משבר האקלים

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו בישראל הוא מספר כיצד עושים שינוי, מסביר מדוע כריתת היערות שביצעה ממשלת בולסונארו הייתה מנוגדת לחוקה – ולמעשה מיותרת, ומשמיע מסר ברור כשמש ביער: "עדיין לא מאוחר מדי"

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה

כך עולה מדוח מעקב אחר ממצאי מהדו"ח  השישי של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים IPCC. טמפרטורת פני השטח העולמית הגיעה בעשור האחרון ל-1.1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בשנים 1850–1900

מחקר חדש מעלה כי הסיבה לכך היא שהמודל הסטנדרטי אינו לוקח בחשבון את האופי האיטי של ההתקדמות הטכנולוגית. כתוצאה מכך, המודל הסטנדרטי מפריז בהפחתה בשימוש המצטבר באנרגיה המושגת על-ידי מס אנרגיה נתון

הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

מודלי-בסיס (Foundation Models) של IBM ינתחו מאגרי נתונים עצומים של צילומי לוויינים ומידע גיאוגרפי של נאס"א, ויאפשרו חיפוש יעיל ביותר מ-300 אלף מאמרים אקדמיים על כדור הארץ, כדי לסייע בגיבוש תובנות וחשיפת ידע חדש ובעל ערך עבור החוקרים שמתמודדים עם אתגרי האקלים הדחופים ביותר

שינויי האקלים והשפעתם ההרסנית ידועים. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים, כפי שהיה בקיץ האחרון באנגליה בו נמדדה לראשונה טמפרטורה של 40 מעלות. המצב רק יחמיר ויאיץ את הכחדתם של יצורים חיים רבים, אומר פרופ' אורי רול ממובילי המחקר

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?