אש ידידותית: מדעני המכון ניצלו את מנגנון ההדבקה של נגיף האיידס כדי להלחם במחלות אוטואימוניות
כאשר הגוף מותקף על-ידי חיידקים או נגיפים, מתגייס ה”צבא” – המערכת החיסונית – כדי להילחם בפולשים המזיקים, ולמנוע מחלות וזיהומים. נגיפים שונים, כמו HIV הגורם למחלת האיידס, פיתחו מיגוון אסטרטגיות המאפשרות להם להתחמק מתגובת מערכת החיסון במהלך הדבקת תאי הגוף. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו באחרונה סוג חדש של “נשק” שמפעיל נגיף ה-HIV, שמטרתו ליירט את פעילותם של “הכוחות המיוחדים” במערכת החיסונית – סוג של תאי דם לבנים הקרויים תאי T. על בסיס ממצאים אלה פיתחו המדענים חומר הפוגע בתגובה של תאי T. חומר זה עשוי להפחית את חומרתן של מחלות אוטואימוניות, כדוגמת טרשת נפוצה, אשר נגרמות כתוצאה מ”אש ידידותית” של אותם תאי T על תאי הגוף עצמם.
על מנת להדביק תא T צריך נגיף ה-HIV לחדור אל תוך התא. תהליך החדירה מתבצע על-ידי איחוי המעטפת של הנגיף עם זאת של תא ה-T. שלב זה מתרחש בעזרתם של רצפים קצרים של חומצות אמינו, המהווים חלק מחלבון הממוקם על מעטפת הנגיף. האתר בו מתאחות שתי המעטפות נמצא בסמוך לקולטן של תאי T, שבאמצעותו מזהה התא פולשים מזיקים, ונפתחת תגובה יעילה כנגדם: חלוקה מהירה של תא ה-T ושיחרור חומרי דלקת אשר הורגים את הפולש.
פרופ’ יחיאל שי, תלמיד המחקר (דאז) ד״ר אברהם אשכנזי, ותלמיד המחקר עמרי פינגולד מהמחלקה לכימיה ביולוגית, גילו כי רצפים אלה זהים בכל הזנים השונים של נגיף ה-HIV (וזאת למרות שמרבית חלבוני המעטפת של הנגיף מאופיינים בשונות רבה). עובדה זו הובילה אותם לשער, כי רצפים אלה ממלאים תפקידים משמעותיים – מלבד איחוי המעטפות. ביחד עם פרופ’ אברהם בן-נון מהמחלקה לאימונולוגיה, ועמיתת המחקר מקבוצתו, ד”ר נתלי קאושנסקי, הם חקרו את ההשערה. ממצאיהם הראו, כפי שדווח בכתב-העת Blood, כי רצפים אלה בפני עצמם באים במגע ישיר עם הקולטנים של תאי ה-T, ומשבשים את העברת האותות התאיים מהקולטן, אשר אחראים להתרבות תאי ה-T ולפעילותם התקינה נגד פלישת הנגיף לתא. כתוצאה מכך נמנעת ההפעלה של תאי ה-T, והתגובה החיסונית נעצרת.
המדענים סברו, כי אפשר יהיה לנצל את הממצאים האלה כדי לעכב את התגובה החיסונית ההרסנית של מחלת הטרשת הנפוצה – מחלה אוטואימונית שבה נגרם נזק למערכת העצבים המרכזית כתוצאה מהפעלה מוגברת של תאי T. הם השתמשו בעכברי מודל למחלה, להם הוחדרו גרסאות של הפפטידים, ללא הנגיף כולו. או אז התברר, כי מתן הפפטיד אכן מעכב את התגובה החיסונית, וחומרת המחלה מופחתת. “למעשה, בכל הנוגע להשפעה המעכבת על תאי T, פעילות הפפטיד זהה לפעילות הנגיף השלם”, אומר פרופ’ בן נון.
במחקר המשך, עליו דווח בכתב-העת Journal of Biological Chemistry, הינדסו המדענים גרסה יציבה יותר של הפפטיד, אשר מבוססת על הרצפים המקוריים של נגיף ה-HIV. כך הצליחו לא רק להבין טוב יותר את המנגנון המולקולרי הייחודי שבאמצעותו מדביק הנגיף את תאי הגוף, אלא גם גילו כי הנגיף הקטלני עשוי דווקא להועיל. התברר, כי אפשר להשתמש בפפטיד המהונדס כדי למנוע את הפעלת תאי ה-T, ובכך לדכא את התפתחותן של תגובות אוטואימוניות המתווכות על-ידי תאים אלה. “מאחר שחומר זה פוגע ספציפית בתגובה של תאי T, אנו מקווים כי תהיה לו השפעה יעילה ביותר, תוך מינימום תופעות לוואי”, אומר פרופ’ שי.
