זה לא יתוש זה חיסון מעופף

חוקרים הפכו יתושים למחסנים מעופפים- כתבה שפורסמה בכתב העת סיינס


מאויב לאוהב? יתושי אנופלס סטפנסי טרנסגניים מייצרים חיסון ברוק שלהם.
מאויב לאוהב? יתושי אנופלס סטפנסי טרנסגניים מייצרים חיסון ברוק שלהם.
הרי לכם מחקר שניתן לתייק אותו תחת "לא ישים אבל ממש מגניב"…

קבוצה של מדענים יפניים פיתחה יתוש שמפיץ חיסון במקום להפיץ מחלות. אפילו החוקרים מודים שהבעיות הרגולטוריות והאתיות הכרוכות בהינדוס הגנטי של היתוש המחסן ימנעו מהחרקים המעופפים הללו המראה ושיחרור מהמעבדה- לפחות בהקשר של חיסון בני אדם.

מדענים הגו מספר דרכים להתערבות בדנ"א החרקי כדי להלחם במחלות. אפשרות אחת היא ליצור זנים של יתושים חסינים מפני זיהומים ע"י טפילים או וירוסים, כך שגם אם ידבקו במחלות לא יוכלו להעביר אותם לבני אדם דרך העקיצה. או אפשרות אחרת היא יתושים שאינם מסוגלים להעביר פתוגנים לבני אדם. חרקים אלו יוכלו, איך שהוא, להחליף את החרקים הטבעיים, הנושאים מחלות.

אסטרטגיה אחרת, קרובה יותר להפוך למציאותית, היא לשחרר יתושים טרנסגניים, שכאשר הם מזדווגים עם זן הבר של היתושים, לא ייצרו צאצאים חיים. זיווגים כאלה יגרמו לצמצום אוכלוסיית יתושי הבר וכך להפחתת הפגיעה שלהם בבני האדם. (יתושים טרנסגניים הם יתושים שעברו הנדסה גנטית)

המחקר החדש מסתמך על מנגנון שונה לחלוטין: שימוש ביתושים כ"מחסנים מעופפים". באופן טבעי, כאשר יתוש מוצץ דם, הוא מזריק טיפה זעירה של רוק, אשר מונעת קרישה של דם המארח (זאת משום שברוק היתוש מצוי חומר נוגד קרישה). הקבוצה היפנית החליטה להוסיף אנטיגן- תרכובת שמעודדת תגובה חיסונית- לתערובת החלבונים שברוק היתוש.

את הקבוצה הוביל הגנטיקאי המולקולרי שיגטו יושידה מאוניברסיטת טוצ'יגי ביפן. הקבוצה זיהתה איזור בגנום האנופלס סטפנסי- יתוש המלריה- הקרוי פרומוטר, שמדליק (מפעיל) גנים רק בבלוטת הרוק של היתושים. כלומר, גן שיוצמד לפורומטר זה, יבוא לידי ביטוי אך ורק ברוק היתוש. לפרומוטר זה הם הוסיפו SP15, חלבון המהווה חיסון נגד לישמניה- מחלה פרזיטית המופצת ע"י זבובי חול שיכולה לגרום לפצעים בעור ולנזק לאיברים. ואכן, היתושים המהונדסים ייצרו SP15 ברוק שלהם, כפי שדיווחה קבוצת החוקרים בגיליון הנוכחי של כתב העת "ביולוגיה מולקולרית". וכאשר אפשרו ליתושים לעקוץ עכברים, התברר כי עכברים אלה פיתחו נוגדנים כנגד SP15.

רמות הנוגדנים לא היו מאד גבוהות, ועדיין מוטל על הקבוצה לבחון האם הנוגדנים הללו הגנו על העכברים מפני הידבקות במחלה. (רק למעבדות בודדות בעולם יש את היכולת והמתקנים הדרושים כדי לערוך מחקרים כה מורכבים על מחלת הלישמניה, אומר יושידה). בניסוי, נעקצו העכברים ע"י היתושים 1500 פעמים בממוצע; מספר זה נראה מאד גבוה, אך מחקרים הראו שבמקומות בהם המלריה תוקפנית ומשתוללת, בני אדם נעקצים יותר מ-100 פעמים בלילה (!) אומר יושידה. בינתיים, הקבוצה הינדסה גם יתושים המייצרים חיסון קנדידטי למלריה.

חוקרים אחרים מתלהבים מאד מן ההישג. "השימוש המדעי כאן יפהפה" אומר ולנזואלה מהמכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מדבקות בבתסדה, מרילנד. ולנזואלה הוא זה אשר פיתח את החיסון SP15. אוברוחטה, גנטיקאי מולקולרי של חרקים מאוניברסיטת מרילנד, קורא למחקר "הוכחה מרתקת של תפיסה/רעיון".

אם כך- מדוע לא יותר ליתושים המחסנים לעופף? קיימת שונות עצומה במספר עקיצות היתוש שאנשים שונים מקבלים מיתושים, כך שחשיפת בני אדם ליתושים טרנסגניים תוביל למתן כמות שונה של חיסון לאנשים שונים. אין שום דרך לדאוג לכך שהמינון יתאים; זה יהיה כמעט כמו לתת לאנשים מסוימים חיסון דחף אחד נגד חצבת ואילו לאחרים 500 חיסונים לאדם. שום סוכנות רגולטורית לא תאשר דבר כזה. בנוסף, שיחרור היתושים משמעו גם חיסון אנשים ללא הסכמתם המפורשת ואפילו ללא ידיעתם וזה כמובן דבר שאסור מבחינה אתית. יושידה מודה אם כן שהיתושים המהונדסים יהיו בלתי מקובלים כמנגנון לחיסון בני אדם. יחד עם זאת, למחסנים מעופפים, או "מזרקים מעופפים" כפי שכינו אותם, יש פוטנציאל בלחימה במחלות בעלי חיים אומר אוברוחטה. אין אנו זקוקים להסכמתם של בעלי החיים להתחסן והכמות השונה של החיסון בין חיה לחיה פחות מדאיגה במקרה כזה.

עוד לפני שחרור היתושים המהונדסים לחסן בעלי חיים כדאי לבחון מה יקרה לאוכלוסיית היתושים הטבעיים שיזדווגו עם יתושים המהונדסים לאורך הדורות והאם יש בכך כדי לפגוע, בטווח הארוך, בבני האדם.

לידיעה בסיינס

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. בוקר טוב
    בפסיקה ב' כתוב שיפתחו יתושים חסינים, כך שגם אם נדבקו במחלות הם לא יעבירו הלאה.
    אם הם מחוסנים איך הם נדבקים, ויותר מזה אם הם יעקצו למה שאדם שנעקץ לא יעבור לו המחלה של היתוש?
    ישמח לתשובות

  2. איראן עוברת הרבה מדינות בתחום השיבוטים, אז למה שבטחום הזה היא לא תיגע?
    יש לה הרבה יותר מדענים מלישראל זה ברור…

  3. אורניום לא מזקקים, לא מעשירים. אבל ללא קשר, מדובר כאן על מחקר מדעי במדרגה הראשונה שודרש כסף מתקדם וציוד לא פחות מתקדם. לפחות היום אירן עדיין לא בליגה הראשונה.

  4. אם באירן יש מספיק כסף לזיקוק אורניום אז יש מספיק כסף ליצירת יתושים טראנסגנים.

  5. התכוונתי כמובן כך שיהנדסו יתושים להעביר וירוסים מסוכנים ביותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן