שיטה חדשה להדברת יתושים נושאי מלריה שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית נוסתה בהצלחה במאלי שבמערב אפריקה
מלריה היא מחלה נפוצה הנגרמת על ידי טפילים ומועברת בעקיצות יתושים ומביאה למותם של קרוב לשני מיליון בני אדם מדי שנה, רבים מהם תושבי אפריקה שמדרום לסהרה. אולם ניסוי שנערך לאחרונה מעורר תקווה שבקרוב ניתן יהיה לרסן את התפשטות המחלה.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית הוכיחו את יעילותה של השיטה החדשה שפיתחו בניסוי שנערך באפריקה. השיטה הוכחה כפשוטה וידידותית לסביבה וביכולתה להביא לצמצום משמעותי של אוכלוסיית יתושים נושאי מלריה באזורים נגועים בעולם.
הניסוי שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Malaria Journal התבסס על שיטה שפותחה על ידי פרופ’ יוסף שליין וד”ר גונתר מילר ממרכז קובין לחקר מחלות מדבקות וטרופיות וממרכז למחקר רפואי ישראל-קנדה באוניברסיטה העברית, וכן על ידי מדענים נוספים מארצות הברית וממאלי. המחקר הראה כיצד משיכה של יתושים לצמחייה (פרי או פרחים) שרוססה בסוכר רעיל יכולה לצמצם את אוכלוסיית היתושים נושאי מלריה.
השימוש בחומר שפיתחו החוקרים, פיתיון המכיל חומר צמחי מושך יתושים, קוטל חרקים וסוכר (ATSB – Attractive Toxic Bait), הראה הצלחה בצמצום אוכלוסיית יתושים נושאי מלריה באזור הצחיח למחצה במחוז בנדיאגרה שבמאלי השוכנת במערב אפריקה. המחקר נעשה בכפרים שבהם מקווי מים מלאכותיים היוו את סביבת הדגירה הטבעית של זחלי יתושים מסוג Anopheles gambiae ומסוג Anopheles arabiensis. החוקרים השתמשו בגויאבות ובמלוני דבש, פירות מקומיים שנמצאו כאטרקטיביים עבור שני סוגי היתושים, על מנת להכין תמיסות של פיתיון, סוכר וצבע מאכל (תמיסת בקורת) ותמיסה דומה הכוללת גם קוטל חרקים (תמיסת הניסוי).
כתוצאה מהריסוס של תמיסת הניסוי , הצטמצמה ב-90% כמות היתושים והיא נשארה נמוכה בחודש שלאחר מכן. כמו כן, מצאו החוקרים כי הנקבות באוכלוסייה המצומצמת היו לרוב צעירות מדי בשביל להיות נשאיות של מלריה. באתר הביקורת שבו רוססה התמיסה הלא רעילה, צבע המאכל ש”צבע” את היתושים סיפק הוכחה לכך שרוב היתושים ניזונו מהתמיסות שרוססו.
החוקרים הסיקו מהמחקר במאלי כי אפילו ריסוס חד פעמי של התמיסה עם התוסף הרעיל יכול לצמצם באופן ניכר את אוכלוסיות היתושים נושאי מלריה ולקצר את ימיהם. “סביר להניח כי שיטה זו תשמש כלי חדש ועוצמתי למיגור אוכלוסיות החרקים נושאי מלריה, שכן השיטה אפקטיבית מאוד למיגור יתושים, פשוטה טכנולוגית, זולה וידידותית לסביבה” אומר פרופ’ שליין.
הפעילות במאלי ממומנת באמצעות קרן המימון למחקרים מוקדמים של ביל ומלינדה גייטס, ומחקר זה יכול לסלול את הדרך למאמצים גדולים יותר במדינות אפריקה. “זו אחת מהדרכים החדשות למיגור אוכלוסיית חרקים נושאי מלריה באפריקה, והשימוש בפיתיון קוטל חרקים מסוכר בסביבות חיצוניות יכול להשלים את הצעדים הנוכחיים לחיסול יתושים בתוך הבתים” מוסיף פרופ’ שליין.
13 תגובות
ממחה:
לא רק שהבנתי אותך אלא שאני יכול לכתוב תכנית מחשב שמדמה אותך.
כמובן שלא אעשה זאת כי לאיש אין צורך בך.
לא הבנת אותי
קרא שוב
מומחה:
אני מתכוון בדיוק למה שכתבתי.
מה לא הבנת?
“ביחס לחרקים אחרים – לא נראה לי שהנושא נבדק אבל אם צריך לבחור בינם לבין בני האדם – ברור לי מה צריכה הבחירה להיות.”
אז אתה ממליץ לחסל את כל אוכלוסיית מאביקי הצמחים?
אני:
נו באמת!
רוצה דוגמה אחרת?
היית יכול לכתוב את אותו הדבר על המאמצים שעושים כדי לעצור את המלחמות ומעשי רצח העם המתרחשים שם.
ניר:
אתה באמת חושב שענית לשאלתי?
קרא שוב!
ההבדל הוא מהותי מבחינת המספרים.
מיכאל, האדון גייטס תרם הון עתק מכספו רק לאחר שעשה די והותר לביתו, ובאשר לעניין הטכני – אין כל צורך לפזר כאן (חיפה ועוד אתרים רבים בארץ) הרבה יתושים, הם עושים את זה מצויין בעצמם.
ניר:
האם אתה באמת חושב שבעיני ביל גייטס עקוצי עירך שרק מגרד להם פה ושם קודמים לעקוצי אפריקה שמתים ממלאריה?
גם ברור שמבחינה טכנית הרבה יותר קל לבדוק יעילות אמצעים נגד יתושים במקום שבו יש הרבה יתושים. האם היית רוצה לפזר הרבה יתושים בעירך רק לצרכי המחקר?
יגאל ג.:
כל אמצעי ההדברה עשויים לאבד את השפעתם ברבות הימים. לא בטוח שזה יקרה אבל נניח שזה באמת יקרה. האם אינך רואה טעם בפתרון שטוב רק לזמן מסוים? אגב – השיטה יכולה להיות מורחבת גם לרעלים אחרים.
ביחס לחרקים אחרים – לא נראה לי שהנושא נבדק אבל אם צריך לבחור בינם לבין בני האדם – ברור לי מה צריכה הבחירה להיות.
אני:
זה לא שייך.
הרי יכולת לכתוב בדיוק את אותו הדבר בכתבה שדנה באמצעים למניעת תאונות דרכים.
קושייה ונקודה נוספת.
וכל הילדים שינצלו מהקדחת, יגדלו, יהפכו בוגרים, ואז מה ? יש עבודה עבורם ? יש תכניות המשך מה לעשות עם כל המיליונים שיתווספו ליבשת האומללה הזאת ?
לא שיש לתת לילדים להמשיך ולמות מהקדחת הזאת, אבל במקביל, אם לא ידאגו גם להמשך הגיוני (כמו הגבלת ילודה ותכנון משפחה), הרי שבעוד 20 שנה, הלחץ הכלכלי יגרום למרחץ דמים שיבוצע על ידי אותם אילה שנצלו מהמלריה. ובאפריקה כל תחזית רעה היא זו שמתממשת (לצערנו).
קודם כל כל הכבוד לחוקרים ולקרן גייטס!
ליגאל:
1) אנשים קודמים ליתושים. לא להתבלבל.
2. אפילו DDT יכול להביא ברכה. בארץ הודברה המלריה יחד עם האנופלס. תמנע מהאפריקאים את שאתה רוצה לעצמך? כן, וחבל על בעלי החיים בביצות… מה לעשות ובאותם ימים לא היו חומרים סלקטיביים.
3. למרות שאין בכתבה נתונים על הספציפיות של החומרים והפתיון (וחבל שכך) אני מקווה שנבחרו החומרים המזיקים במידה המינימלית לסביבה.
4. עמידות עתידית תמיד תתפתח. אם תחלה לא תיקח אנטיביוטיקה כדי למנוע אפשרות תיאורטית שדווקא בגוף שלך תתפתח אותה עמידות שתתפשט בעולם? כשמגיעים לגשר חוצים אותו.
5. היתה לי מלריה באפריקה וזה לא נעים. ממש לא. וילדים מתים מזה שזה מה שחשוב.
ומה עם היתושים שיפתחו עמידות לרעל? ומה עם בעלי חיים אחרים שאוכלים פרחים (במיוחד חרקים)?
מברוכ, אבל אפשר היה לבצע את הניסוי הזה גם בארץ, על ‘סתם’ יתושים, ועל נמרים אסיאתיים, ורק לאחר מכן להרחיק לאפריקה (מן הסתם זה יעבוד גם בלי קשר למלריה).
עקוצי עירך קודמים!