מחקר חדש מבקש להדגיש נקודה שמטרידה מומחים לבריאות הציבור: לא רק “החום הממוצע” עולה בגלל משבר האקלים אלא שגם תבניות מזג אוויר קיצוניות שכבר קרו בעבר עלולות לחזור – וכשהן חוזרות על רקע עולם חם יותר, התוצאה עלולה להיות הרבה יותר מסוכנת.
גלי חום קטלניים באירופה כבר אינם אירוע נדיר, אבל מחקר חדש מבקש להדגיש נקודה שמטרידה מומחים לבריאות הציבור: לא רק “החום הממוצע” עולה בגלל משבר האקלים אלא שגם תבניות מזג אוויר קיצוניות שכבר קרו בעבר עלולות לחזור – וכשהן חוזרות על רקע עולם חם יותר, התוצאה עלולה להיות הרבה יותר מסוכנת.
במאמר שפורסם ב־18-11-2025 בכתב העת Nature Climate Change, החוקרים בדקו תרחיש פשוט לכאורה: מה קורה אם תבניות מזג האוויר שהולידו גלי חום אירופיים ידועים (בין 1994 ל־2023) מופיעות שוב, אבל כשהאטמוספרה כבר “סוחבת” יותר חום בגלל ההתחממות הגלובלית?
“המתכון” לגל חום קטלני לא נעלם
בגלי חום אירופיים רבים מופיעה אותה תמונה: רמה ברומטרית גבוהה נתקעת מעל אזור גדול (“כיפת חום”), ולעיתים היא יושבת מעל יבשה שכבר התייבשה אחרי חודשים עם מעט משקעים. כך הטמפרטורות נשארות גבוהות יום אחרי יום, הלילות חמים, והגוף מתקשה להתאושש. בדוגמא ההיסטורית של 2003, חלקים גדולים במערב אירופה חוו כשבועיים סביב 38 מעלות צלזיוס והמערכות הציבוריות קרסו תחת עומס. (Stanford Doerr School of Sustainability)
איך הם חישבו כמה אנשים ימותו?
החוקרים שילבו שתי שכבות של חישוב. בשכבה הראשונה הם השתמשו בכלים של למידת מכונה כדי “להלביש” מחדש את אותן תבניות מזג אוויר היסטוריות על רקעים של טמפרטורה עולמית גבוהה יותר. בשכבה השנייה הם חיברו את החום הצפוי לפונקציות שמקשרות בין טמפרטורות לבין תמותה בפועל – על בסיס נתונים מ־924 אזורים תת־לאומיים באירופה, עם טמפרטורות יומיות ורישומי תמותה במהלך חמישה גלי חום גדולים. אחד הממצאים המטרידים: גם באזורים החמים ביותר, התמותה מזנקת אחרי ימים סביב 30 מעלות צלזיוס, רמז לכך שיש גבול לכמה אפשר “להתרגל” לחום קיצוני.
המספרים: שבוע אחד שדומה לשיאי מגפה
לפי התקציר המדעי, אם תנאי אוגוסט 2003 חוזרים ברמת התחממות שמייצגת את השנים האחרונות, כ־1.5מעלות צלזיוס יותר מהתקופה הטרום־תעשייתית, החוקרים מעריכים כ־17,800 מקרי מוות נוספים ברחבי אירופה בתוך שבוע אחד. ואם העולם מגיע לעלייה של 3°C , המספר עולה ל־כ־32,000 מקרי מוות נוספים בשבוע אחד – סדר גודל שהחוקרים משווים לשבועות השיא של תמותת COVID-19 באירופה.
בגוף המאמר מופיעים גם תרחישים נוספים: אירועי 1994 ו־2003 הם הקטלניים ביותר בתרחיש של 3 מעלות צלזיוס, עם שיאים של כ־26,500 וכ־32,000 מקרי מוות נוספים בשבוע אחד, בהתאמה. החוקרים מוסיפים שגם בעלייה של 4 מעלות צלזיוס (תרחיש חמור יותר), אירועי תמותה המוניים עדיין “סבירים” מבחינת אקלים, ואז המספרים קופצים עוד יותר.
ומה עם הסתגלות? היא עוזרת – אבל פחות ממה שמקווים
החלק הלא־נוח במסקנות הוא שהסתגלות קיימת – מזגנים, התראות, התנהגות, תשתיות – לא בהכרח תספיק באירועי קצה. החוקרים מעריכים שהכנסת הסתגלות לתוך החישוב מורידה את שיא התמותה בממוצע בכ־10% בלבד. אפילו אחרי ההפחתה הזו, אירוע “בסגנון 2003” בעולם של 3°C נשאר חמור מאוד.
השורה התחתונה שלהם כפולה: צמצום ההתחממות עדיין מציל חיים ומקטין סיכונים, אבל במקביל אירופה (וכנראה גם אזורים נוספים) צריכה להיערך לא רק ל”קיץ חם יותר”, אלא ליכולת של שבוע אחד קיצוני לשתק את שירותי הבריאות, החירום והרווחה.
עוד בנושא באתר הידען:
