מכון ויצמן

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

  • אין תגובות
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת
החללית ג'ונו מרחפת מעל צדק. איור: נאס"א

ג'ונו מגיעה השבוע לצדק

  • תגובה אחת
מיקרוגליה (בירוק בהיר) במוח עכבר בוגר. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

כיצד שיבושים בהתפתחות המערכת החיסונית יכולים לפגוע במוח העובר והילוד בעכברים המשמשים מודל לחקר מחלות מוח התפתחויות

  • אין תגובות
נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

  • תגובה אחת
חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

  • 30 תגובות
חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

  • אין תגובות
למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

  • 4 תגובות

אוכלים ללא הגבלה

  • תגובה אחת
לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
קשיש המתקשה בהליכה - אחד מתסמיני מחלת פרקינסון. איור: shutterstock

כיצד לפרק גושי חלבונים שאינם מקופלים כהלכה, אצל חולי אלצהיימר ופרקינסון?

  • תגובה אחת
תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

  • תגובה אחת
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות

מפרקים את המיפרקים

  • 3 תגובות
"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

  • תגובה אחת
ריף אלמוגים. צילום: shutterstock

אקווריום זעיר מאפשר לחקור השפעת שינויי אקלים על תהליכים מיקרוסקופיים באלמוגים

  • תגובה אחת

יעילות הפקת האנרגיה ממזון בגוף תלויה לא רק בסוג המזון, אלא גם בזמן האכילה

  • תגובה אחת
תאי סרטן הריאה. איור: shutterstock

פלישת התאים – כיצד ניתקים תאים סרטניים מהגידול ומייסדים גרורות?

  • 2 תגובות

מולקולות של אור

  • 4 תגובות
תאי עצב הזוהרים באור פלורסצנטי. המחשה: shutterstock

מדענים השתמשו בהבזקי אור והצליחו לווסת את עוצמת התקשורת בין אזורי מוח רחוקים זה מזה

  • אין תגובות
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

  • אין תגובות
שריר הלב. איור: shutterstock

לב העניין

  • אין תגובות
צֶבֶר המורכב מחלבון "תמיכה" (אפור) וממולקולת די-אן-אי. מבנה הסליל הבודד של הדי-אן-אי (בירוק), אותו ניבא המודל, תואם את מבנה הסליל שהתגלה בניסוי (כתום). מקור: מכון ויצמן למדע.

חיזוקים חיוביים

  • אין תגובות

מי תיאר נכון יותר את האבולוציה – דארווין או למארק?

  • 28 תגובות
סכיזופרניה. המחשה: shutterstock

מסננים את המידע הגנטי של הסכיזופרניה

  • אין תגובות
חרדה. המחשה: shutterstock

* חוויות רגשיות מהעבר משפיעות על הדרך שבה אנשים הנוטים לחרדה תופסים חוויות חדשות

  • תגובה אחת
העין. אילוסטרציה: shutterstock

מערכת הראייה מזהה עצמים הודות ליכולתה ללמוד יחידות זיהוי אטומיות

  • אין תגובות
ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

  • אין תגובות

במעלה המדרגות העולות

  • 3 תגובות
נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

  • 2 תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

האם הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי מסוגלים להבחין בריחות לא נעימים?

  • 2 תגובות
פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

  • אין תגובות
סימני חיכוך של צמיגים על כביש. המחשה: shutterstock

נצמד ומחליק

  • אין תגובות

הישרדות – במוח

  • אין תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

עניין של ריח

  • 8 תגובות
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

  • אין תגובות
סופרנובה. המחשה: shutterstock

נקודות ציון ביקום

  • 2 תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

  • 10 תגובות
כוכב הלכת צדק. Credit: NASA/JPL/University of Arizona

שעון אטומי ישראלי ישוגר לכוכב-הלכת צדק

  • תגובה אחת
חולדה. צילום: shutterstock

מבנים עצביים בבסיס שערות השפם של חולדות מעבדים ומעבירים למוח מידע על תנועת השערות

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

חיידקים, אנשים, והמספרים שביניהם

  • 2 תגובות
מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש