היסטוריה

ייתכן שהפרוזה המקראית החלה את דרכה כשירי עלילה, דומים לאלה שרווחו במזרח הקדום

בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר חדש שמתפרסם בספר המושק היום והעוסק בחידושים בארכיאולוגיה שהתגלו בסקר מדבר יהודה, מציע שהחרבות נתפסו כשלל מלחמה, והוסתרו במערה בידי מורדים יהודים

מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800  שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום המרכזי של מתקני התעלות מלמד שהמוצר שיוצר בהם היה קשור בארמון או במקדש"

אורך קטע האמה כ-300 מטרים, והוא נחשף בחפירות של רשות העתיקות לפני הרחבת השכונה, במימון חברת "ערים" לפיתוח עירוני  ובמסגרת הקמת בתי ספר במקום ביוזמת עיריית ירושלים * בין השאר, נמצא בתשתית האמה מטבע משנה ב' למרד הגדול של היהודים ברומאים – שנים ספורות לפני חורבן בית המקדש השני

כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע האדם ומצבו המוסרי, וכמוה אף האריסטוטלית. הפילוסופיות הללו חדרו ליהודה בימי השלטון הרומאי

המחקר מבית האוניברסיטה העברית קובע לראשונה, באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם ופותר את הויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל גבולותיהם העירוניים

תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה

לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים