מכון ויצמן

ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

  • 3 תגובות
חלבונים בתוך התא. איור: Courtesy Nicolle Rager and National Science Foundation

מספריים לסילוק חלבונים

  • תגובה אחת
נמלים: צילום: shutterstock

נמלים שרכשו יֶדע באופן אקראי "נוטלות פיקוד" זמני, וחברותיהן מקבלות את מנהיגותן כמעין "צו שעה"

  • אין תגובות
חוש הריח. צילום: shutterstock

תפיסת הריח של בני-אדם יוצרת מעין "טביעת אצבע אישית"

  • תגובה אחת
הדמיה תלת ממדית של תאי סרטן המעי הגס. איור: shutterstock

תאי סרטן מאמצים תכונות של תאי הגזע של אותו איבר – ובכך מאיצים את התפשטות הגרורות

  • תגובה אחת
תמונה מתוך סימולציה של סופרנובה מסוג Ia.בסימולציה, כוכב המתפוצץ בסופרנובה מסוג Ia (בצבע חום כהה). חומר מהסופרנובה נפלט החוצה במהירות של כ -10,000 קילומטרים לשניה. החומר פוגע בכוכב המלווה שלו (בצבע תכלת). התנגשות אלימה זו מייצרת פעימות תת סגולות המפלטות מחור" שנוצר על ידי הכוכב המלווה. איור: דן קאסן

כוכב מתפוצץ בסופרנובה ולוקח עימו את הכוכב המלווה

  • תגובה אחת
עטלף פירות: צילום יובל ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

במוחם של יונקים קיים "מצפן" תלת-ממדי

  • אין תגובות
המדענים מצאו כי תאי עצב מסוימים במוחם של עטלפים חשים לאיזה כיוון נוטה ראשו של העטלף, ועשויים, עקב כך, לסייע בניווט במרחב
פרופ' חיים גרטי ז"ל. צילום: דוברות מכון ויצמן

פרופ' חיים גרטי, סגן נשיא מכון ויצמן הלך לעולמו בעת שכיהן בתפקידו

  • תגובה אחת
פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן

עתיד נקי – חומרים חדשים לאיחסון אנרגיה ירוקה

  • אין תגובות
ד"ר אוהד שמיר. מיומנויות מורכבות. צילום: מכון ויצמן

מכונות לומדות

  • 10 תגובות
מיטוכונדריה. איור: shutterstock

לאן נעלמו המיטוכונדריות האבהיות?

  • תגובה אחת
SN 2013cu

מדעני מכון ויצמן ניתחו את הרכב היסודות הנפלטים מכוכב נדיר, רגע לפני התפוצצותו

  • 5 תגובות
ריפוי גנטי. איור: shutterstock

צורתן של מולקולות ה-RNA מהווה קוד נוסף

  • אין תגובות
ננו-גבישים אשר הופכים שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לפוטון אחד בעל אנרגיה גבוהה, תחת מיקרוסקופ אלקטרונים

אנרגיה מאדום לירוק

  • אין תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות

הקפיצה הגדולה

  • 2 תגובות

מצב הצבירה: נזיל

  • תגובה אחת
פרופ' אלי וקסמן. קרינה קוסמית

כיצד נוצרים פוזיטרונים בחלל? מתי, היכן ואיך הם מתקדמים בגלקסיה?

  • 13 תגובות
תאי כבד בהגדלה גבוהה. צילום: shutterstock

סימן שאתה צעיר

  • אין תגובות
צילום מכיוון חלל המעי אל פני השטח שלהם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. ניתן לראות קבוצות של בועיות בולטות מפני השטח של תאי הגביע, בדרכן להשתחרר אל תוך חלל המעי. בעכבר נטול אינפלמזום הבועיות בולטות אך אינן מופרשות

בקרה, הבשלה והפרשה

  • אין תגובות
מימין: נעמה קדמון הרפז ופרופ' תמר פלש. קוד אחיד לכולם

כתיבה יוצרת

  • אין תגובות
תאי מלנומה. צילום: shutterstock

איפיון הסוגים השונים של סרטן העור (מלנומה) יאפשר פיתוח טיפול מותאם אישית

  • אין תגובות
סרטן ריאות. איור: Shutterstock

זיהוי מוקדם של סיכון לחלות בסרטן ריאות

  • 3 תגובות
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק: שלפוחית המכילה ננו-כדוריות של סידן פחמתי, שגודלן 20 עד 30 ננו-מטרים, בדגימת עובר קיפוד ים קפואה

בעצם – או מה הקשר בין בניית השלד הפנימי אצל יונקים לבין אלמוגים בעלי שלד חיצוני?

  • אין תגובות
ערפילית אוריון. צילום: נאס"א. עיבוד: shutterstock

מסלול נמוך – לוויין ULTRASAT המבוסס על טכנולוגיה ישראלית, יסרוק את השמים בתחום העל-סגול

  • אין תגובות
איור 2: התאמה בין שתי תמונות. במרכז: מערך של זוגות השוואה אפשריים בין שתי התמונות. למטה: תוצאות האלגוריתם הבוחר את מה שנראה לו כ"זוגות הנקודות המתאימים ביותר"

התמונה האמיתית

  • 4 תגובות
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
תרופות. איור: shutterstock

מולקולות קטנות, תקוות גדולות

  • 2 תגובות
התקן ליצירת ננו-צינוריות פחמן

דרגות חופש

  • אין תגובות
מימין: בני שפירו, ד"ר ננסי גברט ופרופ' אברי בן-זאב. עומדים מאחור: אנה שואב וגל הזה. "הגיבור הטוב". צילום: מכון ויצמן

החיים הכפולים של הגן הסרטני

  • אין תגובות
מימין: דוד גלבוואסר-קלימובסקי ופרופ' גרשון קוריצקי. אפקט קוונטי

אטום באמבטיה

  • אין תגובות
ארוחת חג. צילום: shutterstock

שינוי זמני הארוחות עשוי להפחית הצטברות שומנים בכבד

  • 3 תגובות
מערת קסם: סריקה של "בלוק" אדמה משוייף שנחפר מהמערה, ובו נראים עצמות שרופות ושברי אבן גיר בתוך משקע אפור של אפר המדורה. תצלום: מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב

עדויות ראשונות לשימוש קבוע באש במערת קסם מלפני 300 אלף שנה

  • תגובה אחת
מולקולת beta-glucosidaseenzyme החסרה בחולי גושה. צילום: shutterstock molecule. Deficient in Gaucher's disease. Recombinant analog used as drug in Gaucher's disease. Atoms shown as spheres. Coloring per chain.

תקווה חדשה לחולי גושה

  • אין תגובות
מימין: אסף צבירן, ד"ר יעקוב חנא, יואח רייס, ד"ר נועה נוברשטרן ושי גאולה. צעד מכריע

שיטה להגברת יעילות הייצור של תאי הגזע

  • אין תגובות
גדילת חיידקים אשר מייצרים רק את האנטי-רעלן (משמאל), רק את הרעלן (במרכז) או את שניהם (מימין)

מלחמות החיידקים

  • אין תגובות
מוליך על - איור: shutterstock

רגיש, לא ספונטני

  • אין תגובות
תמונה של תאי מיקרוגליה במוח עכבר מהונדס גנטית, שפיתחה קבוצתו של פרופ' יונג. צילום: מכון ויצמן

תאי מיקרוגליה – לא מה שחשבתם

  • 3 תגובות
תאי עצב רגילים (משמאל) עוברים גיזום, ואילו בתאי עצב בהם הגן KIF2A פגום תהליך הגיזום אינו יוצא לפועל

לעצב עצבים

  • תגובה אחת

כרומוזומים בתלת-ממד

  • אין תגובות
פרופ' אולף לאונהרדט. קרני אור

בלתי-נראה

  • 7 תגובות
מימין: ‬ד‭"‬ר‭ ‬גל‭ ‬בנימיני, ‬פרופ' ‬סרגיי‭ ‬יעקובנקו‭ ‬ופרופ' ‬דמיטרי‭ ‬נוביקוב. ‬חסם‭ ‬עליון

שש רגליים על השולחן

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' דן שחר ומעוז עובדיה. מוליכות ובידוד

בין התנגדות לסימטריה

  • 2 תגובות
תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים לחלוטין, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב), משתלבים ברקמות שונות של עובר עכבר (באדום) וידאו: סרטון המציג את השתלבותם של תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב) ברקמות של עובר עכבר (באדום). צילום: ד"ר יעקוב חנא, מכון ויצמן

לראשונה: תאי גזע אנושיים "ניטרליים" לחלוטין, שהתפתחו לרקמות בתוך עובר עכבר

  • תגובה אחת

זמן הצפרדע

  • 2 תגובות
אוכלוסיות חד-תאיים במעי. תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של אוכלוסיות חד-תאיים על גבי תאי האפיתל במעי

הגנום השני

  • אין תגובות
ד"ר איילת ארז. צילום: מכון ויצמן

מסלול כפול

  • אין תגובות
מושבות‭ ‬חיידקים‭ ‬שמבטאות‭ ‬מטבוליטים‭ ‬שונים

אקראיות‭ ,‬מוסיקה‭ ‬וגנטיקה

  • אין תגובות
גלאי .IceCubeתמונה: ג'יימי יאנג/NSF ו-IceCube Collaboration

אורחים מקצה היקום

  • 4 תגובות
מימין: נטלי קוריץ, נירית צורי, דויד רחמילביץ', תמר ילין, רן ורדימון (עומד), ד"ר אורן טל (יושב) ומרינה קליאונסקי. אות חשמלי

מולקולה במעגל

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש