האוניברסיטה העברית

אותה בצורת, תוצאה אחרת: מועד המחסור במים משנה את עונת הפריחה

אותה בצורת, תוצאה אחרת: מועד המחסור במים משנה את עונת הפריחה

ניסוי בחמישה מיני צמחים ים־תיכוניים הראה כי הפחתה זהה בכמות המים השפיעה באופן שונה כאשר התרחשה בסתיו, בחורף או באביב. גם נוכחותם של מינים שכנים שינתה את מועדי הפריחה
ארבע אוכלוסיות נסתרות של תאי תמך מסייעות למעי להתחדש

ארבע אוכלוסיות נסתרות של תאי תמך מסייעות למעי להתחדש

חוקרי האוניברסיטה העברית זיהו בעכברים ארבע אוכלוסיות נפרדות של תאים מזנכימליים מתחת לרירית המעי. כל אוכלוסייה ממוקמת באזור אחר ומייצרת שילוב שונה של אותות הקשורים לתאי גזע, חיסון, מבנה הרקמה
תרשים המשווה בין הזדקנות הדרגתית של תאים ברקמה לבין הזדקנות מואצת של מספר תאים בודדים.

לא כל התאים מזדקנים יחד: גם תאים שכנים עשויים להיות בגיל ביולוגי שונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי בתוך אותה רקמה מתקיימים זה לצד זה תאים המזדקנים בקצב איטי ותאים שבהם השינויים האפיגנטיים מצטברים במהירות. המחקר, שפורסם ב־Nature Communications, נערך ברמת התא הבודד
תרשים של תולעת C. elegans המציג תקשורת בין תאי עצב החשים חמצן לבין שורת הנבט באמצעות מולקולות RNA קטנות.

בתולעים: מערכת העצבים מסייעת להגן על תאי הרבייה מפני חום

מחקר ב־Current Biology מצא כי מולקולות RNA קטנות שמקורן בתאי עצב ומעגל עצבי החייש את רמת החמצן משפיעים על עמידות תאי הרבייה לעקת חום. המחקר נערך בתולעי C. elegans, ואין
שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

מודל חדש של דילמת האסיר מראה כי די בכך שפרטים יזהו את יריביהם ויגיבו באופן שונה לכל אחד מהם כדי לאפשר לשיתוף פעולה להתבסס
מליגנין של צמחים לחומר שעשוי לסייע בהתחדשות עצם

מליגנין של צמחים לחומר שעשוי לסייע בהתחדשות עצם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הראו בתנאי מעבדה כי סוג מסוים של ליגנין יכול לעודד היווצרות הידרוקסיאפטיט, המינרל המרכזי בעצמות ובשיניים
השוואה בין עלי עגבנייה בוגרים בעלי מספר וצורה שונים של עלעלים.

האוקסין אומר לעלה מתי ליצור עלעלים – ומתי להתחיל לגדול

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנון דו־שלבי שבו אוקסין מדכא תחילה את הג'יברלין כדי לאפשר יצירת איברים, ובהמשך מגביר אותו כדי לקדם את התרחבות העלה
ניסוי בין־לאומי יבחן טיפול מותאם בפאג׳ים נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן

ניסוי בין־לאומי יבחן טיפול מותאם בפאג׳ים נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן

האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה משתתפים בניסוי שלב II, שיבדוק שילוב של נגיפים קוטלי חיידקים עם מנת אנטיביוטיקה נגד זיהומי E. coli חוזרים ועמידים
“אופק”: קו חיטה חדש פותח להתמודדות עם אקלים חם ויבש במזרח התיכון

שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ופלסטינים: קו חיטה חדש פותח להתמודדות עם אקלים חם ויבש במזרח התיכון

חוקרים ישראלים ופלסטינים השלימו מיזם בן חמש שנים לזיהוי קווי חיטה המסוגלים לשמור על ביצועים חקלאיים בתנאי מחסור במים ועונת גשמים קצרה ולא יציבה.
כלי אבן ממערת אררט חושפים: ציידים־לקטים נשאו אובסידיאן למרחק 200 קילומטרים

כלי אבן ממערת אררט חושפים: ציידים־לקטים נשאו אובסידיאן למרחק 200 קילומטרים

ניתוח של 1,770 פריטי אבן בני 33–52 אלף שנה מצביע על שתי אסטרטגיות מקבילות: כלי אובסידיאן יקרי ערך שנישאו למרחקים ותוחזקו בקפידה, לצד כלי צור מקומיים שיוצרו לצרכים מיידיים. החוקרים
יריעה אלסטית היוצרת מערך של גומות וקמטים בשל מגבלה גאומטרית

חוק גאומטרי חדש מסביר מדוע משטחים גדלים מתחילים לפתע להתקמט

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי משטח יכול לעמוד בכל התנאים הגאומטריים המקומיים — ובכל זאת להגיע לסף גלובלי שמעבר לו אינו מסוגל להישאר חלק. התוצאה עשויה לסייע בהבנת צורות בטבע
מבנים משולבים של חומצות שומן ואוליגומרים העשויים ליצור מדורים דמויי תאים

שיתוף פעולה בין מולקולות פשוטות עשוי להסביר כיצד נוצרו התאים הראשונים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חיברו חומצות שומן להידרוקסי־חומצות וקיבלו מבנים דמויי קרום, המתארגנים בקלות ושורדים זמן רב יותר במים. הממצאים מציעים מנגנון אפשרי למעבר מכימיה דוממת למערכות קדם־חיות.
גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

חשיפת עכבישים ננסיים לטמפרטורה של 27–28 מעלות צלזיוס לא שינתה את מינם של הפרטים שנחשפו לחום, אך אצל צאצאיהם ונכדיהם הופיעו שוב זכרים. החוקרים מצאו כי החום ערער את מאזן
איור של אינטראקציות בין אירוסולים לעננים ושל השפעתן המשתנה על אקלים כדור הארץ לאורך זמן. קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים / איור שנוצר בבינה מלאכותית

מחקר: השפעת חלקיקי זיהום על עננים מורכבת יותר משחשבו

מחקר מהאוניברסיטה העברית מצא כי השפעת אירוסולים על האקלים תלויה גם בזמן ובקצב השינוי. החוקרים מדגישים כי אין בכך פתרון למשבר האקלים, אלא שיפור בהבנת המודלים האקלימיים.
נוירונים במוח חולדה ובתרבית לאחר טיפול באמצעות נשאי AAV

ריפוי גני לפי דרישה הפחית פרכוסים בחולדות עם אפילפסיה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומיוניברסיטי קולג' לונדון פיתחו טיפול נוגד חמצון המבוסס על נשאי AAV. הרצף הטיפולי מופעל בתגובה לפעילות חשמלית חריגה במוח. ביותר ממחצית החולדות שטופלו נמנעו הפרכוסים, ובשאר החיות
חסימת מנגנון עקה בתאי גליובלסטומה החזירה את רגישותם לכימותרפיה

חסימת מנגנון עקה בתאי גליובלסטומה החזירה את רגישותם לכימותרפיה

התרכובת הניסיונית BA-101 חסמה אנזים המעורב ביצירת עודף תחמוצת חנקן. בשילוב עם התרופה טמוזולומיד היא האטה את צמיחת הגידולים בעכברים והגבירה את מות התאים הסרטניים – אך טרם נוסתה בבני
אמפתיה בין ילדים. אילוסטרציה: depositphotos.com

בעיית האמפתיה הכפולה: האם ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים יכולים להבין טוב יותר זה את זה?

ד״ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית חוקרת כיצד ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים מזהים רגשות אלה אצל אלה, ומה יכול לשפר אמפתיה ודיוק אמפתי במסגרת חינוכית משלבת.
מחקר ישראלי: טיפולים קוסמטיים חוזרים עלולים לקבל מאפיינים דמויי התמכרות

מחקר ישראלי: טיפולים קוסמטיים חוזרים עלולים לקבל מאפיינים דמויי התמכרות

אחת מכל חמש נשים במדגם שעברו טיפולים קוסמטיים עמדה בסף של סיכון בינוני עד גבוה לדפוס שימוש כפייתי. הגורמים שנקשרו לכך בעוצמה הרבה ביותר היו דימוי גוף נמוך ושימוש בעייתי
האוקיינוס ההודי עשוי להתריע מראש על תקופות יובש ממושכות בישראל

האוקיינוס ההודי עשוי להתריע מראש על תקופות יובש ממושכות בישראל

ניתוח של יותר משבעה עשורים של נתוני אקלים מצביע על קשר בין שינויי טמפרטורה באוקיינוס ההודי לבין מערכות לחץ גבוה שמונעות גשם במזרח הים התיכון. התנאים בדצמבר עשויים לספק רמז
חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות

חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות

מערכת גנטית שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל, לבחור תגובה בהתאם לצירוף האותות ואף להתריע על מצב לא תקין. בעתיד עשויה הגישה לשמש לפיתוח תאים טיפוליים
שושנת ים ששימשה במחקר על החלבון CARDIB והגנה מפני נגיפים

ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט גילו כי החלבון CARDIB מדכא בדרך כלל את התגובה האנטי־נגיפית של שושנת הים, אך בהיעדרו הנגיפים מתרבים ביתר קלות. הממצא מצביע על כך
צמיגים. אילוסטרציה: depositphotos.com.

האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גידלו חסה ואספסת בקרקע המכילה ריכוזים מציאותיים של חלקיקי שחיקת צמיגים. הם מצאו כי החלקיקים אינם נשארים בקרקע כחומר אינרטי, אלא משחררים בהדרגה תוספים כימיים שחלקם נקלטים
מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
רצפת מערת וונדרוורק במהלך החפירות. קרדיט: Wonderwerk Cave Project

עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה

מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית
מושבה של האלמוג Acropora eurystoma במפרץ אילת, שבה נחקרו דפוסי הורמוני רבייה לאורך שלוש שנים.

לאלמוגים יש שעון הורמונלי והוא עשוי לסייע בזיהוי מצוקה בשוניות

מחקר תלת־שנתי באלמוגים ממפרץ אילת מצא דפוסים מחזוריים של הורמוני רבייה, ובהם אסטרוגן ופרוגסטרון. הממצאים עשויים לסייע בעתיד בזיהוי מוקדם של פגיעה ביכולת הרבייה של שוניות אלמוגים.
טיפול גני ניסיוני ראשון מסוגו ניתן במרכז שניידר לתינוק עם תסמונת WOREE, מחלה נדירה הנגרמת מפגם בגן WWOX. קרדיט: האוניברסיטה העברית / מרכז שניידר לרפואת ילדים.

לראשונה: טיפול ניסיוני לגן WWOX הוזרק למוחו של תינוק עם אפילפסיה גנטית קשה

איור קונספטואלי של וקטור AAV9 המעביר את הגן WWOX לתאי עצב במוח במסגרת טיפול גני ניסיוני לתסמונת WOREE.
פרופ’ יעקב נחמיאס, פרופ’ חוסאם חאיק ופרופ’ טל דביר, שלושה חוקרים ישראלים שצורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארצות הברית.

שלושה חוקרים ישראלים צורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארה״ב

פרופ’ טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון ופרופ’ יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית צורפו למעמד העמיתים של National Academy of Inventors, כהוקרה על המצאות אקדמיות בעלות השפעה מדעית,
דיוקן של המתמטיקאי הצרפתי ז'אק אדמר, מן הדמויות המרכזיות בתולדות המתמטיקה המודרנית

ז'אק אדמר: המתמטיקאי שחיבר בין גאונות מדעית למחויבות מוסרית

ז'אק אדמר היה מתמטיקאי צרפתי יוצא דופן, שתרם לתורת המספרים, לפיזיקה מתמטית ולחקר תהליך החשיבה המתמטית. חייו שילבו הישגים מדעיים, טרגדיות משפחתיות ומחויבות עמוקה לצדק ולזכויות האדם.
דג הקיליפיש הוא מודל מחקרי מתפתח לחקר הארכיטקטורה הגנטית של הזדקנות ושל פתולוגיות הקשורות לגיל, שלעתים קרובות מציגות דפוסים תלויי מין בין נקבות (משמאל) לזכרים (מימין). קרדיט: איתמר הראל

הגן שמזרז את תחילת החיים – ועלול לגבות מחיר בגיל מבוגר

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על גן שמדגים פשרה אבולוציונית נדירה: הוא מסייע לצמיחה מהירה ולהתבגרות מינית מוקדמת, אך עלול לקצר את תוחלת החיים ולהגביר סיכון לגידולים בהמשך החיים.
תמונות של איי לנגרהנס בלבלב עכברי שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי. ירוק GFP (סמן לתאי ביתא מוטנטים חסרי הגן לADAR), לבן IBA1 (סמן של מקרופגים), אדום CD3 (סמן של תאי T), כחול דנ״א.

כשהלבלב מאותת על וירוס שלא קיים: מחקר חדש בוחן מסלול אפשרי להתפתחות סוכרת מסוג 1

מחקר של פרופ׳ יובל דור וד״ר אנייס קלושנדלר באוניברסיטה העברית מציע כיוון חדש להבנת סוכרת מסוג 1: ייתכן שתאי ביתא בלבלב מפעילים בטעות תגובה אנטי־ויראלית בגלל שיבוש בעריכת RNA, גם
סלע עשיר בברזל באיזור אגם מיד בארה"ב. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר ישראלי מציע פתרון לתעלומת כיווניות החיים

מחקר חדש של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מציע פתרון לתעלומה בת 150 שנה: מדוע מולקולות החיים בחרו כיווניות אחת. החוקרים מצאו כי מולקולות כיראליות שנראות כתמונות מראה מגיבות אחרת כאשר
הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית

תאי גזע במעי מקריבים את עצמם כדי לעצור זיהום חיידקי

מחקר של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית חושף מנגנון הגנה חיסוני חדש: תאי גזע שנדבקים בסלמונלה מאיצים את התבגרותם, מפסיקים להתרבות ומסייעים להציל את רקמת המעי.
שילוב של המוח ובינה מלאכותית. אילוסטרציה: depositphotos.com

הרווארד והאוניברסיטה העברית ישתפו פעולה במחקר NeuroAI

מכון קמפנר בהרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית יקיימו פעילות אקדמית משותפת בתחום המחבר בין חקר המוח לבינה מלאכותית
תמונה ממעמד ההכרזה (מימין לשמאל) דן מרידור, ד״ר תומר מלחי, פרופ׳ אמתי זיו. מרידור וזיו הם חברי וועדת הפרס. צילום: חן גלילי

ד"ר תומר מלחי זכה בפרס צ'רלס ברונפמן לשנת 2026 על פעילותו לקידום ביטחון תזונתי באפריקה

ד"ר מלחי הוא מייסד שותף ומנכ"ל CultivAid זכה בפרס היוקרתי על הובלת פרויקטים חקלאיים באפריקה, המשלבים חדשנות ישראלית, ניהול מים, הכשרה מקצועית ופיתוח כלכלי מקומי
ההתפוצצות הקמברית הייתה תקופה שבה הופיעו בתיעוד המאובנים בעלי חיים מגוונים ומורכבים יותר. מחקר תיאורטי חדש מציע כי התפתחות מוקדמת של מוח מורכב תרמה ליכולת של בעלי חיים לעבד מידע, ובהמשך גם להופעת צורות גוף מגוונות. מאובני טרילוביטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם המוח הניע את ההתפוצצות הקמברית?

פרופ' אריאל צ’יפמן מהאוניברסיטה העברית מציע כי מוח מורכב התפתח מוקדם בתגובה לסביבות ימיות צפופות ותחרותיות, וסייע לפתוח את הדרך למגוון הגדול של בעלי החיים
פרופ' מיכאל רבין. קרדיט: Harvard John A. Paulson School of Engineering and Applied Sciences

מיכאל רבין, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב, הפך רעיונות מתמטיים ליסודות העולם הדיגיטלי

חתן פרס טיורינג ופרס ישראל תרם תרומות יסודיות לאוטומטים, אלגוריתמים הסתברותיים, סיבוכיות וקריפטוגרפיה, וסייע לבנות את התשתית האקדמית של מדעי המחשב בישראל
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
לומדים תוך האזנה למוזיקה. המחשה: depositphotos.com

הצלילים שברקע

מחקר באוניברסיטה העברית: מוזיקת רקע “תואמת דיבור” שיפרה זכירת מילים יותר משקט
מכשיר MRI. המחשה: depositphotos.com

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

במעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחים רצפי MRI ייעודיים ואלגוריתמים שמתרגמים “חתימות אות” למדדים ביולוגיים – עם מיקוד בטרשת נפוצה והפחתת

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

התקן פוטוני זעיר שהודפס ישירות על גבי שבב לייזר מסוג VCSEL ומרכז עשרות מקורות אור אל סיב אופטי יחיד.

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו התקן זעיר שמרכז עשרות לייזרי VCSEL לסיב אופטי יחיד

התקן פוטוני מודפס בתלת־ממד, שפותח בשיתוף Civan Lasers ופורסם ב־Nature Communications, הדגים צימוד של עד 37 לייזרים רב־אופניים לסיב יחיד באובדן נמוך ובמבנה קומפקטי במיוחד
חרוז חרס בצורת פרפר מן התקופה הנאטופית הסופית בעינן־מלאחה (עמק הירדן העליון), צבוע באוכרה אדומה ונושא את טביעות אצבעותיו של הילד, כבן עשר, שעיצב אותו לפני 12 אלף שנה. (© Laurent Davin)

לפני 15,000 שנה: ילדים עיצבו בחימר חרוזים ותליונים

הרבה לפני הופעת כלי החרס ולפני המעבר לחקלאות, תושבי היישובים הראשונים בלבנט כבר עבדו עם חימר בידיים. הם עיצבו, ליטשו ולעיתים גם שיחקו בחימר. כעת מתברר שחלק מהעבודה הזו נעשתה
איזור זהבה (איזור החיים) במערכת שמש כללית. רק כדור הארץ נמצא במרכזו, מאדים ונוגה בקצוות. המחשה: depositphotos.com

פרופ' עמרי ונדל: אזור החיים של כוכבי לכת רחב יותר ממה שחשבנו

בריאיון לאתר הידען מסביר האסטרוביולוג מהאוניברסיטה העברית שפרסם לאחרונה שני מאמרים כי מים נוזליים עשויים להתקיים גם מחוץ לאזור החיים הקלאסי – אזור זהבה – בצד האפל של כוכבי לכת
משפחה במצוקה בעת מלחמה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מחקר ישראלי: שחיקה הורית היא גורם מפתח בקשיי ילדים בזמן מלחמה

מחקר אורכי על 123 אמהות במהלך החודשים הראשונים למלחמת אוקטובר 2023 מצא שהקשר לקשיי ילדים קשור בעיקר לשחיקה של ההורה המטפל בבית, ולא רק לפריסה של בן/בת הזוג לשירות פעיל
כיתוב תמונה: כלי אבן דו־פני מעוביידיה. קרדיט: עמרי ברזילי

מחקר קובע: גל “היציאה מאפריקה” לפני 1.9 מיליון שנה הותיר חותם בבקעת הירדן

שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך