מכון ויצמן

פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

  • 2 תגובות
"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

  • תגובה אחת
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות
זוהי סדרת תצפיות שהחלה בזמן הקצר ביותר עד כה מרגע תחילת התפוצצות של סופרנובה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

שלוש שעות אחרי הפיצוץ

  • 3 תגובות
דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

  • אין תגובות
לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

  • אין תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

  • אין תגובות
המערכת המוצעת לשיגור ריחות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

להתווכח על ריח

  • תגובה אחת
מבנים מולקולריים אשר "מסננים" אלקטרונים על-פי המבנה הכיראלי שלהם. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הסוד הוא הצבע

  • אין תגובות
תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

  • אין תגובות
אוניית כבד של עכבר. צולם במיקרוסקופ פלואורסצנטי. השכבה האמצעית מכילה מולקולות רבות של אר-אן-אי שליח (נקודות לבנות) המקודדות את החלבון הפצידין, אשר מווסת את רמות הברזל בדם. מקור: מתוך המאמר - Halpern et al., Single-cell spatial reconstruction reveals global division of labour in the mammalian liver, Nature (2017).

מה שקורה בכבד

  • תגובה אחת
תרופות אנטיביוטיות. אילוסטרציה: pixabay.com.

"אנטיביוטיקה היא כמו פצצת אטום על המיקרוביום"

  • 3 תגובות
צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

  • 3 תגובות
פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

  • אין תגובות
"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

  • תגובה אחת
כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

  • אין תגובות
הדמייה ממוחשבת של פאג'ים תוקפים חיידק. המחקר החדש הראה כי הם מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום. מקור: Zappys Technology Solutions / Flickr.

נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום

  • תגובה אחת
מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

  • אין תגובות
עטלף פירות מצוי. מדעני מכון ויצמן מדווחים על סוג חדש של נוירונים שהתגלו במוח העטלף. הנוירונים הללו מקודדים את הכיוון והמרחק אל היעד שאליו מנווט העטלף ובאופן זה הם מהווים מנגנון עצבי ישיר לניווט אל מטרות. מקור: אורן פלס, Derivative work: User:MathKnight, ויקימדיה.

כיצד המוח מקודד את "נקודת היעד" שאליה רוצים להגיע

  • 5 תגובות
תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

  • תגובה אחת
הדמייה של נאס"א המתארת את "השערת ההתנגשות הענקית", שהמחקר החדש של מדענים ישראלים מערער על נכונותה.

מחקר ישראלי: הירח נוצר כתוצאה ממספר התנגשויות עם גרמי שמיים, ולא כתוצאה מהתנגשות אחת ויחידה

  • 3 תגובות
זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

החיפוש אחר פוּל הבר

  • אין תגובות
מה יכול לגרום את הבזק האור החזק ביותר שנצפה מאז ומעולם?

הבזק האור החזק ביותר שנצפה בחלל אי פעם – כנראה תוצאה מ"נפילה" של כוכב לחור שחור

  • תגובה אחת
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

שילוב תרופתי מנצח

  • תגובה אחת
עגבנייה. מקור: ויקימדיה / Manjithkaini.

למה לא לקלף עגבנייה

  • 2 תגובות
קיפודי ים. מקור: Nick Hobgood / ויקימדיה.

קוצים וקיפודים (במי הים)

  • תגובה אחת
תסמונת היויו - הרזיה והשמנה. איור: אלית אבני-שרון

חיידקי המעיים תורמים לתסמונת "ההשמנה החוזרת"

  • 2 תגובות
ד"ר שראל פליישמן

החוקים החדשים

  • אין תגובות
דר ולרי קריז'נובסקי

זקנים חסרי מנוח

  • 2 תגובות
מימין: מאיה שמיר, דניאל דר ופרופ' רותם שורק. סלילים קצרים

מישהו כיבה את המתג

  • אין תגובות

מירוץ החימוש הימי

  • אין תגובות
העין. איור: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
לימוד מתמטיקה. מתוך אתר קולג' מאונט מרי

לומדים בלי הכרה

  • תגובה אחת
נוסעים מותשים בשדה תעופה בפרנקפורט, גרמניה, 2008. צילום: Alberto Vaccaro / flickr.

שיטה חדשה עשויה לעזור לסובלים מג'ט-לג

  • תגובה אחת
איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

  • אין תגובות
מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

  • אין תגובות
תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

  • אין תגובות
אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

  • תגובה אחת
איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

  • אין תגובות
ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

  • תגובה אחת
תאי עצב. מקור: MR McGill / flickr.

עד קצה התא ובחזרה

  • 2 תגובות

כוחנו באחדותנו

  • 3 תגובות

פטנט אחד, שלוש תרופות

  • תגובה אחת
פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

  • תגובה אחת
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש