ההיסטוריה של תוכנית החלל

ניסוי בד חסין אש ללוחמי אש. צילום: נאס"א

תוצרי הלוואי של אפולו – רשימת נאס"א

עם ההצלחה של תוכנית אפולו, נאס"א הביאה להתקדמות רבה בתחומי הרקטות והאווירונאוטיקה, וגם בתחומים של הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות והנדסת חשמל. הישגים פחות ידועים הם

פניו של האסטרואיד ארוס לקראת נחיתת ההתרסקות של החללית NEAR . צילום: נאס"א

משימות התאבדות לחלליות

משימות כאלה נעשות כאשר החללית נמצאת בסוף דרכה, מלאי הדלק שברשותה הוא כמעט אפסי ובסופו של דבר היא תתרסק על הכוכב שהיא מקיפה או שתישרף

כפור באתר הנחיתה של ויקינג 2. צילום: נאס"א

ויקינג B

במבצע ויקינג שוגרו שתי חלליות שמכל אחת מהן יצאה נחתת אחת. בפרק זה סיפורה של החללית השניה ויקינג B

ציור משנת 1967 המתאר את מעבדת החלל MOL שלבסוף לא יצאה לפועל. מתוך ויקיפדיה

MOL – מעבדת חלל צבאית שלא שוגרה

זו הייתה תכנית צבאית של חיל האוויר שנועדה לבדוק כיצד יכולים בני אדם במסלול סביב כדור הארץ לקדם את תכנית ההגנה של ארצות־הברית ובמיוחד מעקב,

החללית פיוניר 11 על רקע כוכב הלכת צדק. איור: נאס"א

פיוניר 11 לצדק ושבתאי

החללית שוגרה לנתיב טיסה עם אופציות פתוחות. זהו נתיב המתנה ברצועת האסטרואידים שבו מחכה החללית לאות מכדור הארץ המכוון אותה לנתיב הסופי.

דגם של אחת מחלליות סורווייר. צילום: נאס"א

חלליות סרוויאר לירח

תכנית סרוויאר הוקדשה כולה לחקור אתרים מישוריים על־פני הירח, ולבדוק האם נחיתות מאוישות אפשריות בהם. בתכנית זו היו שבעה שיגורים, שתי חלליות נכשלו והשאר הצליחו

אחת מחלליות lunar orbiter. צילום: נאס"א

חלליות לונר אורביטר לירח

שלוש החלליות הראשונות מילאו את משימתן בצורה כה מושלמת עד כדי כך שבשתי החלליות האחרונות ניתן היה להתרכז בצילום יעדים בעלי עניין מדעי כללי ובמיפוי

רכב הירח לונחוד 2 על בול מלאוס משנת 1984. YANGCHAO / Shutterstock.com

חלליות לונה לירח (ד)

פרק אחרון בסדרה המתארת את תולדות תוכנית לונה משנות השבעים לונה 18 ב־2 בספטמבר 1971 שוגרה לונה 18. חללית זו המשיכה במחקר של קודמותיה והוא

דגם החללית לונה 16 במוזיאון האסטרונאוטיקה. מתוך ויקיפדיה

חלליות לונה לירח (ב')

ב־12 בספטמבר 1970 שוגרה לונה 16 לירח. המשגר שלה היה בעל עוצמה גדולה יותר מזה ששיגר את לונה 9 ולונה 13.

מעבדת החלל סאליוט 6 כשאליה מחוברת חללית סויוז מצד אחד וחללית אספקה מדגם פרוגרס בצד השני. מתוך ויקיפדיה

סוליוט 6 – חלק ראשון

סוליוט 6 היא דור שני של מעבדות חלל, היא יכולה להיות בשימוש מבצעי לפחות חמש שנים והיא מוגדרת "מעבדת מחקר בחלל".

סוליוט 6 על בול סובייטי משנת 1978. צילום: shutterstock

סוליוט 5

פרק נוסף במסגרת הסדרה על ההסטוריה של ראשית עידן החלל

בול לציון החללית סויוז 16. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com

סויוז 16 – לקראת טיסת אפולו סויוז

ב־21 בדצמבר 1974 שוגרה סויוז 16 ובה האסטרונאוטים אנטולי פיליפצ'נקו מפקד הטיסה וניקולאי רוקבישניקוב מהנדס הטיסה.

תרשים מעבדת החלל סאליוט 3. מתוך ויקיפדיה

סוליוט 3

מעבדת החלל השלישית, שבה כבר החלו חיי שגרה בחלל מבוא ב־25 באפריל 1974 שוגרה מעבדת החלל סוליוט 3. מסלול הטיסה היה 253-243 ק"מ, זווית הנטייה

דילוג לתוכן