תחקיר ה־Financial Times מציג כיצד החזון הסעודי לעיר מראות באורך כ־193 ק״מ התנגש בעלויות עתק, אתגרי הנדסה ומגבלות אקולוגיות בעידן משבר האקלים
מאת קארין קלוסטרמן, אתר Green Prophet
לחלום בגדול זה טוב. זה נותן לנו יעד לשאוף אליו. אבל להכריז על פרויקטים כ“ברי־קיימא” עוד לפני שנבדקו באמת, זו מלכודת שאדריכלים לא צריכים ליפול בה. במשך שנים שווקה החזון הסעודי של “הליין” (The Line) כעתיד של חיים עירוניים מקיימים: עיר מראות באורך 193 ק״מ, החוצה את המדבר. בלי מכוניות. בלי פליטות. הכול במרחק חמש דקות. עיר “ידידותית לאקלים” שנבנית מאפס.
אלא שכעת, לפי תחקיר רחב של ה־Financial Times, “הליין” התנגש חזיתית בדברים ששום שאפתנות לא יכולה לעקוף: פיזיקה, כסף ומציאות אקולוגית.
כשהחזון פוגש את מבחן ההיתכנות
לפי הדיווח של ה־FT, שמבוסס על ראיונות עם יותר מ־20 אדריכלים, מהנדסים ומנהלים לשעבר, הפרויקט החל להתפרק תחת משקל הסתירות הפנימיות שלו. המרואיינים דיברו בעילום שם מחשש לתביעות. לטענת הכותבת, חיפוש קצר בחומרי יחסי ציבור מאפשר לזהות מי מהגורמים היה מוכן “לקחת את הכסף” ולנסות להפיח חיים בפרויקט שהיא מגדירה מטופש.
העלויות של “העיר האקולוגית” התנפחו לסדרי גודל של טריליונים. הנחות הנדסיות לא עברו מבחני מאמץ בסיסיים. וההשקעות הזרות לא הגיעו בהיקף שמתכנני סעודיה ציפו לו.
אחד האדריכלים לשעבר סיפר כי הזהיר את ההנהלה שמבנה של 30 קומות, שתלוי “הפוך” מעל מרינה, עלול להפוך ל“מטוטלת”: להתנדנד, לצבור תאוצה ולבסוף לקרוס לתוך המרינה. אחר תיאר מערכת ביוב שהייתה זקוקה למאות רכבי שאטל כדי להעביר שפכים “במעלה” כי כוח הכבידה לא עובד כמו בפנטזיה של עיר אנכית. אפילו הדחת אסלה הפכה לבעיית תכנון. הכותבת משווה זאת למגדל הבורג’ באיחוד האמירויות, שבו לטענתה משאיות שפכים נדרשות לפינוי יומי.
במרכז “הליין” ופרויקט ניאום (Neom) עמד יורש העצר מוחמד בן סלמאן. החזון שלו נועד, לפי ההבטחות, להזניק את הממלכה מעבר לנפט ולעבר עתיד פוסט־פחמני. אבל התחקיר, לפי הטקסט המקורי, מציג כיצד התנגדות נדחתה, לוחות זמנים נקבעו משיקולים פוליטיים, ומחקרי היתכנות הוחלפו לא פעם בהדמיות.
ירוק על הנייר, שברירי מתחת לפני השטח
גם בהיבט של משבר האקלים, הבעיות עמוקות יותר. לפי ה־FT, בניית 20 המודולים הראשונים של “הליין” הייתה דורשת בכל שנה יותר מלט מכפי שצרפת מייצרת, ועד 60% מקיבולת הייצור העולמית של “פלדה ירוקה”. זה תזכורת חדה לכך שחומרי גלם “ירוקים” אינם אינסופיים. הכותבת מוסיפה שלט הוא בוודאי לא חומר בנייה מקיים. כשפרויקט אחד מעקם שרשראות אספקה עולמיות, ההבטחות לקיימוּת נשמעות חלולות יותר.
מתכנני ערים מזהירים כבר שנים שמגה־פרויקטים נכשלים לא בגלל מחסור בטכנולוגיה, אלא משום שהם מתעלמים מהתנהגות אנושית ומגבולות אקולוגיים. האורבניסטית ג’יין ג’ייקובס טענה בעבר שערים משגשגות דרך מורכבות מצטברת וצמיחה הדרגתית, לא דרך שליטה מוחלטת. “הליין” ניסה את ההפך: עולם אטום, מתוכנן מראש, בלי מקום להתפתחות אורגנית.
אקולוגים העלו דגלים אדומים נוספים. מומחי נדידת עופות שמצוטטים, לפי הטקסט, על ידי BirdLife International, הזהירו שקיר המראות עלול להפוך למפגע התנגשות המוני למיליוני ציפורים לאורך נתיב הנדידה מזרח אפריקה–מערב אסיה. לפי הטענה, גם פתרונות כמו סימונים על זכוכית לא יפתרו זאת באופן מציאותי.
דפוס שכבר ראינו במדבר
זו לא הפעם הראשונה שעיר עתידנית במדבר מבטיחה קיימוּת ומספקת שיבוש. הכותבת מזכירה דוגמאות כמו הבירה המנהלית החדשה של מצרים שנתקעה, או “ערי אקו” בסין שלא התמלאו באנשים. הלקח חוזר: ערים הן מערכות חיות, לא מכונות.
מול “הליין”, היא מציגה כניגוד את מסדר (Masdar) באבו דאבי, שהתפתחה בהדרגה, בקצב לא אחיד, ובתהליך פחות טוטאלי. Green Prophet סיקרו את מסדר כבר בתחילת הדרך, כולל 500 הבתים הראשונים. לדבריה, הם היו שם וראו את המופע.
ה־FT מציין שסעודיה כבר הוציאה מעל 50 מיליארד דולר, ושחלק גדול מהבנייה הואט או הוקפא. הכותבת מוסיפה טענה קשה שלפיה תושבים בכפרים סמוכים נהרגו או נעצרו למאסרי עולם, וחלקם נמצאים, לטענתה, בשורת הנידונים למוות. מה שנותר הוא יסודות עצומים, מדבר חפור, קהילות שנדחקו, ושאפתנות מוקטנת שכבר לא דומה לחזון המקורי.
כישלון “הליין” אינו כישלון של דמיון, כותבת קלוסטרמן. זה כישלון של ריסון ושל אדריכלים ומתכננים מערביים שהסכימו להשתתף בהצגה. מי מחזיק את הפירמות האלה אחראיות? לדבריה, זה סוג פרויקט שהאו״ם יכול היה להרים מולו דגל ולערער עליו.
עתיד עמיד למשבר האקלים לא ייבנה במחווה אחת, מונומנטלית, אלא בשיקום ערים קיימות, בשיקום מערכות אקולוגיות, ובעבודה עם הקרקע ולא נגדה. העיר הכי מקיימת היא לרוב לא זו שנראית הכי רדיקלית בהדמיה.
כך ניסח זאת, לפי ה־FT, מומחה עירוני אחד בצורה חדה: “כניסוי מחשבתי, מצוין. אבל אל תבנו ניסויים מחשבתיים”.
עוד בנושא באתר הידען:
- הרובוטית הראשונה קיבלה אזרחות – בערב הסעודית
- לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
- איראן בוחנת ייבוא מים ומזהירה מפני פינוי טהרן: משבר המים מחריף
- פעילי סביבה מצריים נאבקים בתוכנית לבניית גשר מסיני לסעודיה
- מידבור המזרח התיכון כתוצאה ממשבר האקלים יביא למלחמות
