מכון ויצמן

מימין: נעמה קדמון הרפז ופרופ' תמר פלש. קוד אחיד לכולם

כתיבה יוצרת

  • אין תגובות
תאי מלנומה. צילום: shutterstock

איפיון הסוגים השונים של סרטן העור (מלנומה) יאפשר פיתוח טיפול מותאם אישית

  • אין תגובות
סרטן ריאות. איור: Shutterstock

זיהוי מוקדם של סיכון לחלות בסרטן ריאות

  • 3 תגובות
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק: שלפוחית המכילה ננו-כדוריות של סידן פחמתי, שגודלן 20 עד 30 ננו-מטרים, בדגימת עובר קיפוד ים קפואה

בעצם – או מה הקשר בין בניית השלד הפנימי אצל יונקים לבין אלמוגים בעלי שלד חיצוני?

  • אין תגובות
ערפילית אוריון. צילום: נאס"א. עיבוד: shutterstock

מסלול נמוך – לוויין ULTRASAT המבוסס על טכנולוגיה ישראלית, יסרוק את השמים בתחום העל-סגול

  • אין תגובות
איור 2: התאמה בין שתי תמונות. במרכז: מערך של זוגות השוואה אפשריים בין שתי התמונות. למטה: תוצאות האלגוריתם הבוחר את מה שנראה לו כ"זוגות הנקודות המתאימים ביותר"

התמונה האמיתית

  • 4 תגובות
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
תרופות. איור: shutterstock

מולקולות קטנות, תקוות גדולות

  • 2 תגובות
התקן ליצירת ננו-צינוריות פחמן

דרגות חופש

  • אין תגובות
מימין: בני שפירו, ד"ר ננסי גברט ופרופ' אברי בן-זאב. עומדים מאחור: אנה שואב וגל הזה. "הגיבור הטוב". צילום: מכון ויצמן

החיים הכפולים של הגן הסרטני

  • אין תגובות
מימין: דוד גלבוואסר-קלימובסקי ופרופ' גרשון קוריצקי. אפקט קוונטי

אטום באמבטיה

  • אין תגובות
ארוחת חג. צילום: shutterstock

שינוי זמני הארוחות עשוי להפחית הצטברות שומנים בכבד

  • 3 תגובות
מערת קסם: סריקה של "בלוק" אדמה משוייף שנחפר מהמערה, ובו נראים עצמות שרופות ושברי אבן גיר בתוך משקע אפור של אפר המדורה. תצלום: מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב

עדויות ראשונות לשימוש קבוע באש במערת קסם מלפני 300 אלף שנה

  • תגובה אחת
מולקולת beta-glucosidaseenzyme החסרה בחולי גושה. צילום: shutterstock molecule. Deficient in Gaucher's disease. Recombinant analog used as drug in Gaucher's disease. Atoms shown as spheres. Coloring per chain.

תקווה חדשה לחולי גושה

  • אין תגובות
מימין: אסף צבירן, ד"ר יעקוב חנא, יואח רייס, ד"ר נועה נוברשטרן ושי גאולה. צעד מכריע

שיטה להגברת יעילות הייצור של תאי הגזע

  • אין תגובות
גדילת חיידקים אשר מייצרים רק את האנטי-רעלן (משמאל), רק את הרעלן (במרכז) או את שניהם (מימין)

מלחמות החיידקים

  • אין תגובות
מוליך על - איור: shutterstock

רגיש, לא ספונטני

  • אין תגובות
תמונה של תאי מיקרוגליה במוח עכבר מהונדס גנטית, שפיתחה קבוצתו של פרופ' יונג. צילום: מכון ויצמן

תאי מיקרוגליה – לא מה שחשבתם

  • 3 תגובות
תאי עצב רגילים (משמאל) עוברים גיזום, ואילו בתאי עצב בהם הגן KIF2A פגום תהליך הגיזום אינו יוצא לפועל

לעצב עצבים

  • תגובה אחת

כרומוזומים בתלת-ממד

  • אין תגובות
פרופ' אולף לאונהרדט. קרני אור

בלתי-נראה

  • 7 תגובות
מימין: ‬ד‭"‬ר‭ ‬גל‭ ‬בנימיני, ‬פרופ' ‬סרגיי‭ ‬יעקובנקו‭ ‬ופרופ' ‬דמיטרי‭ ‬נוביקוב. ‬חסם‭ ‬עליון

שש רגליים על השולחן

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' דן שחר ומעוז עובדיה. מוליכות ובידוד

בין התנגדות לסימטריה

  • 2 תגובות
תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים לחלוטין, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב), משתלבים ברקמות שונות של עובר עכבר (באדום) וידאו: סרטון המציג את השתלבותם של תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב) ברקמות של עובר עכבר (באדום). צילום: ד"ר יעקוב חנא, מכון ויצמן

לראשונה: תאי גזע אנושיים "ניטרליים" לחלוטין, שהתפתחו לרקמות בתוך עובר עכבר

  • תגובה אחת

זמן הצפרדע

  • 2 תגובות
אוכלוסיות חד-תאיים במעי. תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של אוכלוסיות חד-תאיים על גבי תאי האפיתל במעי

הגנום השני

  • אין תגובות
ד"ר איילת ארז. צילום: מכון ויצמן

מסלול כפול

  • אין תגובות
מושבות‭ ‬חיידקים‭ ‬שמבטאות‭ ‬מטבוליטים‭ ‬שונים

אקראיות‭ ,‬מוסיקה‭ ‬וגנטיקה

  • אין תגובות
גלאי .IceCubeתמונה: ג'יימי יאנג/NSF ו-IceCube Collaboration

אורחים מקצה היקום

  • 4 תגובות
מימין: נטלי קוריץ, נירית צורי, דויד רחמילביץ', תמר ילין, רן ורדימון (עומד), ד"ר אורן טל (יושב) ומרינה קליאונסקי. אות חשמלי

מולקולה במעגל

  • תגובה אחת
לוקמיה: איור shutterstock

"מאזן אימה" בין גן תקין למוטציה שלו, אחראי לחלק ממקרי הלוקמיה

  • אין תגובות
הרקע החיידקי המורכב מחיידקי סלמונלה, סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקס. איור: shutterstock

בלדה לעוזב קיבוץ

  • 4 תגובות
ד"ר יעקוב חנא. צילום: מכון ויצמן

שיטה חדשה להגברת יעילות הייצור של תאי גזע

  • 2 תגובות

כיצד נקבע גודלם הסופי של האיברים? כיצד הם מודדים את גודלם? ומה גורם להם להפסיק לגדול?

  • 5 תגובות
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
הטבלה מרכזת את "ציוני השיבוש" של מאות חולים עם גידול במוח: כל שורה מתייחסת למסלול או תהליך ביוכימי, וכל עמודה – לדגימה מחולה מסוים. כל צבע מסמל מספר – ערך "ציון השיבוש" של המסלול הביוכימי, כפי שחושב עבור החולה. כחול כהה מצביע על פעילות נורמלית של המסלול הביוכימי ברקמת מוח בריאה, לעומת אדום כהה המצביע על סטייה חזקה מהתנהגות נורמלית. קבוצת הדגימות של תאי מוח מאנשים בריאים מופיעה כפס אנכי כחול כהה, המסומן TgS7, המופיע באמצע הטבלה. הפס המסומן TgS15 מתאר את תת-הקבוצה של חולים בעלי תחזית הישרדות לזמן ממושך יותר

המתמטיקה של הסרטן

  • אין תגובות
עכבר מאושר נשאר לבד. איור: shutterstock

עכברים "מעושרים" מקיימים אינטראקציות חברתיות מורכבות פחות מעכברים שגדלו בסביבה "צנועה"

  • תגובה אחת
וירוס. איור: shutterstock

ממצאים חדשים עשויים לקדם שימוש רפואי בנגיפים

  • תגובה אחת
מודל של נוגדן מסוג bNAb. אתרי הקישור נראים בתכלת, האיזורים המועדים למוטציות בוורוד

למפות את המבנה הגבישי של נוגדנים לנגיף האיידס

  • תגובה אחת
סיבי צלולוז בדופן תא צמח מוגדלים פי 50,000 באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

מפרקים מחסומים

  • תגובה אחת
מדעני המכון פיתחו טיפול מקדים שמאפשר להסיר את הליגנין שבצמח מבלי לגרום נזק לסוכרים
מערכת העיכול. איור: shutterstock

מדעני מכון ויצמן מגייסים משתתפים למחקר בתחום התזונה וחיידקי המעי

  • 10 תגובות
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

  • 3 תגובות
מימין: שרינה שטרים, פרופ׳ רבקה פולק, איתי אפודי, פרופ׳ סנפורד סמפסון, ד״ר ירון ויניק, רועי יצחק, פרופ׳ יחיאל זיק, ד״ר איתן אלחנני, הדס שץ-אזולאי, ד״ר סיגלית בורה-חלפון. עמידות

דיכאון, סוכרת ומה שביניהם

  • אין תגובות
חלק מהמערך של של הננו-לולאות מוליכות העל. קוטר החוטים שבתמונה הוא 25 ננו-מטר. אורך החוטים בלולאות הקטנות 150 ננו-מטר ובגדולות 500 ננו-מטר, כאשר קוטר החוטים המרכיבים כל לולאה הוא 25 ננומטרים (צילום; מעבדתו של פרופ' יוסף ישורון, אוניברסיטת בר-אילן)

מתנגדים להתנגדות

  • 2 תגובות
מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

  • 2 תגובות
המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

  • תגובה אחת
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש