“כיום רופא הבודק את הדם של מטופל חולה מביט בכעשרה עד עשרים כימיקלים,” אמר הביוכימאי David Wishart מאוניברסיטת אלברטה. “זיהינו 4229 כימיקלים המצויים בדם ואשר רופא יכול לבדוק אותם היום לשם אבחון המחלה וטיפול בבעיות הבריאות.”
לאחר שלוש שנים של מחקר ממצה ומקיף, שבוצע באוניברסיטת אלברטה, רשימת התרכובות הידועות בדם האנושי התרחבה ממספר מועט ליותר מארבעת אלפים.
“כיום רופא הבודק את הדם של מטופל חולה מביט בכעשרה עד עשרים כימיקלים,” אמר הביוכימאי David Wishart מאוניברסיטת אלברטה. “זיהינו 4229 כימיקלים המצויים בדם ואשר רופא יכול לבדוק אותם היום לשם אבחון המחלה וטיפול בבעיות הבריאות.”
כימיקלים המצויים בדם, ואשר מכונים מטבוליטים, נבדקים באורח שגרתי ע”י רופאים על-מנת לאבחן מצבים רפואיים כגון סכרת וכשל כליות. החוקר מסביר כי המחקר החדש מספק אפשרות לאבחונן של מאות מחלות אחרות המאופיינות ע”י חוסר איזון בכימיית הדם.
החוקר היה אחראי ליותר מעשרים חוקרים בשישה מוסדות שונים שהשתמשו בטכנולוגיה עכשווית לתת תוקף למחקר שנעשה בעבר, וכן ערכו ניסויים מעבדתיים משל עצמם בכדי לאתר כימיקלים חדשים בדם.
“זהו האפיון הכימי המקיף ביותר של דם שנערך עד כה,” אמר החוקר. “כעת אנו יודעים מהן הרמות הנורמליות של כל הכימיקלים שהצלחנו לאתר בדם. רופאים מסוגלים להשתמש במדידות שלנו כנקודת ייחוס לניטור בריאותו הנוכחית ואפילו העתידית של המטופל שלהם.”
החוקר מדגיש כי הכימיקלים בדם משמשים כחשד הראשוני לאיתור הסימנים הראשונים המצביעים על בעיה רפואית הממשמשת ובאה. “כימיית הדם היא הדבר הראשון שעובר שינויים כאשר אדם מפתח מצב מסוכן כגון כולסטרול גבוה.”
מסד הנתונים שהחוקרים בנו נגיש לציבור הרחב וכך כל אחד יכול להתחבר אליו ולמצוא את הרשימה הנרחבת של הכימיקלים בדם. החוקר מסביר כי רופאים מסוגלים כעת להתחבר לידע הנצבר של מאות מיזמי מחקר בתחום הדם שנערכו בעבר ע”י חוקרים מכל רחבי העולם. “בעזרת מסד נתונים חדשני זה רופאים מסוגלים כעת לקשר בין חריגות מוגדרת של מאות כימיקלים שונים בדם לבין בעיה רפואית מסוימת של המטופל,” אמר החוקר.
החוקר מאמין כי אימוץ המחקר שלו יתרחש באיטיות, כאשר בתי-חולים יתחילו לשלב פרוטוקולי חיפוש וציוד חדשים לבדיקת מאות אחדות מתוך יותר מארבעת אלפי סמנים כימיים המצויים בדם ואשר זוהו ע”י צוות החוקרים.
“מדענים חוקרים את הדם כבר למעלה ממאה שנים,” אמר החוקר. “באמצעות שילוב של מחקרים מהעבר יחד עם הממצאים החדשים שלנו הצלחנו לקדם את המדע של כימיית הדם מספר שלבים קדימה.” ממצאי המחקר פורסמו בכתב-העת המדעי PLoS One.
הידיעה על המחקר
7 תגובות
רוח רפאים אני הייתי נותן את גופי לרובוט שתוכנת בקוד פתוח בעיניים עצומות.
רוב הסיכויים שרובוט לא יעשה טעויות בכלל (אם הוא עובד כמו שצריך) כי הוא אובייקטיבי תמיד.
אין לרובוט רגשות עייפות כעס וכל הדברים שיכולים להפריע לרופא…
מעבר לזה הפחד שמחשבים או רובוטים מתקלקלים, זה רק בגלל המערכת הקפיטליסטית שמחייבת דברים להתקלקל כדי שתשאר צריכה מעגלית.
נקודה (5)
למי אתה היית מוסר את גופך לטיפול רפואי-נגיד ניתוח כלשהו- לרובוט או לרופא?
עמי בכר, אני חושב שניתן להכניס את כל מערכת השיקולים הזו למחשב והוא אפילו יתן תוצאה טובה יותר משל רופא מצוי. ואל תשכח שלפעמים רופאים עושים טעויות, ושדעותיהם יכולות להיות חלוקות. אז כן, אני חושב שבינה מלאכותית סטנדרטית יכולה להחליט בצורה שקולה לרופא.
אל תשכח שכיום מחשבים שמשחקים שח הם הרבה הרבה יותר טובים משחקני השח הטובים ביותר. וכל זה על ידי לוגיקה קרה.
ואם כל הכבוד לרפואה, לדעתי, ברפואה יש פחות שיקולים שהרופא לוקח בחשבון מאשר משחק ש”ח. הגמישות ברפואה הרבה יותר גדולה.
אני לא בטוח שזה נכון, מר היקום. בסופו של דבר בדו”ח הממוחשב שיתקבל יהיו נתונים וטרנדים שהרופא יסתכל עלייהם כשהם כבר ממוצים ומסודרים ושם יפעיל שיקול דעת לגבי המשך פעילות. תאר לך שאדם בלי רגליים יקבל תוצאה של ביוכמיה של דם שמתאימה בדרך כלל לכאלה שיש להם בעיות בברכיים. המחשב מייד ישלח אותו לפזיוטרפיה בברכיים בעוד שהרופא יראה מיד שבמקרה הספציפי הזה עדיף דווקא כוסות רוח. עד שהמחשב לא הגיע לרמת בינה מלאכותית טובה מספיק כמו האדם – תמיד יהיה מקום לשיקול דעת של הרופא. בעתיד הרחוק שבו יידע המחשב להפעיל משהו נוסף מלבד הלוגיקה הקרה – אולי אז תוכל להנתן לו הזכות לייעץ לרופא ולהסביר לו באופן שיבין למה כך או כך צריך להיות הטיפול.
בברכת חברים,
עמי בכר
אכן, מערכת עתידית שתדע לבדוק דגימת דם של אדם ולנתח מעל 4000 משתנים, תהיה חייבת להיות רובוטית לחלוטין, ולהסתמך על מסד נתונים אדיר, נניח אינטרנטי, וזמין לכולם. לא יוותר כלל שיקול דעת של הרופא המרפרף על פני הנתונים.
בסופו של דבר מערכת כזו תוכל להוציא לך פיתקית ובה כתוב “חיים, הגזמת עם השעועית”
נהדר!
אני מאמין מאוד בטכנולוגיה הזו. בשנים הקרובות יש לפתח כלים שיוזילו את הבדיקה המקיפה של כמה שיותר מטבוליטים בדמו של הנבדק ובכך יצרו מאגרי מידע אדירי מימדים שמהם ניתן יהיה ללמוד הרבה. גם בתוך קורלציות סימפטומטיות וגם מתוך קורלציות מול מאגרי מידע גנטיים שהולכים וצוברים תאוצה עם התפתחות הטכנולוגיה לסריקות גנטיות לכל אדם. זו בהחלט הדרך הנכונה ללכת בה כעת. הרופאים וחוקרי הרפואה של העתיד הם סטטיסטיקאים. לכו ללמוד סטטיסטיקה ובכך הצילו נפשות הרבה (מהעולם המערבי אמנם, אבל בכל זאת – גם זו התחלה).
המדע נכנס לעידן של שימוש נרחב במסדי נתונים רבי משתנים באופן שלא מאפשר לאדם לנתח אותם ללא מיכשור אוטומטי כמו מחשב. הפיתוחים החשובים ביותר יהיו אלגוריתמים חכמים שיוכלו להפריד ולמצות מתוך מאגר נתונים גדול מאוד של הנבדק, את הטרנדים ברלוונטיים שבכוונם יהיה על הרופא להמשיך ולבדוק תחלואה ספציפית יותר. זו בהחלט פריצת דרך משמעותית שתקבל בשנים הקרובות משנה תוקף עם התיעלות והבנת המערכת המטבוליטית בדם ועם התיעלות והוזלת המיכשור.
בברכת חברים,
עמי בכר
כל הכבוד,
מאמר מרתק ומועיל…