מכון ויצמן

וירוס. איור: shutterstock

ממצאים חדשים עשויים לקדם שימוש רפואי בנגיפים

  • תגובה אחת
מודל של נוגדן מסוג bNAb. אתרי הקישור נראים בתכלת, האיזורים המועדים למוטציות בוורוד

למפות את המבנה הגבישי של נוגדנים לנגיף האיידס

  • תגובה אחת
סיבי צלולוז בדופן תא צמח מוגדלים פי 50,000 באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

מפרקים מחסומים

  • תגובה אחת
מדעני המכון פיתחו טיפול מקדים שמאפשר להסיר את הליגנין שבצמח מבלי לגרום נזק לסוכרים
מערכת העיכול. איור: shutterstock

מדעני מכון ויצמן מגייסים משתתפים למחקר בתחום התזונה וחיידקי המעי

  • 10 תגובות
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

  • 3 תגובות
מימין: שרינה שטרים, פרופ׳ רבקה פולק, איתי אפודי, פרופ׳ סנפורד סמפסון, ד״ר ירון ויניק, רועי יצחק, פרופ׳ יחיאל זיק, ד״ר איתן אלחנני, הדס שץ-אזולאי, ד״ר סיגלית בורה-חלפון. עמידות

דיכאון, סוכרת ומה שביניהם

  • אין תגובות
חלק מהמערך של של הננו-לולאות מוליכות העל. קוטר החוטים שבתמונה הוא 25 ננו-מטר. אורך החוטים בלולאות הקטנות 150 ננו-מטר ובגדולות 500 ננו-מטר, כאשר קוטר החוטים המרכיבים כל לולאה הוא 25 ננומטרים (צילום; מעבדתו של פרופ' יוסף ישורון, אוניברסיטת בר-אילן)

מתנגדים להתנגדות

  • 2 תגובות
מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

  • 2 תגובות
המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

  • תגובה אחת
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

  • אין תגובות
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
הנבטת תפוחי אדמה. צילום: shutterstock

מדעני מכון ויצמן גילו כיצד נוצרים חומרים רעילים בתפוחי אדמה

  • אין תגובות
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מעגל לוגי המבוסס על 14 ננו-חוטים

במקום הנכון, בכיוון הנכון

  • אין תגובות

לראשונה נמדדה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה

  • 2 תגובות
מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

  • 6 תגובות
מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

  • 2 תגובות
זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

  • תגובה אחת
פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

  • תגובה אחת
חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

  • תגובה אחת
ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

  • אין תגובות
נוירונים בעת פיעילות. איור: L shutterstock

גלי פעילות עצבית במוח מספקים מידע על אירועים קוגניטיביים שהתרחשו בו בעבר

  • 23 תגובות
הבית הגדול של העכברים. איור: פרופ' טלי קמחי, מכון ויצמן

נא להתנהג בהתאם

  • 3 תגובות
מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

  • תגובה אחת
מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

  • תגובה אחת
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

שערי התקווה – מתברר כי דווקא נגיף האיידס יכול לסייע בהחדרת תרופות למוח

  • אין תגובות
מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

  • 5 תגובות
מערכת לגילוי ספין של אטום בודד. צילום: מכון ויצמן

באתי, ראיתי, קבעתי

  • 21 תגובות

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
פרופ' שפי גולדווסר. צילום: מכון ויצמן למדע

פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה

  • 4 תגובות
מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

  • תגובה אחת
ויקטור הס מתכונן לטיסה בכדור פורח

תעלומה מתגלגלת: מאה שנה לגילוי הקרינה הקוסמית

  • 2 תגובות
במערכת של גז דחוס, שבה כל המולקולות מסתובבות בכיוון אחד

סיחרור מהיר

  • 6 תגובות
סרטן השד

טובים השניים מן האחד

  • אין תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

  • 2 תגובות
מודלים תלת-ממדיים של חלבון MdfA טבעי ומוטנטי. למעלה: שתי חומצות האמינו החומציות בחלבון הטבעי, האחראיות לקישור הפרוטון, מסומנות בשחור, וארבע חומצות האמינו המוטנטיות, אשר מאפשרות הוצאת אנטיביוטיקה תוך קישור שני פרוטונים, מסומנות באפור כהה. למטה: התפלגות מטענים חשמליים על החלבון הטבעי (משמאל) והמוטנט (מימין). מטענים חיוביים מסומנים בכחול, מטענים שליליים מסומנים באדום

מירוץ חימוש

  • 2 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
פרופ' דוד מילשטיין. צילום: מכון ויצמן

פרופ' דויד מילשטיין בהרצאה ע"ש פרופ' עמוס דה שליט שתשודר ביום שני הקרוב (14/1) בשידור חי באינטרנט

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

ד"ר זוהר קומרגודסקי ממכון ויצמן למדע זכה בפרס "אופקים חדשים"

  • תגובה אחת
פרופ' נועם סובל. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: ריח לבן

  • 14 תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
חברי צוות המחקר, מימין: ד"ר יואב ליאן, ד"ר אסף ורדי, דניאלה שץ, שלומית שרוני, ד"ר מיגל פרדה ואורי שיין

הכחול הגדול

  • אין תגובות
מימין: ד"ר דרור שפיר, ד"ר נירית דודוביץ, אורן פדהצור, הדס יגר, ד"ר בארי ברונר, מיכל דגן. מהר יותר. צילום: מכון ויצמן

חלון הזדמנויות

  • אין תגובות
בניסוי שתכנן צוות המדענים, שכלל את ד"ר אבי סאייג, ד"ר גורן גורדון ואלדד אסא מקבוצתו של פרופ' אהוד אחישר ואת ד"ר עמוס אריאלי, כולם מהמחלקה לנוירוביולוגיה, התבקשו הנבדקים לשבת על כיסא כשעיניהם מכוסות. לשתי האצבעות המורות שלהם – ביד ימין וביד שמאל – חוברו "זיפים" אלסטיים דקים באורך של 30 ס"מ, שלבסיסם הוצמדו מד מיקום ומד כוח.

מדעני מכון ויצמן חיברו "זיפי שפם של חולדה" לאצבעות של בני-אדם, וגילו כיצד המוח לומד להשתמש בחוש חדש

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש