סריקות גיאופיזיקליות חדשות בפרויקט ScanPyramids זיהו שני חללים מלאי־אוויר מאחורי החזית המזרחית המלוטשת של פירמידת מנקאורה, ומספקות עדות חזקה לקיומה האפשרי של כניסה שנייה למבנה העתיק בגיזה
הפירמידה של מנקאורה, המתנשאת לגובה מעט יותר משישים מטרים, היא הצעירה מבין פירמידות גיזה והיחידה שמצופה בהיקף נרחב בגרניט מאסואן. השימוש החריג באבן היוקרתית הזו עורר ויכוחים במשך עשרות שנים על דרך הבנייה והעיצוב שלה. החזית המזרחית, המוחלקת חלקית, נחשבה עד היום לייחודית ומסתורית במיוחד. סריקות חדשות שביצע צוות ScanPyramids חשפו כעת שני חללים נסתרים מאחורי חלק זה של החיפוי, ומספקות עדות חזקה במיוחד לקיומו האפשרי של פתח כניסה שטרם התגלה.
נתוני דימות חדשים חשפו שני חללים אטמוספריים בתוך פירמידת מנקאורה, ומחזקים את ההשערה על כניסה שנייה אפשרית.
צוות חוקרים מאוניברסיטת קהיר ומהאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM), הפועל במסגרת פרויקט ScanPyramids, זיהה שני חללים מלאי־אוויר נסתרים בתוך הפירמידה השלישית בגודלה בגיזה. במשך שנים חשדו ארכאולוגים כי בצד המזרחי של פירמידת מנקאורה (Menkaure) קיימת כניסה נוספת, והנתונים החדשים מספקים את התמיכה המדעית הראשונה לרעיון הזה. באמצעות מכ״ם חודר קרקע, אולטראסאונד וטומוגרפיית התנגדות חשמלית (ERT) הצליח הצוות לאשר את קיומם של שני חללים מתחת למעטפת החיצונית המזרחית, וכך חיזק את ההשערה הוותיקה.
גושי הגרניט המלוטשים באופן חריג בחזית המזרחית של הפירמידה בלבלו מומחים זמן רב. אזור מוחלק זה, שגובהו כארבעה מטרים ורוחבו כשישה מטרים, מזכיר מאוד את רמת הגימור שבאזור פתח הכניסה הידוע בחזית הצפונית. כבר בשנת 2019 הציע החוקר סטיין ואן דן הובן כי עבודת האבן הייחודית הזו עשויה לסמן את מיקומה של כניסה שנייה.
מיזוג כל נתוני המדידה היה גורם מכריע
צוות המחקר מאוניברסיטת קהיר ו-TUM בחן מחדש את החזית המזרחית במסגרת משימת ScanPyramids, וגילה שתי אנומליות מאחורי פני השטח המוחלקים. בעזרת טכניקות בלתי־הרסניות – בהן גיאו־ראדר (מכ״ם חודר קרקע), אולטראסאונד וטומוגרפיית התנגדות חשמלית – הצליחו החוקרים למקם במדויק שני חללים מלאי־אוויר. זו הפעם הראשונה שיש אישור מדעי לקיומם של חללים מבניים מאחורי החזית המזרחית המלוטשת.
שני האזורים החריגים ממוקמים בעומק של כ-1.4 מטרים וכ-1.13 מטרים מאחורי המעטפת החיצונית, ומידותיהם כ-מטר אחד גובה על מטר וחצי רוחב, וכ-0.9 מטר על 0.7 מטר, בהתאמה. דיוק כזה בקביעת מיקום וממדי חללים מלאי־אוויר התאפשר רק בזכות שילוב (Image Fusion) של כל נתוני המדידה לשכבת דימות אחודה. שיטת מיזוג התמונות שבה השתמשו החוקרים הייתה גורם מכריע באישור התגלית.
"ההשערה על כניסה נוספת היא סבירה מאוד"
“לאחר האישור המשמעותי של קיום מסדרון נסתר בפירמידת ח׳ופו בשנת 2023, ScanPyramids הצליחה פעם נוספת להשיג תגלית חשובה בגיזה,” אומר פרופ' כריסטיאן גרוסה, מומחה לבדיקות לא הורסות ב-TUM. “שיטת הבדיקה שפיתחנו מאפשרת להסיק מסקנות מדויקות מאוד על מבנה הפנים של הפירמידה, מבלי לפגוע במבנה ההיסטורי היקר הזה. ההשערה על קיומה של כניסה נוספת היא סבירה מאוד, והתוצאות שלנו מקרבות אותנו צעד גדול קדימה לקראת אימות האפשרות הזו.”
לדברי החוקרים, השילוב בין ראיות הנדסיות – גימור האבן הייחודי בחזית המזרחית – לבין מדידות גיאופיזיקליות מדויקות מחזק את ההבנה שכללי הבנייה והעיצוב של פירמידת מנקאורה מורכבים יותר מכפי שסברו בעבר. חללים נסתרים מסוג זה עשויים להיות קשורים למערך מעברים נוסף, לתאי שחרור עומסים או לחללים טקסיים, אך בשלב זה עדיין אי־אפשר לקבוע את ייעודם.
עוד בנושא באתר הידען:
