מחשוב וטכנולוגיה

5% של אי התאמה באפקט קזימיר מוסבר לראשונה

המודל החדש חוזה במדויק את השפעת הוואקום של השדה האלקטרומנגטי על הלוחות באמצעות התייחסות שונה לאינטרקציה של רעשי הוואקום הנוצרים על ידי חלקיקים "וירטואלים" עם לוחות המתכת

בניית מחשב קוונטי במרכז הפיתוח של IBM בציריך. צילום יחצ

IBM מפרסמת מפת דרכים למחשוב הקוואנטי: מחשב עם יותר מאלף קיוביט עד 2023

תחום המחשוב הקוואנטי מבוסס כיום על התקנים קטנים יחסית, ויכולת חישובית הסובלת משיבושי רעש והפרעות. מערכת בת אלף קיוביט תהיה אבן דרך משמעותית שתוכל להפגין באופן מובהק את היתרונות של מחשוב קוואנטי על פני מחשוב קלאסי ואפילו מחשבי העל החזקים והיעילים בעולם

איתמר סיון, מנכ"ל קוונטום מאשינס. צילום יחצ

“המחשב הקוונטי יאפשר לתעשיית המיחשוב לצמוח גם לאחר עצירת חוק מור”

כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר 2020 במרחב הדיגיטלי

פרופ' חגי איזנברג, האוניברסיטה העברית. צילום באדיבותו

המהפכה הקוונטית לא תוכל להתקיים בלי תקשורת מאובטחת

חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית שיתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם על ידי אלגוריתמים קוונטיים

גבישי קרח במיקרוסקופ אלקטרונים סורק סביבתי (ESEM), באדיבות ד"ר אנה-עדן קוסוי-סימקוב, המחלקה לתשתיות למחקר כימי

לקפוא עם הזרם

בסדרת ניסויים, פתרו מדעני מכון ויצמן למדע את חידת הקשר בין זרם חשמלי לטמפרטורת הקפיאה של מים בקירור יתר. מעבר לעניין המדעי, ממצאיהם עשויים להוביל לקידום יישומים בתחומים מגוונים שבהם נדרשת שליטה ביצירת קרח

ציידת הים (Sea Hunter) באדיבות Leidos[6]

צי העתיד – רובוטים גדולים וקטנים

חיל הים של ארצות הברית החל כבר להרכיב את צי הרובוטים התת-ימי שלו, עם הזמנה מבואינג של ארבע צוללות לא-מאוישות המכונות "אורקה"

בית חכם. מתוך Jumpstory.com

כיצד תתגוננו מפני התקפות של מכשירי בית חכם?

על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Computers & Security, היכולת להפעיל התקפות סייבר (DDoS) באמצעות רשת בוטים גדל בקצב מוגבר ומהווה סיכון ממשי לכל אדם בעל מכשיר חכם וגם לספקים של שירותי התקשורת, שתשתיותיהם עשויות להיפגע

המערכת שבמרכזה הטיפה המרחפת באוויר המשמשת מהוד אופטי (הנקודה הירוקה היא הטיפה המרחפת); הטיפה במבט על, באמצעות מיקרוסקופ

מגבר הלייזר המרחף

בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון נקבע שיא עולם בהעצמת אור

הימור מסוכן. איור: shutterstock

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו אוהבים את הלוטו והאם ניתן לנצח את הרולטה?

סיגל השואלת "איפה יש יותר סיכוי בבורסה או בלוטו. ואם יש יותר סיכוי בבורסה: למה משחקים בלוטו?” התשובה חד משמעית – בבורסה. ולמה רק אנשים כמו שלדון אדלסון יכולים להרוויח בקזינו

הרחפן הצבאי ghost4. צילום יחצ

הרוחות במכונה: שני רובוטים צבאיים חדשים

רחפן צבאי אוטונומי שנשלף ברגעי הצורך מתרמיל של חייל, רובוט כלב שמפטרל מסביב לבסיס לצרכי אבטחה – אלו שני פיתוחים מהזמן האחרון, מה הם יכולים להעיד על הצפוי לנו?

כדר מייצר קנקני מים בעיר אחמדאבד בהודו. צילום: shutterstock

החתימה הנסתרת של האמן

חוקרות מהאוני' העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. יש לכך יישומים מארכיאולוגיה ועד לזיהוי פלילי

מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו

בינה מלאכותית - ארה"ב נגד סין. איור: shutterstock

בינה מלאכותית היא התגשמות החלום הטוטליטרי – כמה דרכים להשיב את השליטה לידינו

מדענים חוששים כי בינה מלאכותית תכיר אותנו טוב מאשר אנחנו מכירים את עצמנו. ממשלה חמושה בבינה מלאכותית תוכל לטעון שהיא יודעת מה אנשים באמת רוצים מה באמת ישמח אותם. במקרה הטוב, היא תשתמש בכך להצדיק פטרנליזם, במקרה הגרוע, טוטליטריות

לוטו (לא ישראלי כדי לא לעשות פרסומת חינם). מתוך jumpstory

דברים שיורמים יודעים: מספרים חמים

אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?

דנ"א DNA. המחשה: Image by LaCasadeGoethe from Pixabay

מחקר בינלאומי: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה

הכנה ואומדן של תכונות פיזיקו-כימיות של הידרוגלים אלגנטיים בסיסים חדשניים עם מים מוגזים [באדיבות אוניברסיטת טוקיו, יפן]

חומר חדשני המסייע בריפוי פצעי עור

במסגרת מחקר פורץ דרך, מדענים הצליחו לפתח שיטה חדשה שאינה דורשת ציוד מיוחד וניתנת לביצוע בטמפרטורת החדר על מנת לייצר הידרוג'ל בסיסי תוך חמש דקות, חומר היכול לשמש בכל הליך רפואי שנועד לקדם החלמת פצעים

עדשות מגע. צילום: shutterstock

מטא-עדשות: טכנולוגיה שתשנה את העולם

בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם

מעקב אחר המיקומים המדויקים של מצבי הקצה אפשר למדענים לבנות מפות מרחביות של זוויות הפיתול המקומיות ברזולוציה ובדיוק חסרי תקדים. מפות אלה חושפות תבנית נוף מורכבת של עמקים, פסגות ונקודות אוכף

לשים את השוליים במרכז

"התכונות החשמליות של החומר תלויות במידה רבה בזווית הפיתול המדויקת. במלים אחרות, יש להתייחס לאזורים עם זוויות פיתול שונות כאל חומרים שונים המחוברים זה לזה, אומר פרופ' אלי זלדוב

דילוג לתוכן