מבחר ידיעות מוזרות מהעולם מדצמבר 2006: מאסר לשונא שוטרים בוויניפג, האינואיטים הדורשים הסבר לטבח כלבי המזחלות, מחקר על גודל קונדומים בהודו ומשפט הרצח של רוברט פיקטון בקנדה.
לא אוהב שוטרים – ילמד לאהוב סוהרים
נורמן מק-גינס מוויניפג, הידוע כ"שונא השוטרים", ילמד לאהוב סוהרים אחרי שבית-המשפט המחוזי גזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל. מק-גינס, בן 46, שעורך-דינו הציג אותו "כשתיין המנסה להשתקם", נעצר לא פחות משישים ותשע פעמים בגלל התנהגות פרועה במקומות ציבור. התביעה בוויניפג אמרה שמדובר ב"שונא שוטרים שנשמע יותר מפעם מכריז שהיה רוצה לפרוק שוטר מנשקו ואחר כך להרגו עם אקדח השירות". במהלך המשפט נשמעו עדויות, זהות פחות או יותר, על קללות ואיומים שאותם נוהג "שונא השוטרים" להטיח בפני שוטרים המוזעקים לטפל במפגעים ובהטרדות להם הוא אחראי.
כמה שוטרים העידו שמק-גינס נוהג לבעוט, לצבוט, להנחית מכות-מרפק ועוד, "עושה שימוש אלים בכל אבר אפשרי" גם כשהוא באזיקים, ואינו נרגע במשך זמן ממושך. מפקד משטרת וויניפג אמר לעיתונאים שהוא מקווה שגזר הדין ישמש אזהרה למי שמזלזלים בשוטרים הממלאים תפקידם, וציטט נתוני מחקר המצביעים על עלייה במקרי תקיפת שוטרים, כנתון שעל בתי המשפט להביא בחשבון.
עורך דינו של "שונא השוטרים" ביקש מבית-המשפט להתחשב במק-גינס הנאבק באלכוהוליזם ולהסתפק בענישה של ארבעה חודשי מעצר, שלקוחו בילה בהמתנה למשפט. בתגובה לדברי מפקד המשטרה ציטט עורך-הדין מחקר המצביע על כך שהשוטרים הצפון-אמריקנים בכלל חוטאים יותר מאשר בעבר, בעבירות שונות ומשונות, כולל שימוש יתר בכוח ואלימות בעת מילוי תפקידם.
הכלב ברח? שדר באלחוט והוא יחזור בריצה
וויליאם פרנצין, מהנדס צעיר מוויניפג, זכה בפרסים ובמענקים אחרי שהשתתף בתחרות מוצרים המיועדים לחיות-מחמד, שם היה כוכב האירוע. וויליאם מספר על ההמצאה שלו: מקלט רדיו הנישא על קולר הכלב. הרעיון נולד לפני מספר שנים, כאשר הכלבלב החדש, שבינתיים בגר והיה לכלב מכובד ומנוסה, נהג לברוח מהחצר ולא הגיב כראוי על קריאות הבעלים שיחזור מייד הביתה, כולל מאמצי חיפוש קולניים שהתפרסו בשכונה ובסביבה.
וויליאם הצמיד לקולר הכלב מקלט רדיו קטן עם מגבר קול ששימש לשידור "חזור הביתה!". ההמצאה הוכיחה עצמה וגרפה פרסים בערך כולל של 25,000 דולר. פרנצין אומר שהשימוש במשדר-מקלט מאפשר לקרוא לכלב בקול נינוח, שקט, ידידותי ומזמין, במקום קריאות בקול רם וגערות זעם. מומחים להתנהגות כלבים אומרים שחיית המחמד מזהה לא רק קולות אלא גם רמת מתח או כעס, כפי שאלה עולים בקול הקורא לה, ונוטה "לשקול צעדיה" ואפילו להתחמק שוב ושוב, כדי להימנע מגילויי הכעס של הבעלים ומענישה.
מעתה יהיה אפשר להשתמש בלשון קשר צבאי, למשל: "מוקי אחד כאן קדקד, חזור מייד למכלאות הפרטיות – רות סוף".
המתח אשם בכל, טוענים עובדי העירייה
לפי נתוני עיריית וויניפג, במערב קנדה, נראה שב-2006 עלה מספר "ימי המחלה המותרים של עובדי העיר לפי הסכם העבודה והחוק המחוזי". הנתונים מראים שבממוצע חלו עובדי העירייה ונשארו בבית שמונה ימים לעובד. הנזק הנגרם למנגנון ולמשלם-המיסים הוא כמיליון וחצי דולר "תשלום מחלה" בכל שנה. עוד קיימות הוצאות עקיפות הקשורות לשכירת עובדים ארעיים ו"תהליך דומינו" של לחץ גובר על מי שלא חלו ונאלצים למלא את מקום חבריהם.
כמו בכל תיאור סטטיסטי, מדובר בממוצע ולא בהתמקדות בחולה זה או אחר או בכאלה שלא נעדרו מעבודתם.
הנתונים הממוצעים כוללים למשל עובדים במחלקות בינוי ושירותים הניתנים מחוץ למשרדים, עובדים הנשארים בבית עם פתק מהרופא בממוצע של עד תשעה ימים בשנה, כשאפילו תוספת יום מחלה אחד מעיקה על התקציב.
בעוד פרנסי העיר, הדנים במצב, מנסים להגיע להסכמים עם ועד העובדים בניסיון לצמצם את התופעה, אומרים עובדי העירייה שעליית המתח בחברה הקנדית בכלל ולחץ הציבור, המגלה פחות סבלנות מאשר בעבר הלא רחוק, הם הגורם העיקרי לעליית ימי-המחלה המנוצלים במלואם לפי ההסכמים שנחתמו בין העירייה לאיגודים המקצועיים.
רופאים שנשאלו לדעתם על המתרחש אמרו שהם מטפלים בכל חולה לגופו של עניין, והדגישו ששמירת תקציב עירוני על חשבון החולים אינה שייכת לתפקידיהם הרפואיים.
תמונה דומה של עובדי עיריות החולים בממוצע שנתי גבוה מדווחת מרוב ערי צפון-אמריקה, והיא ניכרת בעיקר בימי מזג-אוויר לא נוח, קר או סוער במיוחד, שבהם מחליטים עובדים אלה ואחרים לנצל את ימי המחלה שלהם ולדווח על מחלה כאילו מדובר בחופשה לפי הסכם, ואפילו להוסיף ימים משלהם.
בכמה ערים נערכו סקרי משנה, עם תוצאות לא מפתיעות, המראים שעובדי צנרת מים וביוב, הנאלצים לטפל במפגעים גם בתנאי מזג אוויר קשה, וצוותי תיקון כבישים עומדים בראש הרשימה. בערים שונות מדווח על עובדי מחלקות הפיקוח על בעלי חיים, או במילים פחות אצילות "ציידי הכלבים", כבעלי סף מתח נפשי נמוך הגורם לעלייה בסך כל ימי המחלה. בתחום זה בולטים גם… ציידי הנחשים והאליגטורים של פלורידה ומדינות דרום נהר המיסיסיפי והטנסי. ברשימה גם פקידות ופקידי מחלקות "מגע עם הקהל", שלעיתים תכופות מחפשים דרכים להישאר כמה שיותר בבית ובלבד שלא להתעמת עם הציבור.
יפנית בת 80 נעצרה אחרי ששפכה שתן על דלת השכן
משטרת אוסקה קיבלה תלונת תושב מקומי "על חומר חומצתי שהותז על חלונות ביתו". האיש סיפר שבחודשים שקדמו לתלונה אירעו כמה מקרים שבהם נדף מהחלונות והדלתות החיצוניות ריח רע, חומצתי ולח. המשטרה שלחה למקום צוות מעבדה של היחידה לפשעים חמורים, אחרי שאחד השוטרים שטיפלו בתלונה העלה השערה שמדובר "בחומר כימי חריף". זמן קצר אחר כך נעצרה שינקו אטנישקאי בת השמונים, דיירת הבית הסמוך, אחרי שעדי ראייה אמרו שראו את הישישה "מטיילת ברחוב בשעת לילה מאוחרת ובידה ספל".
האישה הוזמנה לחקירה והודתה שלפחות שש פעמים שפכה שתן על בית השכן, כולל ידית דלת הכניסה, והוסיפה שאינה מתחרטת על מעשיה.
שינקו אמרה לחוקרים שהיחסים בינה לשכניה הורעו לפני כעשר שנים, אחרי ויכוח על תיקון שביל משותף. שינקו הוסיפה: "ניסיתי למרר את חיי השכנים עם רעש מכוון, הפעלתי מקלט טלוויזיה בעצמה גבוהה, הפעלתי רדיו עם שירים באנגלית, דפקתי עם פטיש על קירות הבית ואפילו קניתי מקדח חשמלי להרעיש ולהציק למנוולים… אחרי שהמאמצים להביאם להחליף דירה נכשלו, עברתי לשימוש בשתן".
התביעה באוסקה דורשת להטיל על בעלת ספל השתן "עונש מרתיע", וציינה שבית-משפט במחוז אחר טיפל בתיק דומה ושלח לכלא מתיזת שתן, שנהגה להשתמש בשתן ש"תרם" בעלה ולהתיז את הנוזל מחלון דירתה בקומה השנייה של בניין רב-דירות. נשק השתן שימש לגרש ילדים וצעירים קולניים שהפריעו למנוחתה, עד שאלה הבינו שהקילוח המגיע מחלון הדיירת הזועמת אינו מים אלא שתן.
האינואיטים דורשים הסבר לטבח כלבי מזחלות
אחד מארגוני האינואיטים (אסקימואים) של קנדה תובע הסברים על טבח אלפי כלבי מזחלות שאירע בין 1950 ל-1970. הכלבים נורו בידי שוטרי "משטרת הרוכבים המלכותית של קנדה, RCMP", שהיא המשטרה הפדרלית, האחראית בין השאר לשמירת החוק באזורי החוג הארקטי ולשיטור באזורי הפריפריה.
מנהיגי האינואיטים אומרים שבידיהם חומר חדש, המוכיח שקטל כלבי המזחלות נועד לפגוע ביכולת הניידות של משפחות האינואיטים, הידועים גם כ"נוודי החורף", כדי לאלצם להתקבץ בנקודות שנקבעו על ידי הממשלה כיישובי קבע, וכך להקל על הפיקוח הממשלתי והמשטרתי. בידי ועדת חקירה הבודקת את פרשת הכלבים כ-20,000 עמודי מסמכים, שחלקם שימש תחקיר-רקע לסרט תעודה העוסק בהשמדת הכלבים ובאילוץ האינואיטים לשנות את דרכי חייהם, ושמו "היללה האחרונה".
לפי הערכת אחד מדוברי האינואיטים, המשטרה הפדרלית אחראית "לטבח יותר מעשרים אלף כלבים". המשטרה מכחישה "טבח מסיבות נוחיות הממשל", ודובר בכיר באוטווה טען שכלבים רבים "הושמדו בגלל חשש למחלות ותפוצת כלבת". נכון ל-2006, שימוש בכלבי מזחלה הוא ספורט-חורף נפוץ או פעולה חינוכית לשימור מסורת. מאז אמצע שנות השבעים עברו האינואיטים לשימוש במזחלות שלג ממונעות, באופנועי שלג ובטרקטורונים.
צדק סעודי – הנאנסת נענשה בהצלפות חיזרן
צעירה מערב הסעודית, שנפלה קורבן לאונס קבוצתי, ספגה עונש של 90 הצלפות חיזרן (במבוק) וחויבה להתגרש מבעלה. בית המשפט, שהביע "זעזוע עמוק" ממעשה האונס הקבוצתי, הזדעזע לא פחות מכך שהאישה הצעירה והנשואה נסעה בחברת גבר זר במכונית.
שבעה אנסים, ובהם בעל המכונית שפיתה את האישה לנסוע איתו במקום ללכת ברגל והסיע אותה לשדה שבו המתינו חבריו, התעללו באישה שעה ארוכה ותקפו אותה זה אחר זה. האנסים הזהירו את קורבנם לא לספר לאיש על החוויה הקשה שעברה, והיו משוכנעים שהאישה לא תעז לגלות לבעלה מה עבר עליה. בניגוד להערכת המתעללים, שהאישה תבחר לשתוק, היא גילתה למשפחתה על התקיפה המינית והתלוננה במשטרה.
הגברים נענשו בתקופות מאסר בין שנה לחמש שנים ובין 50 ל-1,000 הצלפות חיזרן. במקרי עונש הצלפה כבד מגלה בית-המשפט הסעודי רחמים ומורה לחלק את העונש "למנות סבירות", הכל לפי החלטת רופא, המשגיח שהמוצלף לא יאבד כמות דם גדולה או ימות תוך ביצוע גזר-הדין. במקרים רבים חולקו עונשי הצלפה קשים במיוחד "לפלחי זמן", שחלקם בוצע אחרי שחרור העבריין מכלאו. שחרור מחויב הצלפה מתאפשר רק אם משפחת השפוט מתחייבת שהנאשם יתייצב במועד לקבלת המנה הקצובה.
בדיקת כרומוזומים לגורים מנעה קרב שכונתי
מכון אוניברסיטאי בברזיל מנע קרב-חמולות שאיים על השלווה באחד מיישובי המדינה, שם טענו בעלי כלבה שחיית המחמד שלהם המליטה… גורי חתול.
המונים מקרוב ומרחוק באו לראות את "הפלא" וכן את "האבא", חתול גדול, שחור וכבד, שהצטלם ליד האם בחברת "הצאצאים".
הכנסייה המקומית בדקה אם אין מדובר במעשה שטן או אולי ברמז לנס, ואילו ספקנים הגדירו את המקרה מלכתחילה "תופעת מרמה". בראש הטוענים שמציגי הכלבה עם "גוריה" אינם אלא נוכלים עומדים בני משפחה יריבה, שדחו בלעג "חוות דעת מקצועית" שנתן מכשף ידוע שבדק את הפרשה, נועץ בשדי-שאול וקבע שמדובר בתופעה מוכרת בחוגי המכשפים והאיצטגנינים המעלים באוב.
הנושא, שעלה לכותרות העיתונים, עורר ויכוח-שוטים, ובו השתתפו כאלה שידעו לספר על מקרים דומים, על חתולה שהמליטה גורי כלבים ואפילו על אגדות-אורבניות על… נשים שילדו חזירים. מפקד המשטרה בשכונת העוני הדרומית, פאסו-פונדו, שחשש שהעיסוק בכלבה ובגוריה יביא לאלימות, הפגיש את הניצים עם פרופסור לביולוגיה ומומחה וטרינרי, שהסכימו לקחת מהגורים ומ"האמא" דגימות דם כדי להוכיח שלכלב ולחתול יש מספר כרומוזומים שונה, ועל כן אין סיכוי שחתול ירביע כלבה או להפך.
הקונדומים של הודו גדולים מדי?
המועצה ההודית למחקר רפואי (ICMR) פרסמה נתוני מחקר על שימוש באמצעי מניעה במדינה הנחשבת ל"ארץ האיידס מספר אחת". המחקר, שנמשך שנתיים, חשף את מה שהודים רבים מכנים "בושה לאומית", הקשורה למידות גדולות מדי של הקונדומים המשווקים בתת-היבשת, או… לאבר מין קצר מדי של הצרכן ההודי הממוצע. ד"ר צ'אנדר פורי, מראשי המועצה, צוטט ביומון בשפה האנגלית הנפוץ ביותר בעולם INDIA-TIMES ואמר שבדיקות אורך שנעשו ב-1,400 גברים מראות ש-60% מהנבדקים בבירה הכלכלית מומבאי "קצרים בשיעור של 2.4 ס"מ מהתקן העולמי שנקבע לקונדומים". המחקר זעזע עוד יותר את גברי הודו בגילאי 19-50 כשהסתבר ש-30% מהנבדקים "קצרים בשיעור של 5 ס"מ".
המועצה אומרת שיש לערוך שינויים מיידיים באורך הקונדומים, כדי שגברי הודו יוכלו להשתמש בהם בביטחון מלא. עוד אמר ד"ר פורי שגברים הודים מתביישים לבקש קונדומים המחולקים בריכוזי אוכלוסייה צפופים, או לבקש חפיסה מתאימה מהרוקח או מהזבן.
הצעת המועצה היא לקבוע תקן הודי מתאים ואחר כך להנהיג ברחבי המדינה "קונדומטים" מהסוג הנפוץ במדינות המערב. ההודעה על בעיית האורך שימחה מגיבים בפקיסטן, יריבתה המושבעת של הודו, שם טוענים חכמי דת קיצוניים ש"אצל הזכר הפקיסטני אין בעיות אורך", מה עוד שהם מתנגדים לשימוש באמצעי מניעה, שלפי הקיצוניים הוא אמצעי הנוגד את עקרונות האיסלאם.
היפני ננשך בפיליפינים – נפטר ביוקוהמה
איש עסקים יפני מיוקוהמה, שהתגורר בפיליפינים והיה ידוע כחובב בעלי חיים, נהג להאכיל כלבים חסרי בית ורעבים החיים בערים ובשוליהן. חברי הגבר בן השישים הזהירו אותו מפני מגע עם כלבים לא מחוסנים, אך האיש הכריז יותר מפעם "הכלבים מכירים אותי כידיד" ולא חדל ממנהגו לחלק לכלבים שאריות מזון. באוגוסט 2006, בעת הזנת קבוצת כלבים, ניסה היפני הטוב ללטף ראש כלב, וזה נשך את פרק ידו. זמן קצר אחר כך חזר האיש ליוקוהמה, ובהמשך החל להתלונן על שפעת, שסימניה כאבי ראש וקשיי נשימה.
איש העסקים האמין ש"השפעת תחלוף עם או בלי עזרת רופא" עד שבמהלך אוקטובר, אחרי שסימני השפעת לא חלפו, הגיע סוף סוף לחדר מיון. הרופאים, שבתחילה אבחנו "דלקת בכלי הנשימה", נדהמו כשתוצאת בדיקות הדם הצביעה על "הידרופוביה/פחד מים", שהוא השם הרפואי-מדעי של תסמונת הכלבת, המחייבת טיפול חיסוני מיידי כדי לחסום את התפתחות הנגיף לנקודה שממנה אין חזרה. מקור השם "הידרופוביה" בימי-הביניים, כשחולי כלבת נקשרו לעמודים והשתוללו באימה כשהציעו להם מים.
במשך הזמן התברר שפחד למראה מים, או משמע קול שכשוך וטפטוף, מופיע בשלב האחרון של המחלה, שבו אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולרפא את החולה.
בבית החולים השתדלו להקל על חובב הכלבים באמצעות הרדמה ממושכת, שבמהלכה הגיע וירוס הכלבת "לשיא אלימותו", והחולה נפטר. המקרה הוא השני שאובחן ב-2006 ביפן. אזרח נוסף, שכנראה ננשך על ידי עטלף, חלה גם כן בכלבת ונפטר בראשית נובמבר 2006.
בקליפורניה נפטרה "השרמן מאוברדסדייל"
רוזלין ברדפורד, שבשנות התשעים הוגדרה "האישה הכבדה בעולם", נפטרה בקליפורניה כשלזכותה "שני שיאים". האחד: האישה הכבדה בעולם, עם משקל שיא של 1,050 פאונד, קרוב ל-500 ק"ג. והשני: שיא הדיאטה המוחצת ביותר, שבמהלכה איבדה 728 פאונד ממשקלה.
רוזלין כונתה בפי אנשי שירותי ההצלה "השרמן מאוברדסדייל", תואר שהמחיש את ממדיה העצומים ונולד שעה שכבאים ופרמדיקים נאלצו בשעתו לשבור קיר הפונה מחדר השינה שלה לרחוב, כדי שאפשר יהיה לחלצה באמצעות עגורן ולהעבירה לבית-החולים.
פרסומה הבין-לאומי של רוזלין לא הקל על חייה, אחרי שרבים, בעיקר צוותי טלוויזיה וכתבים, ביקשו לראות במו עיניהם את מי שהוגדרה בין השאר "הר בשר – מפלי שומן – טנק שרמן – לוויתן אנושי – רעייתו של קינג קונג" ועוד, כינויים מעליבים. מכריה של רוזלין אמרו שמדובר באישה טובת לב שפשוט "אכלה ואכלה ושוב אכלה", כל זה בסיוע אמא שדאגה לספק לבתה עוגות ומאכלים אחרים, כולם עתירי קלוריות.
החל משפט "שיאן" הרצח הסדרתי של קנדה
בקול שקט, כמעט חרישי, השיב רוברט "ווילי" פיקטון (Robert Pickton) לאישום ברצח שש נשים ואמר "לא מודה באשמה". הגבר בן ה-56, שהיה בעל חוות חזירים גדולה, מואשם בעשרים וששה מעשי רצח לפחות, אך השופט ג'יימס ויליאמס, מבית-המשפט המחוזי של בריטיש-קולומביה, החליט לפצל את כתב האישום למספר משפטים, כשקבוצת הנרצחות הראשונה פותחת את מה שעלול להסתבר כאחד המשפטים המדהימים בתולדות קנדה.
המשטרה אומרת שבעל החזיריה חטף ורצח נשים שאסף מרחובות מזרח וונקובר, ואחר כך השליך את גופותיהן מאכל לעדר החזירים. הפרשה נחשפה כבר ב-2002, מיד עם מעצרו של פיקטון, אך בית-המשפט הטיל איסור פרסום כדי למנוע מסע תקשורת סנסציוני, מהסוג הנהוג בארצות-הברית השכנה.
הפרטים המעטים שנמסרו מיד אחרי מעצר פיקטון תיארו סדרת מעשי זוועה וסיפרו על צוותי משטרה שהחלו לסרוק, להפוך ולפורר כל גוש אדמה ולבוסס בבוץ הקולחין של אזור החזיריה, לחטט, לשאוב ולסנן, כדי לגלות שרידי עצמות, שיער, חפצים אישיים וסימנים אחרים שהעידו על גורלן הנורא של הנרצחות.
מלאכת הסריקה וחיפוש הראיות באזור החזיריה נמשכת עד דצמבר 2006, ודובר משרד-המשפטים של בריטיש-קולומביה אמר שהממשלה השקיעה בסריקות ובתהליכי איסוף הראיות לא פחות מ-66 מיליון דולר.
עיתונאים שסיקרו דיונים ראשוניים בתיקי הרצח הגיבו בזעזוע עמוק, ואחדים מהם נזקקו לייעוץ וסעד פסיכולוגי. היקף הזוועה בגיהינום הפרטי של פיקטון יסתבר ככל הנראה ב-9 בינואר 2007, אחרי פתיחת שלב הדיונים בששת התיקים הראשונים. איפול הפרסום סייע לבחור במהירות יחסית חבר מושבעים מתוך מאגר של שש מאות אזרחים, שלדעת התקשורת ומומחי התביעה וההגנה כאחד יזדקקו גם כן לתמיכה נפשית.
אחת התופעות האיומות של הפרשה הייתה אזהרת משרד-הבריאות המחוזי, שמיד עם מעצרו של פיקטון פנה לשכניו ולמכריו שנמנו על רוכשי בשר חזיר מהדיר שלו, שעליהם להימנע משימוש בבשר מחשש שהוא מכיל בשר אדם.
מהמעט שהותר עד כה לפרסום עולה שפיקטון ואחיו נהגו לערוך בדיר מסיבות קולניות, כשפיקטון מכנה את החזיריה "PIGGY PALACE / המקום של פיגי" ומסביר לשכנים ולמכרים שהמסיבות רבות המשתתפים נועדו לאסוף תרומות עבור ארגוני צדקה. המשטרה אומרת שהמסיבות התכופות לא היו אלא נשפי מוסיקת רוק-כבד, אלכוהול וסמים בחברת נשים שבאו ממדרכות מזרח-וונקובר, וחלקן סיימו את דרכן במלתעות החזירים.
כתבי פשע בעיתונות הקנדית אומרים שגם אם התביעה תסתפק בהגשת כתבי אישום ברצח עשרים ושש נשים "בלבד", אין ספק שפיקטון הוא "שיאן הרוצחים הסדרתיים של קנדה" וללא ספק אחד האכזריים ביותר שנחשפו בשנים שקדמו ל-2006.
שאלות ותשובות
מה נגזר על נורמן מק-גינס בוויניפג?
בית-המשפט המחוזי גזר על מק-גינס, הידוע כ"שונא השוטרים", שלוש שנות מאסר בפועל. הוא נעצר שישים ותשע פעמים בגלל התנהגות פרועה במקומות ציבור.
מה המציא וויליאם פרנצין?
פרנצין, מהנדס צעיר מוויניפג, המציא מקלט רדיו הנישא על קולר הכלב, ובעזרתו אפשר לקרוא לכלב שברח בקול נינוח במקום בקריאות בקול רם. ההמצאה גרפה פרסים בערך כולל של כ-25,000 דולר.
כמה ימי מחלה ניצלו עובדי עיריית וויניפג?
לפי נתוני העירייה, עובדי העירייה נעדרו בממוצע שמונה ימי מחלה לעובד. העלות לעירייה ולמשלם-המיסים נאמדת בכמיליון וחצי דולר בשנה.
מה דורשים האינואיטים מהמשטרה הפדרלית של קנדה?
ארגון אינואיטים תובע הסברים על הרג אלפי כלבי מזחלות בידי שוטרי ה-RCMP בין 1950 ל-1970. המשטרה מכחישה שהמעשה נעשה מסיבות נוחיות הממשל, ודובר ממשלתי טען שכלבים רבים הושמדו מחשש למחלות ולכלבת.
בכמה מעשי רצח מואשם רוברט פיקטון?
פיקטון, בעל חוות חזירים בבריטיש-קולומביה, מואשם בעשרים וששה מעשי רצח לפחות. השופט החליט לפצל את כתב האישום למספר משפטים, והראשון עוסק בשישה מהם.
עוד בנושא באתר הידען
- כל כלב ביג'י יומו? האנשים שמהססים לחסן את כלביהם
- עולם במעיל משוגעים 44: הבריטים מפחדים מהילדים
- עולם במעיל משוגעים 43: טירוף בעולם הפשע
- עולם במעיל משוגעים 40: על שדים ולוויתנים
- אפילו האינואיטים כבר נזקקים למזגן
תגובה אחת
סיפורים נהדרים ומשוגעים- כמו שאני אוהבת!