נחשף שהשפעתו של הערפל על הסביבות הטבעית שתלויות בו היא כה משמעותית שניתן לראות אותה אפילו מהחלל. סביבות אלה נמצאות בסיכון כיום בגלל הירידה שנצפית בערפל, ובפרט בערפילי החוף, בעקבות השפעותיו של משבר האקלים העולמי
רחלי ווקס – זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
בחיי היומיום שלנו הערפל עלול להוות עבורנו מטרד, אם זה כשהוא מכסה את הכביש בנהיגה, כשהטיסה שלנו מעוכבת בגללו או כשהוא מסתיר מאיתנו את הנוף שנשקף מפסגתו של הר גבוה. עם זאת, במקומות שונים בעולם יש לערפל חשיבות גבוהה מאוד, והוא מהווה את מקור המים העיקרי עבור חלק מהמערכות האקולוגיות הייחודיות ביותר.
במחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה של חוקרים מארצות הברית, מסין ומנמיביה ושפורסם לאחרונה בכתב העת “Geophysical Research Letters”, נחשף שהשפעתו של הערפל על הסביבות הטבעית שתלויות בו היא כה משמעותית שניתן לראות אותה אפילו מהחלל. סביבות אלה נמצאות בסיכון כיום בגלל הירידה שנצפית בערפל, ובפרט בערפילי החוף, בעקבות השפעותיו של משבר האקלים העולמי.
מקור מים כמעט בלעדי
ערפל נוצר כשאוויר מתקרר במהירות, והלחות שבאוויר, כלומר אדי המים שבו, מתעבה לטיפות מים מיקרוסקופיות, במבנה שהוא למעשה ענן נמוך. המחקר החדש התמקד בתופעת הערפל החופי: ערפל שנוצר באזורים שמרוחקים עד כמה עשרות קילומטרים מחופיהם של אוקיינוסים גדולים. אל אזורים אלה מגיעה לחות מן האוקיינוס, שמאפשרת את יצירתם של ערפילים בלילות קרים. דוגמה מוכרת לכך היא הערפילים שמאפיינים את העיר סן פרנסיסקו.
“הערפילים האלה מתפוגגים אחרי שעה או שעתיים, אבל הזמן הזה מספיק על מנת לספק לחות לצמחיה ולבעלי החיים שחיים באזור”, אומר פרופ’ יואב יאיר, חוקר אקלים ודיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. “יש סביבות מחיה, בייחוד באזורים צחיחים וצחיחים-למחצה, שבהן הערפל הוא כמעט מקור המים היחיד”. אזורים אלה כוללים בין השאר את הפארק הלאומי רדווד שבקליפורניה (יער שעצי הסקויה שגדלים בו הם העצים הגבוהים בעולם), מדבר אטקמה שבצ’ילה (המדבר הצחיח בעולם) ומדבר נמיב שבנמיביה. באזורים אלה ואחרים ניתן למצוא מינים יחודיים של צמחים ושל בעלי חיים.
מלבד תרומתו של הערפל לטבע, הוא מהווה מקור מים גם עבור בני האדם: במדבר אטקמה, למשל, משתמשים התושבים במלכודות ערפל – רשתות ענק שבתוכן נלכדות טיפות המים הזעירות שמרכיבות את הערפל, מה שמאפשר לתושבים להשתמש במים לצרכיהם.
ירידה במספר לילות הערפל
בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שערפילי החוף הולכים ופוחתים בעקבות משבר האקלים. “המחקרים מראים שהעלייה בטמפרטורה הממוצעת של האוקיינוסים ושל האטמוספרה גורמת לירידה במספר הלילות שקרים מספיק ליצירת ערפל”, אומר יאיר. “במהלך המאה ה-20 נרשמה ירידה של כמעט 33 אחוז במספר לילות הערפל, והמגמה הזאת הולכת להימשך. זה צפוי להגדיל את העקה (סטרס) בסביבות האקולוגיות שזקוקות למספר מסוים של לילות ערפל בשנה – ושיזכו להרבה פחות מכך”.
גורם נוסף שמשפיע על כמויות הערפל הוא תהליך העיור, שמוביל לעלייה בטמפרטורות באזורים העירוניים ושמפחית את הלחות באוויר. באזורים העירוניים מושפע הערפל גם מרמות זיהום האוויר: על מנת שאדי המים שבאוויר יוכלו להפוך לערפל הם זקוקים למשטחים שעליהם יוכלו להתעבות – וחלקיקי המזהמים שבאוויר משרתים את המטרה הזאת היטב. “באופן אירוני, שיפור איכות האוויר גורם לירידה בכמות החלקיקים שעליהם יכול להיווצר ערפל ולהקטנת ההסתברות ליצירתו, לפחות באזורים עירוניים, כמו סן פרנסיסקו”, אומר יאיר.
ירוק יותר בזמני ערפל
המחקר החדש נערך במדבר נמיב, שמוכר על ידי ארגון אונסק”ו כאתר מורשת עולמית. בדיונות במקום חיים קרוב ל-300 מינים שונים של בעלי חיים, מעל מחציתם יחודיים לאזור זה בלבד. כיום שורר במדבר נמיב ערפל בשעות הבוקר במהלך כ-300 ימים בשנה.
הערפל חיוני מאוד למערכת האקולוגית הייחודית במדבר נמיב. הצמחים שגדלים במקום פיתחו דרכים להשתמש במי הערפל: כך למשל, צמח הנארה (Acanthosicyos horridus), שפירותיו הם מעין מלונים קוצניים ומתוקים, קוצר את המים באמצעות גבעוליו, והוולויטשיה (Welwitschia mirabilis), צמח נמוך שמסוגל להגיע לגיל של מעל 2,000 שנה, משתמש לשם כך בשורשיו הדקיקים.
גם החרקים שחיים בנמיב מנצלים את מי הערפל: חיפושית ה-Fog Basking beetle, למשל, מרימה את ישבנה אל האוויר, כך שמי הערפל מתעבים עליו וזורמים ממנו אל פיה. חיפושית אחרת, ה- Flying Saucer Trench beetle, חופרת תעלות שבהן מי הערפל מתאספים ומתעבים. בעלי חיים מקומיים שונים ניזונים מחיפושיות אלה, ביניהם שממיות, נחשים, ציפורים ועוד.
במחקר החדש נבדקו שני אתרים שונים במדבר נמיב. החוקרים עשו שימוש בנתונים על רמות הערפל במיקומים שנחקרו, שנאספו על ידי תחנות מזג אוויר מקומיות בין השנים 2017-2015, והצליבו אותם עם נתונים על הצמחייה באזור שנאספו באמצעות לוויינים של נאס”א ושל הסקר הגאולוגי של ארה”ב (United States Geological Survey), שכללו צילומים אופטיים ומידע מחיישני מיקרוגל.
החוקרים מצאו קשר מובהק בין רמות הערפל לבין מצב הצמחייה בשני האתרים לכל אורך התקופה שנחקרה. באתר המחקר הראשון, ערכיהם של המדדים האופטיים, שתיעדו ברמת דיוק גבוהה את גוון הצמחייה (כלומר, עד כמה היא ירוקה), היו גבוהים ב-15 אחוז בתקופות ערפל מאשר בזמנים ללא ערפל, ותופעה דומה נצפתה גם באתר המחקר השני. בנוסף, מדדי המיקרוגל, שכימתו את המסה ואת רמות המים שבצמחים, היו גבוהים יותר ב-60 אחוז בתקופות ערפל.
בעתיד מעוניינים המדענים להרחיב את המחקר ולבחון את השפעותיו של הערפל לאורך תקופות זמן ארוכות יותר, וכן לחקור אזורים נוספים שבהם הערפל החופי משמעותי, כמו הפארק הלאומי רדווד.
פחות ערפל בישראל?
האם גם אצלנו נרשמת הפחתה בערפל? “לא ערכנו עד כה מחקר רציני בנושא שכיחות הערפל בישראל”, אומר ד”ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים בשירות המטאורולוגי. עם זאת, לדבריו, על אף המחסור בעדויות מדעיות מבוססות בנושא, קיימות אינדיקציות מסוימות לכך שהתופעה קיימת גם אצלנו. “מבדיקה מהירה שערכתי בתחנה שלנו בבית דגן, באמת יש רושם שקיימת ירידה מסוימת”, הוא אומר. “מעבר לכך, כשאני מדבר עם החזאים שעוסקים בנושא ושצריכים לתת תחזית לשדות התעופה, הם אומרים שיש להם תחושה מסוימת שייתכן שיש בישראל פחות מקרים של ערפל כבד בשנים האחרונות”.
פורת מדגיש שאי אפשר לצאת בהצהרות חותכות בנושא מבלי לערוך מחקר מעמיק ורציני, אך מציין גם שירידה כזו תהיה הגיונית. “בהתחשב בעלייה המשמעותית בטמפרטורה העולמית בהשוואה לממוצע הגלובלי ובתהליך העיור, התנאים שדרושים להיווצרותו של הערפל נפגעים”, הוא מסכם.
הפוסט כשהערפל מתפזר, משבר האקלים מתגלה הופיע ראשון בזווית
