האוניברסיטה העברית

המפץ הקמבריוני. המחשה: depositphotos.com

ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה להתפתחות חיים מורכבים

חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה ובאוקיינוסים שבכדור הארץ, להתפתחותם של חיים מורכבים. המחקר מצביע על כך שעליית החמצן התרחשה לאחר התפתחותם של חיים
המהפכה השניה של הספינטרוניקה. המחשה: depositphotos.com

המרוץ לנחושת

חוקרים שואפים להזניק את המהפכה השנייה בתחום הספינטרוניקה – ולהגדיל משמעותית את נפח הזיכרון במכשירים האלקטרוניים שלנו
פעולת המיטוכונדריה במערכת הנשימה של הצמחים. באדיבות החוקרים

הגנטיקה של הנשימה

חוקרים אפיינו גנים וחלבונים שמעורבים בתהליך השחבור במיטוכונדריה של צמחים וחיוניים לנשימה תאית וגדילה
הולדת כוכבים. קרדיט אתר הידען באמצעות DALEE. התמונה היא להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

המקום שבו נולדים כוכבים

בעננים מולקולריים בין-כוכביים, יכולות להיווצר מולקולות גדולות על אף התנאים הלא אידיאליים ששוררים בהם
חתך בגופיף עוברי. באדיבות החוקרים

איך – ואיפה – מתחילה מחלה?

חוקרים גילו אילו גנים דרושים לכל שלב בהתמיינות תאים לתאי גזע עצביים ותאי עצב, כלומר להתפתחות המוח, ואילו מהם מעורבים במחלות של מערכת העצבים
פרופ' חיים סומפולינסקי Kris Snibbe Harvard file photo

פרופ' חיים סומפולינסקי זכהבפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום חקר המוח לשנת 2024 המוענק ע"י קרן Lundbeck הדנית

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא החוקר הישראלי הראשון שזוכה בפרס היוקרתי, הוא בעצמו יליד דנמרק שאביו, פרופ' דוד סומפולינסקי היה בין חברי המחתרת שהבריחו את היהודים בסירות לשוודיה
בעיית שלושת הגופים. האיור הוכן בעזרת תוכנת הבינה המלאכותית DALEE להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

פריצת דרך בחיזוי תוצאות כאוטיות במערכת שלושת הגופים

מחקר חדש ממכון לרקח לפיסיקה חושף התקדמות משמעותית בתורת הכאוס, על-ידי אישור מפורט של התורה הסטטיסטית מבוססת השטף המנבאת תוצאות כאוטיות במערכות תלת-גופיות ניוטוניות שאינן היררכיות. פריצת דרך זו טומנת
תאים שהחוקרים הדביקו בקורונה (צבע חלש יותר מעיד שנהרסו עקב ההדבקה)

תהליכי ההדבקה של נגיף הקורונה

חוקרים השתמשו בריצוף רנ”א של תאים בודדים, כדי לאפיין את הדרכים שבהן נגיף הקורונה מתפשט בתאי הגוף, ובאוכלוסייה הכללית
חיסול תאי לימפומה בעכברים. באדיבות החוקרים

להתמקד במטרה

חוקרים יצרו הרכב של ננו-חלקיקים שהצליח להשמיד תאי לימפומה בעכברים
ממצאים כנעניים מתל מגידו (באדיבות משלחת ארכיאולוגית מגידו)

חוקרים ניתחו את הגנטיקה של הכנענים ואת הקשר שלה לאוכלוסיות מודרניות כגון יהודים, פלסטינים ובדואים

ניתוח ה-DNA הראה כי הכנענים נוצרו מערבוב של אוכלוסיות שהיגרו ללבנט הדרומי בעיקר מאזור הקווקז (או מערב איראן) עם אוכלוסיות מקומיות קדומות ששהו בו, תהליך שנמשך לפחות 1,000 שנה
סמליל AI ALIENCE. באדיבות IBM

מטא IBM, אינטל, האוניברסיטה העברית ו-CERN בין עשרות הגופים שחברו ליצירת ברית לבינה מלאכותית בטוחה

מטא IBM, אינטל, האוניברסיטה העברית ו-CERN בין עשרות הגופים שחברו ליצירת ברית לבינה מלאכותית בטוחה
משחק המחשב space invaders. המחשה: depositphotos.com

הסימביוזה בין האדם למחשב

יחסי הגומלין בין האדם למחשב צמחו מתוך פעילות ההאקרים בשנות ה-50 והספרים והסרטים שהשפיעו עליהם
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת
תמר שטיין. קרדיט - אורי שטיין

האוניברסיטה העברית מובילה במענקי ERC בדרג התחלתי. עשרה חוקרים יקבלו 17 מ' אירו לחמש שנים 

מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
פאג' ספציפי ומוצלח במיוחד בשם PASA16 שהתגלה על ידי המרכז הישראלי שטיפל ב-16 חולים, רובם קשים, והוא מדגים את היעילות הפוטנציאלית הגבוהה של טיפול בהתמודדות עם זיהומי פסאודומונס אארוגינוזה מאתגרים ועמידים לאנטיביוטיקה. צילום: רונן חזן

טיפול חדשני בפאג'ים בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה זוכה למעל 80% הצלחה בזיהומים של חיידק הפסאודומונס

מחקר בינלאומי חדש על טיפול באמצעות הפאג' PASA16 (וירוס שהורג רק חיידקים), הראה שיעור הצלחה של למעלה מ 80% ומקנה תקווה לקיום טיפול מועיל בזיהומים עמידים
טרסות חלקאיות פרה הסטוריות בבקעת הירדן. איור: פרופ' יגאל אראל, האוניברסיטה העברית

תחילתה של המהפכה החקלאית – הקרן הלאומית למדע

אבק שהגיע מהסהרה וערב הסעודית לפני כ-11,000 שנה – תרם להתפתחות החקלאות בבקעת הירדן
רשת אופטית. המחשה: depositphotos.com

חוקרי האוניברסיטה העברית יצרו את מתג הצבע הזעיר ביותר בעולם

מתג הצבע המהיר מאפשר שינוי מידי של הצבע הנפלט. לתגלית יש השלכות לטכנולוגיות מגוונות בהן נדרש כיוונן צבע מהיר כדוגמת מסכי תצוגה, תקשורת קוונטית ומקורות אור ממוזערים
פרופ' אילון ועדיה במפגש מועדון השבבים הישראלי, 23/6/14. צילום: שמואל אוסטר

כל חוקרי המוח באוני' העברית חתמו על מכתב: כדי להצטיין במדע נדרשים סקרנות וחופש מחשבה ואלו בסכנה מהדיקטטורה

ארבעים חוקרים וחוקרות, כל הצוות של המרכז הרב תחומי לחקר המוח בעברית מביעים חשש ממגבלות שיוטלו על חופש המחשבה ומפוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה, שתגרום מגבלות על מחקרים שאולי עלולים להרגיז
מפת יהודה ופלשת בימי דוד. מתוך המחקר

מחקר חדש חושף: אלו היו גבולות ממלכת דוד וממלכת רחבעם

המחקר מבית האוניברסיטה העברית קובע לראשונה, באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם ופותר את הויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל
מחקר חדש של פרופ' עפרה בני מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר שרון מרימס – מומחית לרפואת עור ורופאה בכירה במרפאה הדרמטואונקולוגית במרכז הרפואי הדסה והמכון לחקר הסרטן של הדסה, שהתפרסם ב Science Translational Medicine באדיבות האוניברסיטה העברית

דרך חדשה לפתור תופעות לוואי של טיפול בסרטן

חוקרות האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה פיתחו משחה לטיפול בתופעות הלוואי הקשות של הטיפול מכוון מטרה בסרטן ושיפור משמעותי באיכות חייהם של מטופלים.
ילדי שבט המסאי רועים את הבקר. המחשה: depositphotos.com

זזים עם האקלים

ילדי שבט המסאי רועים את הבקר המחשה: depositphotos.com</a
הדגמת שימוש ברפליקה של המשרוקית. צילום לורן דאוין-

לראשונה: התגלו חלילים זעירים בני 12,000 שנה, המחקים קולות דורסים

מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
דג קיליפיש אפריקני. המחשה: depositphotos.com

לעכב את מחלות הזיקנה

על דגים מזדקנים, חלבונים מתקפלים ומסלול חדש לפיתוח חומרים תרופתיים
סרטן הלבלב. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך בחקר סרטן הלבלב הקטלני

חוקרי האוניברסיטה העברית גילו את המנגנון המולקולרי המאפשר לסרטן הלבלב לשלוח גרורות ולהפוך לקטלני. הגילוי מציע לראשונה דרכי טיפול חדשות
המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו מיקרוסקופ חכם שמסוגל למדוד שכבות אטומיות בודדות

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתח מכשיר שמסוגל למדוד בקלות ובמהירות את התכונות והעובי של משטחים קטנים פי 35 מקוטר שערה אנושית. השיטה צפויה לייעל משמעותית את הייצור של תאים סולאריים,
המוח האנושי. המחשה: depositphotos.com

מענק של כמיליון דולר לצוות חוקרים שינסה לגלות מדוע המוח האנושי חזק יותר מאורגניזמים אחרים

חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קנטקי מאמינים שסוג חלבונים ספציפי, שטרם נחקר בעבר, מגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח ומשפר את תפקודו. "לתגלית כזו עשויות להיות השלכות על חקר מחלות נוירולוגיות
בדיקת שיניים. איור: depositphotos.com

נושפים – ומגלים מחלות

מולקולות נדיפות עשויות לאפיין מחלות כגון עששת ומחלת חניכיים
תרופות בחלל. איור: depositphotos.com

SpaceIL בחרה ניסוי ראשון למשימת בראשית2: בדיקת יעילות תרופות במשימות חלל עמוק

הניסוי הנבחר הראשון בהובלת פרופסור שרה אייל מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף עם חברת ספייס פארמה ונועד לבדוק יציבות של תרופות בחלל לאורך זמן, במסלול סביב הירח
תאי גזע. איור: depositphotos.com

התוכנית הראשונית ביותר ליצירת עובר על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים

על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים והשוואתם, זיהו החוקרים מהאונ' העברית כ-14,000 אתרים בגנום ששולטים בהתפתחות כל אברי העובר
"מפעל" סיגריות. איור: depositphotos.com

מנהלי חנויות קיבלו תמריצים כספיים כדי לקדם מוצרי טבק

מחקר של האוניברסיטה העברית מצא שחברות הטבק מציעות הטבות ומתנות לבעלי חנויות כדי לשווק את המוצר שלהן במיקום בולט ובתצוגה יפה יותר, ומלמדות אותם איך לעקוף את החקיקה שאוסרת את
דגי זברה. איור: depositphotos.com

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת
מחלת פרקים ניוונית. איור: depositphotos.com

באמצעות מניפולציה גנטית: חוקרים הצליחו למנוע מחלת מפרקים ניוונית

ברגע שהמחלה מתפתחת כבר חל נזק משמעותי שאי אפשר לרפא, אך פיתוח זן גנטי ייחודי אפשר לחוקרי האוניברסיטה לעצור את הכאבים והשחיקה. הממצאים יכולים לנבא את המחלה לאחר טראומת מפרקים
נזקי הסוכרת. איור: depositphotos.com

"בזכות" חקר הקנאביס: חוקרים זיהו את תהליך ההתפתחות של מחלת הכליה הסוכרתית

במחלה זו הגוף מייצר חומרים דומים לאלו הנמצאים בקנביס, הפוגעים בכליה * חוקרי האוניברסיטה מצאו דרך לשפר את הטיפול הרפואי במחלת הכליה הסוכרתית, שפוגעת בכ-30% מחולי הסוכרת בעולם. השיטה החדשה
מגנטיות. איור: depositphotos.com

גילוי מגנט זעיר בגודל עשרות ננו-מטרים יקדם פיתוח טכנולוגיה יעילה וחסכונית

חוקרי האוניברסיטה גילו תופעה מגנטית פורצת דרך שעתידה לשפר את הייצור הטכנולוגי. החוקרים: "הגילוי יכול לשנות את הדור הבא של מכשירים ננו-אלקטרוניים עם צריכת חשמל מופחתת ויכולות מהירות יותר"
הדפסה בתלת ממד. איור: depositphotos.com

חוקרים הצליחו להדפיס חומרים שמסוגלים לשנות את עצמם

באמצעות מדפסות תלת-ממד ודיו המבוסס על חומרים טבעיים, חוקרי האוניברסיטה מסוגלים להדפיס עץ ולתכנן את צורתו בזמן הייבוש. "הפיתוח יחולל מהפכה בתכנון ובנייה של מבנים המשנים את עצמם", משתף אחד
ענף מעץ זית בהר הזיתים, ירושלים. איור: depositphotos.com

תגלית עולמית משותפת לת"א ולעברית: עצי הזית בויתו לראשונה לפני 7,000 שנה

ניתוח של שרידי פחמים שנאספו במסגרת חפירה באתר הכלכוליתי תל צף שבבקעת הירדן קובע כי מדובר בשרידים של עצי זית. מאחר שבקעת הירדן נמצאת מחוץ לבית הגידול הטבעי של הזית,
גשם חזק וסופות ברקים המחשה: depositphotos.com

גשמי קיצון וסיכוניהם

בין גשם לשיטפון, בין הזמן לשטח, בין אתמול למחר
תמונת מיקרוסקופ המראה משטח ועליו טיפות מים זעירות, בלתי נראות לעין, המאוכלסות בחיידקים מסומנים בצבע זוהר. (צילום: ד"ר תומר עורבי)

הסביבה מתייבשת – על אבק, עלים, חיידקים ורטיבות

נאות מדבר מיקרוסקופיות על עלי הצמחים מאפשרות לחיידקים לשרוד בשעות היום
מימין: צברי חיסון בכבד של עכבר המכיל תאי ILCs, ובתוכם תאים סרטניים (באדום). משמאל: צברי חיסון בכבד של עכבר שממנו הוחסרו ILCs, ובתוכם תאים סרטניים. התאים הסרטניים משגשגים יותר בכבד העכבר אשר מכיל ILCs

מערכת החיסון מתעייפת – והסרטן מתפשט

צברים של תאי מערכת החיסון שנלקחו מחולים ועכברים עם סרטן כבד ומלנומה, מורכבים בחלקם מתאי חיסון עייפים
פרופ' פבלו ג'ררדו הררו. צילום: L. Barry Hetherington, באדיבות האוניברסיטה העברית.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 מוענק פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה ב-MIT

הפרס מוענק על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-מימדיים הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. תרומותיו פורצות הדרך כוללות יצירה והבנה של מבנים דו-מימדיים טופולוגיים ומגנטיים, וגילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן
צמחים גוססים מעודף חנקן בחומרי הדישון. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: עלייה ברמת החנקן בקרקע הביאה להכחדה של כ-20% ממיני הצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את
ההבדלים בין צמחים שהודבק בוירוס ואלו שלא. באדיבות האוניברסיטה העברית

שיתוף פעולה ישראלי-ירדני: פותח ווירוס המאפשר גידול עגבניות בתקופות בצורת

למרות שאנחנו בעיקר מכירים ווירוסים הפוגעים בנו, מסתבר כי חלקם דווקא טובים ומועילים, גם לבני האדם וגם לצמחים. וירוס שהתגלה בישראל בשנות התשעים מסייע לעגבניות לגדול באקלים קשה יותר
העיר ורנאסי בהודו, על גדות הגנגס. . המחשה: depositphotos.com

ריכוז גבוה ומסוכן של תרופות מזהמות בנהרות בעולם ביניהם נחל אלכסנדר הישראלי

המחקר דגם מעל 1000 אתרי בדיקה ומצא כי ב-25% מהם קיים זיהום מתרופות שפוגע באיכות המים. "גם מפעלי הטיהור היעילים ביותר אינם מסוגלים להעלים את המזהמים לפני שהם מגיעות לנהרות.
מתנגד חיסונים. המחשה: depositphotos.com

מאחורי תופעת ההתנגדות לחיסונים קיימים מאפיינים אישיותיים מורכבים וחוסר אמון חברתי מתמשך

שילוב של מאפיינים אישיותיים כגון היסמכות על אינטואיציה עצמית, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" וחוסר צניעות אינטלקטואלית, לצד מצב חריג של חוסר אמון חברתי מתמשך, מוביל לכך שאנשים בו-זמנית דוחים
מין חדש של עכביש שהתגלה בערבה. צילום: מתוך המחקר. באדיבות האוניברסיטה העברית.

מין חדש של עכביש התגלה בישראל

העכביש, שהתגלה לראשונה באזור הערבה, מעדיף קרקעות נקיות מזיהום נפט ובכך מהווה סמן ביולוגי
קערת שומשום. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך מדעית שתחזיר את גידולי השומשום לישראל

פרופ' צבי פלג : "העלייה המתמדת בביקוש והתאמתו של השומשום לגידול תחת טמפרטורות גבוהות הקשורים בשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל. מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול, תוכל
מענקי מחקר. המחשה: depositphotos.com

מענקי ERC לארבע חוקרות ישראליות

שתיים מהזוכות במענקים הן מהאוניברסיטה העברית והאחרות מאוניברסיטת בר אילן
מטילי עופרת המעידים על מסחר ער בים התיכון בתקופת הברונזה התיכונה. מתוך המחקר. באדיבות האוניברסיטה העברית

מטען של אוניה טרופה שנמצאה בחופי ישראל, חושף את הקשר בין קפריסין וסרדיניה בתקופת הברונזה המאוחרת

המטען, שמכיל מטילי מתכת ועוגני אבן שתוארכו ללפני כ- 3500 שנה, מוכיח כי היו קשרי מסחר משמעותיים בין קפריסין לסרדיניה הרחוקה
מערת האדם הקדמון. המחשה: depositphotos.com

מזג האוויר במזרח התיכון בעידן הקרח האחרון תרם למעבר של בני אדם ליישובי קבע

מחקר חדש חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית