סיקור מקיף

אסטרופיסיקה

מבט מרובה צבעים על MACS0416, צביר גלקסיות הנמצא במרחק של כ-4.3 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. התמונה נוצרה על ידי שילוב של תצפיות אינפרא אדום מטלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א עם נתוני אור נראה מטלסקופ החלל האבל של נאס"א. הפנורמה הפריזמטית המתקבלת של הכחולים והאדומים נותנת רמזים למרחקי הגלקסיות. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI, Jose M. Diego (IFCA), Jordan C. J. D'Silva (UWA), Anton M. Koekemoer (STScI), Jake Summers (ASU), Rogier Windhorst (ASU), Haojing Yan (University of Missouri)

צביר הגלקסיות “עץ חג המולד”: ‘ווב’ ו’האבל’ של נאס”א מאחדים כוחות ליצירת מופת מסחררת

  • 6 תגובות
התמונה המדהימה מייצגת את אחת המראות המקיפים ביותר של היקום שצולמו אי-פעם, וחושפת נוף עשיר של גלקסיות יחד עם יותר מתריסר עצמים משתנים שהתגלו לראשונה
תמונה זו שצולמה על ידי הרובר Perseverance של נאס"א ב-6 באוגוסט 2021, מראה את החור שנקדח בסלע ממאדים כהכנה לניסיון הראשון של הרובר לאסוף דגימה. הוא צולם על ידי אחת ממצלמות הרובר במה שהצוות המדעי של הרובר כינה "סלע מרוצף" באזור "רצפת המכתש שבורה מחוספסת" במכתש ג'זרו. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

האם התקיימו חיים על מאדים ועל כוכבי לכת אחרים? אנחנו עשויים לדעת בקרוב באמצעות בינה מלאכותית

  • 5 תגובות
הדמיית אמן זאת מראה איך עשויה להיראות האקזופלנטה התת-נפטונית TOI-421 b. במחקר חדש, מדענים מצאו הוכחות חדשות איך פלנטות מסוג זה יכולות לאבד את האטמוספרה שלהן. קרדיט: NASA, ESA, CSA, and D. Player (STScI)

היעלמות קוסמית: נאס”א פותרת את תעלומת כוכבי הלכת המתכווצים

  • 5 תגובות
חוקרים מצאו שכוכבי לכת מסויימים מחוץ למערכת השמש מתכווצים בגלל אובדן האטמוספרה שלהן
הגלקסיה הגדולה בקידמת התמונה היא LEDA 2046648, והיא נראית קצת יותר ממיליארד שנים אחורה בזמן, ואילו רוב האחרות רחוקות אפילו יותר, ולכן נראות רחוקות יותר אחורה בזמן. קרדיט: ESA/Webb, NASA & CSA, A. Martel

מסתכלים לתוך העבר: איך ג’יימס ווב כותב מחדש את הבנתנו את הגלקסיות הקדומות

  • 10 תגובות
איור אמן של אסטרונומיית קרניים קוסמית עם אנרגיה אולטרה גבוהה כדי להבהיר תופעות מאוד אנרגטיות בניגוד לקרן קוסמית חלשה יותר המושפעת על ידי שדות אלקטרומגנטיים. קרדיט: Osaka Metropolitan University/Kyoto University/Ryuunosuke Takeshige

לא מדע בדיוני: חלקיק לא מוכר עם אנרגיה גבוהה מאוד פגע בכדור הארץ

  • 9 תגובות
גלאי הקרניים הקוסמיות הכולל 507 תחנות סינטילטורים קרקעיות, המכסות אזור גילוי נרחב של 700 קמ"ר ביוטה, ארה"ב. ב-27 במאי 2023 המדענים גילו חלקיק עם רמת אנרגיה עצומה של 244 EeV.
התמונה מציגה תצלום עמוק של צביר הגלקסיות פנדורה, או Abell 2744, באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א. בעקבות התמונה, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלה והסיק את תכונותיהן באמצעות נתונים ספקטרוסקופיים חדשים מטלסקופ ג'יימס וב - מידע על אור הנפלט בכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי. במרחק של כ-33 מיליארד שנות אור, גלקסיות רחוקות אלה במיוחד מספקות תובנות לגבי האופן שבו גלקסיות ראשוניות יכלו להיווצר. התמונה מציגה תצלום עמוק של צביר הגלקסיות פנדורה, או Abell 2744, באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א. בעקבות התמונה, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלה והסיק את תכונותיהן באמצעות נתונים ספקטרוסקופיים חדשים מטלסקופ ג'יימס וב - מידע על אור הנפלט בכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי. במרחק של כ-33 מיליארד שנות אור, גלקסיות רחוקות אלה במיוחד מספקות תובנות לגבי האופן שבו גלקסיות ראשוניות יכלו להיווצר. Cluster image: NASA, UNCOVER (Bezanson et al., DIO: 10.48550/arXiv.2212.04026) Insets: NASA, UNCOVER (Wang et al., 2023) Composition: Dani Zemba/Penn State

טלסקופ החלל ‘ווב’ גילה גלקסיות במרחק 33 מיליארד שנות אור שמאתגרות תיאוריות אסטרונומיות

  • 36 תגובות
בניגוד לגלקסיות רחוקות אחרות שהתגלו, ואשר נראות כנקודות אדומות קטנות, שתי הגלקסיות החדשות הן גדולות ובעלות מראה בלתי רגיל - אחת דומה לבוטן והשנייה לכדור פלומתי, מה שמעיד על מגוון
התמונה הזו היא משחרור הנתונים השלישי של גאיה ב-2022. התמונה למעלה היא משחרור הנתונים החדש, ומראה בדיוק כמה מקורות חדשים צולמו במרכז הצביר. רק כוכבים עמומים בתוך אומגה קנטאורי מסומנים בשתי התמונות.

מכרה הזהב הגלקטי של גאיה: צבירי כוכבים, עדשות קוסמיות, אסטרואידים ומדע בלתי צפוי

  • 2 תגובות
משימת 'גאיה' של סוכנות החלל האירופאית גילתה למעלה מחצי מיליון כוכבים חדשים, סימנה 150,000 אסטרואידים, וזיהתה 380 עדשות קוסמיות. התגליות האלה מקדמות את הבנתנו את היקום, ומכינות את הקרקע לשחרור
עצמים ביקום. המחשה: depositphotos.com

מהמפץ הגדול לתמונה הגדולה: מבט כוללני חדש על כל העצמים ביקום

  • 6 תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פיתחו מודל של המבט המקיף ביותר על היסטוריית היקום. המחקר מדגיש את השינוי שעבר היקום מרגע היווצרותו לפני 13.8 מיליארד שנים ועד מצבו הנוכחי, המלא
התפרצות קרני גאמא (Image Credit: NASA/Swift/Mary Pat Hrybyk-Keith and John Jones via NASA)

יסודות חיוניים לחיים נוצרו בעקבות פיצוץ אדיר בחלל

  • 3 תגובות
תרשים קונספטואלי של מחקר זה. אותות מסופרנובות (התקריב בפינה הימנית התחתונה), קוואזרים (התקריב בפינה השמאלית האמצעית), והבזקי קרני גמא (התקריב במרכז העליון) מגיעים לכדור הארץ בגלקסיית שביל החלב (הרקע), שם אנו יכולים להשתמש בהם כדי למדוד פרמטרים קוסמולוגיים. קרדיט: NAOJ

כתיבה מחדש של העבר והעתיד של היקום – מחקר חדש משיק אור על גורל הקוסמוס שלנו

  • 20 תגובות
מחקר חדש שיפר את הדיוק של הפרמטרים השולטים בהתפשטות היקום. פרמטרים מדויקים יותר יעזרו לאסטרונומים לקבוע כיצד היקום גדל למצבו הנוכחי, וכיצד הוא יתפתח בעתיד.
צילום של כדור הארץ והירח בידי החללית גלילאו. צילום: נאס"א

קרל סייגן גילה חיים על כדור הארץ לפני 30 שנה – כך הניסוי שלו עוזר לנו לחפש מינים חייזריים היום

  • 4 תגובות
חלפו 30 שנה מאז שקבוצת מדענים בהובלת קרל סייגן מצאה ראיות לחיים על כדור הארץ באמצעות נתונים ממכשירים על סיפון גשושית החלל גלילאו של נאס"א ורק שילוב מכשירים תוך התעלמות
מבט באורכי גל מרובים על הסביבה של החור השחור העל-מסיבי SgrA* (X צהוב). באדום הכוכבים, בכחול האבק. רבים מהכוכבים הצעירים מוסתרים על ידי האבק או נטמעים על ידי הכוכבים הבהירים. קרדיט: Florian Peissker / University of Cologne

הפתעה כוכבית: מעיין נעורים במרכז הגלקסיה שלנו “אמור להיות בלתי אפשרי”.

  • תגובה אחת
חוקרים גילו שצביר הכוכבים IRS13 ליד החור השחור העל-מסיבי סגיטריוסA* במרכז גלקסיה שלנו צעיר בהרבה מהחזוי
אסטרונומים מהרווארד טוענים שהצורה המעוקמת של שביל החלב היא בגלל הילה לא מאוזנת של חומר אפל. הטענה הזאת תומכת בתאוריות של התנגשות גלקטית קודמת ומספקת תובנות על טיבו של החומר האפל. קרדיט: Stefan Payne-Wardenaar; Magellanic Clouds: Robert Gendler/ESO

חומר אפל והתנגשויות גלקטיות: אסטרונומים מהרווארד מסבירים את העיקום המסתורי של שביל החלב

  • 8 תגובות
הגורם לכך היא הילת חומר אפל מעוותת
תיאור אמנותי של כוכב הלכת 8 Ursae Minoris b - הידוע גם בשם "האלה" - בתוך שדה השברים לאחר מיזוג אלים של שני כוכבים. ייתכן שכוכב הלכת שרד את המיזוג, אך גם ייתכן שהוא כוכב לכת חדש לגמרי שנוצר מהשברים. איור: מצפה הכוכבים קק/אדם מקרנקו

כוכב לכת גדול מקיף באופן מפתיע כוכב שהיה אמור להשמיד אותו

  • 2 תגובות
טלסקופ החלל TESS גילה כוכב לכת ששרד מיזוג בין שני כוכבים כשהכוכב הממוזג התנפח והפך לענק אדום
פרופ' צבי פירן. צילום: נועם חי

לראשונה חוקרים ישראלים ישתתפו בקבוצת מחקר חורים שחורים וכוכבי נויטרונים

  • אין תגובות
פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי
באליפסה: התקופה האפלה של היקום. המחשה: depositphotos.com

גלי רדיו מהירח ישפכו אור על היקום הקדום

כ-50 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, נוכל למדוד את התפתחות היקום ואת הרכבו באמצעות מדידת גלי רדיו מהירח
תמונה אופטית של הגלקסיה שבה התרחש האירוע החדש, מתוך נתוני ארכיון של PanSTARRS. עצם קרינת הרנטגן נמצא במקום כלשהו בתוך העיגול הלבן, וגודלו בערך כפי שראש סיכה ייראה ממרחק של 100 מטר. מוצג גם המקום של סופרנובה בת שנתיים. קרדיט: Daniele B. Malesani / PanSTARRS

משתה כוכבי: חור שחור אכזרי “שותה” שווה ערך של שלושה כדורי ארץ מכוכב בכל פעם שהוא עובר

  • 3 תגובות
כוכב דמוי השמש שנמצא בגלקסיה הרחוקה בערך 500 מיליון שנות אור, נטרף בהדרגה על ידי חור שחור, ומשיל מסה השווה לשלושה כדורי ארץ בכל מעבר קרוב
מבט של ווב בא"א קרוב וברזולוציה גבוהה על Herbig-Haro 211 חושף פרטים מעולים על הסילון של כוכב צעיר. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, Tom Ray (Dublin)

ווב צילם סילונים על-קוליים מכוכב בן יומו

  • 3 תגובות
עצמי הרביג-הארו הם אזורים מאירים המקיפים כוכבים בני יומם. הם נוצרים כשרוחות כוכבים או סילוני גז הנפלטים מכוכבים האלה יוצרים גלי הלם שמתנגשים במהירויות גבוהות עם גז ואבק סמוכים

ראשית היקום בראי המדע

  • 25 תגובות
כתבה מיוחדת לכבוד ראש השנה המסכמת את בריאת העולם בראי המדע
האסטרונומים חושבים ש-GRB 221009A היא לידתו של חור שחור חדש שנוצר בליבו של כוכב קורס. באיור הזה החור השחור יוצר סילונים חזקים של חלקיקים שנעים במהירות הקרובה למהירות האור. הסילונים חודרים מבעד לכוכב, ופולטים קרני רנטגן וקרני גמא כשהם זורמים לתוך החלל. קרדיט: NASA/Swift/Cruz deWilde

קיצוניות קוסמית: המבנה הלא רגיל של הסילון של התפרצות הגמא הכי בהירה בכל הזמנים

  • אין תגובות
מבנה הסילון החריג חושף מאפיינים ייחודיים של התפרצות הגמא קרובה יחסית אותה ניתן לחקור בפירוט טוב יותר מאשר התפרצויות גלי הגאמא שהתגלו עד כה
קריזם, הנראית בהדמיית אמן זאת היא משימת קרני רנטגן שתחקור כמה מהעצמים הכי אנרגטיים ביקום. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab

פענוח קשת הצבעים הקוסמית: מחר תשגר יפן את הלוויין קריזם לחקור את התעלומות עתירות האנרגיה של היקום

  • אין תגובות
חללית חדשה בשם XRISM (משימת דימות וספקטרוסקופיית קרני רנטגן, מבוטא "קריזם") מיועדת להפריד אור עתיר אנרגיה לשווה הערך של קשת צבעים ברנטגן
טלסקופ החלל ווב צילם את ערפילית הטבעת. משמאל באמצעות מצלמת NIRCam ומימין באמצעות MIRI. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, M. Barlow, N. Cox, R. Wesson

ווב לוכד את יופייה המפורט של ערפילית הטבעת

  • 3 תגובות
ערפילית הטבעת, שנוצרה על ידי כוכב שמשליך את השכבות החיצוניות שלו, היא דוגמה קלסית לערפילית פלנטרית והיא גם קרובה יחסית אלינו
כוכב הליום מגנטי מסיבי, בדרכו להפוך למגנטר. איור: ESO

התגלה סוג חדש של כוכב: כוכב הליום מגנטי מאסיבי

  • 7 תגובות
אסטרונומים במצפה האירופי הדרומי גילו כי הכוכב HD 45166 הוא כוכב ניטרונים העומד להפוך למגטר
שתי לולאות מיתמרות כמעט סימטריות של גז ואבק מציינות את פרפורי הגסיסה של כוכב ענק אדום עתיק. קרדיט: International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA, T.A. Rector (University of Alaska Anchorage/NSF’s NOIRLab), J. Miller (Gemini Observatory/NSF’s NOIRLab), M. Rodriguez (Gemini Observatory/NSF’s NOIRLab), M. Zamani (NSF’s NOIRLab)

“כד” קוסמי שעולה על גדותיו – טלסקופ לוכד את תצוגת סוף החיים המרהיבה של ענק אדום

  • אין תגובות
שלב סוף החיים הזה של כוכבי ענקים אדומים קצר יחסית, והמבנים השמיימיים שנוצרים סביבם נדירים, ולכן הערפילית קנקן טובי היא דוגמה מצוינת של חקר מקרה בהתפתחות של כוכב
סוגים שונים של כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חם יותר מהשמש: התגלה ננס חום לוהט במיוחד במרחק של כ-1,400 שנות אור מאיתנו

הננס החום הוא חלק ממערכת זוגית חדשה שעשויה לקדם את הבנתנו על אודות התפתחות כוכבים וכוכבי-לכת בתנאי קרינה קיצוניים
לוגו אתר הידען
חיפוש