אבי בליזובסקי

CRISPR. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך ב-CRISPR: עריכה אפיגנטית ללא חיתוך DNA עשויה לשנות את הטיפול במחלות גנטיות

חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
מצב המדע הישראלי לשנת 2025 איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

דוח מצב המדע בישראל 2025: מצוינות בינ"ל לצד שחיקה בהשקעה, פגיעה בבינאום והשפעות ההפיכה המשטרית

הדוח התלת־שנתי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתאר מצוינות מחקרית לצד ירידה בהשקעה במחקר בסיסי, פגיעה בקשרים בין־לאומיים והשלכות המלחמה והרפורמה המשפטית על סגל צעיר, שיתופי פעולה ותפוקת מחקר
כיתוב תמונה: התמונה הראשונה באור על-סגול (UV) של הגאו-קורונה – האטמוספירה החיצונית של כדור הארץ. התמונה צולמה מהירח בשנת 1972 במהלך משימת אפולו 16, באמצעות טלסקופ שתוכנן ונבנה על ידי ד"ר ג'ורג' קרות'רס. קרדיט: G. Carruthers (NRL) et al. / Far UV Camera / NASA / Apollo 16

משימת קרות'רס של נאס"א תצלם את ה"הילה" האטמוספירית של כדור הארץ

מנקודת L1, שתי מצלמות על-סגול יתעדו את הגאו-קורונה (אקסוספירה) ויסייעו בחיזוי מזג אוויר בחלל ובהבנת תהליך בריחת מימן מכוכבי לכת
החומר האפל מעוות את החלל-זמן. המחשה: depositphotos.com

קוד חדש מאפשר לדמות את “החיים הנסתרים” של החומר האפל בתוך הילות גלקטיות

חוקרים ממכון פרימטר פיתחו את KiSS-SIDM, כלי חישובי שמגשר על משטרי ביניים במודל של חומר אפל בעל אינטראקציות עצמיות, ועשוי לשפר את ההבנה של קריסת ליבות ואפילו היווצרות חורים שחורים
מנכ"ל Imagindairy ד"ר אייל איפרגן במפגש הסיליקון קלאב, דצמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

חלב בלי פרה, אבל עם אותם חלבונים

מנכ"ל Imagindairy ד״ר אייל איפרגן הציג בפורום סיליקון קלאב איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש. הוא תיאר כיצד מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבוני חלב כמו מי־גבינה וקזאין,
מוריס קאהן, שני משמאל: מציג את דגם החללית בראשית לבני הזוג נתניהו, במהלך אירוע הנחיתה (וההתרסקות) של החללית בראשית, אפריל 2019. צילום: אבי בליזובסקי

מוריס קאהן הלך לעולמו: האיש שמימן את “בראשית” ודחף את ישראל עד הירח * הקים תחנה לחקר הים

קאהן, ממייסדי אמדוקס, היה עוגן מרכזי בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית; החללית הגיעה למסלול סביב הירח ב־2019 אך התרסקה בניסיון הנחיתה, והותירה “אפקט” חינוכי ותשתיתי
ילדים בטהרן ממלאים כדים ממכל מים ציבורי. התמונה צולמה בשנת 2020. המחשה: depositphotos.com

איראן בוחנת ייבוא מים ומזהירה מפני פינוי טהרן: משבר המים מחריף

מפלסי סכרים צונחים, שאיבת יתר גורמת לשקיעת קרקע, והממשלה מחפשת פתרונות – מייבוא מים ועד פרויקטי הסטה וזריעת עננים * המשבר, שהוא תוצאה ישירה של משבר האקלים העולמי עם החמרה
ישראל בחלל. המחשה: depositphotos.com

המדינה מקימה מעבדת מו״פ לאומית להנגשת ניסויים ושיגור לחלל; Creation Space נבחרה להוביל

רשות החדשנות וסוכנות החלל הישראלית הודיעו על הקמת Access to Space בתקציב 60 מיליון ש״ח, עם הנחות של לפחות 35% ומטרה לשגר 15 מטע״דים ניסיוניים בתוך שלוש שנים, בליווי חברות
מעגל קוסמי מושלם שצילם ווב מראה גלקסיה ספירלית רחוקה מעוקמת סביב גלקסיה אליפטית קרובה יותר. טבעת איינשטיין זאת מאפשרת הצצה לטיבו המעוות של החלל זמן. קרדיט: ESA/Webb, NASA & CSA, G.

סיכום 2025 בחלל: רמזים לחיים, ירח מסחרי ומבט חד יותר אל הסיכונים

ווב הצית מחדש את הדיון על סימני חיים בכוכבי־לכת רחוקים, הירח התקדם בזכות משימות מסחריות, ומסלול כדור הארץ הזכיר עד כמה הוא צפוף ושברירי – עם שיגורים, אסטרואיד קרוב והיערכות
מבט ממערת סְטוּרָה פוֹרְוַאר (Stora Förvar) באי סְטוּרָה קַארְלְסֶה (Stora Karlsö), שוודיה. קרדיט: Jan Storå / Stockholm University

שרידי זאבים מלפני אלפי שנים באי בלטי מבודד מרמזים: בני אדם הביאו אותם וניהלו את חייהם

ניתוח גנטי ואיזוטופי הראה כי מדובר בזאבים אפורים ולא בכלבים, אך תזונתם הימית, השונות הגנטית הנמוכה וסימני פציעה מעלים את האפשרות לקשר מתמשך עם קהילות פרהיסטוריות.
הדמוגרפיה של מדינת ישראל. המחשה: depositphotos.com

דוח חמור של מכון טאוב: ב-2025 ישראל נמצאת פרשת דרכים דמוגרפית

לראשונה בתולדות המדינה שיעור הגידול באוכלוסייה צנח אל מתחת לאחוז אחד (0.9%) שיעורי הפריון נמצאים בירידה בכלל המגזרים למרות העלייה בתוחלת החיים צפוי זינוק של כ-77% במספר הפטירות השנתי עד
טקס ההשבעה: ג׳ארד אייזקמן מושבע כמנהל ה־15 של נאס״א בבניין המשרדים על שם אייזנהאואר, וושינגטון. קרדיט: NASA/Bill Ingalls.

מנהל חדש לנאס"א: ג׳ארד אייזקמן; המרוץ מול סין חוזר למרכז

הסנאט אישר ברוב דו־מפלגתי, אייזקמן, שטס פעמיים לחלל כתייר מציג יעד לירח ולמאדים – אבל נכנס לתפקיד תחת ביקורת על קשרים לתעשייה, קיצוצים ועיכובי תוכנית ארטמיס
התרשמות אמן של חומר נע בספירלה פנימה, נמשך על ידי הכבידה החזקה של חור שחור על-מסיבי מרכזי, ויוצר "דיסקת ספיחה". קרדיט: Dimitrios Sakkas (tomakti), Antonis Georgakakis, Angel Ruiz, Maria Chira (NOA)

תצפיות חדשות: הקשר בין קרינת UV לרנטגן בקוואזרים השתנה עם הזמן הקוסמי

מחקר בינלאומי מצא שהמיתאם הוותיק בין פליטות ה־UV והרנטגן של קוואזרים אינו קבוע לאורך ההיסטוריה של היקום – רמז לכך שמבנה דיסקת הספיחה וה“עטרה” סביב חורים שחורים על־מסיביים אינו אוניברסלי
מיצג "הסוס הטרויאני" באוניברסיטת תל אביב. המחשה: depositphotos.com

מחקר של סטנפורד: לימודים באוניברסיטת תל אביב מגדילים ב־260% את הסיכוי להפוך למייסדי יוניקורן

מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות שנדגמו, בהן: MIT סטנפורד וייל. ההשוואה היא ביחס ליזמים שקיבלו השקעות מקרנות הון סיכון
פייק ניוז הגיע גם לכתבי עת מדעיים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מזהיר: מדע מזויף צומח מהר יותר ממחקר לגיטימי

חוקרי נורת׳ווסטרן חשפו רשתות בינלאומיות של “מפעלי מאמרים”, מתווכים וכתבי עת שנחטפו – שמייצרות הונאה מדעית מאורגנת בקנה מידה תעשייתי
גילוי של פריקות חשמליות בתימרות אבק על ידי מכשיר ה-SuperCam שנמצא ברכב המאדים פרסבירנס. קרדיט: Nicolas Sarter

מדענים גילו ניצוצות חשמליים במאדים, שיכולים לכתוב מחדש את הידע שלנו על האטמוספרה שלו

ניצוצות חשמליים בתוך תימרות אבק במאדים התגלו לראשונה, והם משנים את הבנתנו לגבי האטמוספרה והאקלים של כוכב הלכת.
בינה מלאכותית במעבדה. המחשה: depositphotos.com

כשהמכונה לובשת חלוק: הבינה המלאכותית נכנסת למעבדה

הסיפור של הבינה המלאכותית הוא כבר לא רק אוטומציה וייעול תהליכים, אלא שינוי שיטת העבודה: מודלים שמזהים דפוסים נסתרים, מנסחים השערות ומאיצים גילוי במדע וברפואה
איור מתוך מסמכי הפטנט של RSC Energia לתחנת חלל מסתובבת: מודולים מאוישים מסתובבים סביב ציר מרכזי כדי לדמות כבידה באמצעות כוח צנטריפוגלי.

רוסיה רשמה פטנט לתחנת חלל מסתובבת שתדמה כבידה מלאכותית

מסמכי הפטנט של RSC Energia מציעים מודולים מאוישים שיסתובבו סביב ציר מרכזי וייצרו עד כ־0.5g; מומחים מזכירים שפטנט אינו תוכנית ביצוע, ושעגינה לתחנה מסתובבת היא אתגר מרכזי
Q.E.D יודע להצביע על פערים במחקר ולהציע פתרונות. דוגמה לתוצר של הפלטפורמה בתגובה לבדיקה של מחקר שפורסם לאחרונה בכתב עת מדעי מוערך | מקור: צילום מסך בעת בדיקת הפלטפורמה, צוות תקשורת המדע. אושר לפרסום ע"י עודד רכבי

בינה עמיתית: כלי בינה מלאכותית ישראלית לביקורת עמיתים שנועד להאיץ ולשפר פרסום מדעי

הפלטפורמה Q.E.D מציעה לחוקרים משוב ביקורתי בתוך דקות, כדי לזהות מהר יותר את המדע הטוב, המקורי והתקף מעל “רעש” ההצפה בספרות, בלי להוציא את האדם מהלולאה
כיתוב תמונה: “בלשית קוונטית” ד״ר כריסטינה ג׳יארמאצי מאוניברסיטת מקווארי (בתמונה) הובילה את הצוות שיצר לראשונה תמונה מלאה של האופן שבו שגיאות מתפתחות לאורך זמן בתוך מחשבים קוונטיים. צילום: קייט פילד. קרדיט: Kate Field

צוות מחקר אוסטרלי גילה מדוע למחשבים קוונטיים יש “בעיות זיכרון” לאורך זמן

החוקרים מצאו שהשגיאות הזעירות שמטרידות מחשבים קוונטיים אינן מופיעות באקראי. במקום זאת הן יכולות להישאר במחשב, להתפתח לאורך זמן, ואפילו להתחבר זו לזו בין רגעים שונים
שריפה באלסקה, יוני 2011. המחשה: depositphotos.com

אלסקה הארקטית בוערת כמו שלא בערה זה 3,000 שנה

לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Biogeosciences , שריפות בטונדרת אלסקה נעשו תכופות יותר במאה השנים האחרונות מאשר בכל תקופה אחרת לאורך שלושת אלפי השנים שקדמו לה
מכונה בעלת תודעה. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שלעולם לא נדע אם בינה מלאכותית מודעת, אומר פילוסוף מקיימברידג'

ד"ר טום מקללנד טוען שאין לנו כיום דרך אמינה לבדוק תודעה במכונות, ומזהיר שהאי־ודאות סביב תודעה בבינה מלאכותית עלולה להפוך לכלי הייפ ומיתוג — בעוד שהשאלה האתית המרכזית קשורה דווקא
זו תמונת טלסקופ החלל 'האבל' של השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS . האבל צילם את השביט ב־21-07-2025, כשהשביט היה במרחק של 365 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. קרדיט: NASA, ESA, D. Jewitt (UCLA) עיבוד תמונה: J. DePasquale (STScI)

השביט האורח אטלס: פיזיקאים פותחים “הודעה בבקבוק” מהחלל הבין־כוכבי

חוקרים מאוניברסיטת אובורן זיהו חתימה ייחודית בתחום העל־סגול של מים בשביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS.
המחשה אומנותית: התנגשות אלימה בין שני גופים מסיביים במסלול סביב הכוכב פומלהוט. קרדיט: NASA, ESA, STScI, Ralf Crawford (STScI)

מה שנראה כמו כוכב לכת היה בעצם התרסקות קוסמית

במשך שנים שימש “פומלהוט b" אחת הדוגמאות המפורסמות לכוכב לכת חוץ־שמשי שנצפה ישירות. עכשיו התגלה כי הגוף שנצפה לא היה כוכב לכת "בוגר" ושהאור שנצפה הוא תוצאה של התנגשויות בענן
צילום מיקרוסקופי: בשורה העליונה-צילום מוח של זבוב רגיל, ובשורה התחתונה מוח של זבוב עם ניוון עצבי, המראה חורים במוח". קרדיט: שי קלוקסי

אנזים שמונע הפרעות שינה ומצב רוח

החוקרים הראו שמחסור ב-SIRT6 (היורד עם הגיל) מנתב טריפטופן למסלול הקינורנין הנוירוטוקסי על חשבון יצירת סרוטונין ומלטונין; עיכוב האנזים TDO2 בזבובי פירות הפחית נזק מוחי והידרדרות נוירו-מוטורית. הממצאים פורסמו ב-Nature
סיגנה ראצו, סגנית המנהלת הכללית של דירקטורט המחקר והחדשנות בנציבות האירופית. קרדיט: European Research & Innovation Days / Flickr

דיפלומטית המדע הבכירה של האיחוד האירופי: ארה״ב “ממוטטת את ההובלה המדעית שלה עם כדור הריסה”

סיגנה ראצו, האחראית על הרחבת הגישה לתכנית Horizon Europe בהיקף 93.5 מיליארד אירו, קוראת לאירופה לחזק קשרים עם מדינות “בעלות תפיסת עולם דומה” ולהגן על חופש המחקר מול שחיקה במעמד
משמאל: שדה הכוכבים סביב הגלקסיה המארחת של GRB 250702B; מימין: תקריב של הגלקסיה מטלסקופ ג’מיני צפון, לאחר יותר משעתיים תצפית, כשהגלקסיה עדיין נראית חיוורת בגלל האבק. קרדיט: International Gemini Observatory/CTIO/NOIRLab/DOE/NSF/AURA.

פרץ קרינת גמא שובר שיא נמשך יותר משבע שעות ומאתגר את ההסברים הקיימים

תצפיות אינפרה־אדום ואופטיקה ממצפי NOIRLab וג’מיני מצביעות על סילון רלטיביסטי שנוצר בסביבה צפופה ומאובקת במיוחד בגלקסיה מסיבית
כוכב הלכת אורנוס. המחשה: depositphotos.com

אורנוס ונפטון עשויים להיות סלעיים יותר מבפנים מכפי שחשבו

מודלים חדשים, שמבוססים על התאמה למדידות כבידה, מרחיבים את טווח התרחישים להרכב ענקי הקרח ומציעים הסבר לשדות המגנטיים החריגים שלהם
כוכב ניוטרונים. המחשה: depositphotos.com

כוכב נייטרונים שנעלם כמעט מהרדאר חזר והתבהר פי מאה

כוכב נייטרונים מרוחק מתעורר מחדש באופן בלתי צפוי, ומשחרר קרינת רנטגן חזקה שאולי תגלה מה מזין את הכוכבים הכי קיצוניים ביקום.
פרי השלפח. By No machine-readable author provided. JuanseG~commonswiki assumed (based on copyright claims). - No machine-readable source provided. Own work assumed (based on copyright claims)., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=442411

לערוך, לביית, לגדל: CRISPR מקרב קרוב לא מוכר של העגבניה לשדה

חוקרי Cold Spring Harbor Laboratory ערכו גנים בשלפח (Golden Berries) כדי לקבל צמחים נמוכים בכ־35% שנוחים יותר לשתילה ולקטיף, ומתכננים לשפר בהמשך תכונות כמו גודל פרי ועמידות למחלות
כוכב לכת גדול קרוב לשמש שלו (צדק חם). המחשה: depositphotos.com

שיטה חדשה חושפת: חלק מכוכבי הלכת מסוג צדק-חם נדדו פנימה “בשקט” בתוך הדיסקה

חישוב זמני עיגול מסלול ליותר מ-500 כוכבי לכת מצביע על קבוצה שלא יכלה להגיע למסלול הנוכחי בנדידה כאוטית – ומרמז על נדידת דיסקה מסודרת
המערכת OmniPredict משתמשת במודל שפה רב־מודלי כדי לחזות בזמן אמת מה הולכי רגל צפויים לעשות – ובניסויים מוקדמים עקפה מודלים מובילים בלי אימון ייעודי. הדמיה: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מודל בינה מלאכותית חדש טוב באופן מפתיע ב“קריאת” מחשבות של בני אדם

חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
מונטאז' של שמונה מערכות עדשות כבידה בעלות השהיית זמן. במרכז כל תמונה נמצאת גלקסיה שלמה, והנקודות הבהירות בטבעות סביבן הן תמונות של קוואזרים מאחורי הגלקסיה, המופעלות על ידי עדשות כבידה. תמונות אלו הן בצבעים מלאכותיים והן מורכבות מנתונים מטלסקופים ומכשירים שונים. קרדיט: ©2025 TDCOSMO Collaboration et al. CC-BY-ND

עדשות כבידה חושפות תפנית בהתפשטות היקום

מדידות חדשות המשתמשות בעדשות כבידה מצביעות על כך שקצב ההתפשטות הנוכחי של היקום אינו תואם את האותות מהיקום המוקדם
כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
הטלסקופ סוברו בהוואי. קרדיט: Hideaki Fujiwara, NAOJ

כוכב לכת פי 18 מצדק התגלה במרחק 271 שנות אור בעזרת טלסקופ סובארו ותוכנית OASIS

באמצעות שילוב חזק של מדידות מהחלל והצילום המתקדם של טלסקופ סוברו בהוואי, אסטרונומים גילו שני נלווים נדירים, שאחד מהם מאפשר בדיקה חשובה של טלסקופ החלל רומן
עימות בקרטיקון העליון בין ננוטירנוס בוגר (משמאל) ושני צעירי טירנוזאורוס רקס (T. rex), כש-T. rex  מתבגר־למחצה צופה מרחוק. הסצנה מזכירה מעין “פתיח” לשלישיית ה-T. rex  המפורסמת שמוצגת באולם הדינוזאורים על שם ג’יין ג’. פיזאנו ב-NHMLAC . קרדיט: חורחה גונזלס

מדענים מאשרים: ננוטירנוס היה בוגר לגמרי — לא גור  T. rex

המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
מדידות חדשות ברמת דיוק גבוהה של המסות של זרחן-26 וגופרית-27 הבהירו כיצד מתרחשות תגובות גרעיניות במהלך התפרצויות קרני רנטגן נפיצות בכוכבי נייטרונים (הדמיית אמן). המחשה: depositphotos.com

מפענחים את ההתפוצצויות הכי חזקות ביקום: נתונים חדשים על התפרצויות קרני רנטגן

מדידות מדויקות חדשות של המסות של שני איזוטופים נדירים משנות את הבנתנו לגבי תגובה קריטית בהתפרצויות קרני רנטגן
די-אן-אי קדום מהדניסובים השאיר לבני האדם יתרון גנטי משמעותי — וריאנט של גן שיכול היה לסייע לאמריקנים הקדומים לשרוד פתוגנים חדשים, ואולי עדיין משפיע על הבריאות שלנו כיום. לשבט השרפה בנפאל הוא איפשר לחיות בקלות בגבהי ההימלאיה. המחשה: depositphotos.com

הגן הדניסובי הנסתר שעזר לבני אדם לכבוש את אמריקה

עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
במחקר בודקים EMRIs (הסתחררויות פנימה ביחס מסות קיצוני): מערכות שבהן גוף דחוס שהוא קטן יחסית (לדוגמה, חור שחור שנוצר מקריסה של כוכב אחד) מקיף ובהדרגה נע פנימה אל חור שחור הרבה יותר מסיבי שבדרך כלל נמצא במרכז של גלקסיה. בזמן המסע הזה פנימה, הגוף הקטן יותר יוצר אות רציף של גלי כבידה. קרדיט: ESA

גלי כבידה עשויים לחשוף חומר אפל נסתר סביב חורים שחורים מסיביים

מודל יחסותי מלא מציע שחתימת ה-EMRIs - הסתחררויות פנימה של חור שחור קטן אל חור שחור על-מסיבי תישא “טביעות אצבע” של ריכוזי חומר אפל, שגלאים עתידיים כמו LISA יוכלו למדוד
מערכת הכוכבים GK פרסי, שבה התרחשה התפרצות נובה מפורסמת, כפי שהיא נראית בטלסקופ הרנטגן צ’נדרה. נובה בהירה אף יותר צפויה להתפרץ ממערכת V Sagittae במהלך המאה הבאה. (קרדיט: NASA Goddard)

הכוכב הקניבל V Sagittae: מחקר חדש ממפה את המערכת שבדרך לסופרנובה באור יום

ניתוח ספקטרוסקופי עדכני מגלה שננס לבן רעב ובן זוגו במסה סולארית, עטופים בדיסק גז ענק ומקור רנטגן רך במיוחד, בדרך לנובה נראית־עין בשנים הקרובות ולסופרנובה בהירה במיוחד במאה ה־21
השביט הבין-כוכבי 3I/ATLAS ב-26-11-2025. צילום: מצפה ג'מיני צפון, NOIRLab

תמונות צבע חושפות זוהר ירקרק של השביט הבין-כוכבי 3I/ATLAS

תצפיות חיות בתוכנית Shadow the Scientists מראות שינוי בצבע השביט אחרי קרבתו לשמש, ככל הנראה בגלל גזים בקומה שפולטים אור ירוק
בתמונה: תרשים סכמטי של מערך הניסוי למדידת הדינמיקה של המיתוג המושרה בזרם ב-Mn3Sn באמצעות מיקרוסקופיה מגנטו-אופטית, בחלון זמנים של פיקו-שנייה עד תת-ננו-שנייה. קרדיט: ‏Kazuma Ogawa ו-Ryo Shimano, ‏2025

מדענים צפו בהיפוך ספיני אלקטרון בתוך 140 טריליוניות השנייה

צוות מאוניברסיטת טוקיו הדגים לראשונה הדמיה בזמן-אמת של מיתוג מגנטיזציה בחומר האנטיפרומגנטי Mn3Sn (תרכובת של מנגן ובדיל). החוקרים זיהו שני מנגנוני מיתוג נפרדים – תרמי ולא-תרמי – ומציעים שההיפוך המהיר
תצלום המחשה שלWASP-107b . הצפיפות הנמוכה של כוכב הלכת והקרינה העזה מכוכב האם שלו מאפשרות להליום לברוח מן הפלנטה וליצור מעטפת אסימטרית, נרחבת ודלילה סביבו. תצפיות באורך גל אינפרא־אדום באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב מאפשרות לראות את התופעה הזו. קרדיט: University of Geneva/NCCR PlanetS/Thibaut Roger

טלסקופ החלל ג'יימס ווב חושף כוכב לכת "סופר־נפוח" שמאבד את אטמוספירת ההליום שלו

צוות בינלאומי גילה ענני הליום עצומים הנודדים הרחק מכוכב הלכת החוץ־שמשי WASP-107b.
פירמידת מנקורה (Menkaure) בגיזה. . המחשה: depositphotos.com

חללים נסתרים התגלו בפירמידת מנקאורה בגיזה: חוקרים חושפים שני תאים מסתוריים

סריקות גיאופיזיקליות חדשות בפרויקט ScanPyramids זיהו שני חללים מלאי־אוויר מאחורי החזית המזרחית המלוטשת של פירמידת מנקאורה, ומספקות עדות חזקה לקיומה האפשרי של כניסה שנייה למבנה העתיק בגיזה
האיור מציג את כוכב הלכת החוץ־שמשי TRAPPIST-1e, שגודלו דומה לכדור הארץ (למטה מימין), בעת שהוא חולף מול הכוכב המארח המתפרץ שלו במערכת TRAPPIST-1. קרדיט: NASA, ESA, CSA, J. Olmsted (STScI)

טלסקופ החלל ג'יימס ווב זיהה מתאן בכוכב לכת TRAPPIST-1e – המדענים מזהירים מפני מסקנות חפוזות

רמזים למתאן בכוכב לכת דמוי־ארץ באזור החיים של TRAPPIST-1 מעוררים תקווה לרמזי חיים, אך ניתוח חדש מצביע על כך שהאות עשוי להיות "רעש" מהכוכב המארח – ונדרשות תצפיות נוספות כדי