פרק שישי בסדרה: הזכוכית נחשבה למצרך נדיר ויקר מאוד, ומטעמים ושיקולים כלכליים ברורים ראתה הקיסרות הרומית כחובה לעצמה לעודד את הפקתה באזורי חוף, כמו צור-צידון
גורמים מגוונים ונקודות רבות חברו יחד בתקופה שלאחר חורבן הבית השני כדי להעניק לנו תמונה רחבה, מקיפה ומעניינת בכל הנוגע לתעשיית הקראמיקה
גם הפרק הזה כקודמו מהווה לא רק המשך הגיוני לקודמיו, אלא מאגד בתוכו את הקשר בין האינטנסיביות הקרקעית לבין הון ושלטון.
סדרה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. פרק זה כורך בתוכו את תמצית שני הפרקים הקודמים, קרי וילות כפריות והון ושלטון ונכרך בהם.
סדרה חדשה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. הפרק הפותח ידון בנושא מעניין – הווילות בארץ ישראל בספרות חז"ל
בתקופה הרומית התברג ענף ההיאבקות במקום משודרג, אולי בשל האופי החספוסי והקישח של החברה הרומית הקדומה, ובכל מקרה מצא את עצמו בכלל הענפים הנזכרים בספרות
שני חורבני הבית איפוא חוללו מפנה דרמטי בכהונה, בבחינת שיקוף מעניין של אירועי התקופה לאחר אותן שתי מהלומות טראומטיות
את הפרק הקודם סיימנו בשאלה: אז מה באמת היה הקשר בין מהלכיו של בן כוסבה לבין הכהונה. ועל כך אבקש להתייחס בפרק הנוכחי.
היינו מצפים ממי שמיוחס לו מרד עיקש וטורדני כלפי הרומאים, שישתקף הדבר בספרות חז"ל, וזו, מטעמיה היא דוממת
הרשימה הקודמת "תקעה" אותנו בשאלת חידוש המקדש והפשרת היחסים בין הנשיאות לבין הכהונה והנוכחית תבחן את המשך ההתנהלות בהתאם למדיניותו ולמעמדו של רבן גמליאל.
עד כה ברור לנו מדוע מחזק הנשיא רבן גמליאל את קשריו עם הכהונה ומדוע גמלה בלבו החלטה, אם כי רופפת משהו, לחדש את המקדש, פיזית
"תורה מן השמיים". והפעם: כמה כוכבים יש במערכת "כימה", ככוכבי השמים לרוב, ממתי ידוע אורך חידוש הירח ונרתיק השמש.
