בחודש אוגוסט 2018, קיבלה ממשלת בורקינה פאסו – מדינה זעירה באפריקה – החלטה הרת-גורל. היא הודיעה שתתיר לשחרר בשטחה יתושים מהונדסים גנטית, בניסיון למגר את
חוקרים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר גילו כיצד טפיל המלריה מערים על המערכת החיסונית באמצעות מסרים כוזבים
באמצעות תוכנת מחשב חדשה, הצליחו מדענים ממכון ויצמן לתכנן חלבון מלאכותי אשר מעורר תגובה חיסונית המעכבת את טפיל המלריה. ייתכן שהשיטה אף תוכל לסייע להילחם
הפלטפורמה אפשרה למפתחי המשחק לנצל את התחביב הפופולארי של אפליקציות משחק, בהן משתמשים למעלה ממיליארד אנשים מדי יום, בכדי לסייע באבחון מחלת המלריה
בעקבות זכיית מפתחי תרופות המשפרות את סיכויי השרידה ממחלות טרופיות קשות
תרופה נגד מחלת המלריה ותרופה נגד מחלה עיוורון הנהרות שבודדו מצמחים ומחיידקים בהתאמה
מחקר ישראלי חושף: כיצד חומק הטפיל הקטלני ממערכת החיסון
הבכיר, דיארמיד קמפבל-לנדרום התראיין לעיתון הגרמני די-וולט במהלך ועידה בנושא ההשלכות הבריאותיות של ההתחממות בג'נבה.
חיידק המפתח רעלן מפוזר בביצות בהן מתרבים היתושים,ישראלים שותפים בגילויה ובפיתוח התרופה
חוקרים במכון ג'ונס הופקינס לחקר המלאריה הנדסו מחדש חיידק המצוי במעיים של יתושי אנופלס, וגרמו לו לייצר רעלנים שקטלו את טפילי המלאריה ביתושים, אך לא
![(מימין) של צמח המרפא צ'אנג שאן (Chang Shan); נוסחת המבנה (במרכז) של החומר הפעיל halofuginone; והתמונה המולקולארית בכושר הפרדה גבוה (משמאל) של האתר הפעיל. [באדיבות מעבדתו של החוקר הראשי Schimmel].](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2013/02/schimmel_ProRs_fig-240x169.jpg)
מנגנון פעילותו של הצמח צ'אנג שאן – צמח מרפא סיני המשמש מזה אלפי שנים לטיפול בקדחת שמקורה במלריה – נחשף ע"י מדענים במכון המחקר סקריפס
חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו לראשונה את המנגנון שמאפשר לטפיל המלריה הקטלני להערים על המערכת החיסונית ועשו צעד משמעותי בדרך לפיתוח תרופה למחלה
יתושים מזן חדש, שעברו הנדסה גנטית, נושאים גן המטיל מום בצאצאיהם. הם עשויים למחוץ אוכלוסיות יתושים טבעיות ולמנוע התפשטות מחלות. והם כבר מצויים בקרבנו, על
המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת Nature Biotechnology
בקבוצה של תרכובות כימיות, המשמשות זנים של אצות טרופיות על-מנת להדוף פטריות מזיקות, עשויות להיות טמונות תכונות מבטיחות למאבק כנגד מלריה. התרכובות מהוות חלק ממערכת
שיטה חדשה להדברת יתושים נושאי מלריה שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית נוסתה בהצלחה במאלי שבמערב אפריקה
מה היה קורה לו לא היו יתושים בעולמינו? מי שחוקרת יתושי אנופלס ב-20 השנים האחרונות Jittawadee Murphy ממכון המחקר ב"סילבר ספרינגס" אומרת בפרוש כי עולמנו
פרופ' שלום שראל התקבל כתלמיד מחקר למכון זיו ב-1943 ועסק בפיתוח תרופות נגד מלריה לצבא הבריטי בהודו וייסד בכך את תעשיית התרופות הישראלית
חוקרים הפכו יתושים למחסנים מעופפים- כתבה שפורסמה בכתב העת סיינס
מחקר חדש שבוצע במעבדתו של ד"ר יעקב פולק מהמחלקה למיקרוביולגיה ואימונולוגיה ע"ש שרגא סגל בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פותח כיוון מבטיח בריפוי
במחקרים קליניים החוקרים הראו כי מוטצית המהידול היא משמעותית בהגנה שהיא מספקת כנגד המלריה. במשך תקופה של 7 שנים, נושאי המוטציה חוו מספר דומה של
מאוניברסיטת אילינוי ועמיתיו למחקר פיתחו שיטה לייצר כמויות גדולות של תרכובת נוגדת מלריה ובכך הם מסייעים להפחתה בעלות הטיפול במחלה זו
טעות בניסוי הביאה לחשיפתו של וירוס חדש המסוגל להדביק את יתושי האנופלס בגנים מהונדסים, ועשוי לסייע במיגור טפילי המלאריה שבגופם
הסוכנות לאנרגיה אטומית, העוסקת בד"כ באיתור נשק גרעיני, עושה שימוש בקרינה רדיואקטיבית כדי להכחיד את יתוש המלריה. כל 20 שניות מת ילד אפריקאי מהמחלה שמפיץ
חרקים מהונדסים גנטית יוצאים מהמעבדה
