סיקור מקיף

תרכובת נוגדת-פטריות כנגד מחלת המלריה

בקבוצה של תרכובות כימיות, המשמשות זנים של אצות טרופיות על-מנת להדוף פטריות מזיקות, עשויות להיות טמונות תכונות מבטיחות למאבק כנגד מלריה. התרכובות מהוות חלק ממערכת איתות כימית ייחודית שבה משתמשות האצות בכדי לתקוף את האויבים שלהן – ועשוית לספק שפע של תרכובות רפואיות חדשות אפשריות.

Julia Kubanek, פרופסור במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, מחזיקה דגימות של אצות טרופיות שאת הכימיקלים שעל פני השטח שלהן נחקרים בשל הפוטנציאל שלהם נגד מלריה. תמונה: Gary Meek
Julia Kubanek, פרופסור במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, מחזיקה דגימות של אצות טרופיות שאת הכימיקלים שעל פני השטח שלהן נחקרים בשל הפוטנציאל שלהם נגד מלריה. תמונה: Gary Meek

באמצעות שיטה אנליטית חדשנית, חוקרים מהמכון הטכנולוגי בג’ורג’יה מצאו כי מולקולות נוגדות פטריות ייחודיות אינן מפוזרות באופן שווה ע”ג פני-שטח האצות, אלא מרוכזות במיקומים מוגדרים – כנראה כאלה שבהם נזק עלול להגביר את הסיכון לדלקת פטרייתית.

המחקר, שבו התגלתה משפחת התרכובות החדשות, המכונות ברומופיקולידים (bromophycolides), מהווה חלק ממחקר ארוך-טווח לגביי מערכות איתות כימי המצויות באורגניזמים שונים החיים בשוניות אלמוגים.

“שפת הכימיה של הטבע קיימת כבר מיליארדי שנים, והיא חיונית לשם הישרדותם של מינים אלו,” אמרה Julia Kubanek, פרופסור בביה”ס לביולוגיה, כימיה וביוכימיה במכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה. “אנו יכולים לנצל את התהליכים הכימיים הללו לטובת האדם בצורה של טיפולים חדשים כנגד מחלות התוקפות אותנו.”

יותר ממיליון אנשים מתים מדי שנה ממחלת המלריה, הנגרמת ע”י הטפיל Plasmodium falciparum. טפיל זה הצליח לפתח עמידות בפני תרופות נוגדות-מלריה רבות והחל להפגין עמידות גם בפני התרופה artemisinin – התרופה החשובה ביותר היום בתחום זה. ההימור בסוגיה זו הינו גבוה מאחר ומחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון להידבק במחלה זו.

“התרכובות שמצאנו הינן חומרים מבטיחים לטיפול כנגד מלריה, והן פועלות באמצעות מנגנון מעניין שאותו אנו בוחנים,” מסבירה החוקרת. “נותר רק מספר מועט של תרופות שהינן יעילות כנגד מלריה בכל חלקי העולם, ולכן אנו מקווים כי תרכובות חדשניות אלו תמשכנה להפגין הבטחה בפיתוח של תרופות חדשות.”

בניסויים מעבדתיים ראשוניים התרכובות אכן הראו יעילות כנגד מחלת המלריה, והשלב הבא של החוקרים הינו לבחון את יעילותן בעכברים. בדומה לתרופות אפשריות אחרות, הסיכוי שלתרכובת זו תהיה הכימיה הרצויה המדויקת בכדי להיות שימושית באדם קטן יחסית. במעבדות עצמן נעשית סינתזה של התרכובות הללו, גם בכדי שתהיינה כמויות מספקות לבדיקתן, וגם בכדי לשנות את הרכבן הכימי על-מנת לשפר את פעילותן, או להפחית את תופעות הלוואי שלהן. בסופו של דבר, החוקרים מקווים כי בעתיד ניתן יהיה לשנות גנטית שמרים או מיקרואורגניזמים אחרים כדי שיפיקו כמויות גדולות של חומר זה.

החוקרים גילו את התרכובות נוגדות-הפטריות המצויות בכתמים צבעוניים ע”ג האצות באמצעות השימוש בשיטה אנליטית חדשה הידועה בשםdesorption electrospray ionization mass spectrometry (DESI-MS). ממצאים אלו הם חלק ממחקר הנערך באוניברסיטה שבו מדענים מקטלגים ובודקים תרכובות טבעיות שמקורן ביותר משמונה מאות זנים של חיים המצויים במקווי המים הסובבים את איי פיג’י. החוקרים התענינו דווקא באצות אלו מאחר ונראה היה כי הן מותאמות באופן מיוחד במאבקן כנגד דלקות שמקורן בחיידקים.

“האצה מארגנת את מערכי ההגנה שלה בצורה החוסמת את נקודות הכניסה של החיידקים המזיקים העלולים לחדור אליה ולגרום למחלה,” מסבירה החוקרת. “לאצות אין תגובה חיסונית כמו זו הקיימת באדם. במקום זאת, הן מכילות בתוככי הרקמות שלהן תרכובות כימיות המגינות עליהן מהחיידקים.” החוקרים הצליחו לבודד למעלה משלושים תרכובות חדשות מהאצות, והם מקוים למצוא תרכובות שימושיות נוספות רבות.

הידיעה על המחקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.