מכון ויצמן

מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
הנבטת תפוחי אדמה. צילום: shutterstock

מדעני מכון ויצמן גילו כיצד נוצרים חומרים רעילים בתפוחי אדמה

  • אין תגובות
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מעגל לוגי המבוסס על 14 ננו-חוטים

במקום הנכון, בכיוון הנכון

  • אין תגובות

לראשונה נמדדה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה

  • 2 תגובות
מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

  • 6 תגובות
מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

  • 2 תגובות
זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

  • תגובה אחת
פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

  • תגובה אחת
חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

  • תגובה אחת
ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

  • אין תגובות
נוירונים בעת פיעילות. איור: L shutterstock

גלי פעילות עצבית במוח מספקים מידע על אירועים קוגניטיביים שהתרחשו בו בעבר

  • 23 תגובות
הבית הגדול של העכברים. איור: פרופ' טלי קמחי, מכון ויצמן

נא להתנהג בהתאם

  • 3 תגובות
מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

  • תגובה אחת
מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

  • תגובה אחת
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

שערי התקווה – מתברר כי דווקא נגיף האיידס יכול לסייע בהחדרת תרופות למוח

  • אין תגובות
מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

  • 5 תגובות
מערכת לגילוי ספין של אטום בודד. צילום: מכון ויצמן

באתי, ראיתי, קבעתי

  • 21 תגובות

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
פרופ' שפי גולדווסר. צילום: מכון ויצמן למדע

פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה

  • 4 תגובות
מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

  • תגובה אחת
ויקטור הס מתכונן לטיסה בכדור פורח

תעלומה מתגלגלת: מאה שנה לגילוי הקרינה הקוסמית

  • 2 תגובות
במערכת של גז דחוס, שבה כל המולקולות מסתובבות בכיוון אחד

סיחרור מהיר

  • 6 תגובות
סרטן השד

טובים השניים מן האחד

  • אין תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

  • 2 תגובות
מודלים תלת-ממדיים של חלבון MdfA טבעי ומוטנטי. למעלה: שתי חומצות האמינו החומציות בחלבון הטבעי, האחראיות לקישור הפרוטון, מסומנות בשחור, וארבע חומצות האמינו המוטנטיות, אשר מאפשרות הוצאת אנטיביוטיקה תוך קישור שני פרוטונים, מסומנות באפור כהה. למטה: התפלגות מטענים חשמליים על החלבון הטבעי (משמאל) והמוטנט (מימין). מטענים חיוביים מסומנים בכחול, מטענים שליליים מסומנים באדום

מירוץ חימוש

  • 2 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
פרופ' דוד מילשטיין. צילום: מכון ויצמן

פרופ' דויד מילשטיין בהרצאה ע"ש פרופ' עמוס דה שליט שתשודר ביום שני הקרוב (14/1) בשידור חי באינטרנט

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

ד"ר זוהר קומרגודסקי ממכון ויצמן למדע זכה בפרס "אופקים חדשים"

  • תגובה אחת
פרופ' נועם סובל. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: ריח לבן

  • 14 תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
חברי צוות המחקר, מימין: ד"ר יואב ליאן, ד"ר אסף ורדי, דניאלה שץ, שלומית שרוני, ד"ר מיגל פרדה ואורי שיין

הכחול הגדול

  • אין תגובות
מימין: ד"ר דרור שפיר, ד"ר נירית דודוביץ, אורן פדהצור, הדס יגר, ד"ר בארי ברונר, מיכל דגן. מהר יותר. צילום: מכון ויצמן

חלון הזדמנויות

  • אין תגובות
בניסוי שתכנן צוות המדענים, שכלל את ד"ר אבי סאייג, ד"ר גורן גורדון ואלדד אסא מקבוצתו של פרופ' אהוד אחישר ואת ד"ר עמוס אריאלי, כולם מהמחלקה לנוירוביולוגיה, התבקשו הנבדקים לשבת על כיסא כשעיניהם מכוסות. לשתי האצבעות המורות שלהם – ביד ימין וביד שמאל – חוברו "זיפים" אלסטיים דקים באורך של 30 ס"מ, שלבסיסם הוצמדו מד מיקום ומד כוח.

מדעני מכון ויצמן חיברו "זיפי שפם של חולדה" לאצבעות של בני-אדם, וגילו כיצד המוח לומד להשתמש בחוש חדש

  • תגובה אחת
התנגשות חומר ואנטי חומר. איור: shutterstock

חומר ואנטי חומר – דבר והיפוכו

  • 7 תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
פליסיה וולף סיימון ואחד מעמיתיה ליד אגם מונו בקליפורניה

בין שתי מולקולות

  • 3 תגובות
ד"ר ניר פרידמן, מכון ויצמן

העדפה מתקנת

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
מימין: אורי ליבנה, עודד קלויר וד"ר רוני פז. חיזוק מלא. צילום: מכון ויצמן

לזכור ולשכוח

  • 2 תגובות
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי.

מדעני מכון ויצמן למדע ביצעו תגובות כימיות בטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של פאג'ים תוקפיםחיידק. צילום: ד"ר גרהם בירד, Wikimedia Commons

נגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
נביטה. צילום: מכון ויצמן

במעבר חד

  • תגובה אחת
ציור של ד"ר ריטה גרין-ליכט, המתאר תאי שמרים מזדווגים באמצעות שלוחות, שהתפרסם על שער כתב-העת המדעי Cell Reports

תאי שמרים: האיחוד

  • אין תגובות
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
תמונה מיקרוסקופית של תאים שנעשתה באמצעות שיטת המיקוד הטמפורלית (משמאל) או ללא מיקוד טמפורלי (מימין)

חברת 3i הבין-לאומית תפתח מיקרוסקופים על-בסיס המצאות של מדעני מכון ויצמן למדע

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש