מכון ויצמן

לימוד מתמטיקה. מתוך אתר קולג' מאונט מרי

לומדים בלי הכרה

  • תגובה אחת
נוסעים מותשים בשדה תעופה בפרנקפורט, גרמניה, 2008. צילום: Alberto Vaccaro / flickr.

שיטה חדשה עשויה לעזור לסובלים מג'ט-לג

  • תגובה אחת
איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

  • אין תגובות
מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

  • אין תגובות
תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

  • אין תגובות
אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

  • תגובה אחת
איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

  • אין תגובות
ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

  • תגובה אחת
תאי עצב. מקור: MR McGill / flickr.

עד קצה התא ובחזרה

  • 2 תגובות

כוחנו באחדותנו

  • 3 תגובות

פטנט אחד, שלוש תרופות

  • תגובה אחת
פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

  • תגובה אחת
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

  • תגובה אחת
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
עכבר מעבדה. צילום: shutterstock

מנגנון השולט בהתמודדות של עכברים עם אתגרים חברתיים

  • אין תגובות
ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

  • אין תגובות
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת
החללית ג'ונו מרחפת מעל צדק. איור: נאס"א

ג'ונו מגיעה השבוע לצדק

  • תגובה אחת
מיקרוגליה (בירוק בהיר) במוח עכבר בוגר. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

כיצד שיבושים בהתפתחות המערכת החיסונית יכולים לפגוע במוח העובר והילוד בעכברים המשמשים מודל לחקר מחלות מוח התפתחויות

  • אין תגובות
נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

  • תגובה אחת
חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

  • 30 תגובות
חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

  • אין תגובות
למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

  • 4 תגובות

אוכלים ללא הגבלה

  • תגובה אחת
לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
קשיש המתקשה בהליכה - אחד מתסמיני מחלת פרקינסון. איור: shutterstock

כיצד לפרק גושי חלבונים שאינם מקופלים כהלכה, אצל חולי אלצהיימר ופרקינסון?

  • תגובה אחת
תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

  • תגובה אחת
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות

מפרקים את המיפרקים

  • 3 תגובות
"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

  • תגובה אחת
ריף אלמוגים. צילום: shutterstock

אקווריום זעיר מאפשר לחקור השפעת שינויי אקלים על תהליכים מיקרוסקופיים באלמוגים

  • תגובה אחת

יעילות הפקת האנרגיה ממזון בגוף תלויה לא רק בסוג המזון, אלא גם בזמן האכילה

  • תגובה אחת
תאי סרטן הריאה. איור: shutterstock

פלישת התאים – כיצד ניתקים תאים סרטניים מהגידול ומייסדים גרורות?

  • 2 תגובות

מולקולות של אור

  • 4 תגובות
תאי עצב הזוהרים באור פלורסצנטי. המחשה: shutterstock

מדענים השתמשו בהבזקי אור והצליחו לווסת את עוצמת התקשורת בין אזורי מוח רחוקים זה מזה

  • אין תגובות
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

  • אין תגובות
שריר הלב. איור: shutterstock

לב העניין

  • אין תגובות
צֶבֶר המורכב מחלבון "תמיכה" (אפור) וממולקולת די-אן-אי. מבנה הסליל הבודד של הדי-אן-אי (בירוק), אותו ניבא המודל, תואם את מבנה הסליל שהתגלה בניסוי (כתום). מקור: מכון ויצמן למדע.

חיזוקים חיוביים

  • אין תגובות

מי תיאר נכון יותר את האבולוציה – דארווין או למארק?

  • 28 תגובות
סכיזופרניה. המחשה: shutterstock

מסננים את המידע הגנטי של הסכיזופרניה

  • אין תגובות
חרדה. המחשה: shutterstock

* חוויות רגשיות מהעבר משפיעות על הדרך שבה אנשים הנוטים לחרדה תופסים חוויות חדשות

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש