אוניברסיטת בר-אילן

מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

הממשלה, התעשיות הביטחוניות, אקיוביט, מכון ויצמן, הטכניון, ומוסדות אקדמיים מובילים נוספים ישתפו פעולה בתחום טכנולוגיות הקוונטים

חיידקים קטלניים: מושבות של בצילוס אנתרציס שגודלו על מצע אגר במעבדה. מקור: U.S. Army Medical Research Institute of Infectious Diseases.

שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה

ההתבוננות בחיידקים נעשתה בשילוב של מיקרוסקופיית אור רגילה ומיקרוסקופיה פלורסנטית שאפשרה מיפוי תלת-ממדי מדויק של החיידקים. שיטה זו טובה כדי לאפשר מעקב תלת-ממדי אחר חיידקים

אנשי המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן וחברת זרעי ג'נסיס בוחנים את היבולים של הבזיליקום העמיד למחלת הכשותית. צילום: אוניברסיטת בר אילן

הגנים שמצילים את הבזיליקום ממחלה

ראש המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ישראל הפרופסור יגאל כהן והגנטיקאי הראשי במעבדה, ד"ר יריב בן נעים ואנשי חברת זרעי ג'נסיס

פרופ' רחלה פופבצר, אוניברסיטת בר אילן. צילום יח"צ

חברת איזוטופיה ופרופ' רחלה פופובצר מבר–אילן מפתחים שיטת חדשה לאבחון וטיפול בסרטן

החומר אותו קבוצת החוקרים מפתחת הינו חומר ניגוד רדיואקטיבי, המבוסס על ננו חלקיקים, אשר בשל התכונות הייחודיות שלהם בנוסף לזיהוי, הדמיה ומעקב אחרי גידולים סרטניים

בת-גלים. הספינה שבעזרתה מבוצע המחקר. תצלום: באדיבות צוות המחקר.

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון?

תחנת מחקר ראשונה מסוגה לאזורנו הוצבה מול חופי ישראל, בים העמוק, בעומק של קילומטר וחצי ובמרחק שלוש שעות הפלגה מחיפה. מה צפויה לגלות התחנה, ואיך

חוף דדו בחיפה. התחנה הימית שהושקה ממוקמת בהים התיכון העמוק, 50 ק”מ מחיפה. מקור: David King.

תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

לאחר פיילוט מוצלח של שנה, אוניברסיטת בר-אילן והמכון לחקר ימים ואגמים בישראל משיקים בימים אלה את התחנה הימית הראשונה לחקר הים העמוק מול חופי ישראל,

מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

כך עולה ממחקר של צוות חוקרים בינלאומי בראשות חוקרים ישראלים שערכו מיפוי ראשון של גנום השעורה מלפני 6,000 שנה ממערה במצוק מצדה

שני חוקרים מבר-אילן זכו בפרס מטעם קרן מינרבה על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה

המחקרים של השניים עוסקים שניהם בתחום התורשה: שינויים בגנום במהלך החיים והשפעות אפיגנטיות של חיידקי מעיים * הפרס, בגובה 200,000 אירו כל אחד משמש למימון

אור וקול. איור: shutterstock

שימוש באור לשם יצירת קול

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפתח שיטת חישה כימית חדשנית המבוססת על סיבים אופטיים העושים שימוש באור העובר דרכם לשם יצירת גלי קול מחוצה להם, תוך

מתקן התפלה באי ספרדי הזוכה רק ל-100 מ"מ של גשם בשנה. המתקן מופעל על מזוט. צילום: goodcat / Shutterstock.com

מחקר חדש: שתיית מים מותפלים עלולה להגביר סכנה למוות ממחלות לב * הסיבה סירוב האוצר להוסיף מגנזיום

כך עולה מתוצאות ראשוניות של מחקר משותף של המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת בר-אילן, שהשווה נתוני תמותה מהתקף לב לפני ואחרי ההתפלה ובין מקומות שבהם שותים

דילוג לתוכן