האויב משתמש ב'פייק ניוז' המופץ ברשתות החברתיות כדי לייצר הרתעה ופחד ולמוסס את תחושת החוסן והביטחון שלנו
אנחנו עדים למלחמה המחוברת, המתועדת והמצולמת ביותר אי-פעם. הרשתות החברתיות מוצפות במידע שחלקו עשוי להיות מוטעה, מטעה ואף זדוני. ד"ר גל יעבץ, מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן, כותב על המלחמה שמתנהלת ברשת.
בין הזוועות והמראות הנוראים שאופפים אותנו מאז מתקפת הפתע של החמאס, אנו נחשפים כמעט כל יום לסיפורי גבורה שלא ייאמנו, על אומץ ואיתנות, הקרבה וסולידריות. בין הסיפורים הללו ניתן למנות (ברשימה חלקית עד מזערית) את עמית מן, החובשת מקיבוץ בארי שנותרה במרפאה וטיפלה בפצועים עד נשימתה האחרונה ואת שלמה רון, בן ה-85 מנחל עוז, ששילם בחייו על הגנת משפחתו. אליהם מצטרפים סיפורים רבים נוספים, כמו נהג ההסעות הבדואי יוסף (ששם משפחתו לא פורסם) שסיכן את חייו כדי להסיע צעירים מהטבח במסיבה, ועוד רבים אחרים, על חלקם אולי אפילו לא נשמע בקרוב.
סיפורים אלו הם כל מה שנשאר מאחור ליקיריהם, וזכרם קדוש הוא. לכן, קשה במיוחד המחשבה, שרשת האינטרנט תהווה כר פורה להפצת תיאוריות קונספירציה ודיס-אינפורמציה (מידע מטעה) אודות אנשים כאלו ממש. בולט במיוחד סיפורו של רס"מ אלון ברד ז"ל, חוקר בתחנת רהט. אלון הקריב את חייו בקרב מול המחבלים והציל בני אדם רבים. מיד בימים הראשונים שלאחר מתקפת הפתע, החלו להסתובב ברשתות החברתיות שמועות על "מישהו מבפנים", לבוש חולצה כחולה שדיבר עברית. משתמש אנונימי בטוויטר ("טרול", בעגה האינטרנטית) הפיץ שמועה שלפיה האיש בתמונה הוא רס"מ ברד ז"ל. לקח לאותו טרול כמעט שבוע שלם עד שהתנצל, אבל הנזק כבר נעשה.
יש ברשת דיס-אינפורמציה (מידע מטעה) שגורמים מייצרים בכוונת זדון, לצרכי רווח כספי, מניעים פוליטיים או צבאיים או כל סיבה אחרת. הסוג השני והרווח יותר הוא מיס-אינפורמציה (מידע מוטעה), מידע כוזב שקיבלנו והעברנו מבלי לבדוק קודם. מחבלים ובני עוולה משתמשים ברשתות החברתיות כדי לייצר הרתעה ופחד ולמוסס את תחושת החוסן והביטחון שלנו שנפגעה ממילא ב-7.10. לכן, אין צורך להוסיף עוד בהלה
בסיפורים כוזבים שמתפרסמים ברשת מדי יום כדוגמת השמועה על כך שהמתקפה לא יכלה לצאת לפועל ללא בוגדים מתוך הצבא ששיתפו פעולה עם האויב. סיפורים אלו מועברים חדשות לבקרים ברשתות שכבר איבדו כל יכולת בקרה או פיקוח על התכנים המופצים בהן. רשתות מסוימות, כדוגמת טלגרם, אף מתגאות בכך שכלל לא קיימת בהן בקרה.
סיפורים כאלה פוגעים לא רק בחוסן ובתחושת הביטחון שלנו, אלא גם במורל הלאומי ובתחושת האחדות ושותפות הגורל.
אז איך נמנע מהפצת פייק ניוז?
- 1. בודקים את זהות השולח: מי העביר לנו את הידיעה? האם זה אדם מוכר שאנחנו סומכים עליו?
- 2. מזהים את מקור המסר: האם מדובר בגוף תקשורת, גורם רשמי ידוע, משתמש מוכר ברשתות החברתיות, או גוף שטרם שמענו עליו?
- 3. מצליבים: אם המידע נראה לנו חשוב ומבוסס, עורכים בדיקה קצרה במנועי החיפוש ומשווים את התוצאות במטרה לזהות האם הפרסום מהימן.
- 4. וזה הכי חשוב: לא משתפים לפני שבודקים.