המחקר, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת ת”א והאוניברסיטה הפתוחה גילה קשר אפשרי בין ברקים במזרח אפריקה להוריקנים באוקיינוס האטלנטי
שירותי חיזוי עולמיים מחפשים אחר אינדיקטורים מוקדמים לפענוח מוקדם של טיב עונת ההוריקנים. מחקר של פרופ' קולין פרייס (אונ' ת”א), ד”ר יואב יאיר (אונ' הפתוחה) וד”ר מוסטפה עספור (אונ' הפתוחה) מלמד על קשר אפשרי בין פעילות הברקים במזרח אפריקה לבין מספר הסופות ועוצמתן באוקיינוס האטלנטי, ומציע פרמטר חדש להתרעה מוקדמת לסיכויי היווצרותן. המחקר התפרסם בעיתון החשוב Geophysical Research Lettersודורג ע”י הירחון Discoveryבמקום ה-25 מתוך מאה המחקרים החשובים ביותר בשנת 2007.
החוקרים בדקו את מספר הברקים באזור מוגדר במזרח אפריקה (רמת אתיופיה), בין קווי רוחב 10 ו-20 צפון ו-30 עד 40 מזרח. הנתונים התקבלו על פי אותות אלקטרומגנטיים המתפשטים מברקים בתחום התדרים הנמוכים-מאד (VLF) הנאספים באמצעות רשת תחנות קליטה עולמית, שאחת מהאנטנות שלה נמצאת בקמפוס אוניברסיטת ת”א. את פעילות הברקים באפריקה הישוו לנתוני הרוחות במפות מטאורולוגיות בתחום שנמצא מחופי סנגל ומאוריטניה במערב אפריקה ועד קו רוחב 40 מערב, שהוא האזור בו פוגעות הסופות. הממצא העיקרי מלמד על כך שלפני היווצרות של 90% מהסופות הטרופיות והוריקנים באוקיינוס האטלנטי, מספר הברקים במזרח-אפריקה היה גבוה מהממוצע. בנוסף, שנת 2006 התאפיינה בפעילות ברקים הנמוכה ב-36% לעומת שנת 2005, שבה מספר ההוריקנים שבר שיאים. החוקרים מצאו שהתעצמות הברקים מקדימה בשבוע את היווצרות הסופות בחוף המערבי של אפריקה. היות ונתוני הברקים ניתנים למעקב בזמן-אמת, הרי שפרק זמן זה עשוי לאפשר התראה והיערכות מוקדמת.
ההסבר הפיסיקלי לכך נעוץ בקיומם של גלים אטמוספריים הנעים ממזרח למערב מעל יבשת אפריקה בעונת הקיץ. בכל שנה נוצרים כ-60 גלים כאלה ובתוכם מתהוות מערכות סערה המורידות גשמים ומתאפיינות גם בכמויות ברקים גדולות. כאשר עוצמתן של סופות הברקים עזה ופעילותן החשמלית גבוהה, מהווים העננים מעין מכשול לזרימה הסדירה של הרוחות וגורמים להיווצרותן של מערבולות, בדומה לאבנים גדולות המצויות בתוך פלג מים. במורד הזרימה, לאחר המכשול, יש סיכוי גדול יותר להתגברות אי-היציבות ולהיווצרותן של הפרעות אטמוספריות, אשר במרבית המקרים אכן צומחות אחר כך והופכות לשקעים ברומטריים ולסופות טרופיות גדולות ממדים. סופות אלה חולפות מעל חופי מערב אפריקה, נעות מעל מימי האוקיינוס האטלנטי החמימים ועשויות להתחזק עד להוריקנים.
המחקר נתמך על ידי קרן המחקרים של האוניברסיטה הפתוחה.
East African lightning as a precursor of Atlantic hurricane activity
Colin Price, Yoav Yair, and Mustafa Asfur, GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS, VOL. 34, L09805, doi:10.1029/2006GL028884, 2007
4 תגובות
לצילה:
גם לי זה הזכיר את אפקט הפרפר אבל יש בכל זאת הבדל בין סופות רעמים למשק כנפיו של פרפר:)
אפקט הפרפר
תודה, תוקן.
התרעה – לא התראה