משבר האקלים

איור של אינטראקציות בין אירוסולים לעננים ושל השפעתן המשתנה על אקלים כדור הארץ לאורך זמן. קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים / איור שנוצר בבינה מלאכותית

מחקר: השפעת חלקיקי זיהום על עננים מורכבת יותר משחשבו

מחקר מהאוניברסיטה העברית מצא כי השפעת אירוסולים על האקלים תלויה גם בזמן ובקצב השינוי. החוקרים מדגישים כי אין בכך פתרון למשבר האקלים, אלא שיפור בהבנת המודלים האקלימיים.
מהטלפון בכיס ועד לווייני FireSat: כך גוגל מנסה להקדים את אסון הטבע

מהטלפון בכיס ועד לווייני FireSat: כך גוגל מנסה להקדים את אסון הטבע

בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה הציגה גילה לויקה מ־Google Research מערכות בינה מלאכותית להתרעה מפני רעידות אדמה, שריפות, הוריקנים ושיטפונות. לצד ההתקדמות המרשימה, המערכות אינן חוזות כל אסון בוודאות
משבר האקלים נהפך למלחמת תרבות: כיצד הפופוליזם מעכב את ההתמודדות

משבר האקלים נהפך למלחמת תרבות: כיצד הפופוליזם מעכב את ההתמודדות

ככל שהראיות להתחממות נעשות מוחשיות יותר, הכחשת האקלים אינה נעלמת אלא משנה צורה: במקום לערער רק על המדע, מנהיגים פופוליסטים מציגים את מדיניות האקלים כמזימה של מומחים ואליטות נגד “האזרחים
נשיא המדינה יצחק הרצוג באירוע הוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה 2026 שהתקיימה בירושלים. צילום יחצ

הנשיא הרצוג: האקלים חייב להיות מעל לכל מחלוקת

בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה בירושלים קרא נשיא המדינה לשיתוף פעולה אזורי בתחומי האקלים, האנרגיה וביטחון המזון. ראש העיר ירושלים הציג את החלופה לתוכנית רכס לבן, ובמהלך הוועידה הוענקו פרסי
זריעת עננים, Chemtrails. אילוסטרציה: depositphotos.com.

בכנסת ערבבו הנדסת אקלים אמיתית עם קונספירציית ה"ריסוס"

הנדסת אקלים באמצעות החזרת חלק מקרינת השמש היא תחום מחקר ממשי, מסוכן ושנוי במחלוקת, המצדיק רגולציה ושקיפות. אולם בדיון בכנסת עורבבה הסוגיה המדעית עם טענות קונספירטיביות על "ריסוסים" קיימים בשמי
סוואנה באפריקה.

קינה לאנושות: הטבע אינו מוצר צריכה

לאחר עשרות שנים בשמורות, במדבריות ובסוואנות, ד"ר אסף רוזנטל מסכם את האני מאמין הסביבתי שלו: הטבע אינו מוצר תיירותי או מאגר בלתי מוגבל של משאבים, אלא מערכת החיים שעליה נשענת
גל חום בבריסל, 25 ביוני 2020.

גל החום של יוני 2026 באירופה: אותו דפוס אוויר, עולם חם הרבה יותר

אירופה לא קיבלה בן לילה אקלים חדש, אבל נקודת המוצא שלה השתנתה במהירות. אותו דפוס אטמוספרי שהביא חום בעבר מייצר כיום טמפרטורות גבוהות בהרבה, משום שהיבשת כבר התחממה בכ־2.5 מעלות
מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
קרחון מעבר פורקה הנמס בשווייץ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק קרח: מחקר חדש חושף את בעלי החיים שחיים על קרחונים

כותרת משנה: סקירה עולמית ב־PNAS מצאה 152 מינים של בעלי חיים הקשורים לקרחונים וליריעות קרח, ובהם 73 מינים שתועדו רק בבתי גידול קרחוניים. נסיגת הקרחונים עלולה למחוק מערכות אקולוגיות שלמות
מאזן האנרגיה גורם לתופעות אל ניניו חזקות במיוחד. אילוסטרציה: depositphotos.com

סופר אל-ניניו: כדור הארץ צובר חום בקצב שיא, מאזן האנרגיה הוכפל בעשורים האחרונים

עדכון מדעי בינלאומי קובע כי אי־איזון האנרגיה של כדור הארץ נמצא בשיא. רוב החום נספג באוקיינוסים, אך ההשלכות מורגשות בגלי חום, עליית פני הים ושינויי משקעים
פרות רועות באחו ירוק, על רקע מחקר העוסק בהפסקת מרעה ממוקדת לשיקום קרקעות וקיבוע פחמן.

הפסקת מרעה ממוקדת עשויה לקבע כמויות ענק של פחמן בקרקע

מחקר חדש מציע למפות במדויק שטחי מרעה שבהם הפסקת רעיית בקר תאפשר לשקם צמחייה וקרקע, לקבע פחמן דו־חמצני בכמות גדולה, ולצמצם את הפגיעה בייצור הבשר והחלב
מושבה של האלמוג Acropora eurystoma במפרץ אילת, שבה נחקרו דפוסי הורמוני רבייה לאורך שלוש שנים.

לאלמוגים יש שעון הורמונלי והוא עשוי לסייע בזיהוי מצוקה בשוניות

מחקר תלת־שנתי באלמוגים ממפרץ אילת מצא דפוסים מחזוריים של הורמוני רבייה, ובהם אסטרוגן ופרוגסטרון. הממצאים עשויים לסייע בעתיד בזיהוי מוקדם של פגיעה ביכולת הרבייה של שוניות אלמוגים.
עטיפת דוח אוניברסיטת האו״ם על העלות הסביבתית של צריכת האנרגיה של AI פליטות פחמן, מים וקרקע. קרדיט: UNU-INWEH

דוח של האו״ם: הבינה המלאכותית צורכת לא רק חשמל, אלא גם מים, קרקע ומתכות

דוח חדש של אוניברסיטת האו״ם מזהיר כי צמיחת AI מייצרת טביעת רגל סביבתית רחבה: מרכזי נתונים, קירור, ייצור חשמל, כריית מינרלים, פסולת אלקטרונית ואי־שוויון בין מדינות שמפעילות את הטכנולוגיה לבין
סופות חזקות, שטפונות ובצורות. אל ניניו בצירוף משבר האקלים גורמים לתוצאות קיצוניות. אילוסטרציה: depositphotos.com

אל ניניו מתקרב לעולם חם יותר: מדענים מזהירים מגלי חום, שרפות ושיטפונות חריפים

התפתחות אל ניניו באוקיינוס השקט צפויה להגביר אירועי קיצון בחודשים הקרובים. אך החוקרים מדגישים כי משבר האקלים הוא הגורם המרכזי שמעצים את הסכנה לבריאות, ליערות ולמערכות אקולוגיות.
מערכת זרמי ים מרכזית באוקיינוס האטלנטי, המסייעת לווסת את האקלים של כדור הארץ, נחלשת זה כמעט 20 שנה. קרדיט: NOAA

זרם אטלנטי מרכזי נחלש כבר כמעט 20 שנה, וההשפעה על מזג האוויר עלולה להיות עולמית

מחקר חדש מציג עדות תצפיתית ישירה להיחלשות חלק ממערכת זרמי ההיפוך האטלנטית. החוקרים מזהירים מהשפעות אפשריות על חורפים באירופה, גשמים, סערות ועליית פני הים
דגל ונואטו והמגוון האנושי במדינת האיים. אילוסטרציה: depositphotos.com

הסטודנטים מהאוקיאנוס השקט שהפכו את משבר האקלים לשאלה משפטית עולמית

יוזמה שהחלה ב־2019 בקרב 27 סטודנטים למשפטים בוונואטו הובילה לחוות דעת היסטורית של בית הדין הבינלאומי לצדק. כעת מדינות האיים באוקיינוס השקט מנסות להפוך את ההכרעה למפת דרכים באו״ם: פחות
משבר האקלים מתגבר, אף ממשלה לא עושה שום דבר רציני כדי לעצור אותו. אילוסטרציה: depositphotos.com

למה מדיניות האקלים נתקעת למרות תמיכה ציבורית רחבה?

מאמר ב־The Conversation טוען כי הפער בין תמיכה ציבורית בהפחתת פליטות לבין המשך השימוש בדלקים מאובנים נובע ממבני כוח, אי־שוויון ותפיסות שמגבילות את תחושת האפשרי.
ימת צ'אד Foto: EC/ECHO/Anouk Delafortrie/CC BY-NC-ND 2.0

משבר האקלים מחריף את הסכסוכים בימת צ’אד ובסאהל

קלפי. אסונות טבע ואירועי קיצון משבשים יותר ויותר מערכות בחירות ברחבי העולם. קרדיט: The Commonwealth Secretariat / Flickr

משבר האקלים מאיים גם על הדמוקרטיה: בחירות ביותר מ־50 מדינות שובשו בגלל אסונות טבע

דוח של International IDEA מצא כי לפחות 94 מערכות בחירות ומשאלי עם שובשו בין 2006 ל־2025 בשל שיטפונות, שרפות, גלי חום וסופות
זרמי האוקיאנוסים. המחשה: depositphotos.com

לראשונה: בינה מלאכותית ממפה זרמי אוקיינוס מתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה

מערכת GOFLOW, שפותחה בהובלת אוניברסיטת תל אביב, מאפשרת לזהות תנועות זרימה עדינות באוקיינוס ועשויה לשפר מודלים של משבר האקלים, סופות וחילופי חום וגזים בין הים לאטמוספירה
ארבע תמונות הממחישות את השפעות משבר האקלים באירופה: חום, שלג וקרחונים נסוגים, שרפות וטמפרטורות ים חריגות. קרדיט: WMO / ECMWF / Copernicus Climate Change Service

אירופה ב־2025: גלי חום מהים התיכון עד החוג הארקטי, שיא בשרפות ונסיגה בשלג ובקרחונים

דוח מצב האקלים האירופי של ECMWF ו־WMO מצא כי 95% מאירופה חוותה חום מעל הממוצע, 70% מן הנהרות זרמו מתחת לממוצע, ויותר מ-10,000 קמ"ר נשרפו.
פראים אסייתיים בנגב. הוספת נקודות מים יצרה הזדמנויות טריטוריאליות חדשות לזכרים ושיפרה מדדים הקשורים למגוון הגנטי של האוכלוסייה. קרדיט: Naama Shahar / אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מחקר בנגב: נקודות מים חדשות שיפרו את המגוון הגנטי של הפראים

חוקרי אוניברסיטת בן־גוריון מצאו כי הגדלת מספר מקורות המים מאחד לשלושה העלתה את שיעור הזכרים המשתתפים ברבייה, והציעה כלי שימור פשוט ולא פולשני.
משבר האקלים: עודף החום עלול להתפרץ. המחשה: depositphotos.com

דוח: כדור הארץ יוצא מאיזון, והחום הכלוא במערכת האקלים הגיע לשיא

לראשונה הוסיף הארגון המטאורולוגי העולמי לדוח האקלים השנתי את מדד “אי־האיזון האנרגטי של כדור הארץ” — מדד שממחיש עד כמה מהר המערכת האקלימית צוברת חום
פול ארליך בשנת 2010. מתוך ויקישיתוף

פול ארליך, מחבר “פצצת האוכלוסין”, הלך לעולמו בגיל 93

הביולוג והסביבתן מאוניברסיטת סטנפורד היה מן הקולות המשפיעים והשנויים במחלוקת ביותר במדעי הסביבה: מדען חשוב בתחום האקולוגיה, שהזהיר מפני לחץ אוכלוסין על מערכות הטבע שנים רבות לפני שמשבר האקלים הפך
עומס החום הגובר עקב משבר האקלים משפיע במיוחד על אנשים מבוגרים. המחשה: depositphotos.com

מחקר עולמי: החום הקיצוני כבר מגביל את עצם היכולת לחיות, לעבוד ולנוע בבטחה

ניתוח עולמי של טמפרטורה ולחות מ־1950 עד 2024 מראה כי מספר השעות שבהן חום ולחות מגבילים פעילות יומיומית בטוחה גדל sharply, במיוחד אצל בני 65 ומעלה ובאזורים חמים ופגיעים
טראמפ - מכור לנפט. המחשה: depositphotos.com

נסיגת ארה״ב יוצרת חלל בהנהגת האקלים העולמית

ביטול ממצא הסיכון של ה־EPA מסמן תפנית חדה במדיניות האקלים האמריקאית, אך אף שסין מובילה בייצור טכנולוגיות ירוקות, עדיין לא ברור אם מישהו מוכן למלא את הוואקום המדיני שוושינגטון מותירה
תוכי מקאו, חיים ביערות האמזונס. המחשה: depositphotos.com

ציפורי יער הגשם הטרופי נעלמות גם ביערות שלא נפגעו – חוקרים חוששים מ“אביב דומם” חדש

נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
ההתחממות הגלובלית מואצת. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: ההתחממות הגלובלית מואצת מאז 2015

ניתוח של חמישה מאגרי נתונים עולמיים מראה שקצב ההתחממות בעשור האחרון כמעט כפול מזה שנמדד בין 1970 ל־2015
שכבות האטמוספרה: האזור שבו נמדדה הפלומה נמצא מעל הסטרטוספרה, בטווח שבו תהליכים משפיעים בעקיפין גם על כימיית האוזון ועל מאזן הקרינה. קרדיט: NOAA

מחקר ראשון קושר ישירות זיהום מתכתי באטמוספרה לשיבת רקטה מהחלל

חוקרים זיהו ומדדו פלומת זיהום בעקבות התפרקות שלב של רקטת Falcon 9 באטמוספרה העליונה (כ־80–110 ק״מ) לאחר שיבה בלתי נשלטת בפברואר 2025—ומזהירים שהפעילות המסחרית בחלל מתרחבת מהר יותר מהפיקוח על
נקודות מפנה אקלימיות הן ספים קריטיים במערכות של כדור הארץ – כמו האוקיינוסים, יריעות הקרח והיערות – שבהם ההתחממות יכולה לדחוף את האקלים למצב חדש. לאחר שחוצים את הסף, קשה להפוך את השינויים לאחור, והם עלולים להצית תגובת שרשרת שמשפיעה על מערכות אקולוגיות, אירועי מזג אוויר קיצוניים ועל האקלים העולמי. קרדיט: ESA

התחממות מואצת עלולה לנעול את כדור הארץ למסלול חממה, מזהירים חוקרים ב־One Earth

ניתוח של 16 “נקודות מפנה” מציע שהצטברות משובים – מיערות ועד קרחונים ואוקיינוסים – עלולה להאיץ את ההתחממות גם אם הפליטות יירדו בעתיד, ולייצר “מדבר” של יציבות אקלימית
גל חום בעיר. המחשה: depositphotos.com

חום קיצוני לא פוגע בכולם אותו דבר — והוא עלול להעמיק אי־שוויון בערים

חשיפה לחום קיצוני קשורה לסיכונים בריאותיים ממשיים — עומס חום, החמרת מחלות לב־ריאה, ופגיעה באוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, ילדים ועובדי חוץ
תמונת מיקרוסקופ קונפוקלי של פיוניות בעלה במהלך מדידת חילוף גזים

לראות את הצמח "נושם" בזמן אמת: מערכת חדשה עוקבת אחר פיוניות תוך מדידת חילוף גזים

Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
נחל נעמן עם הרבה פסולת בסוף הקיץ היבש. צילום: אנליס פרי

מחקר ישראלי: נחלים עונתיים מזרימים מיקרו-פלסטיק לים התיכון בגלי “שחרור” אחרי גשמים

מחקר ישראלי גילה כי הנחלים העונתיים מזרימים כמויות של מיקרו-פלסטיק לים התיכון. בקיץ חלקיקי הפלסטיק מצטברים, ובגשמים הם משתחררים בגל גדול לים
הרעלת נשרים, אוקטובר 2021, באזור נחל קינה בדרום. צילום: שלומית שביט רשות הטבע והגנים

הברכה והקללה של חומרי ההדברה

בעקבות מקרי הרעלה המוניים של חיות בר משימוש לא נכון בחומרי הדברה – כך אפשר לצמצם את הסיכון להרעלה הבאה
מפת טמפרטורת פני השטח באירופה. מקור: ESA. מתוך ויקימדיה

אותו מזג אוויר, עולם חם יותר – ואירופה עלולה לשלם בחיי אדם

מחקר חדש מבקש להדגיש נקודה שמטרידה מומחים לבריאות הציבור: לא רק “החום הממוצע” עולה בגלל משבר האקלים אלא שגם תבניות מזג אוויר קיצוניות שכבר קרו בעבר עלולות לחזור – וכשהן
בעלי החיים הראשונים בכדור הארץ. הספוג תאונלה סווינהואי. צילום: מעבדת מיכה אילן

הספוג ממפרץ אילת שמייצר חומרים אנטי־סרטניים ומנטרל ארסן: כך עובדת “המעבדה” של תאונלה סווינהואי

כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
טראמפ - מכור לנפט. המחשה: depositphotos.com

למה ארצות הברית תקפה בוונצואלה? התשובה: נפט

ממשל טראמפ בוחר להמשיך להיות מכור לזהב השחור במקום להשתמש בטכנולוגיות הקיימות לאנרגיה מתחדשת. זה כוחו המשחית של דלק המאובנים. פרשנות. אתר זווית
The line city. צילום יחצ

כישלון “הליין” בניאום (סעודיה): למה “עיר 15 הדקות” נתקעה בגבולות הפיזיקה והטבע

תחקיר ה־Financial Times מציג כיצד החזון הסעודי לעיר מראות באורך כ־193 ק״מ התנגש בעלויות עתק, אתגרי הנדסה ומגבלות אקולוגיות בעידן משבר האקלים
תמונת לוויין של סופת חורף בצפון-מערב אמריקה. מקור: CIRA

מסלול סופות החורף באוקיינוס השקט זז צפונה מהר מהתחזיות

הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
איזור עשיר במינרלים במזרח גרינלנד. המחשה: depositphotos.com

טראמפ חוזר לדבר על “שליטה בגרינלנד” – אבל המינרלים של גרינלנד נשארים בעיקר מתחת לקרח

למרות הדיבורים בוושינגטון על רכישה ועל “ביטחון לאומי”, רגולציה סביבתית, אי־ודאות משפטית ותנאי קצה בארקטי מקשים על כרייה וקידוחים – ובינתיים יריעת הקרח ממשיכה להימס
העולם בשנת 2050. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE.

כתב העת "נייצ’ר" מציץ ל־2050: היתוך גרעיני, מאדים ומעבדות “בלי אורות” – והכול תלוי גם בפוליטיקה

כתב העת היוקרתי מסמן את צמתי ההכרעה: משבר האקלים והתגובה אליו, המירוץ על תשתיות בינה מלאכותית, שאלות של אמון ציבורי ומימון מדע, והיכולת להפוך פריצות דרך למערכות שעובדות בקנה מידה
ילדים בטהרן ממלאים כדים ממכל מים ציבורי. התמונה צולמה בשנת 2020. המחשה: depositphotos.com

איראן בוחנת ייבוא מים ומזהירה מפני פינוי טהרן: משבר המים מחריף

מפלסי סכרים צונחים, שאיבת יתר גורמת לשקיעת קרקע, והממשלה מחפשת פתרונות – מייבוא מים ועד פרויקטי הסטה וזריעת עננים * המשבר, שהוא תוצאה ישירה של משבר האקלים העולמי עם החמרה
כשבכל שנה שורפים שטחים עצומים של האמזונס, זה משנה את כל מאזן החלקיקים. המחשה: depositphotos.com

פחם שחור משרפות הופך לגורם מרכזי בפיזור הקרינה ומחדד את חוסר הוודאות במודלי משבר האקלים

מחקר חדש באמזונס חושף: לא רק גזי החממה משפיעים על התחממות כדור הארץ אלא גם חלקיקים שבאוויר
סופה מעל חיפה. המחשה: depositphotos.com

הסופה "ביירון" בישראל: עוד סימן למשבר האקלים ולחוסר ההיערכות

פרופ’ שלומית פז מאוניברסיטת חיפה מסבירה כיצד ים ואוויר חמים מגבירים את עוצמת הגשמים, מדוע סופות כמו "ביירון" הופכות נפוצות יותר באגן הים התיכון – ומזהירה מפני מחיר ההצפות, השיטפונות
כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו עושים מעשה "סביבתי" כשאנחנו נכנסים לחנות יד-שנייה. המחשה: depositphotos.com

יד-שנייה לא תמיד ירוקה

מחקר ישראלי חדש מגלה שרכישת בגדי יד-שנייה לא בהכרח מחליפה קנייה של בגדים חדשים, ולעיתים אף מלווה בצריכה מוגברת שמבטלת את היתרון הסביבתי של האופנה המקיימת