סיקור מקיף

משבר האקלים וישראל

תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

מבקר המדינה: ההתקדמות של ישראל בטיפול במשבר האקלים – שלילית עד אפס

מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

דוח ביקורת האקלים 4 – חוסר היערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים

השיקולים המרכזיים המנחים גורמים ממשלתיים רלוונטיים לטיפול בנושא האקלים וסדרי העדיפויות הציבוריים שלהם הם אחראים לא תמיד עולים בקנה אחד עם קידום סוגיית האקלים

אי הערכות ישראל בבניית תשתית אנרגיה חלופית. המחשה: depositphotos.com

דוח ביקורת האקלים 2 – אדפטציה – ההיערכות הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים לוקה בחסר

התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון

טכנולוגית אקלים. המחשה: depositphotos.com

רק כ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים

רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים

גריטת מכוניות לצורך מיחזור החומרים. המחשה: depositphotos.com

ברקע משבר האקלים: משרד הכלכלה יעניק סיוע לחברות ישראליות המייצאות פתרונות מיחזור ושימוש החוזר בפסולת בתעשייה

בקול קורא שפרסם המשרד נקראות "חברות ישראליות שברשותן שירות, מוצר מוחשי, מוצר טכנולוגי או אבטיפוס בשל לייצוא בתחום מיחזור פסולת ותוצרי לוואי תעשייתיים" להיענות לאתגר

פינגוונים, דב קרח וכלבי ים על קרחון מתמוסס. זו המחשה - במציאות בעלי החיים הללו לא חיים באותם איזורים. איור: shutterstock

איך מתכוננים לעתיד האקלימי?

ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?

השריפה בהרי ירושלים על רקע הקסטל. צילום: אהוד אמיר

על רקע משבר האקלים האש בהרי ירושלים מצביעה על הסכנה שבנטיעות

בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) – יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?

מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

החלטת הממשלה על מעבר לכלכלה דלת פחמן אך צומחת. איור: shutterstock

הממשלה החליטה להעביר את ישראל לכלכלה דלת פחמן עד 2050

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015

מדידת מפלס הכנרת. המחשה: depositphotos.com

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

מידבור. צילום: depositphotos.com

ישראל מאיצה את התרומה שלה למאבק במידבור

השרה זנדברג: למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית. מרכז החדשנות DeserTech יאפשר לרתום את החדשנות הישראלית לטובת כל מדינות העולם במאבקן במשבר האקלים והשלכותיו, ויהווה נקודת מפגש לטכנולוגיה, מחקר ומדיניות"

בסיס החומה מתקופת הברזל. קרדיט אהוד ארקין שלו

קו החוף נמחק: עלייה דרסטית במפלס מי הים בישראל שלפני 2000 שנים

כך עולה ממחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו *"תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום. החוף בתל אביב נעלם, חלקים מהעיר מוצפים, כל ערי החוף סובלות מהצפות, אובדן מבנים בחוף והמלחה של בארות. זה מה שעבר על תושבי האזור שלפני כאלפיים שנים", אמר פרו'פ אסף יסעור לנדאו

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

פליטים סוריים בטורקיה, 2015. צילום: shutterstock

מידבור המזרח התיכון כתוצאה ממשבר האקלים יביא למלחמות

מחקר חדש של פרופ' דן רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב קובע כי אזור המזרח התיכון צפוי לעבור שינויי אקלים קיצוניים במיוחד, שעשויים לגרום למלחמות אזרחים (ובין מדינות) הרסניות שיאיימו על שלמותו של האזור כולו כפי שכבר קרה בסוריה, סודן ודרפור

כלכלה ירוקה. צילום: depositphotos.com

איך ישראל תמנף את משבר הקורונה?

צוות מומחים מציע להציג גם בישראל מעין גרין ניו דיל כדי ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק תוך כדי הפחתת נזקי משבר האקלים

הסבר על הנזק בהפקת פצלי שמן. המחשה: depositphotos.com

השרה גמליאל מבטיחה שישראל תתיישר עם שאר העולם ותגיע לאפס פליטות. על הנתק בין הבטחות הממשלה לביצועם

השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות

כשטראמפ דיבר על פחם ונפט, ביידן דיבר על רוח, מים ושמש. איור: זווית

זה האקלים, טמבל

הפעם האחרונה שנשיא מכהן עזב את הבית הלבן לאחר קדנציה אחת בלבד היתה ב-1992. הנשיא ג'ורג' בוש האב, שרק כמה חודשים קודם לכן נהנה משיעורי

ספוגים בחופי בליז שבמרכז אמריקה. a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com

בעקבות היעלמותם של ספוגי הים מחופי ישראל

החוקרים מעריכים כי הגורם העיקרי להיעלמותם של ספוגי הים קשור ככל הנראה בעליית טמפרטורת מי הים בחודשי הקיץ שב-60 השנים האחרונות עלתה בכ-3 מעלות

חיפה. בכל הנוגע לאירועי קיצון אקלימיים שמוכרים פחות בעיר המצב לא מעודד. תצלום: ade saptovic – unsplash

העיר שלך לא מוכנה למשבר האקלים

גל החום יוצא הדופן שתקף את ישראל בחודש שעבר ושהפך את ספטמבר 2020 לחם ביותר מאז החלו המדידות בהרים ובפנים הארץ, המחיש לנו שאירועי קיצון

התייעלות אנרגטית. המחשה: Image by kalhh from Pixabay

מבקר המדינה: ישראל רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה להתייעלות אנרגטית

לפי הדוח שפורסם אתמול, בשנת 2020 שיעור ההתייעלות האנרגטית שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5% לעומת יעד של 20% שנקבע בשנת 2008 * רק 2% מהמבנים הנמצאים בבניה קיבלו אישור תקן בנייה ירוקה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן