משבר האקלים

עיגולי פיות בשמורת נמיברנד בנמיביה בעונה גשומה. הקוטר הממוצע של העיגולים הוא כשישה מטרים. צילום: ד"ר סטפן גצין

עיגולי הפיות – איך ההתמודדות של הצמחים עם היובש הובילה לתופעה זו

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מציעים הסבר חדשני להתנהגות הייחודית הזאת של תופעת עיגולי הפיות: שילוב של הסתגלות פנוטיפית ברמת הצמח הבודד, על ידי העמקת שורשי הצמחים לשכבות קרקע לחות יותר,
כדור הארץ ישתקם איכשהו אבל האנושות תיכחד. המחשה: depositphotos.com

קינה למין האנושי

ד"ר אסף רוזנטל מצטט בעקבות ועידת האקלים בדובאי את אחד המשתתפים: "על האנושות לחדול מלהשתמש בטבע כבבית שימוש", "האנושות הפכה לנשק להשמדה המונית".
הים התיכון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מישראל חושפים את הדור הבא של מציאות מדומה ומודלי אקלים

מעבדות המחקר של אינטל חושפות 31 פרויקטי מחקר שמעצבים את העתיד של חדשנות בינה מלאכותית ובהם שני מחקרים מישראל
כל 30 עובדי חברת UBQ מתגוררים בדרום, רבים מהם ביישובי העוטף. צילום: UBQ Materials

מהעוטף לדובאי

חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על
גורדי השחקים בדובאי. המחשה: depositphotos.com

האם כנס האקלים COP28 יביא לפריצת דרך?

השבוע מתכנסים בדובאי נציגי מדינות רבות כדי לדון בצעדים לבלימת התחממות כדור הארץ ומניעת אסונות אקלימיים עתידיים. הכנס, הידוע בשם COP28, מציב אתגרים מורכבים בפני מקבלי ההחלטות
סמליל אירוע COP28 בדובאי. המחשה: depositphotos.com

ועידת האקלים COP28 בדובאי נפתחת היום על רקע הדלפות לפיהן ייערכו במסגרתה גם עסקאות נפט גדולות

כמו כן, ישנה ביקורת על כך שמדינות לא מצליחות לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהן, וכי פליטות גזי החממה הגלובליות ממשיכות לעלות, מה שמסכן את היעד של אי-חימום של כדור הארץ
אל המוניטין של רשתות כמו SHEIN הצטרפה האשמה חדשה: אנטי-ישראליות. איור: Hotpot

לקנות בגדים בנובמבר ולשמור על מצפון נקי

הטענות שרשתות אופנה מהירה כמו SHEIN הן פרו-פלסטיניות מצטרפות לממצאי תחקירים על תנאי העבודה הנוראיים במפעליהן ולנזק הסביבתי העצום שהן גורמות לו. אז איפה כן כדאי לקנות בגדים ב"חודש הקניות"
מימין: השדה הסולארי בערבה שבו התבצעו המדידות. משמאל: יער יתיר בנגב הצפוני – הגדול ביערות הנטועים של קק"ל. תצלומים: יונתן מולר

היער הסולארי

עצים או לוחות סולאריים – איזו אסטרטגיה מנצחת בהתמודדות עם משבר האקלים?
לטאות ושממיות ממינים שונים פיתחו מנגנון הישרדות והגנה שמאפשר להן לנתק את הזנב כדי להטעות טורפים. שממית שהשירה את זנבה, צילום: Muhammad Mahdi Karim, GFDL 1.2

מה אפשר ללמוד על חוסן ושיקום אחרי אסון מהחי ומהצומח?

בימי מלחמה לא תמיד קל להיות חזקים או לדמיין את היום שאחרי, אך בעלי חיים וצמחים שונים מלמדים אותנו שאפשר לשרוד ולגלות חוסן גם בתנאים עוינים ומאתגרים. שלל דוגמאות מציעות
ביקור עיתונאים זרים בקיבוץ כפר עזה. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית.

מומחים: חובה לטפל בזיהומים מסוכנים שיצרה המתקפה בעוטף

מומחים מזהירים שהמתקפה הקשה של ה-7 באוקטובר וירי הרקטות על ישראל מילאו את שטח העוטף ואזורים נוספים בזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. לכן, השיקום המתוכנן בעוטף
תרמילאים. משקיעים בקהילות מקומיות. המחשה: depositphotos.com

לטייל למען הטבע

איך הטיול שלכם עזר לסביבה שבה הייתם? הכירו את התיירות המשקמת, שלא רק שלא מזיקה – אלא גם מסייעת לטבע ולקהילות מקומיות תוך כדי הטיול. חומר למחשבה לכבוד טיולי חול
אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת וים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון. צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים

אלמוגים מים סוף פלשו לחופי הים התיכון של ישראל

עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר
מחירו של אתרוג אחד עשוי להגיע ל-500 שקלים. המחשה: depositphotos.com

אתרוג בסכנה: האם בעתיד אי אפשר יהיה לגדל אתרוגים בישראל?

האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
גרין ווש. המחשה: depositphotos.com

האם פיצויים מספיקים תמורת השחתת הסביבה?

בוועידת האקלים הקרובה שתתכנס בדובאי, ידונו שוב בדרכים למתן את ההתחממות העולמית ובצורך לפצות את המדינות הנפגעות, בעיקר מדינות איים ומדינות באפריקה. הבטחות לפיצוי כבר ניתנו, אך טרם מומשו, ונשאלת
הסיקסק הוא עוף שכנפיו חומות, שאר גופו "צבוע" שחור-לבן ורגליו ארוכות ודקות. צילום: רעות אלון

מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר?

מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן
המחקר של נרי התמקד במינים של כרישים ובטאים – טורפים חשובים שאוכלוסייתם נפגעה משמעותית בשנים האחרונות. מחבטן אפור. צילום: אילן בורנקש

נתפסו ברשת: מה דגים בעזה?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת
מפה זו מתארת את אנומליות הטמפרטורות הגלובליות עבור הקיץ המטאורולוגי ב-2023 (יוני, יולי ואוגוסט). היא מראה כמה יותר חם או קריר היו אזורים שונים בכדור הארץ בהשוואה לממוצע הבסיסי מ-1951 עד 1980: NASA Earth Observatory/Lauren Dauphin

משבר האקלים נתן מכה חזקה: קיץ 2023 היה החם ביותר מאי פעם

נתונים גולמיים אלה מנותחים בשיטות המביאות בחשבון את המרחק המשתנה בין תחנות הטמפרטורה ברחבי העולם ואת השפעות איי החום העירונייים שעלולים לעוות את החישובים.
יניב בלייכר מנהל המחלקה לניהול סביבתי צילום אקואושן

שיתוף הפעולה בין הרשויות לארגוני חברה אזרחית מעולם לא היה חשוב יותר

כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת "אקואושן" בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה'דגל הכחול' – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם
בני הנוער שמחליטים לקחת חלק בתנועות מחאה מעין אלה – מתעסקים בנושא 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. צילום: אילן בר

משבר האקלים – גרסת דור ה-Z

הם הילדים של קיץ 2023: מחקר ישראלי חדש בחן מי הם בני נוער הישראלים שבוחרים לקחת חלק בתנועות סביבתיות – ומצא אכפתיות לצד חרדה אקלימית ברמה גבוהה, וגם דרישה ברורה
קידוחי נפט. המחשה: depositphotos.com

תעשיית הנפט היא הרסנית ולממשלת ישראל זה לא מזיז

דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט
״החומר הזה מגיב להתחממות המים: כשהטמפרטורה שלהם עולה הוא מתכווץ וכשהיא יורדת הוא מתרחב״. קרדיט: סאני לוסטוב

מעצבים לעתיד ירוק יותר

בתערוכת הבוגרים.ות של האקדמיה בצלאל בלטו בנוכחותן עבודות הגמר שעוסקות בנושאים סביבתיים. אלו העידו על סטודנטים וסטודנטיות מלאים באמביציה וברעיונות חדשניים, שבאמצעותם הם מקווים להוביל שינוי מחשבתי ומעשי סביב סוגיית
בקרב מדינות ה-OECD, ישראל ניצבת כמעט בסוף הרשימה, במקום ה-34 מתוך 38; וגם – לא השיגה אף יעד מבין 17 היעדים שנקבעו עד 2030. המחשה: depositphotos.com

מְדדים במדדים: ישראל רחוקה מלהיות מדינה בת-קיימא

לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי –
עירוב שימושים של מסחר, מבני ציבור ומגורים בעיר חרדית. צילום: הדס מאיר, במסגרת קורס קיימות וכלכלה עירונית של המכללה האקדמית תל חי

הצד הסביבתי של החרדים

דעה: על אף הסברה הרווחת, לחברה החרדית יש הרבה יותר מאפיינים סביבתיים ממה שהיינו חושבים. בימים אלה של פילוג קשה בחברה הישראלית, הסתכלות על ההיבט הסביבתי עשויה להביא לקירוב בין
מחויבות ירוקה. איור באדיבות דאסו סיסטמס

מי אשם ברפיסות הפעולות נגד משבר האקלים ומערפל את השיח בכוונה?

ניתוח השיח הגלובלי ברשתות בנושא משבר האקלים מגלה ציפיות גבוהות מן הסקטור העסקי למציאת פתרונות, בעוד שהסקפטיות בנוגע ל"גרינווש" תאגידי שולטת
ממצאי המחקר הראו שמי ששיתפו פעולה במשחקים, נטו יותר לדווח על התנהגות פרו-סביבתית. המחשה: depositphotos.com

סביבה שיתופית

מחקר ניו-זילנדי חושף שאנשים שנוטים לשתף פעולה – נוטים גם להיות סביבתיים יותר. כולנו ביחד, למען הפלנטה?
שימור המגוון הביולוגי. המחשה: depositphotos.com

שינוי גישה לטבע

עבור רוב האנשים, "שינוי עמדות לטבע" אינו אלא עבודת אגף אקדמית גרידא, אך שינוי זה עמוק יותר. נדרש שינוי יסודי והכרחי כדי לשמור ולהגן על המגוון הביולוגי ולהגן על אוכלוסיות
גלי חום קיצוניים. המחשה: depositphotos.com

ההשפעה של משבר האקלים על אירועי מזג אוויר קיצוני

חוקרים מתעדים את ההשפעה המזיקה של בצורת ושריפות שהולכות ומחמירות בשלוש השנים האחרונות
מחקריו פורצי הדרך על האלמוגים ומאבקיו הסביבתיים בשמירה עליהם מיצבו את לויה כאחד מהחוקרים המוערכים בארץ ובעולם. צילום: דוד סאלם, זוג הפקות

החוקר שהתאהב בשוניות האלמוגים – והפך ללוחם עבור שמירתן

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "קצא״א
מימין: ד"ר יערה אופנהיימר-שאנן וד"ר תמיר קליין. המירוץ לצמרת

החיידקים שטיפסו על עץ גבוה

השקעות ירוקות. המחשה: depositphotos.com

לנקות את חשבון הבנק

רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל
מפת האגמים והנהרות באפריקה. המחשה: depositphotos.com

מאבקים על נהרות

בעקבות ובגלל ההתחממות העולמית, עד 2050 יהיו כמיליארד אנשים נתונים בחיכוחים ומאבקים שקשורים לנהרות וזאת רק באפריקה
מינים שונים של פורמיניפרה. המחשה: depositphotos.com

המיקרואורגניזמים הימיים שמעידים על שינויי האקלים

מה גורם למינים של פורמיניפרה להיות רגישים לחום?
ילדי שבט המסאי רועים את הבקר. המחשה: depositphotos.com

זזים עם האקלים

ילדי שבט המסאי רועים את הבקר המחשה: depositphotos.com</a
קו הולכה במתח גבוה ברשת החשמל הישראלית. המחשה: depositphotos.com

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בתחילת החודש עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו
אין כל ראיות מדעיות שמצביעות על סיכון בריאותי משמעותי כלשהו לנהגים ולנוסעים עקב רמות הקרינה הבלתי-מייננת שנפלטות מכלי רכב היברידיים. Photo by Markus Spiske on Unsplash

מי מפחד מהרכב ההיברידי?

ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ
על אף שחומרי הדברה הם חולייה חשובה בשרשרת אספקת המזון המודרנית, לאור הסכנות שמביאים עמם החומרים הללו, יש צורך במעקב אחר המינונים שלהם במזון של כולנו. Photo by Markus Spiske on Unsplash

קצת יותר ממה שביקשת בצלחת

דו"ח מבקר המדינה מעיד: היקף השימוש בחומרי הדברה, שנועדו להתגבר על בעיית המזיקים, עולה משמעותית – ופוגע בבריאותם של הצרכנים הישראלים. אז מה עושים? לומדים לרסס אחרת
"קולוניאליזם אשפה" הוא מונח שמתאר השלכת חומרים מזהמים על ידי מדינות עשירות יותר, במדינות עניות יותר. Photo by OCG Saving The Ocean on Unsplash

סופו של המהלך המלוכלך: אירופה משנה את חוקי המיחזור שלה

הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח
השתלת קרקעות היא שיטה שבה מעבירים אדמה בריאה לאזור שבו הקרקע זקוקה לשיקום. חלקה שבה בוצעה השתלת אדמה, ליד מינכן. צילום: Wolfgang von Brackel

השתלת איברים – גרסת הטבע

כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה
ילדים חוקרים את הגלובוס. המחשה: depositphotos.com

כשנצטרך לסרטט מחדש את הגלובוס

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו
גזית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. פרופ' אביטל גזית. צילום: באדיבות המצולם

מילד שמגדל ראשנים לחתן פרס ישראל לסביבה

חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי
מה הקשר בין בוסתנים – לבין שרפות יער? בוסתן בפארק כפר סבא. צילום: בוני שיינמן, ארכיון קק"ל

עצים נגד האש

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה
המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים שמצביעה על כך שהלווייתנים חשובים לנו – אפילו יותר ממה שחשבנו. אבל האם אנחנו שומרים עליהם מספיק? Photo by Todd Cravens on Unsplash

מה יש בבטן הלווייתן? פחמן

גם הדרכים השונות שבהן ההודים סוגדים לנהר הגנגס מזהמות אותו. צילום: balouriarajesh, Pixabay

פוליש לכדור הארץ

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

המדען שמוביל את הצלת האמזונס

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו
חיפושית מדבר נמיב. צילום: איגור קרמלב, פקסל

מחקים חרקים

פיתוח מערכות לאיסוף מים ושינועם בהתבסס על מאפייני חיפושית מדברית ונקבת הפשפש
אשראי סביבתי. המחשה: depositphotos.com

חוב לסביבה

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע
מדוע דולפינים בלתי מאולפים משתפים פעולה עם בני אדם? שיתוף הפעולה אדם-דולפין בלגונה שבברזיל. צילום: Dr. Bianca Romeu, באדיבות Oregon State University

דולפין, אוהב דייגים?

מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי
הפחתת הצריכה. המחשה: depositphotos.com

משבר האקלים לא יוקל עד שנוריד את הצריכה, ולא רק נחפש תחליפים

על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), החלפת דלקי מאובנים במקורות אנרגיה מתחדשים בלבד אינה מהווה פתרון מבלי להפחית את הביקוש ושינויים קיצוניים בצריכת האנרגיה
מחקרים רבים מעידים על ההשפעות החיוביות של שטחים ירוקים על בריאותנו. Photo by Myan Nguyen on Unsplash

מה שיותר צפוף יותר ירוק?