מחשוב וטכנולוגיה

חור תולעת. צילום: depositphotos.com

חוקרים מגרמניה: החומר האפל ובעיית ההיררכיה מוסברים בעזרת ממד חמישי

חוקרים ברחבי העולם מחפשים הסבר לתעלומת החומר האפל ולבעיית ההיררכיה. שתי הבעיות נראות שונות לחלוטין, אך לטענת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס גוטנברג שבגרמניה ניתן ליישב את שתיהן בעזרת ממד חמישי קומפקטי. המודל המשוער לא סותר הנתונים הנסיוניים שהתגלו במאיצים הנוכחיים וחוזה חלקיק חדש בעל מסה של 30TeV העשוי להתגלות במאיצים עתידיים

חיסון לקורונה. צילום: depositphotos.com צילום: depositphotos.com

האם מומלץ לנשים בהיריון להתחסן כנגד הקורונה?

השאלה שחוזרת פעמים רבות מגיעה מנשים בהיריון שרוצות לדעת האם כדאי להן לקחת את החיסון לקוביד-19. אני לא מתכוון לספק המלצות ברשומה זו, בין היתר מכיוון שכל אשה בהיריון היא מקרה מיוחד בפני עצמו. כן אנסה לספק את כל הידע המדעי שיש לנו כיום, בתקווה שהוא יעזור לנשים לקבל החלטה מושכלת יותר

אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן

בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה

טכנולוגיות ניווט חדשניות שאינן תלויות בתקשורת סלולר או לוויין, מסתמכות על מדידת התאוצה של אטומים באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים. באחרונה הגדילו מדעני מכון ויצמן את טווח המדידה של מכשירים אלה פי אלף

החיסון של פייזר. צילום: depositphotos.com

על ועדת הלסינקי – והריקוד על שתי החתונות

בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר

רובוט שומע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

רובוט, תקשיב טוב

מה קורה כשזואולוגים ומהנדס שבבים נפגשים בבית קפה בקמפוס? לא, לא מדובר בv,jבדיחה, אלא בפרויקט חוצה פקולטות ובתי ספר, שהוליד רובוט עם אוזן אמתית על שבב, ששומע ומגיב לקולות. בתעשייה הביטחונית כבר מביעים עניין, והחוקרים מבטיחים שמכאן השמיים הם הגבול

סגר בתקופת הקורונה. צילום: depositphotos.com

האם סגרים עובדים?

מחקרים עדכניים בנייצ'ר ובסיינס ניסו לבדוק את הסוגיה, רק שרבים שוכחים שסגר הוא רק מוצא אחרון ולכן התייחסות אליו כאל פתרון נפרד מטעה את מקבלי ההחלטות ומשרתת את תומכי תיאוריות הקונספירציה

רובוט רקדן. צילום: Skjalg Bøhmer Vold באדיבות מריט מור

איך הצליחה הבלרינה (והד״ר לפיזיקה קוואנטית) מריט מור, ללמד קובוט לרקוד?

״השותף שלי אולי לא נראה מרשים, אבל, יש לו המון פוטנציאל כרקדן״, היא אומרת. התכנות של בארישניבוט, שבימים רגילים, הוא וחבריו, מבצעים בעיקר עבודות מונוטוניות ומשעממות על פסי ייצור היא מספרת היה כמו לשחק בפאזל מורכב

איור: העברת הדגימה בחריר הנומטרי המיוצר בשכבת סיליקון ניטריד דקיקה – ואנליזה של הדגימה. הגרף התחתון מציג את מדידת הזרם החשמלי בחריר – כך נספרות מולקולות הנגיף

מענק אירופי לפרופ' עמית מלר מהטכניון בתחום הננוטכנולוגיה

קבוצת המחקר של עמית מלר מהטכניון זכתה במענק מיוחד מהאיחוד האירופי שנועד להאיץ טכנולוגיה חדשנית לקידוח חרירים ננו-מטריים בחומר באמצעות קרן לייזר. ההתקן הסופי ישמש לאנליזה של מולקולה בודדת לטובת אבחון מהיר של מחלות ובהן COVID-19

אוזניות ללא אוזניות. צילום מסך מתוך סרטון של חברת נובתו.

חברת הסטארט-אפ נובטו מציגה: SoundBeamer – אוזניות ללא אוזניות

באמצעות המכשיר, ללא כל מגע וללא כל אוזניות, ניתן לשמוע מוזיקה בשתי האוזניים – באופן בלעדי לאדם ספציפי. החוויה הקולית של המאזין היא של סראונד ותלת ממד, כאשר האנשים בסביבה אינם חלק מחוויית סאונד זו * הסוף לויכוחים על הווליום של הטלוויזיה בסלון? * גם לקויי השמיעה יסתייעו בפטנט

הנדסה גנטית במעבדה. צילום: depositphotos.com

כמה טובה הייתה 2020 (לפחות עבור תחום ההנדסה הגנטית)

ברשומה הזו אספר על שלוש התפתחויות המופלאות בהנדסה גנטית מהשנה האחרונה. כולן, אגב, הן תוצר של טכנולוגיית הנדסה גנטית משוכללת כל-כך שאנחנו עדיין מנסים להבין מה קצה היכולת שלה. והמשמעות היא שההתפתחויות האלו הן רק קצה הקרחון, ואחריהן יבואו עוד רבות אחרות

שימוש בבינה מלאכותית כדי לגלות את מסתורי הביולוגיה. המחשה: depositphotos.com

הבינה המלאכותית שפענחה את הביולוגיה

חוקרים פיתחו אלגוריתם המכונה ART – Automated Recommendation Tool. ארט קיבל שפע עצום של מידע אודות מכלול החלבונים בתא, וכתוצאה יכול היה לחזות כיצד שינויים באותם חלבונים ישפיעו על החומרים שהתא אמור ליצור

הזמן זוחל לאט. המחשה: depositphotos.com

רעיון פילוסופי שיכול לעזור לנו להבין מדוע הזמן זוחל לאט במהלך מגפת הקורונה

אנשים רבים מרגישים כי חוויית הזמן שלהם הייתה קצת בעייתית השנה. על אף שהשעונים מתקתקים כפי שהם צריכים לעשות, ימים נמתחים וחודשים נראים כנמשכים לנצח. כולנו יודעים שיש 60 שניות בדקה אבל 2020 גרמה לכולנו להיות מודעים לאופן שבו אנחנו יכולים לחוות את חלוף הזמן קצת אחרת

אנטי חומר בחלל. איור: shutterstock

מידע חדש מהמאיץ בסרן עשוי לשפוך אור על חידת האנטי חומר ביקום

במחקר שנעשה לאחרונה במאיץ בסרן, חוקרים ניתחו מקרוב את התהליך הדעיכה של המזון הניטרלי B לזוג המזונים הטעון K, במטרה לבחון האם תופעה זו עשויה להסביר את ההבדל העצום בתפוצת החומר לעומת האנטי חומר ביקום

גלי ענק. המחשה: depositphotos.com

כל גל נושא מזכרת (מגל אחר)

גלי פרא אמנם לא היו מעולם נושא מחקר ישיר של פרופ' פלקוביץ מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, אך מרבית עבודתו המדעית הוקדשה לחקר הזרימה הכאוטית המכונה זרימה

מכחישי קורונה. המחשה: depositphotos.com

על הטענות נגד חיסון הקורונה – וכל התשובות

לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור

הזדקנות מאושרת. המחשה: depositphotos.com

על ההזדקנות – והמחקר שעשוי להראות איך לעצור אותה

תיאוריות רבות הוצעו בעבר – ועדיין מוצעות – כדרך להסביר את תופעת ההזדקנות. בשנים האחרונות התווספה אליהן תיאוריה חדשה שמסבירה את ההזדקנות. לכאורה, אין בכך שום דבר חדש, אלא שממש בשבוע האחרון התפרסם מחקר מרתק שהדגים לראשונה כיצד ניתן להסב אחורנית את ההזדקנות ברקמות שעברו טיפול מתאים

דילוג לתוכן