מכון ויצמן

חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים. איור: מעבדתו של ד"ר הלל אהרוני, מכון ויצמן

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים?

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

מבנה של מולקולת חלבון. איור: shutterstock

חלבון: יתרון וחיסרון

פרופ' לוסיו פרידמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

אפשר "לצפות" בחילוף החומרים במוח באמצעות MRI

גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

ואף על פי כן. איור: shutterstock

שאיפת אוויר משפרת את ביצועי המוח

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

בעקבות החלבונים הראשונים

תמונה 1: חיידקי אי-קולי בהגדלה פי 10,000. המקור לתמונה: Agricultural Research Service, דרך ויקיפדיה.

אותו חיידק – השפעה שונה

מודל אטומי של שתי תתי-יחידות בצלולוזום של החיידק Clostridium thermocellum. הכדורים המוזהבים מסמנים את מיקומם של התגים הפלואורסצנטיים שסייעו לנתח את התגובות הדינמיות בין תתי-היחידות

דלק מועשר בסיבים

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

דב קוטב על קרחון. איור: shutterstock

לשבור את הקרח – ולהשאיר אותו שלם

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א תאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח. צילום: נאס"א

המשימה המדעית של החללית הישראלית לירח

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

שני תאי אנדותל בכבד. התא מימין מבטא רמות גבוהות של הגן Wnt2 (אדום), והתא משמאל – רמות גבוהות של הגן Dkk3, הבולם את Wnt (ירוק)

חבר מביא חבר

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

פרופ' אלון חן. צלם: אקסל גריש

פרופ' אלון חן נבחר לנשיא הבא של מכון ויצמן למדע

חלוקת תאי גזע בלשד העצם. אספקה טרייה של מיליארדי תאים מדי יום. צילום: ד"ר קארין גולן, מכון ויצמן

ייצור התאים בלשד העצם מושפע ממחזורי היום והלילה