סיקור מקיף

האם מבנה קבורה גדול שחשפו באחרונה רשות העתיקות ותושבי אזור מודיעין, הוא קבר המכבים האמיתי?

רשות העתיקות קוראת לציבור לתרום, להתנדב ולהשתתף בגילוי

צילום אוירי של אתר החשוד כקברי המקים. חברת SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות
מנהלי החפירה בוחנים את אתר שבו לפי ההשערה נמצאים קברי המכבים. באדיבות רשות העתיקות
מנהלי החפירה בוחנים את אתר שבו לפי ההשערה נמצאים קברי המכבים. באדיבות רשות העתיקות
מנהלי החפירה בוחנים את אתר שבו לפי ההשערה נמצאים קברי המכבים. באדיבות רשות העתיקות

בשבועות האחרונים ניהלו רשות העתיקות, תושבי אזור מודיעין ובני נוער, חפירה ארכיאולוגית יוצאת דופן בחיפוש אחר מקומו האמיתי של קבר המכבים.

לפי המקורות, המכבים – מתיתיהו החשמונאי וחמשת בניו, מהעיר מודיעין הקדומה, הנהיגו את המרד בשלטון היווני, והיו אחראים על טיהור בית המקדש השני מטומאה. החפירה הארכיאולוגית בקשה לבדוק אם יש ממש באגדות ובסיפורים שנרקמו סביב אתר חורבת הגרדי, המצוי במרחק קצר מהעיר מודיעין, ואשר שמו נקשר בקבר המכבים.

קבר המכבים תואר בשני ספרים עתיקים בני כאלפיים שנה: ספר מכבים וקדמוניות היהודים, שנכתב ע”י יוסף בן מתיתיהו. הקבר תואר כמבנה מרשים, גבוה, מוקף עמודים, צופה אל הים, עשוי אבנים משובחות, ומקורה במעין פירמידות.

סמיכותה של חורבת הגרדי לכפר הערבי אל-מידיה, והדימיון בין שם הכפר למודיעין הקדומה, משכו אליו לפני כ-150 שנה ארכיאולוגים, משכילים וסקרנים. חלקם תיעדו את האתר ברישומים וציורים, ומקצתם אף הצליחו לבצע בו חפירות. אלה, חשפו מבנה קבר מרשים הנישא על אומנות אדירות, שהחזיקו לוחות אבן ענקיים, ומעליהם, ככל הנראה, הייתה קומה שנייה. בתחתית המבנה התגלו כוכי קבורה מפוארים. ההתרגשות היתה רבה, וראשוני החוקרים אף יצאו בהצהרות כתובות: “אכן, אין מקום לספק: מצאתי את קבר המכבים והמחפורת שחשפתי החזיקה את אפרו של מתתיהו”; “חורבות הקבר מתאימות בהחלט לקבר המכבים כפי שהוא מתואר במקורות”.

. צילום כללי של האתר. באדיבות רשות העתיקות
צילום כללי של האתר. באדיבות רשות העתיקות

 

את ההתלהבות צינן ארכיאולוג צרפתי בשם שארל קלרמון-גאנו. חפירותיו באתר חשפו ברצפת כוכי הקבורה פסיפסים, ועליהם עיטור צלב. בעקבות כך, הוא קבע נחרצות, כי ייעודו של המבנה עלום, ואופיו נוצרי. הוא הוסיף כי “ייתכן שמבנה זה נבנה על ידי הנוצרים כדי להנציח את מקום קבורתם של הקדושים המכבים, שכן אלו היו קדושים עילאיים בעיני הנצרות. לא מן הנמנע שבעתיד תמצא ראיה חד-משמעית המצביעה על האתר כמקום קבורתם של המכבים”. מאז דיווחו של אותו ארכיאולוג, נזנח האתר והוא נותר בשיממונו.

לאחרונה החליטה רשות העתיקות, בצעד חריג, לצאת למסע חיפוש בעקבות קבר המכבים, במטרה לפצח אחת ולתמיד את חידת המקום, וזאת בעזרת כלי מחקר מודרניים. גילוי שכזה הוא ללא ספק בעל משמעות לאומית ומחקרית מהדרגה הראשונה.

בשבועות האחרונים אותר מבנה הקבר המפואר, והוא נחפר בשנית בסיועם של תושבים רבים ממודיעין ומיישובי חבל מודיעין. הם נסחפו לתוך ההרפתקה ותרמו לחפירה, בהתנדבות, מזמנם וממרצם, והפכו לחלק בלתי נפרד מהצוות המקצועי.

 מנקים את אחד מכוכי הקבורה. צילום: דן שחר, באדיבות רשות העתיקות
מנקים את אחד מכוכי הקבורה. צילום: דן שחר, באדיבות רשות העתיקות

 

לדברי עמית ראם ודן שחר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: “אין ספק שהמבנה שנחשף הוא יוצא דופן. התיאורים מלפני 150 שנה נחשפו כאן למול עיננו, גילינו את כוכי הקבורה המפוארים, אומנות אדירות שהחזיקו, ככל הנראה, קומה שניה, חצר מבוא המובילה לקבר ומבנים נלווים נוספים. לאכזבתנו, המבנה שראו קודמנו נשדד, ואבניו נלקחו לבניית היישובים מסביב, ואולם עדיין, המראה במקום מרשים ומעורר דמיון. הראיות הארכיאולוגיות המצויות בידינו בשלב זה עדין אינן מספקות לקבוע כי זהו מקום קבורתם של המכבים. אם מה שחשפנו אינו קבר המכבים עצמו, הרי שקיימת סבירות גבוהה כי זהו האתר שהנצרות הקדומה זיהתה בו את אחוזת הקבר המלכותית, ולכן, אולי, הקימה את המבנה. נראה כי לא ניתן לפסול על הסף הנחות עבר, אך עדין דרושה חפירה ועבודה רבה על מנת לאמת באורח חד משמעי את ההנחה הזו, והחידה נותרה בעינה – החיפוש אחר קבר המכבים החמקמק נמשך”.

רשות העתיקות מימנה מתקציבה את חפירת הקבר, וכעת נדרשים משאבים נוספים לצורך מיצוי השטח, בתקווה לקבל מענה לחידת המכבים.

להתנדבות או לתמיכה בהמשך החפירה באמצעות תרומה, הקליקו כאן

 

סדרת החשמנאים, מאת ההסטוריון ד”ר יחיעם שורק, בלעדי לאתר הידען

5 תגובות

  1. יוסי ישנם כמה בעיות בתגובה שלך
    1) במדע אין הוכחות חד משמעיות לחלוטין, המדע בדרך כלל מתמקד בהפרכת תאוריות אחרות ופחות בפיתוח של חדשות.
    2) צלב בבית הקברות יכול להגיד כמה דברים:
    א) יכול להיות שהקבר שופץ ע”י נוצרים כפי שתואר בכתבה
    ב) הצלב הפך לסמל הנצרות רק במאה השנייה לספירה, והפך לפופולרי רק במאה השלישית, וכפי שטענת אין הוכחה חד משמעית שהוא לא היה בשימוש בתור עיטור באותה תקופה.

  2. לפעמים לא נותר DNA בכמות מספקת לשחזור. אם יש שם עצמות ינסו לבצע תיארוך גנטי ופחמן. זה לוקח כמה שנים.

  3. היום יש בדיקות DNA, שיצביעו במדויק על הקרובים של אלו הקבורים.
    במקום זה מחפשים עתיקות שיתאימו לאגדות

  4. בכול מדע אחר אם אין הוכחה ברורה אז זה לא. כאן:
    א. אין הוכחה כלל
    ב. יש צלב בבית הקברות. משתמע מכאן שנוצרי.
    ג. מדע מנהלים ע”י פרסום בעתון אקדמי קודם לא בחדשות טלויזיה.
    בכ”ז מובעת השערה סתמית שמדובר בקברות המכבים. כנראה שאף אחד מהקברים איננו כזה לא הקודם ולא זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.