מכון ויצמן

התנגשות חומר ואנטי חומר. איור: shutterstock

חומר ואנטי חומר – דבר והיפוכו

  • 7 תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
פליסיה וולף סיימון ואחד מעמיתיה ליד אגם מונו בקליפורניה

בין שתי מולקולות

  • 3 תגובות
ד"ר ניר פרידמן, מכון ויצמן

העדפה מתקנת

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
מימין: אורי ליבנה, עודד קלויר וד"ר רוני פז. חיזוק מלא. צילום: מכון ויצמן

לזכור ולשכוח

  • 2 תגובות
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי.

מדעני מכון ויצמן למדע ביצעו תגובות כימיות בטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של פאג'ים תוקפיםחיידק. צילום: ד"ר גרהם בירד, Wikimedia Commons

נגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
נביטה. צילום: מכון ויצמן

במעבר חד

  • תגובה אחת
ציור של ד"ר ריטה גרין-ליכט, המתאר תאי שמרים מזדווגים באמצעות שלוחות, שהתפרסם על שער כתב-העת המדעי Cell Reports

תאי שמרים: האיחוד

  • אין תגובות
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
תמונה מיקרוסקופית של תאים שנעשתה באמצעות שיטת המיקוד הטמפורלית (משמאל) או ללא מיקוד טמפורלי (מימין)

חברת 3i הבין-לאומית תפתח מיקרוסקופים על-בסיס המצאות של מדעני מכון ויצמן למדע

  • תגובה אחת
מגזינים ומולטימדיה דו"ח שנתי (אנגלית) המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית בגיליון הנוכחי ארכיון ספרים ננו קומיקס אופקים – מגזין און-ליין גלריות תמונות גלריית וידאו מכון ויצמן למדע WeizmannInstSci WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה מתקדמת לפיענוח "קוד הבקרה" של הגנום ow.ly/dzuQV 17 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה ow.ly/dEaFI 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite Join the conversation משחקי שליטה 01-09-12 מימין: רבקה לוי, ליהי גיבור, מתיאס מאן, ד"ר עופר יזהר, רועי דגני, טס אורם, שירי רון. רשתות

משחקי שליטה

  • 2 תגובות
מימין: פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' עילם גרוס ופרופ' אהוד דוכובני. מסע ארוך

החלקיק שכולם חיכו לו

  • 4 תגובות
בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

  • אין תגובות
הגרף מציג את רמות הנויטרופילים בשלושה חולים הסובלים מנוטרופניה. בסיוע של טיפול תרופתי, החולה בעל הנויטרופילים ה"חזקים" (P1) מסוגל להתגבר על הזיהום. לעומתו, החולה בעל הנויטרופילים ה"חלשים" (P4) אינו יכול להתגבר אפילו על זיהום חיידקי קל שמקורו במעיים.

מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה

  • תגובה אחת
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
פרופ' נועם סובל, רפי חדד ופרופ' דוד הראל. ערוגות הבושם. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: סוג מסוים של למידה אפשרי תוך כדי שינה

  • 9 תגובות
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
ד"ר הגר לנדסמן (פלס) בנקודת הקוטב הדרומי. צילום: מכון ויצמן

מדע על הקרח

  • 4 תגובות
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
פיריט - זהב השוטים. מתוך ויקיפדיה

מעגל הגופרית: לא מה שחשבתם

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

  • אין תגובות
פרופ' אסף אהרוני ושירה מינץ-אורון. קו פיקדילי. צילוםף מכון ויצמן

מודל חילוף חומרים בצומח

  • אין תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
לאישה שבתמונה יש רעמת שיער מפוארת, העוטפת חלקית את גופה העירום. זו אינה יצירה אמנות לא מוכרת שהתגלתה באחרונה, אלא חלק מתא צמח, המוגדל פי יותר מ-20,000.

רואים את האור

  • תגובה אחת
צילום לוויין מהשנים 1992 ו-1997 בו נראית החלקה הדרגתית של 2-3 ס"מ לאורכו של "העתק הייוורט" (מסומן בקו אדום) שבקליפורניה, אשר מצביעה על רעידת אדמה איטית. תצלום: נאס"א

רעידות

  • אין תגובות
מתוך אירוע "בירה מדע ומצב רוח" של מכון ויצמן בשנה קודמת. צילום: מגזין מכון ויצמן

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מגישים: בירה, מדע ומצב רוח ביום ד', 25 ביולי

  • תגובה אחת
פרופ' אילן קורן. תמונה גלובלית

זלעפות

  • תגובה אחת
ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

  • אין תגובות
הדמיית התנגשות פרוטונים במאיץ החלקיקים בסרן, LHC. איור: מכון ויצמן

"מעכשיו אנחנו לא מחפשים יותר "היגס" – אנחנו מודדים את תכונותיו. זה היום המאושר בחיי"

  • 79 תגובות
למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

  • אין תגובות
מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

  • תגובה אחת
מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

בין דיוק ליעילות: כיצד מתמרנות מכונות החיתוך של התא?

  • 5 תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מרוץ שליחים

  • 2 תגובות
פרופ' רוני פז, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: מה הקשר בין הפסד כספי, רגשות ואבולוציה

  • 6 תגובות
קוביות סוכר - מתוך ויקיפדיה

ממדע יצא מתוק

  • אין תגובות
הקשר בין פעילות גנים לבין מספר אתרי הקישור של חלבוני בקרה הקיימים באזור הבקרה של הגן. גוונים של אדום וירוק מראים את רמת פעילות הגנים (אדום מסמן רמת פעילות גבוהה). הגרף האפור מראה את הרמה המרבית אליה מגיעה הפעילות של כל סוג של חלבון בקרה. איור: ערן סגל, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה שמאפשרת לבצע עשרות אלפי שינויים מכוונים בדי-אן-אי של תאים חיים ולמדוד את השפעתם

  • 8 תגובות
תאי סרטן הדם. באדיבות מכון ויצמן

מדוע כימותרפיה נכשלת?

  • 75 תגובות
מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

  • אין תגובות
פרופ' אורי אלון ויעל בן-ארי. תיאום מופלא. צילום: מכון ויצמן

תנועת השחרור

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' דניאל וגנר וד"ר בני בר-און. ארגון עצמי. צילום: מכון ויצמן

חיקוי עם שיניים

  • 3 תגובות
יקיר רשף והילרי פינוקן. הולך ומתהדק. צילום: מכון ויצמן

בנויים לקשר

  • 3 תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

  • אין תגובות
ביצית בשלה מוכנה להפריה. סביב הביצית - תאי הזקיק. צילום: פרופ' אלכס צפרירי, מכון ויצמן

הבשלה

  • אין תגובות
תא לא פולארי, שש שעות לאחר זריעתו על משטח פולימרי רך. הנקודות הצהובות מסמנות את החלבון "פקסילין" הממלא תפקיד באזורי המגע הממוקדים, סיבי אקטין צבועים באדום, וגרעין התא צבוע במגנטה. צילום: מכון ויצמן

הורה היאחזות

  • תגובה אחת
נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן מרצה בפאב על האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ במסגרת אירועי בירה, מדע ומצב רוח בשנת 2010

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו ב-30 באפריל: מדע על הבר

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש