מכון ויצמן

חומות סידן פחמתי המגינות על מושבת חיידקים. איור: מכון ויצמן

לשבור קירות – ולהחלים

  • אין תגובות
רירית המעי בסמוך לגידול סרטני. האנזים ASL (חום-אדמדם), החיוני לייצור חנקן חמצני, הצטבר בכמויות גדולות בתאי הרירית, כנראה בניסיון להפחית את דלקת המעי, אשר מקדימה לעיתים תכופות את סרטן המעי הגס. צילום: איילת ארז, מכון ויצמן

לעזור לגוף לעזור לעצמו: כיצד להקל על קרוהן וקוליטיס?

  • תגובה אחת
עמוק באדמה: הגלאי נמצא במנהרה מתחת להר גראן סאסו באיטליה. צילום באדיבות מכון ויצמן

"קסנון 1 טון": מציבים גבול חדש לחומר האפל

  • 58 תגובות
הביומסה בעולם: למי יש יותר? אינפוגרפיקה: יעל שינקר, מגזין מכון ויצמן

מיפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים

  • 3 תגובות
נוירונים מתקשרים זה עם זה. איור: shutterstock

החלבון יגיב בזמן ובמקום המתאימים

  • אין תגובות
אף. איור: דוברות מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע החדירו "אף" ממוזער לתוך תא חי

  • תגובה אחת
אילוסטרציה. Credit: Darryl Leja, NHGRI.

ספר החוקים של התא

  • אין תגובות

כדור בדולח רפואי: שיטה חדשה לבחירת טיפול כימותרפי

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

העשבים השוטים מרימים ראש? טכנולוגיה חדשה תקטול אותם

  • 6 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

קצב שינוי הצורה של מולקולות עשוי להיות איטי יותר משחשבו עד כה

  • תגובה אחת
שדה סויה. מקור: United Soybean Board.

כמה מזון אנחנו מפסידים, ואיך אפשר להאכיל את כל האנושות לאורך זמן 

  • 2 תגובות
האכלה מפה לפה: הדמיה פלואורסצנטית של מעבר מזון מנמלה מלקטת לחברתהּ לקן (ראו סרטון 1). מקור: מגזין מכון ויצמן.

תחושת הבטן של הנמלה

  • אין תגובות
מערכת FLAME: לאחסן חלקיקי אור על מסלולי אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

לעצור את האור

  • 6 תגובות

תנאים של חיבה

  • 3 תגובות
מיקרו-גבישים שנוצרו באמצעות ריפוי עצמי תיקנו איזור שנהרס כליל בתוך גביש של פרובסקיט האלידי. באדיבות מכון ויצמן.

חומרים סולאריים המסוגלים לתקן את עצמם

  • אין תגובות
בני מעיים. חיידקים דמויי חוטים בחלל המעי של עכבר כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. באדיבות מכון ויצמן.

בין גנטיקה לאורח חיים: מה קובע את הרכב החיידקים בגופנו?

  • תגובה אחת
דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מאתגר ומהדהד

  • תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם

  • 3 תגובות

על הבוכנה הידועה לשימצה ובעיות אחרות

  • אין תגובות

גבולות הכוח או הרהורים על כוחה המניע של האש

  • 2 תגובות
"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

  • אין תגובות
צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

  • אין תגובות
חבל סאהל, הגובל בסהרה. היער גדול מסכום עציו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

נטיעת יערות באפריקה ובאוסטרליה עשויה לקרר את כדור הארץ

  • 5 תגובות
נגיפים (נראים בתמונה כעיגולים קטנים) תוקפים חיידקים. מערכות חיסון מתוחכמות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב

  • תגובה אחת
תמונת מונטאג' של צילומי וויאג'ר 2, בה נראה הירח טריטון בחזית, וברקע ענק הקרח נפטון. מקור: NASA/JPL/USGS.

מה הסיפור של טריטון?

  • אין תגובות
אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

  • אין תגובות
אילוסטרציה. אלגוריתם טוב הוא כזה שנפח הזיכרון שבו הוא משתמש קטן משמעותית מהגודל של מאגר הנתונים עצמו, כך שהחישוב יכול להיות מהיר ויעיל. מקור: DARPA.

דומה אבל פשוט יותר

  • אין תגובות
תאים סרטניים, אילוסטרציה. מקור: National Cancer Institute.

לא כל התאים הסרטניים נולדו שווים

  • אין תגובות
תאים מזדקנים (למעלה) ותאים רגילים (למטה) מהרירית הפנימית של ריאת עכבר, צבועים בצבעים המבליטים את סממני ההזדקנות (משמאל) או את מאפייני הרירית (ימין). צולם בעזרת טכנולוגיית ImageStreamX. מקור: מגזין מכון ויצמן.

ספירת מלאי של תאים מזדקנים

  • אין תגובות
"בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם". צילום: ברוק פנטון.

אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי

  • תגובה אחת
הדמייה של ריבוזום. מקור: 2014, Wong et al, CC-BY 4.0 license.

החלבון שמרדים את החיידק

  • אין תגובות
דג קיסר הדור. לא דומה כלל לדגיג הזעיר שהיה בתחילת הדרך. צילום: zsispeo.

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

  • אין תגובות
טפיל Plasmodium הגורם למחלת המלריה. מקור: Ute Frevert / Margaret Shear / Wikimedia Commons.

תרגיל ההונאה של טפיל המלריה

  • 2 תגובות
פרופ' אליזבטה בוארטו וד"ר טוביאס ריכטר מביטים אל האופק באתר החפירות "שובייקה 1" – כ-150 ק"מ מצפון-מזרח לרבת עמון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

שרידי עשבים שופכים אור חדש על התפתחות המהפכה החקלאית

  • אין תגובות
העיניים הכחולות הזוהרות של הסקאלופ מציצות מבעד לצדפה. מקור: Ceri Jones, Haven Diving Services.

מה רואה הצדפה?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

"ריח הפחד" מרגיע ומעורר אמון באנשים עם אוטיזם

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

  • תגובה אחת
פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

  • אין תגובות
ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

  • אין תגובות
מודלים מורכבים של שינויי אקלים חוזים, כי אזורי הסופות והגשם יוסטו לכיוון הקטבים עקב ההתחממות הגלובלית. מקור: NASA.

התחממות האקלים תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים

  • 7 תגובות
תא T (באדום) בוחר בתא B (בכחול) ל"מחנה האימונים". בירוק – תאי B חסרי ICAMs. צולם באמצעות מיקרוסקופ סריקת לייזר דו-פוטוני. מקור: מגזין מכון ויצמן.

אפליה חיסונית מתקנת

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

לחשוב מחוץ לשלד

  • 5 תגובות
עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

  • תגובה אחת
פעילות אנזימים בתא: האנזימים באדום, התוצר הסופי – בכחול (ראו סרטון בהמשך). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם

  • אין תגובות
הדמיה של קילונובה: מיזוג והתנגשות של שני כוכבי ניטרונים זעירים אך דחוסים מאוד. מקור: ESO/L. Calçada/M. Kornmesser.

נצפו לראשונה: התנגשות ומיזוג של שני כוכבי ניטרונים

  • תגובה אחת
חיידקים (בירוק) בתוך תאי סרטן הלבלב (תאי AsPC-1). הגרעינים של התאים צבועים בכחול והנוזל התוך-תאי בכתום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

גיס חמישי: חיידקים שחיים בתוך גידולים סרטניים משבשים את הטיפול התרופתי

  • תגובה אחת
מקרופאגים (בירוק) ואקסונים (באדום) ברקמת שומן חום. צולם באמצעות מיקרוסקופיה דו-פוטונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה

  • אין תגובות
השוואה בין מודלים ממוחשבים (בירוק) למבנים ניסיוניים (בסגול). דיוק ברמת האטום הבודד הן במבנה הכללי (משמאל) והן במקטעי הלולאות (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

שיטה ממוחשבת לייצור חלבונים מלאכותיים

  • אין תגובות
איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש