מחשוב וטכנולוגיה

אצות. מקור: pixabay.com.

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

צוות של מהנדסי כימיה הצליח לפתח מערבל סילוני חדיש להפקת ביומסה מתוך אצות בעזרת מיצוי השומנים מתוך הצמחים המלאים במים, זאת תוך שימוש באנרגיה מועטה

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה למדידת המהירות שבה ננו-נקבובית בודדת מעבירה מטען חשמלי. הממצאים עשויים לסייע בייצור סוללות יעילות יותר

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בקבוצות אלקטרונים המתפקדות כ"חלקיקים מדומים", כשהן נעות נגד הזרם במערכת הול הקוונטית השברית

אחד מהחוקרים מפעיל את אלומת הלייזר במסגרת הניסויים [באדיבות:Wits University]

התקן המזיז עצמים בעזרת קרן אור

חוקרים מצאו שיטה המאפשרת להשתמש באלומה מלאה של אור לייזר על מנת לשלוט ולהזיז עצמים זעירים במיוחד, למשל – תאים פרטניים בתוך גוף האדם, חלקיקים

דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת,

דו-תחמוצת הטיטאניום, הידועה גם בשם טיטאניה, הוא חומר בעל תכונות פוטוקטליטיות המאפשרות לו להגיב עם חנקן ליצירת אמוניה [באדיבות: Rob Felt, Georgia Tech]

מקור חדש לדשן חקלאי זול?

הפתרון של תעלומה בת שבעים וחמש שנים עשוי ביום מן הימים לאפשר לחקלאים במדינות מתפתחות לייצר את הדשן שלהם בעצמם לפי הנדרש, תוך שימוש באור

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

האם אפשר לחצות את גבול הרזולוציה של ארנסט אבֶּה באמצעות שימוש בתכונות הקוונטיות של האור?

הגברת הבררנות של הזרז המבוסס על פלטינה מצופת גרפן עם טיטאניה כחולה [באדיבות DGIST]

המרת פחמן דו-חמצני לדלק פחמימני בהליך בררני

חוקרים הצליחו לפתח פוטו-זרז יעיל במיוחד המסוגל להמיר פחמן דו-חמצני לכדי מתאן או אתאן בעזרת תחמוצת טיטאניום מצופה בגרפן. הממצאים צפויים לשמש בתעשיות של צמצום

בינה מלאכותית. איור: shutterstock

הצהרת מונטריאול: מדוע אנחנו חייבים לפתח בינה מלאכותית באופן אחראי

לשימוש בתבונה המלאכותית בחברה יכולה להיות השפעה חיובית או שלילית, העתיד בידינו, אומר יהושע בנג'ו, מדען ישראלי הפועל באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, והיה מחלוצי התבונה המלאכותית

דילוג לתוכן