סיקור מקיף

משבר האקלים

לוגו ועידת האקלים בשארם א שייח.

מגלזגו לשארם: ועידת האקלים נפתחת היום בעולם מסוכסך

שנה לאחר הוועידה בגלזגו, שבמסגרתה מדינות כמו ארה"ב, סין, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי וישראל, התחייבו על יעדים של נטו-אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ו-2060 – נשאלת השאלה: האם המדינות השונות פעלו כדי לעמוד בהתחייבויותיהן מהוועידה הקודמת?

הכינוס השנה נערך על רקע עלייה תלולה במספרם וחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם – תופעה שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים. קרדיט: Raafat, CC BY-SA 4.0

בדרך לשארם

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?

עובדים ומזיעים. איור: depositphotos.com

איך אפשר לעבוד בחום הזה?

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?

מקלט אקלים. Courtesy of Barcelona City Council

מקלט מן האקלים

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

זיהום אור בישראל כפי שנראה מהחלל. איור: depositphotos.com

קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי – מתוך דו"ח מצב הטבע 2022 מגמות ואיומים

דו"ח מצב הטבע 2022, כרך מגמות ואיומים, מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורט"ג

"תאום דיגיטלי" של כדור הארץ. unistar של אנבידיה. צילום יחצ

אנבידיה תאיץ פי 7 את ניתוח תמונות הלווין של האו"ם כדי למנוע מאסונות טבע להפוך לאסונות הומניטריים

מרכז הלוויין של האו"ם ישתמש בטכנולוגיות מחשוב מואץ של אנבידיה שתשפר את יכולת הניתוח של צילומי לוויין ותאפשר חיזוי טוב יותר של אירועים כגון שטפונות, הצפות ושריפות. היכולת לנתח אירועים כאלה כמעט בזמן אמת תאפשר מתן מענה מהיר לקהילות בשטח, בניית חוסן מפני אירועי אקלים ופיתוח מדיניות ברת קיימא לטווח הארוך

הגנת הסביבה. המחשה: depositphotos.com 2011.

מלחמה בטבע

אף אחת מההסכמות העולמיות להגנת החיים ולעצירת הפגיעה בקרקעות ובימים לא הושלמה. פגיעות בטבע על ידי ארגוני פשע, ועוד דוגמאות רבות לכך שהעולם דוהר לגיהנום,

פריחה אביבית. המחשה: depositphotos.com 2011.

האביב לא מחכה לפסח

במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, נמצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר

עד היום קיימים אזורים שבהם גפני היין לא מושקות, אך מגמת ההשקיה שלהן הולכת ומתרחבת. Photo by Pixabay on Pexels

הפירות הצמאים של אגן הים התיכון

ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?

כבאי נאבק בשריפת יער. המחשה: depositphotos.com

עד 2030 מספר אירועי השריפות הקיצוניות צפוי לעלות בכ-14%; עד סוף המאה: בכ-50%

"בכל מקום שבו יש עצים, צפויות להתרחש שריפות", אומרת פרופ' לאה ויטנברג מאוניברסיטת חיפה, הנציגה הישראלית בצוות המומחים של האו"ם שחיבר את הדו"ח * אפילו האזורים הארקטיים כבר לא חסינים

בשנים האחרונות וככל שהמשבר האקלימי מחריף, לתותחי השלג נוצר תפקיד קריטי נוסף: הם גם משמשים כקו הגנה ראשון מפני השריפות המשתוללות, שתדירותן הולכת ועולה נוכח שינוי האקלים. Photo by JerzyGorecki on Pixabay

השלג מלאכותי, אבל המשבר אמיתי: על המחסור בשלג באתר הסקי

אתרי הסקי בארצות הברית מרגישים בשנים האחרונות את השפעות משבר האקלים באופן ישיר – פחות שלג ופחות ימי גלישה בעונה. באופן אירוני, תותחי השלג שהם מפעילים כדי לייצר שלג מלאכותי במדרונות משמשים בעונות החמות כדי להילחם בשריפות יער שמתרבות בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים

בתמונה: אצות פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, דרך מיקרוסקופ אלקטרונים

רמזים ראשונים להיכחדות של מינים במפרץ אילת

מחקר חדש מצא כי נצפתה ירידה משמעותית בכמות של אחד ממיני הפיטופלקנטון במפרץ אילת "אפשר להסתכל על כך בתור ה 'קנרית במכרה הפחם', המאותת כי ההשפעה של שינויי האקלים העולמיים כבר ניכרת"

משבר האקלים יביא להגברת האלימות. המחשה: depositphotos.com

האלימות מתחממת

מומחים למשבר אקלים מעריכים: ההתחממות הגלובלית תוביל לעלייה בשיעורי הפשיעה האלימה בעולם

משפחה בשכונת עוני בבנגקוק. המחשה: depositphotos.com

יום הילד הבינלאומי: יותר צעירים לא רוצים ילדים בגלל שינויי אקלים. האם האו"ם לא הצליח להגן עליהם?

אתר Inside Climate News מדווח על שתי עמותות של פעילי סביבה שהגישו תלונה למועצת זכויות האדם של האו"ם, ואמרו שהמדינות החברות תומכות בגידול אוכלוסין לא בר-קיימא שמחמם בצורה מסוכנת את כדור הארץ

סופה. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: כמות הגשם תרד ב-25% אבל רובו יירד בסופות בעוצמות שלא הכרנו

מחקר חדש חושף כי העלייה בריכוז גזי החממה תוביל להתעצמותן של סופות קיצוניות, לצד ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשמים. התחזית העגומה, אך החוקרים מאמינים: 'השליטה עדיין בידיים שלנו"

הנפט והכסף הגדול שבגללו הם מנעו כל פעולה והכחישו את ההתחממות על אף שידעו עליה והעריכו את נזקיה. המחשה: depositphotos.com

תעשיית הנפט הייתה מודעת לסיכונים של שינויי אקלים כבר ב-1959 אבל העדיפה להסתיר

חוקר עבר על ארכיונים של חברות הנפט הגדולות ושל מכון הנפט וגילה מסמכים מדהימים שחשפו בדיוק מה ידעו בחברות הנפט. התחזיות התבררו כמדויקות. הם חזו אפילו תופעות כמו הצפת מדינות והגירת אקלים

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. מתוך סרטון שהפיצה

השרה תמר זנדברג: ועידת האקלים תהיה דרמטית

במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול

המחשה: depositphotos.com

כנס האו"ם לאקלים – COP26 נפתח מחר בגלזגו – עוברים מדיבורים למעשים

הכינוס נערך בתקווה כי עדיין ניתן לעצור את ההתחממות העולמית בגבול ה 1.5 מעלות מעל למה שהיה לפני המהפיכה התעשיתית, מתוך הכרה של רבים מהמשתתפים בדחיפות הצורך לפעולה מיידית כשהדגשה היא על הצורך בשינוי מיידי. כפי שכבר הוכר ע׳׳י משתתפי הכנס בפריז ב 2015

תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

מבקר המדינה: ההתקדמות של ישראל בטיפול במשבר האקלים – שלילית עד אפס

מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן