פרס נובל ברפואה למפתחי שיטות ריפוי מחלות הנגרמות על ידי טפילים לרבות מלריה ועיוורון הנהרות

תרופה נגד מחלת המלריה ותרופה נגד מחלה עיוורון הנהרות שבודדו מצמחים ומחיידקים בהתאמה

ועדת פרס נובל במכון קרולינסקה, הבוחרת את הזוכים בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה החליטה להעניק את הפרס לשנת 2015 לשלושה חוקרים. מחצית מהפרס תוענק במשותף לויליאם קמפבל וסטושי אומורה (Ōmura) על גילוי תרופה חדשנית נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים עגולות טפיליות, והמחצית השניה תוענק ליויו טו (Youyou Tu) על פיתוח תרופה חדשנית נגד מחלת המלריה הנגרמת על ידי טפילים ואשר פוגעת באנושות מזה אלפי שנים, ומהווה עד היום אחת המחלות הקשות הנפוצות ביותר בעולם. בפרט, מחלות המועברות על ידי טפילים פוגעות באוכלוסיות העניות ביותר ומהוות מחסום בפני שיפור בריאות הציבור ואיכות החיים.

“חתני הפרס השנה פיתחו תרופות שגרמו למהפכה בטיפול בכמה מהמחלות הטפיליות הקשות ביותר. ויליאם קמפבל וסטושי אומורה גילו תרופה חדשה, אַבֶרְמֶקְטִין  Avermectin, שנגזרת שלה שהצליחה להפחית את שיעור ההידבקות בעיוורון הנהרות וב-Lymphatic Filariasis הידועה גם כמחלת איש הפיל.היא גם מגלה יעילות נגד התפשטות מספר מחלות טפיליות נוספות. יויו טו, חברת האקדמיה הסינית לרפואה סינית מסורתית גילתה את הארטמיסינין (Artemisinin), תרופה המפחיתה משמעותית את שיעור התמותה של חולי מלריה.”

“שתי התגליות הללו מספקות לאנושות אמצעים חזקים חדשים להיאבק במחלות מתישות אלה המשפיעות על מאות מיליוני בני אדם מדי שנה. ההשלכות של התרופות בכל הנוגע לשיפור בריאות האדם והפחתת הסבל הן אינסופיות.” כותבים חברי ועדת הפרס.

טפילים גורמים למחלות חמורות

“אנו חיים בעולם מורכב מההיבט הביולוגי, המאוכלס לא רק על ידי בני אדם ובעלי חיים גדולים אחרים, אלא גם על ידי שפע של יצורים אחרים, כמה מהם מזיקים או אפילו קטלניים לנו.

מגוון טפילים גורמים למחלות. קבוצה חשובה מהטפילים הללו הם התולעים הטפיליות (helminths), שמעריכים כי פגעו בכשליש מאוכלוסיית העולם ובפרט הן נפוצות באיזור התת-סהרה באפריקה, דרום אסיה ומרכז ודרום אמריקה. עיוורון הנהרות ו-Lymphatic Filariasis הן שתי מחלות הנגרמות על ידי תולעים טפיליות. מהשם ניתן להבין שעיוורון הנהרות מוביל בסופו של דבר לעיוורון, בגלל דלקות כרוניות בקרנית. Lymphatic Filariasis מובילה בין היתר לאלפנטיאזיס או פיילת (או בשמה העממי מחלת איש הפיל), פוגעת במאה מיליון בני אדם. הטפיל הזה גורם להתנפחות כרונית של איברים בגוף ומוביל לתסמינים הגורמים למוגבלות. (ראו איור 1).

המלריה מלווה את האנושות זה זמן רב, אולי משחר האנושות. זו מחלה המועברת על ידי יתושים, ואשר נגרמת על ידי טפילים חד תאיים הפולשים לתאי הדם האדומים וגורמים לחום ובמקרים חמורים לנזק מוחי ואף מוות. למעלה מ-3.4 מיליארד בני אדם מאוכלוסיית המדינות החלשות והפגיעות ביותר נמצאים בסכנת הידבקות במלריה וכל שנה גובה המגיפה 450 אלף קורבנות, בעיקר בקרב ילדים.

מחיידקים וצמחים לתרופה אנטי טפילית חדשנית

לאחר עשורים של התקדמות מועטה בפיתוח טיפולים בני קיימא נגד מחלות טיפליות, התגלית של חתני הפרס השנה משנה את המצב. סטושי אומורה, מיקרוביולוג יפני ומומחה בבידוד מוצרים טבעיים, התמקד בקבוצת חיידקים – Streptomyces, החיים בקרקע ומהם מפיקים תרופות רבות בעלות השפעה אנטיביוטיות, לרבות סטרפטומיצין שהתגלה על ידי זלמן וקסמן, חתן פרס נובל לשנת 1952. כשהוא מצוייד ביכולות פיתוח שיטות ייחודיות לגידול בקנה מידה גדול ובאפיון החיידקים הללו בודד אומורה זנים חדשים של סטפרטומיצים מדגימות קרקע והצליח לגדל אותם במעבדה. מתוך אלפי התרביות השונות, הוא בחר בכ-50 המבטיחים ביותר, כדי לנתח את פעילותם נגד מיקרו אורגניזמים מזיקים.

ויליאם קמפבל, מומחה בביולוגיה של טפילים בארה”ב חקר את יעילותם של החיידקים שבודד אומורה. קמפבל הראה כי רכיב מאחד התרביות התגלה כיעיל נגד טפילים בחיות בית ומשק. הסוכן הביו-אקטיבי בודד וכונה אַבֶרְמֶקְטִין (Avermectin). קמפבל שיפר אותו באמצעים כימיים כדי ליצור מרכיב יעיל יותר המכונה איברמטסין (Ivermectin). מאוחר יותר נוסה האיברמצין על בני אדם שחלו במחלות טפיליות והיא חיסלה את זחלי הטפיל (microfilaria). התרומה המשותפת של אומורה וקמפבל הובילה לגילוי סוג חדש של תרופות יעילות במיוחד נגד מחלות טפיליות.

מלריה מטופלת לרוב על ידי כלורוקין או כינין, אך בהצלחה מוגלת. עד סוף שנות השישים המאמצים לחיסול המלריה נכשלו והמגיפה גאתה. באותה התקופה יויו טו בסין פנתה לרפואת עשבי המרצה המסורתית כדיל התמודד עם האתגר של פיתוח תרופות חדשניות למלריה.

וועדת הפרס המשיכה בנימוקיה: “לאחר סריקה של תרופות עשביות רבות על בעלי חיים שלקו במלריה, היא גילתה כי נגזרת של אחד הצמחים המכונה Artemisia annua  (אחד ממיני הלענה) התגלה כמועמד מבטיח. ואולם התוצאות לא היו עקביות. לפיכך חיפשה טו בספרות העתיקה וגילתה רמזים שיובילו אותה לחפש אחר החומר הפעיל הטוב ביותר, שמאוחר יותר כונה ארטמיסינין. חומר זה התגלה כיעיל נגד טפיל המלריה, הן בבעלי חיים והן בבני אדם נגועים. ארטמיסינין הם דוגמה לסוג חדש של תרופות המחסלות במהירות את טפילי המלריה בשלב מוקדם של התפתחותן, דבר המסביר את הפוטנציאל חסר התקדים בטיפול בחולים במלריה חמורה.”

אברמסטין, ארטמיסינין ובריאות הציבור

“גילוי האַבֶרְמֶקְטִין , והארטמיסינין שינה משמעותית את הטיפול במחלות טפיליות. כיום אחד הנגזרות של אברמסטין – איברמטסין (Ivermectin) נמצאת בשימוש בחלקים מהעולם הסובלים ממחלות טפיליות. איברמטסין יעילה במיוחד נגד מגוון טפילים, יש לה מעט תופעות לוואי והיא זמינה בחינם בכל העולם.”

“חשיבות האיברמסטין לשיפור בריאותם ואיכות חייהם של מיליוני בני אדם החולים בעיוורון הנהרות ובאלפנטיאזיס בעיקר באזורים העניים של העולם היא עצומה. הטיפולים כה מוצלחים עד שהמחלות הללו נמצאות על סף הכחדה – מעשה גבורה בהיסטוריה האנושית. למעלה מ-200 מיליון בני אדם נדבקים במלריה מדי שנה. ארטמיסינין, כחלק משילוב תרופות מחית את התמותה ממלריה בלמעלה מ-20% בכלל, ולמעלה מ-30% אצל ילדים. באפריקה לבדה משמעות היא שחייהם של למעלה מ-100 אלף איש ניצלים מדי שנה.

“גילוייהם של האַבֶרְמֶקְטִין והארטמיסינין גרם למהפכה בטיפול בחולים הסובלים ממחלות טפיליות קשות. קמבפל, אומורה וטו גרמו למהפכה בטיפול במחלות טפיליות. ההשפעה הגלובלית של תגליותיהם והתועלת שלהם לאנושות היא עצומה.” מסכמים חברי וועדת הפרס.

הערות העורך

1. בכתבה זו נעשה מאמץ לבדוק כל שם ונתון, אם בכל זאת נפלה טעות אודה אם תעירו על כך.
2. תרופות רבות נגזרים מצמחים, חלקם מצמחי מרפא ידועים, עם זאת, כאשר צורכים תרופה בצורתה הצמחית, ריכוז החומר אינו קבוע, והחומר הפעיל בה עשוי לפעול ביעילות רבה יותר ביחד עם חומרים אחרים בתרופה הסופית. אין בפרס שניתן לחברת האקדמיה הסינית לרפואה. גם סיימון סינג ואדזארד ארנסט, מחברי הספר “ריפוי או פיתוי” גילו כי מקצת מצמחי המרפא הם התרופות האלטרנטיביות היחידות בניגוד, למשל, להומיאופתיה, שם אפילו המעט הזה איננו