מכון ויצמן

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

  • אין תגובות
האמיגדלה. צילום: פרופ' רוני פז, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו דפוסי פעילות עצביים המאפיינים למידת התניה חדשה

  • אין תגובות
מימין: פרופ' איליה אברבוך, איליה טיוטיוניקוב ופרופ' יחיעם פריאור. תגלית מהדהדת. צילום: דוברות מכון ויצמן

האם אפשר ליצור תופעה של הד קוונטי בתוך מולקולה אחת יחידה?

  • אין תגובות
מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

  • 3 תגובות
מגנט. המחשה: Image by W. v/d D. from Pixabay

המסע אל הקוטב

  • אין תגובות
בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

  • תגובה אחת
חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

  • אין תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

  • תגובה אחת
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן

  • אין תגובות
מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

  • אין תגובות
רכבת המונעת בדלק מימן. צילום: Image by Erich Westendarp from Pixabay

בכוח המימן

  • 3 תגובות
שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

  • תגובה אחת
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

  • 3 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

חיפוש אחר השורשים הגנטיים של ALS בטריטוריות חדשות

  • 3 תגובות
החלק הפעיל של המולקולה "ארנספט" (חוטים בצבעי הקשת) נקשר לקולטן של הנגיף מצ'וּפּו (באפור). מלכודת דבש

מולקולה אשר מנטרלת ביעילות נגיפים קטלניים העוברים מבעלי-חיים לבני-אדם

  • 2 תגובות
ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

  • 3 תגובות
מפת חום במערכת גרפן הנתונה בשדה מגנטי חזק. בשוליים – טבעות שנוצרו מהתנגשות אלקטרונים בפגמים אטומיים בודדים

ממצאים חדשים מציגים תמונה מדויקת יותר של זרימת אלקטרונים במצבים קוונטיים

  • 2 תגובות
סכרת הריונית. איור: shutterstock

אלגוריתם יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

  • אין תגובות
הדגמות של השיטה החדשה (שורה תחתונה) המאפשרת להתקרב למבנה העצמים הנחקרים (שורה עליונה) בתוך 100 ננו-שניות

אור הולך ושב

  • 2 תגובות
פרופ' דניאל זייפמן על רקע הטבעת הקריוגנית הגדולה בהיידלברג. תחליף למכונת זמן

מה היו המבנה והדינמיקה של החומרים הראשונים ביקום?

  • 5 תגובות
כיראליות. איור: יובל רוביצ'ק, עבור דוברות מכון ויצמן

גבולות הגזרה: עד כמה עמוק טבועה תופעת הכיראליות במולקולות?

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

  • אין תגובות
אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

  • 2 תגובות
חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

  • 7 תגובות
הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

  • 2 תגובות
הדמיה של הניסוי שבו התקבלו התמונות הראשונות של גביש אלקטרוני קוונטי, שקיומו נחזה לפני 80 שנה. החוקרים ראו אלקטרונים המסודרים כפנינים במחרוזת (כדורים אדומים) לאורך ננו-חוט. כדי לצפות באלקטרונים מבלי להשפיע עליהם, אלקטרון בודד (בירוק) שנישא באמצעות ננו-חוט נוסף שימש כחישן (גלאי סורק) שזיהה את השדות החשמליים שיוצרים האלקטרונים בגביש

כמו אלקטרון על תיל

  • 6 תגובות
הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

  • 9 תגובות
חרוט ארסי בפעולה. מחסל במהירות וביעילות דגים, תולעים ועוברי אורח אחרים הנקרים בדרכו

עקיצת החילזון

  • תגובה אחת
ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

  • תגובה אחת
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

  • 3 תגובות
גבישי פרובסקיטים האלידיים – תהליך ייצור פשוט וחגיגה לעיניים

בסֵדֶר גמור

  • 5 תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

  • אין תגובות
מבנה תלת-ממדי של נוגדן (מסומן בכחול ובטורקיז) הקשור לאתר מטרה בנגיף אבולה. ד"ר רון דיסקין, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו כיצד פועלים חיסונים ניסיוניים נגד אבולה

  • אין תגובות
ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

  • 3 תגובות
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

  • תגובה אחת
תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

  • תגובה אחת
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

  • אין תגובות
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

  • 2 תגובות
קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

  • 7 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש