הניסוי הנבחר הראשון בהובלת פרופסור שרה אייל מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף עם חברת ספייס פארמה ונועד לבדוק יציבות של תרופות בחלל לאורך זמן, במסלול סביב הירח
בשנה החולפת, פירסמה עמותתSpaceIL קול קורא להצעת ניסויים מדעיים במסגרת משימת בראשית2 . מטרת הניסויים הינה לענות על שאלות מהותיות בנוגע לשהות בחלל או על הירח ולשלב מחקר מדעי שניתן יהיה להנגיש חינוכית לתלמידים, ובכך לקרב עוד צעירים לעולם המדע, כחלק מחזון העמותה.
בהמשך לכך מינתה SpaceIL ועדה מייעצת מדעית המורכבת מנציגי העמותה, מדענים מובילים מהאקדמיה הישראלית, גופי חינוך, סוכנות החלל הישראלית ושותפי SpaceIL. בימים אלה, נבחר הניסוי ראשון שיתבצע במהלך משימת בראשית2: ניסוי לבדיקת יעילות ועמידות תרופות עבור אסטרונאוטים לאורך זמן במשימות בחלל העמוק
בימים אלו העמותה בוחנת ניסויים נוספים אשר ישולבו במשימת בראשית2.
הניסוי הנבחר הראשון הוא ניסוי בהובלת פרופסור שרה אייל מהאוניברסיטה העברית ונועד לבדוק יציבות של תרופות בחלל לאורך זמן, במסלול סביב הירח. הניסוי יבוצע על מספר תרופות שונות, חלקן מצילות חיים וחלקן תרופות “נוחות” התורמות לרמת חיים טובה יותר בחלל.
על כל תרופה, כתובות הנחיות לאחסון נכון ומתאים על מנת שיעילות התרופה לא תיפגע, אך כיצד אמורים לאחסן אותן אסטרונאוטים בחלל? כיום, כל אחד מאנשי הצוות על סיפון תחנת החלל הבינלאומית (ISS) צורך בממוצע 20 תרופות בשבוע טיסה או שהות בחלל. תרופות נפוצות בשימוש על ידי אסטרונאוטים בחלל כוללות תרופות שינה, משככי כאב ואנטיביוטיקה.
השימוש בתרופות במהלך משימות חלל ארוכות עלול להיות מאתגר לאור זמני המשימה הממושכים, היעדר יכולת אספקה חוזרת וחשיפה ממושכת לקרינת החלל. בנוסף, היעדר יכולת החזרה רפואית של הצוות במקרה חירום לא משאיר מקום לטעויות וכשלים. התרופות הנלקחות לחלל, צריכות להיות בטוחות ויעילות לאורך כל זמן המשימה, היכול להמשך שנים עבור משימות למאדים או ליישובי הירח. עם זאת, המידע המוגבל הקיים כיום מצביע על כך שתרופות עלולות להתפרק מהר יותר בחלל מאשר בכדור הארץ, כאשר כנראה הסיבה לכך היא בשל קרינה, תהליך שעלול להוביל לאובדן עוצמת התכשיר ואפקטיביות שלו או להיווצרות תוצרי פירוק רעילים שעלולים לסכן את חייהם של האסטרונאוטים.
הניסוי יעזור לבחון אילו תרופות עמידות יותר בחלל וכיצד הן מושפעות לאורך זמן מסביבת החלל.
הניסוי יתבצע לאורך כל תקופת החיים של המקפת, התוצאות ישודרו לכדוה”א, ינותחו ע”י הצוות המדעי ויפורסמו לאחר מכן לכלל הציבור לתועלת עתידית במסעות חלל. התוצאות יוכלו לסייע בבחירת תרופות המתאימות לשהות בחלל העמוק ,מה שיכול לעשות את ההבדל בין משימה מוצלחת לכושלת.
הניסוי ינוהל בקופסא אטומה המורכבת על חללית בראשית2 (מקפת) אשר תקיף את הירח מספר שנים, ובה מיני-מעבדה בה יתקיים הניסוי ואשר מפותחת על ידי חברת Space Pharma מישראל ומובילה עולמית בנושא. המעבדה תעביר את התוצאות למחשב המקפת, אשר יעביר את התוצאות לכדוה”א. בתוך המיני-מעבדה נמצאות התרופות וספקטרומטרי ראמאן (Raman) הדוגמים את הרכב התרופות בעזרת לייזר וכך חוסכים את הצורך להחזיר את הדגימה בחזרה לכדור הארץ לניתוח ההרכב.
הניסוי יופעל בתדירות של מספר חודשים על ידי צוות המחקר הכולל את פרופסור שרה אייל, פרופ’ אהרון אורן וד”ר תמר שטיין מהאוניברסיטה העברית, ומדענים מאוניברסיטת Charles בצ’כיה, אוניברסיטת Ghent בבלגיה, אוניברסיטת החלל הבינלאומית ופרופ’ רן גנוסר מהטכניון (המשמש גם כנשיא רמון ספייס).
לדברי שמעון שריד, מנכל עמותת SpaceIL: “אני מודה לכל חברי הוועדה שסייעו לבחור את הניסוי מתוך כלל ההצעות שקיבלנו מארגונים, אנשי מדע ומוסדות חינוך מהארץ ומהעולם. אני מברך על בחירת הניסוי המשלב עבודת צוות של חוקרים, אוניברסיטאות וחברות מישראל ומחו”ל, אשר יוכלו יחד להרחיב את הידע האנושי בחלל העמוק ולהוות השראה לדורות הבאים של חוקרות וחוקרים” .
לדברי כפיר דמרי, מייסד ומשנה למנכ”ל SpaceIL : “לצד השיאים שבראשית2 צפויה לשבור בהיסטוריית החלל העולמית ובהם נחיתה כפולה על הירח במשימה אחת, השקענו מאמץ רב בבחירת הניסויים השונים אשר נשגר איתנו במשימת בראשית2. בחרנו בקפידה את הניסוי הראשון עבור המקפת כך שישפיעו ככל הניתן לטובת הצלחת משימות עתידיות ארוכות טווח בירח ומעבר לו”.
פרופ’ שרה אייל מביה”ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית:
“בחינת יציבות התרופות בחלל היא משימה בעלת חשיבות בינלאומית שתקדם ותשכלל את יכולות האסטרונאטים בחלל לשהייה חסרת תקדים במשימותיהם פורצות הדרך. מדובר בניסוי ראשון מסוגו בעולם, ולכן בעל חשיבות עליונה שיוביל גם להגברת המודעות לשימוש נכון ובטוח בתרופות כאן על פני כדור הארץ. זוהי גאווה עצומה לקחת חלק במסע מחקרי שלא נוסה מעולם, וכולנו תקווה שתוצאות המחקר ישמשו את כלל הקהילה המדעית בישראל ובעולם. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לחברי הוועדה, ל-SpaceIL, ולהנהלת האוניברסיטה העברית על ההזדמנות הייחודית לקחת חלק במשימת בראשית2”.
עוד בנושא באתר הידען:
