מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות
פרופ' ויליאם נורדהאוס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה, והוא מנסה לאמוד בעבודותיו את המחיר הכלכלי הצפוי של משבר האקלים, כמו גם של הפתרונות האפשריים לבלימתו
משבר האקלים משפיע על כל היבט והיבט בחיינו ובין השאר גם על תחום הביטחון והצבא. הקשר הזה החל תופס לאחרונה תשומת לב גוברת בהתייחסות של
כתב העת נייצ'ר ערך תחקיר מקיף על הנזקים שגרם טראמפ למדע בארבע שנות נשיאותו, וערב בחירות 2020
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה של משבר האקלים מעשה ידי אדם
שיעים נגד סונים, פלסטינים נגד ישראלים, מסורת נגד קדמה – לרשימת הגורמים שהופכים את האזור שלנו לנפיץ כל כך יש להוסיף כוח אימתני שכבר יוצר
התבקשתי לאחרונה להקליט הרצאה קצרצרה שתשמש לפתיחת כנס בנושא שינוי אקלים. הנה מה שכתבתי – ואשמח לקרוא מה דעתכם, ולקבל רעיונות למחשבות נוספות בנושא! מחשבה
הקרח באוקיאנוס הארקטי נמס מהר יותר מששיערנו בעבר ונדרשת הערכה מחודשת בנוגע לקצב ההתמוססות של הקוטב הצפוני
צוות מחקר מאוניברסיטת UCLA הדגים כיצד ניתן להכין צבע לבן במיוחד המחזיר כ-98% מהחום המגיע מהשמש
שינויי האקלים מהווים אסון בהתרחשות שקורה מהר מהצפוי, אלא שלאנושות שגורמת לאסון יש אפשרות למתנו, לדברי המזכיר הכללי של האו"ם: "מצב החירום האקלימי הוא מרוץ
גל החום שפוקד את סיביר בתקופה האחרונה צריך להדאיג אותנו מאוד, בעיקר אם מחברים אותו לתופעות סביבתיות אחרות שמתרחשות במקביל באזור
להערכת אנשי המשרד, המהלך יתמרץ התייעלות אנרגטית, מעבר לאנרגיה מתחדשת ולתחבורה חשמלית
דעה: מגפת הקורונה הוכיחה שכאשר נמצא איום גדל בפתח וכאשר הוא מוחשי ונתפס, האנושות מסוגלת לגייס משאבים ויצירתיות כדי להתמודד אתו. עכשיו צריך לחשוב איך
חברת מקינזי מפרסמת לראשונה דו"ח המציב את משבר האקלים כסיכון עיקרי לפעילות כלכלית. האם בעקבות הדו"ח החדש המגזר העסקי באמת יתחיל להשתנות?
בערך לפני 10,000 שנה, העולם נכנס לפתע לתקופה של יציבות אקלימית כמוה לא חוותה האנושות המודרנית לפני כן. אבל תודות לפליטה הולכת וגוברת של פחמן
החיפוש אחר שרידי ממותה הוא חלק משדות הפעולה של הפליאוגנטיקה, מדע חדש יחסית, שבבסיסו שימוש בגנומים עתיקים למטרות שונות – גילוי רצפים גנטיים קדמונים לשם
שכבת האוזון ואפקט החממה עוזרים שניהם בסופו של דבר לשלוט בכמות של קרינת האולטרה-סגול (UV) מהשמש שמגיעה לפני כדור הארץ, ובכמות של קרינת האינפרה-אדום (IR)
משבר הקורונה העולמי מספק לנו הזדמנות לחשוב על העתיד של אספקת מזון בעולם לנוכח שינוי האקלים ואירועי קיצון
האוכלוסייה האנושית גורמת לקריסה חסרת תקדים של הסביבה הטבעית והמגוון הביולוגי. הקריסה היא שגורמת למגפות כלל-עולמיות. מסתבר כי מקורה של מגפת הקורונה באכילת חיות בר
חרקים מספקים שרותי-סביבה חשובים לפעילויות אנושיות כמו: האבקת צמחי מאכל או צמחי תרבות אחרים, ויותר מכך שליטה על אוכלוסיות של מזיקים. כל זאת מבהיר את
בעלי חיים וצמחים המושפעים משינוי האקלים העולמי נודדים לאזורים חדשים שבהם יוכלו לשגשג. כיצד המהלך הזה משפיע עליהם ועל הסביבה? מאת רחלי ווקס, זווית –
משבר האקלים מורגש באיזורנו מזה שנים, בעיקר בגלל חורפים שחונים. אמנם החורף הנוכחי היה חריג, אך אין בו כדי לשנות את התמונה. מעתה זו לא
לאחרונה התפרסם דו"ח שחיברה וועדה שחיברו מומחים מתחומים שונים, ובו המלצה לשינוי התפריט, שידרוג מערך ייצור המזון, תוך האכלת אוכלוסיה הולכת וגדלה, אך תוך התחשבות
דוח מקיף שבדק את השפעות שינוי האקלים על בריאות האדם מסמן את בריאות הילדים כפגיעה במיוחד, ומדגיש את הצורך בהתגייסות עולמית להתמודדות עם המשבר כדי
