחקר (מקש קיצור 3)דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור 4)דלג לצור קשר (מקש קיצור 5)דלג למפת האתר (מקש קיצור 6)דלג להצהרת נגישות (מקש קיצור 7) ראשי חדשות מדע אירועים ואנשים פרסומים פודקאסטים גלריה על מכון ויצמן למדע עקבו אחרינוYouTubeטוויטראינסטגרםפייסבוקLinkedIn חיפוש חיפוש חיפוש מדעי החיים סביבה וטבע חלל ופיסיקה כימיה מתמטיקה ומדעי המחשב טכנולוגיה תחומי מחקר הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > שפת השורשים שפת השורשים האם הרכב החיידקים סביב שורשי הצמח משפיע על הצמח? 07.05.2020 מדעי החייםביולוגיה של מערכותנגיפים ומיקרואורגניזמיםסביבה וטבעאקליםסביבהצמחים וחקלאותחדשות מדע בשפה ידידותית צמח עגבנייה עם שורש מפוצל. שינויים בחיידקי הקרקע בצד A משפיעים על הפרשות מהשורשים בצד B. מעבדתם של אהרוני וקורנבלום. מכון ויצמן

האם הרכב החיידקים סביב שורשי הצמח משפיע על הצמח?

  • 3 תגובות
מחלות אוטואימוניות של איברים ספציפיים מתבטאות בין היתר בבלוטת התריס, בבלוטת יותרת הכליה ובתאי בטא בלבלב. מדוע המערכת החיסונית תוקפת דווקא איברים אלה ולא אחרים? איור פרופ' אורי אלון, מכון ויצמן

מה גורם למחלות אוטואימוניות?

  • 8 תגובות
המערכת הניסיונית, הכוללת אנטנת מתכת זעירה (שני ה"משולשים" הירקרקים) וחלקיקים פולטי אור המפוזרים מסביבה. צולם במיקרוסקופ אלקטרונים

מהם יחסי הגומלין בין אור לחומר באנטנה ננומטרית המכוונת לקליטת אור נראה?

  • אין תגובות
טריטון ונפטון (הדמיה). לפי ההשערות, טריטון הגיע מחוץ למערכת השמש ונלכד בשדה הכבידה של נפטון

האם שעון אטומי ישראלי יטוס לירחו של נפטון-רהב?

  • 2 תגובות
"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

  • 2 תגובות
פרופ' שראל פליישמן. מחקרו כבר הוביל לעיצוב חיסון פוטנציאלי נגד מלריה, וכעת הוא מרכז את המאמץ בנגיף הקורונה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לחמוק מבעד להגנות של הקורונה

  • אין תגובות
מאבק בנגיף קורונה. איור: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה

  • אין תגובות
הכנסת "קדם תרופה" לגוף. מתוך המאמר המדעי. באדיבות מכון ויצמן

תרופה טרויאנית

  • אין תגובות
הדמיה של תהליך ההרכבה העצמית: ייצור חלבונים ואר-אן-אי ריבוזומליים מגדילי די-אן-אי סינתטיים על-גבי שבב מוביל להרכבה עצמית של תת-יחידה חדשה של ריבוזום – גם היא על-גבי השבב. למטה משמאל: הדמיה של גדילי די-אן-אי מקובצים בכמה מברשות צפופות בצורת מעגלים, מימין: דימות פלואורסצנטי של מרבדים של תתי-היחידה שנוצרו בתום תהליך ההרכבה. פרופ' רועי בר-זיו, מכון ויצמן

ריבוזום בהרכבה עצמית

  • אין תגובות
פרופ׳ רוברט פלור, מנהל המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית במכון ויצמן למדע, מקבל את המשלוח הראשון של בדיקות שהגיעו למכון. צילום: דוברות מכון ויצמן

מכון ויצמן החל בבדיקות קורונה * מדעני המכון מציגים: נגיף קורונה במספרים

  • 2 תגובות
סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

  • אין תגובות
חמישה ימים בבית, יומיים בעבודה. איורים: סאלי נווה

סגר לסירוגין

  • אין תגובות
מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

  • אין תגובות
האמיגדלה. צילום: פרופ' רוני פז, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו דפוסי פעילות עצביים המאפיינים למידת התניה חדשה

  • אין תגובות
מימין: פרופ' איליה אברבוך, איליה טיוטיוניקוב ופרופ' יחיעם פריאור. תגלית מהדהדת. צילום: דוברות מכון ויצמן

האם אפשר ליצור תופעה של הד קוונטי בתוך מולקולה אחת יחידה?

  • אין תגובות
מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

  • 3 תגובות
מגנט. המחשה: Image by W. v/d D. from Pixabay

המסע אל הקוטב

  • אין תגובות
בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

  • תגובה אחת
חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

  • אין תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

  • תגובה אחת
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש