משבר האקלים

בתחנות הכוח, בעיקר אלה שמונעות בגז ובפחם, היעילות יורדת כשהאוויר והמים חמים יותר. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. המחשה: depositphotos.com

כשגם המזגן נכנע: גלי החום עלולים להכריע את תשתית החשמל בישראל

המשק מתפקד כאילו החשמל מובן מאליו, אבל גלי החום שוברים שיאי ביקוש, קווי המתח מתחממים, והסולארי נעלם בשעות הקריטיות. מה שנראה כתקלה טכנית עלול להפוך למשבר כלכלי וחברתי שיתומחר במיליארדים.
האצה מכילה מולקולות שיכולות לעכב את ייצור המתאן במערכת העיכול של מעלי הגירה. האצה Asparagopsis taxiformis. המחשה: depositphotos.com

אם יש גזי חממה – שיאכלו אצות: תוסף אצות הפחית ~40% מפליטות המתאן של עגלים

מחקר מצא שהוספת האצה האדומה Asparagopsis taxiformis למזון עגלים צמצמה פליטות מתאן בלי לפגוע בבריאות או בקצב הגדילה – פוטנציאל לכלי מהיר במאבק במשבר האקלים
חלזונות ושבלולים, יונקים קטנים, לטאות אחרות, גוזלי ציפורים, נחשים ומדי פעם ביצים ופירות. קמטן החורש. צילום: אביעד בר

חיות את הרגע: קמטן החורש

השקת הספר האדום לזוחלי ישראל חושפת הירידה החדה בתפוצת קמטן החורש; מומחים קוראים להגברת ההגנה על בתי הגידול הים־תיכוניים והמודעות הציבורית
עובדי התחזוקה בשונית. תוכינון (cocoon). קרדיט: רננאל פיקהולץ

לא רק יפים: התוכינוניים — מהנדסי השונית שמייצרים חול ומצילים אלמוגים

דגי התוכי צמחוניים שטוחנים אצות ואבן, תורמים עד ~70% מחול החופים הטרופיים, שומרים על שוניות — ומגלים גם התנהגויות ייחודיות כמו “שק שינה” רירי וחיזוי סערות מוקדם
עתידים להישאר במרחב האורבני. חזירי בר בחיפה. צילום: יהלה דור

חזירי הבר בחיפה: מחקר חדש חושף קשר בין דיווחי התושבים למעמד הסוציו־אקונומי

בעוד חזירי הבר הפכו לחלק מהמרקם העירוני, מחקר של אוניברסיטת תל אביב והטכניון מגלה כי בשכונות מבוססות נרשמים יותר דיווחים למוקד העירוני – ולכן מתקבל יותר טיפול, בעוד שבשכונות מוחלשות
הלבנת אלמוגים באיי סיישל. קריסת השוניות מגיעה למספרים מפחידים. המחשה: depositphotos.com

מציאות חדשה: דו"ח קובע שהעולם חצה את נקודת האל־חזור האקלימית הראשונה

דו"ח בינלאומי מזהיר ששוניות האלמוגים במים חמים קורסות וכי אנו קרובים לקריסת האמזונס, יריעות הקרח והזרמים האוקייניים – וקורא למנהיגי COP30 לפעול מיידית
הרפרטואר הקולי הראשון שמתואר לצבי בטבע. צילום: ד"ר אמיר ארנון

השפה הסודית של הצבי הישראלי: הרפרטואר הקולי הראשון נחשף

מחקר חדש חושף לראשונה את קולות החיזור, האיום והאזהרה של אחד מבעלי החיים הסמליים של ישראל – ומראה כיצד פענוח השפה עשוי לסייע בהצלתו מסכנת הכחדה
התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני

חיות את הרגע: התנשמת הלבנה – הדורס החרישי ששומר על השדות

יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
סעודת חג הקורבן, לקיה. המחשה: depositphotos.com

כלכלה מעגלית ביישובים ערביים בישראל: מהפסולת למשאב

מחקר חדש מגלה פעילות ערה של שימוש חוזר בתוצרי לוואי בעסקים בוואדי עארה – אך מצביע על צורך דחוף בפלטפורמה, תשתיות ושינוי תודעתי להרחבת המהלך
העתיד השחור של כדור הארץ ללא פעולה מול משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

עליית הטמפרטורות עלולה לגרום לירידה של עד 24% בהכנסות לנפש עד סוף המאה

ניתוח חדש של 174 מדינות מזהיר כי מדינות חמות ועניות ייפגעו קשות במיוחד. הסתגלות בלבד לא תוכל למנוע את ההפסדים
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור
צין צין ורימבה בספארי רמת גן. צילום: ים סיטון

גני החיות כעוגן לשימור טבע וחינוך סביבתי

אחרי המקרה הטרגי עם הנמר בגן החיות התנ"כי, שבה ועולה השאלה מדוע אנחנו בכלל זקוקים לגני חיות? מחקרי רבייה בינלאומיים, שיתופי פעולה מדעיים ובית חולים לחיות בר – כך פועלים
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
זיהום קרקעית הים. המחשה: depositphotos.com

הזיהום השקט במעמקים: מה ששוקע לקרקעית הים לא נעלם והוא פוגע לשנים

מחקר ישראלי חדש מדמה תרחישי דליפת נפט ומראה: בעומק הים הנזק ליצורי הקרקעית חמור יותר וזמן ההתאוששות מתארך — עד שלוש־חמש שנים גם בריכוזי מזהמים נמוכים. בעוד הכותרות מתמקדות במה
דובאי, לפני השתילה ההמונית של עצים. המחשה: depositphotos.com

דובאי: מדבר פורח או אשליה ירוקה?

מאחורי הייעור העירוני והפינות הירוקות נוצצות עומדים צריכת מים ואנרגיה גבוהות, לחצים על המערכות המדבריות ושאלות קשות על קיימות. האם זה שיקום אקולוגי – או גרין־וושינג עירוני?
צמחים הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר מסוגלים לקלוט רמות גבוהות של סטרונציום. צמחי מדבר בנמיביה. המחשה: depositphotos.com

הסוד הרדיואקטיבי של צמחי המדבר: כך הם מסייעים לנקות קרקעות מזוהמות

מחקר ישראלי מגלה כי צמחי בר הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר קולטים רמות גבוהות של סטרונציום – ומציעים פתרון טבעי להתמודדות עם אסונות גרעיניים ונשורת רדיואקטיבית
מגוון ספוגים בשמורת ים פולג. צילומים: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי.

עולם מופלא במעמקים: למה חייבים להגן על הים העמוק של ישראל

מחקרי עומק חושפים בתי גידול ייחודיים – מנביעות מתאן ואלמוגי־עומק ועד "גני ספוגים" – אך פיתוחי גז, דיג ותעבורה ימית מאיימים. החברה להגנת הטבע מציגה תוכנית אב להכרזת שמורות בים
שיבושים טכנולוגיים מתרחשים כיום גם בתחום האנרגיה והופכים את שוק האנרגיה העולמי על פיו. המחשה: depositphotos.com

שיבוש טכנולוגי באנרגיה: מהפכת האנרגיות המתחדשות משנה את חוקי המשחק

חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
פלסטיק בכל מקום ואין פיקוח מרכזי. המחשה: depositphotos.com

מחקר בין־לאומי: בפלסטיק יש יותר מ־16 אלף כימיקלים, אלפים מהם מסוכנים לבריאות ולסביבה

מחקר בין-לאומי מגלה: בפלסטיק יש יותר מ-16 אלף כימיקלים שונים, בהם אלפי חומרים שעלולים להזיק לבריאות ולסביבה. יש מה לעשות
ירדן - מדינה מדברית. המחשה: depositphotos.com

מדוע סיקור שינויי האקלים במזרח התיכון מהנמוכים בעולם – המקרה של ירדן

מחקר מקיף מגלה: למרות שהמזרח התיכון הוא מהאזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, התקשורת המקומית כמעט ואינה מסקרת את הנושא. ירדן משמשת דוגמה לחשיבותה של תקשורת חופשית בהגברת המודעות הציבורית
שונית אלמוגים | קרדיט: מעוז פיין

אלמוגי מפרץ אילת עמדו בגל חום ימי חסר תקדים ושמרו על יציבות

מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי אלמוגי אילת שרדו ארבע שנות גלי חום, כולל 30 DHW בקיץ 2024 – הגבוה בעולם; נצפתה לראשונה הלבנה נקודתית במים הרדודים
ההתחממות הגלובלית גורמת לאלמוגי האבן, שכבר כיום חיים בקצה תחום הטמפרטורות המתאים להם, לעבור את סף הסיבולת שלהם. אלמוגים באילת. צילום: תום שלזינגר

אלמוגי האבן: הבנאים של השוניות ושומרי העולם התת־ימי

ד"ר תום שלזינגר מסביר איך יצורים זעירים ושבריריים יוצרים מערכות אקולוגיות עצומות, מדוע הם רגישים למשבר האקלים, ואיך הילדות באילת הובילה אותו לחקור את אחד הסודות הגדולים של הים
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

חולד, חי פי שבעה ממה שצפוי. צילום: Benny Vaknin

חיות את הרגע: חולד

הוא מאריך ימים בלי להזדקן, לא מאבד מסת שריר, לא נחלש ולא חולה בסרטן. הוא בעל החיים שכולנו היינו רוצים את הגנים שלו, ולא, זאת לא חפרפרת, זה חולד. השאלות
יתושים. המחשה: depositphotos.com

יותר יתושים, יותר מחלות – השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור

משבר האקלים גורם לעלייה משמעותית בהתפשטות יתושים, ובמיוחד של יתוש הטיגריס האסייתי – מה שמעלה את הסיכון להתפרצויות מוקדמות של מחלות טרופיות כמו קדחת דנגי וצ'יקונגוניה גם בישראל
רחפן מתקין סימון על קו מתח. צילום: ד"ר אשל אופיר

מתח גבוה: איך אפשר לצמצם התנגשות של ציפורים בקווי מתח?

ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
הרעלה מחומרי הדברה זה האיום המרכזי על הנשר המקראי בישראל כיום. צילום: טובל׳ה סלומון

חיות את הרגע: הנשר המקראי – מלך העופות שנאבק על הישרדותו בישראל

עם אוכלוסייה של כ־200 פרטים בלבד, הנשר המקראי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל. למרות מאמצי השימור, ההרעלות, ההתחשמלות ושינויי האקלים מאיימים עליו, בעוד שהוא ממלא תפקיד קריטי במערכת האקולוגית כמנקה
הנדסת אקלים היא התערבות אנושית במטרה להפחית את השפעות שינוי האקלים ואף להפוך את מסלול עליית הטמפרטורות הגלובלית. המחשה: depositphotos.com

הנדסת אקלים: גלגל הצלה מול משבר האקלים – או צעד מסוכן עם תוצאות בלתי צפויות?

בעולם שבו רף ההתחממות הגלובלית כבר נפרץ, נבחנות שיטות רדיקליות כמו ניהול קרינת השמש באמצעות הזרקת אירוסולים לאטמוספרה. האם מדובר בפתרון זמני שיכול לעכב את המשבר – או בהתערבות שעלולה
חוקי הפיזיקה משתנים ועימם גם כללי התעופה המוכרים. גידול החרקים המעופפים הזעירים. צילום: אמיר שריג

מחקר ישראלי חושף: כך חרקים זעירים עפים נגד כיוון הרוח

הם שוקלים פחות מגרגר אבק ונראים חסרי סיכוי מול הרוח. מחקר חדש חושף את סודות התעופה של כמה מהיצורים המעופפים הזעירים ביותר בטבע, מה שיכול לשפר את היעילות שלהם כמדבירים
טמפרטורות גבוהות שעלולות לגרום לנזק למסלולי ההמראה. המחשה: depositphotos.com

כשוויז אייר נמסה מהחום

גלי חום קיצוניים מאלצים חברות תעופה לבטל טיסות, לשנות לוחות זמנים ולהתמודד עם עלויות כבדות. זאת היתה אחת הסיבות לכך שוויז אייר הפסיקה את פעילותה באבו דאבי. האם בעתיד ייווצרו
האם הרשויות יודעות לבחור את סוגי העצים המתאימים לכל סביבה? צאלון נאה (Delonix regia), בשדרות דוד המלך בתל-אביב. צילום: יוני קוזלובסקי, מועדים לשלום, רישיון CC BY-NC 4.0

העץ הנכון במקום הנכון

בעולם מתחמם ובעיר ללא צל, בחירת עצים נכונה היא הרבה מעבר לשיקול אסתטי. קטלוג חדשני מציע מידע פתוח ונגיש למקבלי החלטות ולציבור במטרה לקרר את הרחובות
לוחם אש בפעולה. המחשה: depositphotos.com

זיהום על האש: הסכנות שמסתתרות מאחורי השריפות

שריפות דלקים, פסולת ויער גורמות לנזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים חמורים – החל בחשיפה ל־PFAS ועד מחלות לב וסרטן. מומחים מזהירים: חייבים לצמצם את השימוש בחומרים רעילים ולעבור לפתרונות נקיים
חורבות העיר טרויה, קלאקן, טורקיה של ימנו. המחשה: depositphotos.com

נפילת טרויה והלחץ הסביבתי: הלקחים לימינו

ייצור המוני, בירוא יערות ומיצוי הקרקע דחפו את טרויה אל סף משבר כבר בתקופת הברונזה – וההיסטוריה מזהירה מפני צמיחה ללא רסן
פסלי מואי ניצבים באתר אהו טונגאריקי ברפה נוי (אי הפסחא). קרדיט: Noah Paoa

פסלי המואי האיקוניים של רפה נוי (אי הפסחא) מאוימים מעליית פני הים

מחקר חדש בוחן כיצד משפיעה עליית פני הים עד עתה על הפסלים המפורסמים וכמה מהם ישרדו עליה נוספת של כמה מטרים בהינתן הנתונים על התחממות כדור הארץ
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
שדה חקלאי בעמק החולה. גידולי שדה החליפו את התפוחים המתקשים לגדול בחום. המחשה: depositphotos.com

החום עולה והצלחת מתרוקנת: משבר האקלים מצמצם את שטחי החקלאות בעולם ובמזרח התיכון

מחקר חדש מצביע על כך שמשבר האקלים מאיים לצמצם את השטחים החקלאיים ברחבי העולם, במיוחד באזורים הסמוכים לקו המשווה ובמזרח התיכון. אם לא נפעל, צפויה פגיעה קשה ביכולת לייצר מזון
משקעי פחמן בים תואמים את ההרכב האטמוספרי ברגע בו נוצרו. המחשה: depositphotos.com

לא היו “אוקיינוסים סירופיים”: המחקר הישראלי שמחליש את המיתוס ש“פעם היה הרבה יותר פחמן – אז היום לא חריג”

“כדורי זיכרון” של ברזל מראים שמאגר החומר האורגני המומס בים היה קטן בנאופרוטרוזואיקון, וגדל רק עם חמצון העומק והסתבכות מארגי המזון – תיקון חשוב לדיון הציבורי
פריחת אצות בכנרת, 4 באוגוסט 2025. צילום: רשות המים

להקדים תרופה לגל: מערכת חיזוי לכינרת מתריעה מפני גלים, זרמים ופריחות אצות

מודל תלת־ממדי בשילוב תחזיות מטאורולוגיות מספק התרעות 3–5 ימים מראש, מסייע לחילוץ נופשים ולהגנה על בריאות הציבור — על רקע משבר האקלים המחריף
מגוון מיני Vibrio פתוגניים, כולל Vibrio vulnificus (כחול), Vibrio cholerae (אדום), Vibrio fluvialis (סגול), Vibrio alginolyticus (צהוב) ו-Vibrio parahaemolyticus (ירוק).

משבר האקלים מזין התפרצויות של חיידקי Vibrio – כולל כולרה וזיהומים חמורים אחרים

מניתוח נתונים בן שישה עשורים עולה כי חיידקי הכולרה וזנים אחרים מתפשטים במהירות בגלל התחממות מי האוקיינוסים ותנאי תברואה ירודים – והסכנה צפויה לעלות
יערות עירוניים. המחשה: depositphotos.com

שורש הבעיה: עצים בערים יצילו אותנו מהחום

האוכלוסייה והצריכה האנרגטית ממשיכות לעלות, ריכוזי CO₂ נשארים באטמוספירה עשרות שנים והחום הקיצוני מתגבר. פרופ׳ חיים קותיאל קורא להעביר את המוקד מהפחתת פליטות בלבד להתאמה מיידית: נטיעת עצים מסיבית בערים
יש צמחים שנהנים מהאבק שנוצר בשריפת היער. המחשה: depositphotos.com

אוכלים אבק: איך אפר ואבק עוזרים לחומוס?

רק בחודש מאי האחרון הזדעזענו משריפות היער שהשתוללו בהרי ירושלים. אבל לצד הנזק הרב, לשריפות יש גם השפעה חיובית על הטבע. מחקר חדש חושף שלצמחים יש יכולת לספוג מהאוויר אפר
צרצר הבית. המחשה: depositphotos.com

האור שמכבה את שירת הצרצרים

כשהלילה כבר לא חשוך, התקשורת המינית של הצרצרים נפגעת. מחקרים בישראל חושפים את המחיר האקולוגי שתאורת לילה גובה מהצרצרים ומסבירים כיצד נוכל לעזור להם
רעיון מקומי אחד פתח כיוון חדש להתמודדות עם מכת זבובי הבית. reduced ecology. קרדיט: מתי ברקוביץ

מזחלים לדלק מטוסים: מיזם ישראלי הופך פסולת חקלאית לאנרגיה נקייה

רימות של זבוב החייל השחור – שנועדו למנוע מכת זבובי בית באזורים חקלאיים – התגלו על ידי סטרטאפ ישראלי כחומר גלם רווחי, שיכול לשמש בתעשיית הביוגז וכדלק מטוסים בר-קיימא
מלט רגיל שאליו הוזרקו שכבות של ג'ל סינתטי. צילום: Pixabay

מלט חדש שמייצר חשמל מהפרשי טמפרטורות – תחילתה של מהפכה בבנייה החכמה?

צוות מחקר פיתח מלט מיוחד שיכול לייצר חשמל מהפרשי טמפרטורות. האם מדובר במהפכה בתעשיית הבנייה?חוקרים מאוניברסיטת נאנג'ינג פיתחו מלט חדש שמסוגל להפיק חשמל רק מהבדלים בין טמפרטורת פנים וחוץ. האם
יער אשלים בבית ירח. בחזית הגובלת במים צומח קנה. צילום: פרופ' אביטל גזית

״משבר האקלים מאיים על הכינרת״ – שטחי החוף נחשפים, איכות המים נפגעת, והדגה מידלדלת

מחקר מקיף חדש של פרופ' אביטל גזית וד"ר תמר זהרי מאוניברסיטת תל אביב חושף כיצד שינויי אקלים ארוכי טווח גורמים לנסיגת המפלס בכינרת, לצמיחה של צמחייה חדשה, לפגיעה במערכת האקולוגית
בשנים האחרונות ניכרת מגמת שינוי בהתייחסות של רשויות מקומיות בארץ לצורך בהתמודדות עם בעיית החום העירוני. צילום: Pixabay

כך ניתן לקרר עיר לוהטת: מדריך חדש מסייע לרשויות להילחם בחום העירוני

בעידן של שיאי חום ושכונות לוהטות, ערים חייבות להיערך לקיץ הבא – כבר עכשיו. מסמך מקצועי חדש מספק לרשויות המקומיות כלים מעשיים לצינון הרחוב, השכונה והעיר כולה
אנרגיה בת קיימא.

האם הסקטור העסקי יציל את ישראל מהכישלון ביישום אג'נדה 2030?

דו"ח מבקר המדינה מצא שישראל אינה מתקדמת לעבר הטמעת יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו״ם, על אף התחייבויותיה; האם הסקטור העסקי יכול להיות זה שייקח את המושכות ויוביל אותה לשם?
זורקים את כדור הארץ לפח. משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

בית הדין הבין־לאומי בהאג: חובה משפטית על מדינות להילחם בשינוי אקלים

החלטה תקדימית מחייבת מדינות לפעול להפחתת פליטות ולשמירה על סביבה בריאה – כחלק מהגנה על זכויות האדם