המודל החדש חוזה במדויק את השפעת הוואקום של השדה האלקטרומנגטי על הלוחות באמצעות התייחסות שונה לאינטרקציה של רעשי הוואקום הנוצרים על ידי חלקיקים "וירטואלים" עם לוחות המתכת
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עושים שימוש בננוטכנולוגיה של מקלוני זהב לפיזור ספקטרופוטומטרי כדי לזהות תאי הרג ותאי הצלה המשמשים במערכת החיסון
מחקר חדש שנערך על יותר מ- 5,000 חולי COVID-19 בעיר יוסטון שבטקסס, הראה שנגיף הקורונה צובר מוטציות גנטיות. אחת מאותן מוטציות הפכה אותו למדבק יותר,
היממה מחולקת לשני תריסרי שעות משום שהשעה נולדה עוד לפני שהשיטה העשרונית ניצחה את בסיס 12 המתחרה. השעה הקבועה באורכה היא המצאה חדשה יחסית
חוקרים מ-UCLA צופים שינויים דרמטיים בפריון, בנישואין ובתפקידי מגדר בעולם הפוסט-קורונה
תחום המחשוב הקוואנטי מבוסס כיום על התקנים קטנים יחסית, ויכולת חישובית הסובלת משיבושי רעש והפרעות. מערכת בת אלף קיוביט תהיה אבן דרך משמעותית שתוכל להפגין באופן מובהק את היתרונות של מחשוב קוואנטי על פני מחשוב קלאסי ואפילו מחשבי העל החזקים והיעילים בעולם
כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר 2020 במרחב הדיגיטלי
חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית שיתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם על ידי אלגוריתמים קוונטיים
בסדרת ניסויים, פתרו מדעני מכון ויצמן למדע את חידת הקשר בין זרם חשמלי לטמפרטורת הקפיאה של מים בקירור יתר. מעבר לעניין המדעי, ממצאיהם עשויים להוביל לקידום יישומים בתחומים מגוונים שבהם נדרשת שליטה ביצירת קרח
![ציידת הים (Sea Hunter) באדיבות Leidos[6]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/sea-hunter1-240x160.jpg)
חיל הים של ארצות הברית החל כבר להרכיב את צי הרובוטים התת-ימי שלו, עם הזמנה מבואינג של ארבע צוללות לא-מאוישות המכונות "אורקה"
![תמונת מיקרוסקופ מנהור סורק של ננו-רצועת גרפן מתכתית בפס-צר. הכתמים הלבנים מתייחסים לאורביטלות המאוכלסות באלקטרון יחיד שאורגנו באופן מוקפד לשם ייצור מצבים מוליכים ארוכי טווח. הרוחב של רצועה זו הוא 1.6 ננומטרים בלבד. [באדיבות: Daniel Rizzo מאוניברסיטת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/Atomic-Structure-of-Narrow-Band-Metallic-Graphene-Nanoribbon-777x3891-1-240x120.jpg)
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Computers & Security, היכולת להפעיל התקפות סייבר (DDoS) באמצעות רשת בוטים גדל בקצב מוגבר ומהווה סיכון ממשי לכל אדם בעל מכשיר חכם וגם לספקים של שירותי התקשורת, שתשתיותיהם עשויות להיפגע
בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון נקבע שיא עולם בהעצמת אור
סיגל השואלת "איפה יש יותר סיכוי בבורסה או בלוטו. ואם יש יותר סיכוי בבורסה: למה משחקים בלוטו?” התשובה חד משמעית – בבורסה. ולמה רק אנשים כמו שלדון אדלסון יכולים להרוויח בקזינו
רחפן צבאי אוטונומי שנשלף ברגעי הצורך מתרמיל של חייל, רובוט כלב שמפטרל מסביב לבסיס לצרכי אבטחה – אלו שני פיתוחים מהזמן האחרון, מה הם יכולים להעיד על הצפוי לנו?
רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
חוקרות מהאוני' העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. יש לכך יישומים מארכיאולוגיה ועד לזיהוי פלילי
חדשות גם ממיגל ומחברות ישראליות * המענק יינתן לאוניברסיטת תל אביב על תכניתה לבצע מחקרים בעלי השפעה, מבוססי דאטה ובינה מלאכותית (AI) להתמודדות עם נגיף
שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו
מדענים חוששים כי בינה מלאכותית תכיר אותנו טוב מאשר אנחנו מכירים את עצמנו. ממשלה חמושה בבינה מלאכותית תוכל לטעון שהיא יודעת מה אנשים באמת רוצים מה באמת ישמח אותם. במקרה הטוב, היא תשתמש בכך להצדיק פטרנליזם, במקרה הגרוע, טוטליטריות
אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?
מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה
![הכנה ואומדן של תכונות פיזיקו-כימיות של הידרוגלים אלגנטיים בסיסים חדשניים עם מים מוגזים [באדיבות אוניברסיטת טוקיו, יפן]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/20200826_0087_01-240x135.jpg)
במסגרת מחקר פורץ דרך, מדענים הצליחו לפתח שיטה חדשה שאינה דורשת ציוד מיוחד וניתנת לביצוע בטמפרטורת החדר על מנת לייצר הידרוג'ל בסיסי תוך חמש דקות, חומר היכול לשמש בכל הליך רפואי שנועד לקדם החלמת פצעים
בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם
"התכונות החשמליות של החומר תלויות במידה רבה בזווית הפיתול המדויקת. במלים אחרות, יש להתייחס לאזורים עם זוויות פיתול שונות כאל חומרים שונים המחוברים זה לזה, אומר פרופ' אלי זלדוב
