"קפיצה קוונטית" או במילים אחרות, מעבר בין מצבים קוונטים מתרחש כמעט באופן מיידי. כעת שיטת מדידה חדשה מאפשרת למדוד את זמן המעבר באופן מדויק ולצפות בתהליך. דוגמא מפורסמת למעבר בין מצבים קוונטים הוא האפקט הפוטואלקטרי שהוצג לראשונה על ידי איינשטיין
השירות גם יספק – בזמן אמת – הסברים על תהליך קבלת ההחלטות של המערכות ואף ימליץ כיצד ניתן לתקן את ההטיה. מחקר חדש של IBM הראה כי 82% מהארגונים שוקלים הטמעת מערכות בינה מלאכותית אך 60 אחוז חוששים מנשיאה באחריות משפטית להחלטות שיתקבלו
תורת הקוונטים עמדה כבר בלא מעט מבחנים ניסיוניים ולמרות זאת קיימות בה כמה פרדוקסים שקשה למדענים לענות. כעת חוקרים מקוריאה מציגים שכלול של פרדוקס החברים של ויגנר ומעלים תהיות על שלמות התאוריה והסיכוי שתצליח לתאר את הכל
חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי
כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
מתוך הספר "הסודות המתמטיים של הסימפסונים" מאת סיימון סינג, הוצאת ידיעות ספרים – ספרי עליית הגג
המחקר המהווה פריצת דרך בכל הקשור לניסויים באינפורמציה קוואנטית התפרסם היום בכתב העת Science
כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ? חוקרים מצאו את הראיה המוצקה הראשונה, וכנראה היחידה אי פעם, לכך שזרזי חלבונים פשוטים – החיוניים לפעילותם של תאים, אבני הבניין של החיים, התקיימו בתחילת החיים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בנו רובוט אוטונומי המנווט את דרכו באמצעות איכון הד – כמו עטלף * הרובוט, שזכה לשם "רובוטלף", הוא הראשון בעולם שמשתמש בסונר עטלפים כדי להתמצא בסביבה; הפיתוח המהפכני פותר את אחת הבעיות הקשות בעולם הרובוטיקה – וגם שופך אור חדש על חייהם של עטלפים אמתיים *
כך אומר ניסן אלימלך, מנכ"ל חברת Augmedics המפתחת משקפי מציאות רבודה לחדרי ניתוח. אלימלך יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-18/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב
הביצה או התרנגולת? מי היה כאן קודם? אם תשאלו את החלקיקים היסודיים בטבע התשובה תהיה שניהם.
כך אומר ד"ר אלי דויד מאוניברסיטת בר אילן ויזם סדרתי בתחום התבונה המלאכותית.
על-פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI בראשות פרופ' יהושע יורטנר ומר דן וילנסקי, שהתפרסמו לסיכום עשור לפעילות, מאז הוכרזה הננוטכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו 1600 שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית לתעשייה המקומית והזרה, 129 סיפורי הצלחה, בדמות חברות סטארט-אפ חדשות, ו- 1590 פטנטים, שהוגשו לרישום – מתוכם אושרו 770
מעבדתו של פרופ' ברק דיין במכון ויצמן למדע, היא אחת מהמעבדות הבודדות בעולם אשר הוקמו במטרה לפתח ולמצוא פתרון לאתגר הזה. מדעני המעבדה הזאת ביצעו באחרונה צעד משמעותי בדרך לפיתוח מערכת תקשורת כזאת
חוקרי הטכניון המעורבים בגלאי אטלס במאיץ החלקיקים LHC: "מדובר בזיהוי של היגס בוודאות עצומה"
היסודות אולי נדירים פחות מזהב אבל הם מפוזרים לרוחב ואורך כוכב הלכת בריכוזים נמוכים יחסית. יסודות נדירים נמצאים בדרך כלל בתוך סלעי יסוד נדירים המכונים בשם קרבונאטיטים (Carbonatites), למשל סלעי בזלת בהוואי או באיסלנד, או סלע וולקני כמו בהר הגעש סנט הלן. ישנם אזורים אחדים בלבד שבהם קיימת כמות גדולה
המאיץ ההדרוני הגדול בז'נבה לא חשף את קיומו של הקווארק האפל אבל צמצם את מרחב החיפוש בעתיד
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי Science, מדגישים את החשיבות של קטיונים לא קלאסיים – יונים בעלי מספר נמוך יותר של אלקטרונים מאשר פרוטונים, ולפיכך בעלי מטען חיובי. הממצאים מספקים גם תגובה חדשה להכנת אלקאנים, חומרים כדוגמת הגזים מתאן ופרופאן, שבדרך כלל ידועים לשמצה בתור חומרים שקשה להמירם לחומרים אחרים
בעתיד הנראה לעין ישולבו רובוטים דמויי אנוש בתהליכי שיקום של חולים. במחקר חדש טוענים חוקרים כי בניית אמון באינטראקציה בין אדם למכונה היא תנאי הכרחי להצלחת הטיפול ומסבירים כיצד ניתן לעשות זאת
פיזיקאים מ-MIT ומוינה השתמשו במקורות אור רחוקים כדי להוכיח שהפוטונים שנוצרו במעבדה אכן שזורים
כך אמר ד"ר נעם למלשטריך-לטר, הדיקן המייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, לדבריו, "העיתונאי בן האנוש איננו ז"ל כלל וכלל. הרובוט לא יכול להחליף אותו בסיקור מעניין. לנו, כבני אדם, יש יתרון עצום ברמת היצירתיות בתנאי שנבין להיכן העולם צועד. זה לא פשוט" מאת יוסי הטוני,
אי וודאות קוונטית חדשה התפרסמה לאחרונה במאמר שהופץ בכתב העת Nature Communications מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה. יחס זה מוסיף לעקרון האי וודאות המוכר המקשר בין הטמפרטורה לאנרגיה הנמדדת את הרעש הנובע מצימוד לסביבה.
מדענים הצליחו לפתח עכביש רובוטי גמיש. העכביש מהווה הדגמה של תהליך ייצור חדשני המסוגל לייצר רובוטים גמישים בקנה מידה מילימטרי המיועדים למגוון יישומים
מדענים מצאו שיטה חדשה להאיץ אנטי-חומר למהירויות הדומות למאיצים של סרן אבל קטנים פי 1000 ממנו. השיטה החדשה תאפשר לחוקרים ברחבי העולם לבנות מאיצים במעבדות אקדמיות כדי לחקור את תכונותיו של בוזון ההיגס, החומר והאנרגיה האפלה או אפילו להעריך יכולות של מטוסים ומעבדי מחשב
פרופ' דוד כאהן, מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן בחן את הסוגיה והעלה השערה לפיה מינהור מתרחש בחלק מהחלבונים כדרך התמודדות עם אלקטרונים עודפים שעלולים להזיק לחלבון
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו