עופות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר באוניברסיטת ייל בוחן תנועות של 406 מיני ציפורים נודדות ומגלה שרוב הציפורים אינם נעים מספיק מהר כדי לעמוד בקצב עליית הטמפרטורות
- אוניברסיטת תל אביב
- 6 תגובות
בין הממצאים הבולטים: נוצות ייחודיות המכונות שלישוניות, ומסייעות לסגור את הפער בין אברות הכנף וגוף הציפור ובכך מאפשרות תמיכה בתעופה – עד כה נוצות אלו לא תועדו בדינוזאורים קרובי עופות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
- מכון דוידסון
- אין תגובות
קוקיות מפתחות ביצים וגוזלים דומים לאלו של הפונדקאים שלהן, כדי להתחמק מגילוי. כשיש להן יותר מפונדקאי אחד, זה יכול להוביל ליצירת מינים חדשים של קוקיות – במיוחד אם הן "אלימות"
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות פרופ' יוסי לשם (עברית בלבד)
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקרים מהארץ ומחו״ל מצאו שציפורים לא מצייצות רק למטרות חיזור, ושיש להן שפה מורכבת שמשפיעה על הבחירה שלהן עם מי לתקשר וכיצד – גם בזמן הנדידה
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
העורבים הפכו להיות חלק שגרתי מהנוף שלנו. עד כמה הם באמת חכמים, ולמה מין אחד מצליח יותר ממין אחר?
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מחקר מראה שעורבים יכולים להפיק באופן מכוון עד ארבעה קולות בתגובה לרמזים ספציפיים, מה שמעיד על מערכת מספרים לא-סימבולית ושליטה קולית הדומה לזו של פעוטות אנושיים. יכולת זו מציעה בסיס
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
בניגוד לליקוי של 2017 שהתרחש בחודש אוגוסט, כעת הליקוי חל כאשר נדידת האביב כבר בעיצומה. ומאחר ורוב הציפורים טסות בלילה, ליקוי חמה עשוי להשפיע עליהן בצורה מובהקת
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
מחקר בהובלת אוניברסיטת קווינסלנד מצא שבני אדם יכולים להבין אם תרנגולות מתרגשות או מאוכזבות, פשוט על-פי צליל הקרקור שלהן
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים מצאו שינויים במבנה גופם של עופות, שנובעים כנראה מהסתגלות להתחממות הגלובלית
- יורם שורק
- 26 תגובות
אבי שואל: האם חתולים משוטטים גורמים לירידה במספר הציפורים?
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
"חכם לומד מניסיונם של אחרים, טיפש לומד מהניסיון של עצמו". האומנם? על פי מחקר בדרורים, התשובה היא: תלוי
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק
- האוניברסיטה העברית
בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
- האוניברסיטה העברית
מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת
- מכון ויצמן
באביב 2019 הפך העציץ בחלונה של שלומית בן משולם במחלקה למשאבים וטרינריים לקן בזים. שלומית, מזכירת המחלקה, ליוותה את הגוזלים עד שעפו מהקן
- יורם שורק
- 4 תגובות
לכבוד יום כיפור ותרנגולי הכפרות נשיב לשאלתה של משפחת יוסף "רצינו לשאול ולא מוצאים תשובה - מה תפקיד הכנפיים של התרנגולת?"
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
חוקרים מצאו שאותם חוקים שמאפיינים את "הכלכלה החופשית" של בני האדם, מתקיימים גם אצל בעלי חיים חברתיים
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
מחקר על נדידת ציפורים הוביל לקירוב לבבות במזה"ת, לסיוע לחקלאים ולמיזם מציל חיים עם חיל האוויר
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם
- יורם שורק
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 6 תגובות
- אתר המדע The Conversation
- 3 תגובות
- אתר המדע The Conversation
- 4 תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 11 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 28 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
- גליליאו צעיר
- 14 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- 2 תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- 4 תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- גליליאו צעיר
- תגובה אחת
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- 2 תגובות
![חבילות זעירות של מלאנין הכרוכות בין קראטין הנמצאות בנוצות של זרזיר אפריקאי זה מגיבות עם האור לקבלת הצבעים הססגוניים בגבו. [באדיבות Liliana D'Alba]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/06/nano-starling-15001.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- 5 תגובות