מכון ויצמן

העין. אילוסטרציה: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

  • אין תגובות

במעלה המדרגות העולות

  • 3 תגובות
נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

  • 2 תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

האם הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי מסוגלים להבחין בריחות לא נעימים?

  • 2 תגובות
פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

  • אין תגובות
סימני חיכוך של צמיגים על כביש. המחשה: shutterstock

נצמד ומחליק

  • אין תגובות

הישרדות – במוח

  • אין תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

עניין של ריח

  • 8 תגובות
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

  • אין תגובות
סופרנובה. המחשה: shutterstock

נקודות ציון ביקום

  • 2 תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

  • 10 תגובות
כוכב הלכת צדק. Credit: NASA/JPL/University of Arizona

שעון אטומי ישראלי ישוגר לכוכב-הלכת צדק

  • תגובה אחת
חולדה. צילום: shutterstock

מבנים עצביים בבסיס שערות השפם של חולדות מעבדים ומעבירים למוח מידע על תנועת השערות

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

חיידקים, אנשים, והמספרים שביניהם

  • 2 תגובות
מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

  • אין תגובות
מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד"ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר

הפיזיקה שמעבר לאופק

  • 25 תגובות
מחלה גנטית הנגרמת ממוטציה בגן בודד. איור: מכון ויצמן

כיצד גן בודד שגורם מחלה נדירה, מסייע בהבנת מחלות מורכבות כמו סרטן

  • 2 תגובות
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
תקשורת אופטית. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו לתלוש פוטון בודד מתוך הבזק אור

  • אין תגובות
מדענים בלבוש ייעודי עובדים על הקסנון 1 טון TPC. צילום: יח"צ

המטרה: לפתור את תעלומת החומר האפל

  • 20 תגובות
תזונה מאוזנת. המחשה: shutterstock

הבדלים בין-אישיים גדולים בין בני אדם שונים בתגובות למזון

  • אין תגובות
שעון ביולוגי. איור: shutterstock

קשר הדוק בין השעונים הביולוגיים בגופנו, לבין חילוף חומרים ותזונה

  • אין תגובות
חידת המוח הגברי. איור: shutterstock

כיצד אפשר לכוון את המוח להתנהגות אמהית בנקבות, ולהפחתת תוקפנות בזכרים?

  • אין תגובות
ננו-חלקיקים המגיבים לשינוי בחומציות הם בעלי פוטנציאל לשימוש ביישומים המבוססים על חשיפה לאור, למשל, נייר שמאפשר מחיקה ושיכתוב. צילום: מכון ויצמן

מתארגנים בחושך, מתפזרים באור

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. אילוסטרציה Mjak/Shutterstock

חיידקי המעיים מעורבים במחלות כדוגמת סכרת וקרוהן

  • 4 תגובות
ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

  • 3 תגובות
חלבונים בתוך התא. איור: Courtesy Nicolle Rager and National Science Foundation

מספריים לסילוק חלבונים

  • תגובה אחת
נמלים: צילום: shutterstock

נמלים שרכשו יֶדע באופן אקראי "נוטלות פיקוד" זמני, וחברותיהן מקבלות את מנהיגותן כמעין "צו שעה"

  • אין תגובות
חוש הריח. צילום: shutterstock

תפיסת הריח של בני-אדם יוצרת מעין "טביעת אצבע אישית"

  • תגובה אחת
הדמיה תלת ממדית של תאי סרטן המעי הגס. איור: shutterstock

תאי סרטן מאמצים תכונות של תאי הגזע של אותו איבר – ובכך מאיצים את התפשטות הגרורות

  • תגובה אחת
תמונה מתוך סימולציה של סופרנובה מסוג Ia.בסימולציה, כוכב המתפוצץ בסופרנובה מסוג Ia (בצבע חום כהה). חומר מהסופרנובה נפלט החוצה במהירות של כ -10,000 קילומטרים לשניה. החומר פוגע בכוכב המלווה שלו (בצבע תכלת). התנגשות אלימה זו מייצרת פעימות תת סגולות המפלטות מחור" שנוצר על ידי הכוכב המלווה. איור: דן קאסן

כוכב מתפוצץ בסופרנובה ולוקח עימו את הכוכב המלווה

  • תגובה אחת
עטלף פירות: צילום יובל ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

במוחם של יונקים קיים "מצפן" תלת-ממדי

  • אין תגובות
המדענים מצאו כי תאי עצב מסוימים במוחם של עטלפים חשים לאיזה כיוון נוטה ראשו של העטלף, ועשויים, עקב כך, לסייע בניווט במרחב
פרופ' חיים גרטי ז"ל. צילום: דוברות מכון ויצמן

פרופ' חיים גרטי, סגן נשיא מכון ויצמן הלך לעולמו בעת שכיהן בתפקידו

  • תגובה אחת
פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן

עתיד נקי – חומרים חדשים לאיחסון אנרגיה ירוקה

  • אין תגובות
ד"ר אוהד שמיר. מיומנויות מורכבות. צילום: מכון ויצמן

מכונות לומדות

  • 10 תגובות
מיטוכונדריה. איור: shutterstock

לאן נעלמו המיטוכונדריות האבהיות?

  • תגובה אחת
SN 2013cu

מדעני מכון ויצמן ניתחו את הרכב היסודות הנפלטים מכוכב נדיר, רגע לפני התפוצצותו

  • 5 תגובות
ריפוי גנטי. איור: shutterstock

צורתן של מולקולות ה-RNA מהווה קוד נוסף

  • אין תגובות
ננו-גבישים אשר הופכים שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לפוטון אחד בעל אנרגיה גבוהה, תחת מיקרוסקופ אלקטרונים

אנרגיה מאדום לירוק

  • אין תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות

הקפיצה הגדולה

  • 2 תגובות

מצב הצבירה: נזיל

  • תגובה אחת
פרופ' אלי וקסמן. קרינה קוסמית

כיצד נוצרים פוזיטרונים בחלל? מתי, היכן ואיך הם מתקדמים בגלקסיה?

  • 13 תגובות
תאי כבד בהגדלה גבוהה. צילום: shutterstock

סימן שאתה צעיר

  • אין תגובות
צילום מכיוון חלל המעי אל פני השטח שלהם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. ניתן לראות קבוצות של בועיות בולטות מפני השטח של תאי הגביע, בדרכן להשתחרר אל תוך חלל המעי. בעכבר נטול אינפלמזום הבועיות בולטות אך אינן מופרשות

בקרה, הבשלה והפרשה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש