מכון ויצמן

הרקע החיידקי המורכב מחיידקי סלמונלה, סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקס. איור: shutterstock

בלדה לעוזב קיבוץ

ד"ר יעקוב חנא. צילום: מכון ויצמן

שיטה חדשה להגברת יעילות הייצור של תאי גזע

תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

הטבלה מרכזת את "ציוני השיבוש" של מאות חולים עם גידול במוח: כל שורה מתייחסת למסלול או תהליך ביוכימי, וכל עמודה – לדגימה מחולה מסוים. כל צבע מסמל מספר – ערך "ציון השיבוש" של המסלול הביוכימי, כפי שחושב עבור החולה. כחול כהה מצביע על פעילות נורמלית של המסלול הביוכימי ברקמת מוח בריאה, לעומת אדום כהה המצביע על סטייה חזקה מהתנהגות נורמלית. קבוצת הדגימות של תאי מוח מאנשים בריאים מופיעה כפס אנכי כחול כהה, המסומן TgS7, המופיע באמצע הטבלה. הפס המסומן TgS15 מתאר את תת-הקבוצה של חולים בעלי תחזית הישרדות לזמן ממושך יותר

המתמטיקה של הסרטן

וירוס. איור: shutterstock

ממצאים חדשים עשויים לקדם שימוש רפואי בנגיפים

מודל של נוגדן מסוג bNAb. אתרי הקישור נראים בתכלת, האיזורים המועדים למוטציות בוורוד

למפות את המבנה הגבישי של נוגדנים לנגיף האיידס

סיבי צלולוז בדופן תא צמח מוגדלים פי 50,000 באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

מפרקים מחסומים

מדעני המכון פיתחו טיפול מקדים שמאפשר להסיר את הליגנין שבצמח מבלי לגרום נזק לסוכרים
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

מימין: שרינה שטרים, פרופ׳ רבקה פולק, איתי אפודי, פרופ׳ סנפורד סמפסון, ד״ר ירון ויניק, רועי יצחק, פרופ׳ יחיאל זיק, ד״ר איתן אלחנני, הדס שץ-אזולאי, ד״ר סיגלית בורה-חלפון. עמידות

דיכאון, סוכרת ומה שביניהם

חלק מהמערך של של הננו-לולאות מוליכות העל. קוטר החוטים שבתמונה הוא 25 ננו-מטר. אורך החוטים בלולאות הקטנות 150 ננו-מטר ובגדולות 500 ננו-מטר, כאשר קוטר החוטים המרכיבים כל לולאה הוא 25 ננומטרים (צילום; מעבדתו של פרופ' יוסף ישורון, אוניברסיטת בר-אילן)

מתנגדים להתנגדות

מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מעגל לוגי המבוסס על 14 ננו-חוטים

במקום הנכון, בכיוון הנכון

מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

הבית הגדול של העכברים. איור: פרופ' טלי קמחי, מכון ויצמן

נא להתנהג בהתאם

מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

מערכת לגילוי ספין של אטום בודד. צילום: מכון ויצמן

באתי, ראיתי, קבעתי

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

במערכת של גז דחוס, שבה כל המולקולות מסתובבות בכיוון אחד

סיחרור מהיר

סרטן השד

טובים השניים מן האחד

פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

מודלים תלת-ממדיים של חלבון MdfA טבעי ומוטנטי. למעלה: שתי חומצות האמינו החומציות בחלבון הטבעי, האחראיות לקישור הפרוטון, מסומנות בשחור, וארבע חומצות האמינו המוטנטיות, אשר מאפשרות הוצאת אנטיביוטיקה תוך קישור שני פרוטונים, מסומנות באפור כהה. למטה: התפלגות מטענים חשמליים על החלבון הטבעי (משמאל) והמוטנט (מימין). מטענים חיוביים מסומנים בכחול, מטענים שליליים מסומנים באדום

מירוץ חימוש

מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף