סיקור מקיף

חקר המוח

איך פועל קטמין: תרשים סכמטי של המנגנון החדש שהתגלה במחקר לצד המנגנון המוכר. מולקולת קטמין מעכבת באופן ישיר סוג מסוים של קולטנים למוליך העצבי גלוטמט (משמאל למעלה) ומייצרת תגובת שרשרת שמובילה לביטוי מוגבר של תעלות יוני אשלגן (KCNQ) בתאי עצב של מערכת הגלוטמט בהיפוקמפוס הקדמי (מימין)

לצלוח את התעלה: כיצד פועלת המולקולה הכי מבטיחה כיום לטיפול בדיכאון?

בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים ולהפחתת תופעות לוואי

המבוך שבנו החוקרים. איור: פרופ' אבי אביטל, אוניברסיטת חיפה

האם אנחנו נולדים חברתיים?

מחקר בחולדות גילה כי שיתוף פעולה חברתי מושפע מגנטיקה וכי יש לו ביטוי מוחי

אינטראקציה ומגע עם העולם החיצון. המחשה: depositphotos.com 2011.

תחושת מגע

שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה

פרופ' ליעד מודריק. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסקנה מפתיעה: אופן הניסוי קובע במידה רבה את תוצאת הניסוי

חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים בחנו מחדש מאות ניסויים שתומכים בתיאוריות הסותרות וגילו שהסתירות בממצאי הניסויים נובעות בעיקרן בגלל הבדלים מתודולוגיים – כלומר במידה רבה צורת הניסוי קובעת מראש את התוצאות שלו

מחלת ALS. איור:shutterstock

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות

"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים ממכון ויצמן בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

כיצד מיוצג במוח מידע חברתי – ומה הם השינויים המתחוללים בייצוג זה באוטיזם?

ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

כיצד מתחדש המלאי של ההורמון אוקסיטוצין בתחנות השיגור במוח שמהן הוא מופרש אל זרם הדם?

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון עצבי שלא היה מוכר עד כה; הממצאים עשויים לסלול דרך לטיפולים חדשים בהפרעות חרדה

למוח של פרימטים יש יכולת מופלאה לזהות פרצופים. חוקרים מתחילים כעת לפצח את הקוד הזה. איור: Turinboy.

כיצד המוח מזהה פרצופים

מדענים פענחו את האופן שבו אנו מזהים פנים ובנו מחדש את מה שהמוח רואה מתוך הפעילות החשמלית שלו

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן