מחשוב וטכנולוגיה

סטרונציום טיטנאט ברזולוציה אטומית. אישיות מפוצלת

הפרעת אישיות גבישית

פני השטח של גביש סטרונציום טיטנאט מייצרים חשמל כשמחממים אותם. תכונה מפתיעה זו עשויה להתגלות גם בחומרים אחרים ולשמש ליצירת יישומים אלקטרוניים חדשים

השיטה מתבססת על קיטוב-על של גרעיני המימן במולקולות מים בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט ולאחר מכן התזתם על מולקולות ביולוגיות בתנאים פיסיולוגיים

מקלחת קרה

שימוש בזרם של מים מקוטבים פותח אפשרויות חדשות לחקר מולקולות ביולוגיות באמצעות תהודה מגנטית גרעינית

לפי תחזית של מכון ראנד משנות השישים של המאה ה-20 בעשור הנוכחי היינו אמורים להפגש עם חייזרים. המחשה: shutterstock

תחזיות כושלות מההיסטוריה – והסיבות להן

ב-1964 שחרר מכון ראנד דו"ח יוצא-דופן אודות העתיד, בו פירט את תחזיותיהם ארוכות-הטווח של שמונים ושניים מומחים. המומחים הצביעו אודות מועד המימוש של טכנולוגיות מסוימות

שלילת זכויות מרובוטים? איור: shutterstock

זכויות אזרח לרובוטים אינטיליגנטיים

לנוכח השגשוג בתחום הטכנולוגי, עולות שאלות רבות בתחום האתיקה והפילוסופיה: איך ניתן להגדיר אישיות טכנולוגית אינטילגנטית? האם לאישיות כזו יכולות להיות רגשות, רצונות ותבונות כמו

פרופ' הדר שטיינברג, מרכז הננו באוניברסיטה העברית. צילום: יואב דודקביץ'

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום

פרופ' ג'פרי גורדון (משמאל) ופרופ' Hui Tong Chua ליד המערכת לייצור חומר בתצורת ננו בצל, פרי פיתוחם

נאס"א מתעניינת בחומרי סיכה לחלל בתצורת ננו-בצל שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בשיתוף עם עמיתיהם מאוניברסיטת מערב אוסטרליה UWA הצליחה קבוצת החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של פרופ' ג'פרי גורדון, לייצר כמויות משמעותיות של מבנים חלולים כדוריים בתצורת

הצגה סכמטית של מולקולות בודדות בגביש מראה את התפתחות הסדר מדרגה נמוכה ביותר (אדום) לגבוהה ביותר (כחול)

משחקי גיבוש – על סדר הבוקע מתוך אי-סדר

"הפריטין התגבש בדרך שונה לגמרי מהמודל הקלאסי: לא נוצר מיד גרעין גבישי מושלם שהלך וגדל, אלא צֶבר מולקולות המאופיין במידת סדר נמוכה ביותר. צבר זה

ריקוד האלקטרון. מעבדתו של פרופ' שחל אילני, מכון ויצמן

ריקוד האלקטרון

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לגלות מעברי מופע חדשים במערכת של גרפן ב"זווית הקסם"

דימות מיקרו-CT של הגביש

גביש בהפתעה

כיצד ניתן לגדל גבישים בעלי ממדים וצורה אחידים – וכיצד אפשר לשלב בהם תכונות כיראליות?

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית

לא לפחד מהעתיד. מתוך Jumpstory

האם עלינו לדאוג ממחשבים קוונטיים

ייקח לפחות עשור עד שייבנו מחשבים קוונטיים כללים, אבל הטכנולוגיה כרוכה בשינוי פרדיגמה כל כך משבש במחשבים שמפתחים שקולים צריכים להתחיל לבדוק את המחשבים הקוונטיים

תיאור סכמטי של מערומי נגיפים פוטו-פעילים בצורת מוט המודבקים יחדיו בעקבות התגובה עם חומר הצבע (פינה ימנית עליונה)

חומרי צבע ונגיפים יוצרים יחדיו חומר חדשני

מחקר מעודכן מראה כי ניתן להשתמש בנגיפים בתור פיגומים מבניים לקיבוע מולקולות פוטו-פעילות המיועדות לחמצון מזהמים אורגניים הנמצאים במי פסולת לאחר חשיפתם לאור נראה

דילוג לתוכן