מכון ויצמן

צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

החיפוש אחר פוּל הבר

צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

שילוב תרופתי מנצח

עגבנייה. מקור: ויקימדיה / Manjithkaini.

למה לא לקלף עגבנייה

קיפודי ים. מקור: Nick Hobgood / ויקימדיה.

קוצים וקיפודים (במי הים)

תסמונת היויו - הרזיה והשמנה. איור: אלית אבני-שרון

חיידקי המעיים תורמים לתסמונת "ההשמנה החוזרת"

ד"ר שראל פליישמן

החוקים החדשים

דר ולרי קריז'נובסקי

זקנים חסרי מנוח

מימין: מאיה שמיר, דניאל דר ופרופ' רותם שורק. סלילים קצרים

מישהו כיבה את המתג

מירוץ החימוש הימי

לימוד מתמטיקה. מתוך אתר קולג' מאונט מרי

לומדים בלי הכרה

נוסעים מותשים בשדה תעופה בפרנקפורט, גרמניה, 2008. צילום: Alberto Vaccaro / flickr.

שיטה חדשה עשויה לעזור לסובלים מג'ט-לג

איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

תאי עצב. מקור: MR McGill / flickr.

עד קצה התא ובחזרה

כוחנו באחדותנו

פטנט אחד, שלוש תרופות

פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

החללית ג'ונו מרחפת מעל צדק. איור: נאס"א

ג'ונו מגיעה השבוע לצדק

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

אוכלים ללא הגבלה