סיקור מקיף

ברית המועצות בחלל – סויוז וסאליוט פרק 4: סויוז 9

שנות השבעים החלו בברית המועצות, תחת צילה של תוכנית אפולו, במבצע מורכב יחסית – סויוז 9

בול סובייטי לציון טיסת החללית סויוז 9 ועליו צדודיות שלושת הקוסמונאוטים. <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-500683p1.html?cr=00&pl=edit-00">Solodov Alexey</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
בול סובייטי לציון טיסת החללית סויוז 9 ועליו צדודיות שלושת הקוסמונאוטים. Solodov Alexey / Shutterstock.com

סויוז 9

סויוז 9 שוגרה ב־1 ביוני 1970. זה היה שיגור ליילי ראשון מסוגו בברית­ המועצות. מסלול הטיסה היה 220 – 207 ק"מ, זווית הנטייה 51.7 מעלות, משך הקפה 88.59 ומשקל החללית 6.5 טון. האסטרונאוטים שאיישו את החללית היו אנדריאן ניקולאייב ומהנדס הטיסה וויטלי סבסטינוב. משך הטיסה 18 יום ומטרותיה היו:

1. מחקר רפואי ביולוגי – ללמוד על השפעתן של טיסות החלל על האורגניזם האנושי. מחקר זה כלל תרגילי התעמלות קשים ומפרכים. במהלך הטיסה בוטלו תרגילים טכניים שעלולים היו לגזול זמן רב מדי.

א. לבדוק את הקשיים העלולים להיווצר בשהייה ממושכת בתנאי חוסר משקל ולבחון את יעילותם של אמצעי הגנה שונים.

ב בטיסות קודמות שמו לב לאובדן מים וסידן בתנאים של חוסר משקל. רופאי החלל רצו לחקור בעיה זו ולמצוא דרכים למניעת התופעה.

ג. תוכננו ניסויים המבוצעים מעל ברית־המועצות בזמנים מיוחדים. בניסויים אלה משתתפות תחנות קרקע. פירושו של דבר להעיר את האסטרונאוטים משנתם לביצוע הניסויים.

ד. תכנית הניסויים הוכנה כדי לבדוק מסקנות ממחקרים שנערכו במשך שנה לפני השיגור. אחת המסקנות הייתה כדי לקבל אחוז מתאים של CO2 בחללית, צריך להפוך את סדר היום של האסטרונאוטים, ואמנם צוות הקרקע היה מעוניין לקבוע את כמות הגז בתא.

האסטרונאוטים שמרו על סדרת תרגילים גופניים של ארבעה ימים, אכלו ארוחות מיוחדות, שתו מים שחוטאו בשיטה חדשה ונבדקו לעִתים תכופות לאחר כל תרגיל או פעילות. התרגילים בוצעו פעמיים ביום בשימוש בחליפת לחץ מיוחדת. ניתן לחבר חליפה זו לרצפת החללית ברצועות גומי. פעולה זו אִפשרה ביצוע תרגילים שבהם על האסטרונאוטים לעמוד בעומס של עשרות קילוגרמים. מתקן התעמלות אחר הוא מכשיר מתיחה במשקל 10 ק"ג שיש למתוח אותו 30 פעם בדקה. מטרת התרגילים בין היתר הייתה לשמור על כושר סביר של האסטרונאוטים לאורך הטיסה כולה כולל עבודה ושינה. באחד המקרים אחד האסטרונאוטים ישן שינה כה עמוקה עד שהוא קיבל מכה בראשו מתקרת החללית. לחץ הנשימה שלו שחרר אותו מערסל השינה והוא החל לרחף בתא.

לבדוק מערכות משופרות בחללית כמו מערכות ניווט ובקרת הנחייה ופיתוח מערכות שתיכנסנה מאוחר יותר לשימוש בחלליות ובתחנות חלל. כאשר החללית נעה בתחום הצל של כדור הארץ היא מנווטת על־ידי הכוכב וגה. בקרה ידנית ומכשור אופטי המותקנים בחזית התא (זהו מתקן חדיש) "מכניסים" את וגה לשדה הראייה של מכשיר הביות. מכשיר הביות "תופס" את הכוכב אחרי שהחלליות מיוצבת ביחס לנקודה רלוונטית בעזרת ג'ירוסקופים.

על האסטרונאוטים לבדוק אם ניתן לנווט את החללית באופן עצמאי ללא תלות במרכז הבקרה. מטרות אחרות הן למדוד את משך הקפת כדור הארץ, למדוד את גובה המסלול בנקודות שונות. בעזרת סקסטנט, זווית הנטייה ביחס לנקודות ציון שונות על כדור הארץ. בעזרת סקסטנט חדש יש למדוד את גובה הכוכבים ביחס לקו האופק ביום ובלילה, קביעת המסלול וחישוב התיקונים הדרושים.

3. ביצוע תמרונים בחלל – התמרונים מבוצעים אוטומטית וידנית. לאחר הטיסה ניקולאייב דיווח כי ניתן לנווט את החללית באופן מדויק גם ידנית ובכמות מינימלית של דלק.

4. על סבסטיאנוב לבדוק את מבנה החללית, צורתה, הפרשי טמפרטורות הנובעים מחשיפת צד אחד של החללית לשמש, אטימות הרמטית ועוד.

5. חקירה מדעית של תהליכים פיזיקליים בחלל סמוך לכדור הארץ.

6. תצפיות מדעיות, צילומים אוקיינוגרפיים וצילום תופעות גיאולוגיות שונות על כדור הארץ "לטובת הכלכלה הלאומית". האסטרונאוטים צילמו אזורים שהיה לחוקרים עניין גיאולוגי מיוחד בחלק האירופי של ברית־המועצות, בסיביר המערבית ובקזחסטן. אזורים אלה צולמו באותו זמן גם על־ידי מטוסים. התצלומים נעשו בשחור לבן, בצבע, בשקפים צבעוניים ובתצלומים ספקטרטסקופיים. תצלומים אלה חשובים למציאת מינרלים ונפט. המחקרים האוקיינוגרפיים נערכו תוך כדי צילומם של זרמי חופים ורישום טמפרטורות השטח בתור אמצעי עזר לפיתוח שיטות דיג חדשות בעבור צי הדייג הרוסי.

7. תצלומים ותצפיות על אזורי שלג וקרח על כדור הארץ לחיזוי מזג אוויר לטווח הקצר והארוך. האסטרונאוטים צילמו את זריחת השמש ושקיעתה, גושים של עננים, אזורים המכוסים שלג ותופעות אטמוספריות שונות. נערכו גם תצפיות על סערות טרופיות. המדידות הממושכות בקרינה אינפרה אדומה הן בעלות היבטים אזרחיים וצבאיים כאחד.

טיסה ממושכת כמו זאת מחייבת כמה פתרונות. נעשו כל הסידורים כדי שהאסטרונאוטים ירגישו בנוח. בתא מסלולי הותקן תנור חשמלי לחימום הבשר ולחימום קפה לארוחות הבוקר. לכל אחד מהם שני זוגות של לבנים ושני זוגות גרביים. הרחצה נעשית במגבות יבשות. תוכנן גם יום מנוחה בזמן הטיסה. החוקרים ויתרו בטיסה זו על אסטרונאוט אחד. המקום שנחסך אִפשר התקנתם של מצלמה ומכשור הרושם את תוצאות הניסויים שנעשו בטיסה. ניקולאייב וסבסטיאנוב היו במעקב רדיו וטלוויזיה רצוף. האסטרונאוטים הקדישו כל יום 4 שעות וחצי לניסויים מדעיים, קיבלו מזון בשפופרות אלומיניום אותן אפשר לחמם עד 60 – 70 מעלות.

2 ביוני – האסטרונאוטים נחו שמונה שעות.

3 ביוני – בהקפה ה־17 בוצע תיקון במסלול הטיסה והאסטרונאוטים נחו.

4 ביוני – האסטרונאוטים בדקו מכשור המיועד לתחנות חלל. בשלוש עד ארבע הימים הראשונים לאסטרונאוטים היו קשיי הסתגלות לחוסר המשקל. לאחר מכן הם התרגלו לכך.

6 ביוני – יום מנוחה.

13 ביוני – האסטרונאוטים ערכו בדיקות ביולוגיות בחרקים, בצמחים ובחיידקים.

14 ביוני – האסטרונאוטים הודיעו שהם חשים בעייפות, איבדו את חוש ההתמצאות שלהם וכאשר ניסו לעצום את עיניהם לא יכלו לקבוע את מצב גופם יחסית לחללית. למרות העייפות שפקדה אותם המשיכו למלא את המשימות שהוטלו עליהם. ביום זה נערכו תצפיות מטאורולוגיות בתיאום עם הלוויין המטאורולוגי "מטאור" וספינת המחקר "אקדמיק שירמוב". בהקפה ה־188 מעל האוקיינוס ההודי צילמו את כדור הארץ מגובה 230 ק"מ. באותו זמן בוצעו צילומי טלוויזיה מגובה 600 ק"מ על־ידי ה"מטאור" וספינת מחקר שיגרה טילים למדידות אטמוספריות שונות. נוסף לאינפורמציה המפורטת שהתקבלה בתצפית משולבת זו, היא גם יכלה לשמש לפענוח נתונים המתקבלים מלוויינים מטארולוגיים.

15 ביוני – בהקפה ה־208 החללית ביצעה שינוי במסלול הטיסה כדי לבדוק את מערכות הניווט. גובה המסלול 215.1 – 231.4 ק"מ. משך הקפה 88.8 דקות.

16 ביוני – תמרוני הכוונה של החללית.

19ביוני – לאחר 18 יום בחלל נחתה סויוז 9 75 ק"מ מערבית לקרגנדה. ניקולאייב וסבסטיאנוב שהו בחלל 424 שעות ו־59 דקות. במהלך הנחיתה הרגישו בכבדות רבה. ניקולאייב לא יכול היה להרים את ידו. סבסטיאנוב ניסה לבוש את קסדתו וזו נשמטה מידו.

טיסה זו לא פתרה את כל הבעיות הקשורות לשהייה ממושכת בחלל, אך הוכח כי שני האסטרונאוטים הסתגלו במהרה לחוסר המשקל ועמדו יפה בהשפעת הגורמים הקוסמיים השונים בתנאי טיסה ממושכת, והקפדה על עבודתם ברמה גבוהה. במשך 18 יום האסטרונאוטים היו נתונים לסחרור מתמיד. ניתן להפסיק סחרור זה בהפעלתם של מנועי הניווט. הליך זה היה בלתי־אפשרי כיוון שלא עמד לרשותם מספיק דלק. את הדלק שמרו לנחיתה. התוצאה הייתה שהאסטרונאוטים נחתו כשהם במצב גופני קשה ולא יכלו לצאת מהחללית . היה הכרח להעביר אותם בדחיפות לבית־החולים.

רופאי החלל חששו שמערכת המגן של הגוף נגד זיהומים תיחלש במידת מה בטיסה הממושכת וכן חששו להסתגלותם של האסטרונאוטים לכוח המשיכה עם שובם ארצה. עוד לפני הטיסה הוחלט להכניס את ניקולאייב וסבסטיאנוב עם שובם ארצה להסגר חמור של 10 ימים. מחאותיהם בדבר בריאותם התקינה לא עזרו להם. הם הוגבלו קשות ונאסר עליהם לבוא במגע פיזי עם אנשים. על חברי הוועדה הממלכתית היה לערוך מאזן ראשון של תוצאות הטיסה, הוקמה מחיצת זכוכית. שלושה רופאים קיימו מעקב תורני אחר האסטרונאוטים. חליפות החלל וכל המכשירים שבהם השתמשו עברו חיטוי קפדני.

מצבם של האסטרונאוטים לאחר הנחיתה

חמשת וששת הימים הראשונים לשהייתם על כדור הארץ היו ימים קשים ביותר לניקולאייב וסבסטיאנוב. הם נתקלו בקשיים ניכרים בהליכה, כמעט נכשלו בכול פעולה אותה ביצעו. כמעט שלא יכלו לעלות במדרגות. קשה היה להם להזדקף והם חשו אי־נוחות בזמן שינה במיטה. הם הרגישו כבדים יותר מהרגיל פי שניים ושלושה יותר מאשר לפני הטיסה. הרגשת המשקל הנורמלית חזרה אליהם רק לאחר כמה ימים.

עד 23 ביוני לחץ הדם לא היה עדיין תקין. ראייתם נפגמה במידת מה בזמן הטיסה. יכולת ההבחנה בצבעים שובשה גם היא, כנראה בשל חוסר המשקל. התופעה הורגשה בצבעי הסגול, הכחול בהיר והירוק. במידה פחותה הורגשה באדום. תופעה זו החלה 24 שעות לאחר השיגור.

ניקולאייב וסבסטיאנוב איבדו הרבה ממשקלם. זה בלט במיוחד בחלקי גופם התחתונים. היקף הירכיים פחת ב־4 ס"מ והשוקיים ב־2 ס"מ. הרופאים ייחסו זאת להפסדים ברקמת השריר אשר באופן רגיל דרושה לתמוך בגוף על פני האדמה. סבסטיאנוב, שזו הייתה טיסתו הראשונה, איבד 5 ק"ג, ניקולאייב איבד פחות. בטיסות הקודמות שהיו קצרות יותר האסטרונאוטים איבדו מעט ממשקלם וחזרו מהר למשקלם הנורמלי. הרופאים סברו כי הקשיים נעוצים במצב חוסר המשקל אשר בו עבדו האסטרונאוטים 18 ימים ובסדר היום הבלתי־רגיל שניהלו. בתחילה היו הלכו לישון ב־7 בבוקר. במשך הזמן הקדימו בהדרגה את שעת השינה עד שהלכו לישון סמוך לחצות. מוטב היה לשמור על מחזוריות של 24 שעות המתאימה לקצב הטבעי של פעילות האדם.

תוצאות התצפיות הגיאולוגיות של סויוז 9

תצפיות גיאולוגיות על שטח של 80,000 קמ"ר גילו במרכז אסיה תצורות חדשות כמו מכתשים טבעתיים אשר נוצרו כנראה בתקופות קדומות מאוד, הדומים מאוד למכתשים ירחיים וקוטרם מגיע ל־100 ק"מ. הם עברו תהליכי בלייה כה רבים עד כי קשה היה לזהותם בשיטות קרטוגרפיות מקובלות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן