לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?
המרכז המובל על ידי השירות המטאורולוגי יאפשר לחזות בצורה מפורטת את השפעת ההתחממות הגלובלית על אזורנו
דו"ח מצב הטבע 2022, כרך מגמות ואיומים, מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורט"ג
מרכז הלוויין של האו"ם ישתמש בטכנולוגיות מחשוב מואץ של אנבידיה שתשפר את יכולת הניתוח של צילומי לוויין ותאפשר חיזוי טוב יותר של אירועים כגון שטפונות, הצפות ושריפות. היכולת לנתח אירועים כאלה כמעט בזמן אמת תאפשר מתן מענה מהיר לקהילות בשטח, בניית חוסן מפני אירועי אקלים ופיתוח מדיניות ברת קיימא לטווח הארוך
אף אחת מההסכמות העולמיות להגנת החיים ולעצירת הפגיעה בקרקעות ובימים לא הושלמה. פגיעות בטבע על ידי ארגוני פשע, ועוד דוגמאות רבות לכך שהעולם דוהר לגיהנום,
במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, נמצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר
חוקרים מצאו שינויים במבנה גופם של עופות, שנובעים כנראה מהסתגלות להתחממות הגלובלית
ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?
השילוב של שינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וזיהום והצטברות אשפה בסביבה הם נושאים שצריך לטפל בהם ביחד לפי האו"ם
פילוסוף בריטי סבור שחייבים לשנות את החשיבה הכלכלית מהטווח הקצר לארוך, אך להימנע מלהשתמש באותן אוטופיות טכנולוגיות שהביאו עלינו את משבר האקלים
"בכל מקום שבו יש עצים, צפויות להתרחש שריפות", אומרת פרופ' לאה ויטנברג מאוניברסיטת חיפה, הנציגה הישראלית בצוות המומחים של האו"ם שחיבר את הדו"ח * אפילו האזורים הארקטיים כבר לא חסינים
אתרי הסקי בארצות הברית מרגישים בשנים האחרונות את השפעות משבר האקלים באופן ישיר – פחות שלג ופחות ימי גלישה בעונה. באופן אירוני, תותחי השלג שהם מפעילים כדי לייצר שלג מלאכותי במדרונות משמשים בעונות החמות כדי להילחם בשריפות יער שמתרבות בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים
מחקר חדש מצא כי נצפתה ירידה משמעותית בכמות של אחד ממיני הפיטופלקנטון במפרץ אילת "אפשר להסתכל על כך בתור ה 'קנרית במכרה הפחם', המאותת כי ההשפעה של שינויי האקלים העולמיים כבר ניכרת"
מומחים למשבר אקלים מעריכים: ההתחממות הגלובלית תוביל לעלייה בשיעורי הפשיעה האלימה בעולם
אתר Inside Climate News מדווח על שתי עמותות של פעילי סביבה שהגישו תלונה למועצת זכויות האדם של האו"ם, ואמרו שהמדינות החברות תומכות בגידול אוכלוסין לא בר-קיימא שמחמם בצורה מסוכנת את כדור הארץ
מחקר חדש חושף כי העלייה בריכוז גזי החממה תוביל להתעצמותן של סופות קיצוניות, לצד ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשמים. התחזית העגומה, אך החוקרים מאמינים: 'השליטה עדיין בידיים שלנו"
חוקר עבר על ארכיונים של חברות הנפט הגדולות ושל מכון הנפט וגילה מסמכים מדהימים שחשפו בדיוק מה ידעו בחברות הנפט. התחזיות התבררו כמדויקות. הם חזו אפילו תופעות כמו הצפת מדינות והגירת אקלים
במייל ששלחה לתפוצה שלה היא כותבת כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת משמתגבשת הבנה גלובלית על החומרה והדחיפות, גם ישראל חייבת לפעול
הכינוס נערך בתקווה כי עדיין ניתן לעצור את ההתחממות העולמית בגבול ה 1.5 מעלות מעל למה שהיה לפני המהפיכה התעשיתית, מתוך הכרה של רבים מהמשתתפים בדחיפות הצורך לפעולה מיידית כשהדגשה היא על הצורך בשינוי מיידי. כפי שכבר הוכר ע׳׳י משתתפי הכנס בפריז ב 2015
מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת
כמות גזי החממה (גז"ח) המצרפית של כל המדינות הנפלטת לאטמוספרה קובעת את ריכוזם באוויר. ככל שריכוזם גבוה יותר, צפויה עלייה גדולה יותר בטמפרטורה בכדור הארץ,
השיקולים המרכזיים המנחים גורמים ממשלתיים רלוונטיים לטיפול בנושא האקלים וסדרי העדיפויות הציבוריים שלהם הם אחראים לא תמיד עולים בקנה אחד עם קידום סוגיית האקלים
התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון
התוכנית כוללת פריסה רחבה של עמדות הטענה לרכב חשמלי והסבת תחנות דלק לתדלוק מימן
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?
