מחשוב וטכנולוגיה

השיטה מתבססת על קיטוב-על של גרעיני המימן במולקולות מים בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט ולאחר מכן התזתם על מולקולות ביולוגיות בתנאים פיסיולוגיים

מקלחת קרה

מכון ויצמן 6 באוגוסט 2020 תגובה אחת

שימוש בזרם של מים מקוטבים פותח אפשרויות חדשות לחקר מולקולות ביולוגיות באמצעות תהודה מגנטית גרעינית

לפי תחזית של מכון ראנד משנות השישים של המאה ה-20 בעשור הנוכחי היינו אמורים להפגש עם חייזרים. המחשה: shutterstock

תחזיות כושלות מההיסטוריה – והסיבות להן

ד"ר רועי צזנה 3 באוגוסט 2020 17 תגובות

ב-1964 שחרר מכון ראנד דו"ח יוצא-דופן אודות העתיד, בו פירט את תחזיותיהם ארוכות-הטווח של שמונים ושניים מומחים. המומחים הצביעו אודות מועד המימוש של טכנולוגיות מסוימות

שלילת זכויות מרובוטים? איור: shutterstock

זכויות אזרח לרובוטים אינטיליגנטיים

מאמר אורח 1 באוגוסט 2020 3 תגובות

לנוכח השגשוג בתחום הטכנולוגי, עולות שאלות רבות בתחום האתיקה והפילוסופיה: איך ניתן להגדיר אישיות טכנולוגית אינטילגנטית? האם לאישיות כזו יכולות להיות רגשות, רצונות ותבונות כמו

זיהוי תנועת אנשים במרחב בתלת ממד. מתוך סרטון של חברת SensibleVision

שבב הראיה המלאכותית שתורם לשיפור מצב בריאות הציבור בימי הקורונה

אבי בליזובסקי 31 ביולי 2020 אין תגובות

Inuitive ו-SensibleVision פיתחו מערכת זיהוי פנים תלת ממדי עם שיהוי נמוך שמשמשת בין היתר לאיתור אנשים שאינם שומרים על מרחק של 2 מטר בתוך קהל

דברים שיורמים יודעים: האם מספר כוכבי השמיים זוגי? עד כמה טבעיים הם המספרים הטבעיים.

יורם שורק 24 ביולי 2020 82 תגובות

השאלה נשלחה בעקבות הטור על השיטה העשרונית ובו סיפורם של תרבויות חסרות בסיס ספירה. "האם יש אנשים שחיים בלי מספרים בכלל?"

פרופ' הדר שטיינברג, מרכז הננו באוניברסיטה העברית. צילום: יואב דודקביץ'

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

אבי בליזובסקי 22 ביולי 2020 5 תגובות

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום

דגימה של מסגרות מתוך מערך הווידיאו של MIT AgeLab. וטוויוטה באדיבות החוקרים לי דינג, ג'ק טרוויליגר, ריני שרוני, בריאן ריימר ולקס פרידמן, MIT

MIT וטויוטה משחררים מערך נתונים שיסייע לבניית מודלים לאימון נהיגה אוטונומית

אבי בליזובסקי 22 ביולי 2020 תגובה אחת

DriveSeg מכיל ייצוגים מדויקים ברמת הפיקסלים של עצמים נפוצים רבים המפוזרים בדרכים, כפי שהם נראים דרך העדשה של סצינת נהיגה רציפה בווידיאו

CERN: פיזיקאים מדווחים על גילוי של חלקיק חדש וייחודי המורכב מארבעה חלקיקי קווארק

אתר המדע The Conversation 12 ביולי 2020 355 תגובות

שותפות LHCb ב- CERN הודיעה על גילוי של חלקיק אקזוטי חדש מסוג טטרה-קווארק (tetraquark). הממצא מסמן פריצת דרך משמעותית בחיפוש של כמעט 20 שנה, שבוצע

דברים שיורמים יודעים: חלות, נרות וגיליוטינות – שבועות אלטרנטיביים

יורם שורק 10 ביולי 2020 2 תגובות

כפי שראינו במאמר הקודם השבוע הוא אוניברסלי אבל לאורך ההסטוריה היו נסיונות לשנות את מבנה לוח השנה שלא צלחו. במאמר זה נסביר מדוע

תמונות מיקרוסקופ של קרן לייזר באורך גל של 532 ננומטר המתקדמת בתוך קרום סבון. קרדיט: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון הציגו לראשונה בעולם תצפית של הסתעפות קרני אור

הטכניון 4 ביולי 2020 11 תגובות

התגלית המדעית פורצת הדרך, שהושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון, פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה – זרימה מסועפת של האור (Branched Flow

פרופ' ג'פרי גורדון (משמאל) ופרופ' Hui Tong Chua ליד המערכת לייצור חומר בתצורת ננו בצל, פרי פיתוחם

נאס"א מתעניינת בחומרי סיכה לחלל בתצורת ננו-בצל שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוניברסיטת בן גוריון 2 ביולי 2020 אין תגובות

בשיתוף עם עמיתיהם מאוניברסיטת מערב אוסטרליה UWA הצליחה קבוצת החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של פרופ' ג'פרי גורדון, לייצר כמויות משמעותיות של מבנים חלולים כדוריים בתצורת

הצגה סכמטית של מולקולות בודדות בגביש מראה את התפתחות הסדר מדרגה נמוכה ביותר (אדום) לגבוהה ביותר (כחול)

משחקי גיבוש – על סדר הבוקע מתוך אי-סדר

מכון ויצמן 1 ביולי 2020 תגובה אחת

"הפריטין התגבש בדרך שונה לגמרי מהמודל הקלאסי: לא נוצר מיד גרעין גבישי מושלם שהלך וגדל, אלא צֶבר מולקולות המאופיין במידת סדר נמוכה ביותר. צבר זה

קבוצת המחקר של פרופ' שחר קוטינסקי. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון מציגים פריצת דרך בשימוש בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוביות

הטכניון 30 ביוני 2020 2 תגובות

"הניסיון לבצע חישובים ביחידת הזיכרון אינו חדש לגמרי," מסביר פרופ' שחר קוטינסקי, "אבל מימושו הטכנולוגי מורכב ומאתגר מאוד. זאת בין השאר בשל התכונות הפיזיקליות השונות

ריקוד האלקטרון

מכון ויצמן 30 ביוני 2020 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לגלות מעברי מופע חדשים במערכת של גרפן ב"זווית הקסם"

גביש בהפתעה

מכון ויצמן 27 ביוני 2020 אין תגובות

כיצד ניתן לגדל גבישים בעלי ממדים וצורה אחידים – וכיצד אפשר לשלב בהם תכונות כיראליות?

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו חיים בבסיס 10?

יורם שורק 26 ביוני 2020 7 תגובות

יוני תוהה על השיטה העשרונית: "האם טבעו של האדם להיות לספור במחזורים של 10?"

ליבו של הגלאי בניסוי "קסנון 1 טון". הרגיש ביותר בעולם לחומר אפל

מדעני הניסוי "קסנון 1 טון" זיהו כמות גדולה מהצפוי של אירועים אשר עשויים להעיד על קיום פיסיקה חדשה

מכון ויצמן 22 ביוני 2020 14 תגובות

ניסוי קסנון 1 טון נועד לגלות את החומר האפל, שמדענים סבורים שהוא מהווה 85% מכלל החומר ביקום, והוא אסף נתונים משנת 2016 עד 2018. ההשערה

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

הטכניון 17 ביוני 2020 תגובה אחת

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית

העור האלקטרוני הרב שכבתי. צילום: דוברות הטכניון

דוקטורנט בטכניון פיתח עור אלקטרוני מלאכותי המנטר בדיוק רב משתנים פיזיקליים וכימיים שונים

הטכניון 14 ביוני 2020 2 תגובות

העור, הפועל היטב גם בסביבה מימית, מתקן את עצמו במקרה של נזק וכך משמר תפקוד יציב לאורך זמן

האם עלינו לדאוג ממחשבים קוונטיים

אבי בליזובסקי 13 ביוני 2020 13 תגובות

ייקח לפחות עשור עד שייבנו מחשבים קוונטיים כללים, אבל הטכנולוגיה כרוכה בשינוי פרדיגמה כל כך משבש במחשבים שמפתחים שקולים צריכים להתחיל לבדוק את המחשבים הקוונטיים

תיאור סכמטי של מערומי נגיפים פוטו-פעילים בצורת מוט המודבקים יחדיו בעקבות התגובה עם חומר הצבע (פינה ימנית עליונה)

חומרי צבע ונגיפים יוצרים יחדיו חומר חדשני

דר. משה נחמני 10 ביוני 2020 אין תגובות

מחקר מעודכן מראה כי ניתן להשתמש בנגיפים בתור פיגומים מבניים לקיבוע מולקולות פוטו-פעילות המיועדות לחמצון מזהמים אורגניים הנמצאים במי פסולת לאחר חשיפתם לאור נראה

שליטה ובקרה של תחבורה בערים חכמות. מתוך Jumpstory.com

שלושה מאגדים חדשים: תחבורה בערים חכמות, עיבוד חומרים בלייזר, תקשורת קוונטית

אבי בליזובסקי 9 ביוני 2020 אין תגובות

<strong>רשות החדשנות מאשרת את הקמתם של שלושה מאגדי מו"פ חדשים בתקציב של 150 מיליון שקלים. אביב זאבי, מנהל זירת תשתית טכנולוגית רשות החדשנות: "בעידן בו

התעשייה האווירית פיתחה מודל לחיזוי התפתחות מצבם הרפואי של חולי קורונה

התעשייה האווירית 8 ביוני 2020 אין תגובות

המודל, המבוסס על בינה מלאכותית, חוזה את הסטטוס הרפואי של החולים ופותח ע"י מדענים מתחום הלווינים והטילים בהתבסס על מידע בענן של המרכז הרפואי שיבא

צילום אלקטרוני של תבנית האור הלכוד בגביש פוטוני (צילום של המיקרוסקופ הקוונטי)

פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני

הטכניון 6 ביוני 2020 7 תגובות

הישג מדעי דרמטי שהתפרסם בכתב העת Nature: חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד

עיצוב של המבנה הפוטוני הלוכד בתוכו שני פוטונים. הפוטונים נעים לאורך הכיוון האופקי, כל אחד מהם לאורך הזרוע של הצלב. החורים ממוקמים כך ששני הפוטונים נלכדים בנקודת המרכז שבה נחצים שתי הזרועות של הצלב. העקומות הכחולה והאדומה מייצגות את העוצמה של השדות החשמליים של הפוטונים התואמים להם. הפוטונים מגיבים בעקבות חוסר הליניאריות של הגביש היוצר את הצלב. [באדיבות: Eric Proctor]

מחשוב קוונטי בטמפרטורת החדר

דר. משה נחמני 31 במאי 2020 2 תגובות

חוקרים מצבא ארה"ב חוזים כי מעגלי מחשוב קוונטיים שלא יזדקקו עוד לטמפרטורות נמוכות במיוחד בכדי לתפקד יהפכו למציאות בתוך כעשור שנים