משבר האקלים

במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול

הכינוס נערך בתקווה כי עדיין ניתן לעצור את ההתחממות העולמית בגבול ה 1.5 מעלות מעל למה שהיה לפני המהפיכה התעשיתית, מתוך הכרה של רבים מהמשתתפים בדחיפות הצורך לפעולה מיידית כשהדגשה היא על הצורך בשינוי מיידי. כפי שכבר הוכר ע׳׳י משתתפי הכנס בפריז ב 2015

מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת

התוכנית כוללת פריסה רחבה של עמדות הטענה לרכב חשמלי והסבת תחנות דלק לתדלוק מימן

בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?

לקראת הכנס (COP26) שחשיבותו עצומה וגורלית לעתיד, מפרסמים מוסדות האו"ם שבעה סעיפים עיקריים שיתוו את היוזמות והפעולות שידרשו המשתתפים להחליט ולאשר. להלן הרשימה

בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) - יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?

הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים: אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. ביין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום היערות, הקטבים והאוקיאנוסים

דו"ח ה-IPCC קובע חד משמעית שהאדם אחראי להתחממות, ושגם אירועי מזג האוויר הקיצוניים התכופים נגרמו בשל ההתחממות * כל משיכת זמן תגרום להחמרת הנזקים, יותר זול להפסיק לפלוט פחמן מאשר לספוג אותו אחר כך

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

חוקרים ששילבו נתוני לוויין ומודלים דיגיטליים הראו כי הסיכון לשיטפונות כתוצאה מהצפת חופים, עלול לגדול באופן מואץ במהלך המאה ה-21, עד פי 50 תחת תרחיש התחממות כדור הארץ בלא עצירה, במיוחד באזור הַטְרוֹפִּי. עלייה זו נגרמת בעיקר משילוב של עליית מפלס הים וגלי האוקיאנוס

הערכות חדשות מצביעות על כך שאזורי מרכז אמריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה הן הנפגעות הגדולות ביותר

ארגון מגדלי הפירות בישראל :"על המדינה להבין כי עליה לתמוך בחקלאות ולהיערך לאירועי מזג אוויר קיצון"

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי 'איך להימנע מאסון האקלים?' בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו

מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח

השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות

פרופ' ויליאם נורדהאוס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה, והוא מנסה לאמוד בעבודותיו את המחיר הכלכלי הצפוי של משבר האקלים, כמו גם של הפתרונות האפשריים לבלימתו

כתב העת נייצ'ר ערך תחקיר מקיף על הנזקים שגרם טראמפ למדע בארבע שנות נשיאותו, וערב בחירות 2020