משבר האקלים וישראל

שרידי צמחים סייעו לחוקרים לשחזר את האקלים בארץ ישראל בסיומה של תקופת הקרח האחרונה

מהדוח עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ועדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא. ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת

רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים

בקול קורא שפרסם המשרד נקראות "חברות ישראליות שברשותן שירות, מוצר מוחשי, מוצר טכנולוגי או אבטיפוס בשל לייצוא בתחום מיחזור פסולת ותוצרי לוואי תעשייתיים" להיענות לאתגר

ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?

בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) - יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015

פעילות משותפת למען הסביבה יכולה לחבר בין יהודי ישראל לבין יהודי התפוצות, ולגשר על הפערים ביניהם

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

השרה זנדברג: למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית. מרכז החדשנות DeserTech יאפשר לרתום את החדשנות הישראלית לטובת כל מדינות העולם במאבקן במשבר האקלים והשלכותיו, ויהווה נקודת מפגש לטכנולוגיה, מחקר ומדיניות"

כך עולה ממחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו *"תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום. החוף בתל אביב נעלם, חלקים מהעיר מוצפים, כל ערי החוף סובלות מהצפות, אובדן מבנים בחוף והמלחה של בארות. זה מה שעבר על תושבי האזור שלפני כאלפיים שנים", אמר פרו'פ אסף יסעור לנדאו

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

מחקר חדש של פרופ' דן רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב קובע כי אזור המזרח התיכון צפוי לעבור שינויי אקלים קיצוניים במיוחד, שעשויים לגרום למלחמות אזרחים (ובין מדינות) הרסניות שיאיימו על שלמותו של האזור כולו כפי שכבר קרה בסוריה, סודן ודרפור

צוות מומחים מציע להציג גם בישראל מעין גרין ניו דיל כדי ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק תוך כדי הפחתת נזקי משבר האקלים

השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות

החוקרים מעריכים כי הגורם העיקרי להיעלמותם של ספוגי הים קשור ככל הנראה בעליית טמפרטורת מי הים בחודשי הקיץ שב-60 השנים האחרונות עלתה בכ-3 מעלות

לפי הדוח שפורסם אתמול, בשנת 2020 שיעור ההתייעלות האנרגטית שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5% לעומת יעד של 20% שנקבע בשנת 2008 * רק 2% מהמבנים הנמצאים בבניה קיבלו אישור תקן בנייה ירוקה