כימיה ביולוגית

מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

חלבונים בלויים או פגומים, או כאלה שאין בהם יותר צורך, מפורקים ומורכבים מחדש באופן תמידי כמעט בכל תאי גופנו. עם המכונות המבקרות את התהליך הזה

סרטן ריאות. איור: Shutterstock

זיהוי מוקדם של סיכון לחלות בסרטן ריאות

חוקרים במכון ויצמן מפתחים מבחן להערכת הסיכון ללקות בסוג זה של סרטן עשוי למנוע מקרי מוות רבים. מחקר שנעשה באחרונה במכון ויצמן למדע מציע מבחן

דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

מדעני מכון ויצמן חשפו גן המעורב במחלה ניוונית של נדירה של מערכת העצבים – אשר קשור במנגנון פינוי הפסולת התאית

סיבי צלולוז בדופן תא צמח מוגדלים פי 50,000 באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

מפרקים מחסומים

מדעני המכון פיתחו טיפול מקדים שמאפשר להסיר את הליגנין שבצמח מבלי לגרום נזק לסוכרים

מימין: מבנה של טבעת יחידה (A) ומבנה של טבעת כפולה (B), המכונה בשם hexadecameric catenane. משמאל: ניתן לדמיין את המבנה של ה- hexadecameric catenane בצורת שתי טבעות השלובות זו בזו.

אנזים בעל מבנה יוצא דופן ומפתיע

כימאים מהולנד גילו כי אנזים בעל מבנה יחיד במינו שמעולם לא נצפה, אכן קיים במציאות: שני מבני טבעת השלובים זה בזה, בצורה המכונה בשם קטאננים

זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

ד"ר יואב סואן, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, ביחד עם חברי קבוצתו, שי שטרן וד"ר יעל פרידמן- סירקיס, ופרופ' ארז בראון מהטכניון, פיתחו אסטרטגיה

פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

ממצאים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע יסייעו בפיתוח שיטות ממוקדות למניעת נמק

חולדה משתמשת בשירותי כדנית מלכותית

שירותים קטנים ומטריפים

צמחי כדנית משמשים כשירותים כימיים לחדפי עצים ויונקים אחרים

מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

איתור גורמי סיכון למחלות ואיבחון מוקדם שלהן, עוד לפני התפרצותן, הם הדרכים היעילות ביותר להילחם בהן. ככל שהגילוי מוקדם, כך גדל הסיכוי למניעה ולריפוי. כך,

פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

בבית החרושת הרוחש שבתא, שבו, בכל רגע נתון, מופעלים גנים והופכים לחלבונים, שמור מקום של כבוד לחלבון NF-kappaB

פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

כיצד תאים מצליחים למדוד את הגודל שלהם? שאלה זו היא בעלת משמעות מיוחדת כאשר מדובר בתא גדול, כמו לדוגמה תא עצב במערכת העצבים ההיקפית, אשר

יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

חלבונים פגומים וחלבונים שסיימו את תפקידם בתא יש לסלק ולפרק, אך בו בזמן יש להקפיד שחלבונים חיוניים לא ישוגרו בטעות ל"גריסה"

המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

החלבונים נצמדו אלה לאלה – או שלא. ולנו לא נותר אלא לגלות מי נצמד למי כדי לחולל תהליך חיוני כזה או אחר; או, במקרים אחרים,

מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

כשמשוטטים בכיכר ריקה כמעט מאנשים דרוש פרק זמן קצר ביותר כדי להגיע לאדם שעומד בצדה השני של הכיכר. כך הדבר גם במסע של חלבונים בתוך

לאישה שבתמונה יש רעמת שיער מפוארת, העוטפת חלקית את גופה העירום. זו אינה יצירה אמנות לא מוכרת שהתגלתה באחרונה, אלא חלק מתא צמח, המוגדל פי יותר מ-20,000.

רואים את האור

הממצאים החדשים מספקים מידע חיוני על בקרת הפוטוסינתזה, ועל הדרכים בהם הצמחים מתאימים את עצמם לשינויים בעוצמת האור, המתרחשים במהלך היום.

מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

סידן הוא אחד המינרלים החשובים בגוף האדם, ורמתו בתאי הגוף נמצאת תחת בקרה הדוקה. התא זקוק ליוני סידן עבור תהליכים חיוניים רבים, ובהם, בין היתר,

יושבים מימין: ליאת רוסו נורי, ד"ר גד אשר, ד"ר יהודית כהן. עומדים מימין: זיו צויגהפט, טל שמיע, ד"ר עדי נויפלד – כהן. יום ולילה

מסביב לשעון

קבוצת חוקרים בראשותו של ד"ר גד אשר ממכון ויצמן פיענחה את סוד השעון הביולוגי

המבנה התלת-ממדי של מולקולת האנזים אצטילכולין-אסתראז, עם אצטיל כולין (במרכז, בירוק בהיר) בתוך האתר הפעיל

עיכוב לטובה

האנזים אצטילכולין אסתראז, אחד האנזימים המהירים בטבע, אינו יושב ומחכה לחלונות שייפתחו לפניו, אלא משתמש באופן קבוע בשני פתחים. תגלית של פרופ' יואל זוסמן ממכון

דילוג לתוכן