בין אירופה לקוטב הצפוני , גוברים הדיווחים על התחממות כדור הארץ
סוכנויות הידיעות
ילדי שבט האינואיטים. האיגלואים של האינואיטים אטומים מפני הקור, ובימי הקיץ החמים הטמפרטורה בתוכם מגיעה ל-31 מעלות
אוסלו, נורבגיה. על רקע הסימנים המעידים על התחממות כדור הארץ, אפילו האינואיטים (שכונו בעבר אסקימוסים) שבצפון הרחוק נזקקים היום למיזוג אוויר. האינואיטים אמנם מוכרים יותר כבוני איגלו במסעות הציד שלהם בערבות הקרח הקוטביות, אבל בכפר קווג'ואק במחוז קבק בקנדה הם כבר הכניסו לשימוש עשרה מזגנים, לשימושם של 25 עובדי ציבור.
“בתקופות כאלה הצפון הרחוק חייב להצטייד במזגנים”, אומרת שילה ואט קלוטייה, פעילה למען זכויותיהם של 155 אלף אינואיטים בקנדה, אלסקה, רוסיה וגרינלנד. “בתינו הארקטיים אטומים נגד קור ועל כן הם אינם ?נושמים' היטב בימי חום”, אמרה. הטמפרטורות ביישוב, שבו חיים כאלפיים בני אדם, הגיעו בסוף יולי ל-31 מעלות צלזיוס.
אם האינואיטים מלינים על החום, סביר להניח שהתושבים החיים דרומה מהם סובלים ממנו אף יותר. על רקע התחממות כדור הארץ, נראה שיש להיערך גם לשינויים בעלות של מיליארדי דולרים באורח החיים במדינות עשירות – שינויים שישפיעו על הרגלי צריכה בתחומים רבים, החל בתעשיית המשקאות הקלים והמזון, ועד לתחומי האדריכלות והתיירות.
מדענים, המשמשים כיועצים באו”ם, אומרים שהתופעה המחמירה של פליטת גזי חממה לוכדי חום, הנוצרים מעשן של בתי חרושת ומכוניות, תגביר במאה ה-21 את גלי החום, הבצורות והשטפונות, ותעלה את מפלס הימים במטר אחד. “אורח החיים ישתנה… אבל העסקים חייבים להתגמש בהתאם”, אומר מנפרד סטוק ממכון פוסטדאם לחקר האקלים בגרמניה.
רוב המחקרים על התחממות כדור הארץ מתמקדים בדרכים לחסוך באנרגיה ובמעבר לאנרגיה המופקת מרוח או משמש. סוגיית השינוי באורחות החיים נזנחה לרוב, אף שהעלייה בטמפרטורות צפויה להשפיע על מגזרי תעשייה שונים, ביניהם תעשיית הבירה, קרם שיזוף, ביגוד קל, מיזוג, בגדי ים ומכוניות בעלות גג נפתח.
בעקבות ההתחממות יוכלו החקלאים לעבד חלקות קרובות יותר לקוטב, ואילו התיירים יתחילו להדיר רגליהם מאתרי סקי מסוימים באלפים, שבהם לא יהיה די שלג לגלוש, או מעיירות חוף שיהפכו לחמות מדי. בארצות הקרות יצטרכו האדריכלים להתאים את תכנון הבתים לקיצים חמים יותר. שנות התשעים היו קרוב לוודאי העשור החם ביותר באלף השנים האחרונות. דייוויד וינר, מדען אקלים בכיר באוניברסיטת איסט אנגליה, צופה שבמאה ה-21 יתחולל שינוי דרמטי גם במגמות התיירות, משום שערי חוף ים-תיכוניות יהיו חמות מדי לתיירים צפון אירופאים, והם יעדיפו להישאר בארצותיהם.
לארי ואט, ראש עיריית קווג'ואק, אומר שאחת הסיבות להזמנת המזגנים היתה הצורך להפסיק את נשיבת האבק על המחשבים. לפני שהיו מחשבים בבניין העירייה, אפשר היה לפתוח את החלונות במזג אוויר חם. ובגלידריה באוסלו, ברגן תוהה מדוע קונים היום פחות גלידות מאשר לפני חמש שנים, “אולי הם קונים במקום אחר, ואולי הם מקפידים לאכול פחות סוכר”.
אבל הצורך בקרירות עלול להוליד תופעות לוואי בלתי רצויות. מזגנים כמו אלה שהובאו לעיירה האינואיטית ניזונים מחשמל המופק מדלק מאובנים – הגורם, לדברי מדענים, להתחממות כדור הארץ.
האלפים נמסים, ויש מי שמרוויח מכך
גרינדלוולד, שוויץ (רויטרס). לפעמים, התחממות כדור הארץ יכולה להכניס כסף לכיס. בעל אכסניה בשם הנסרודי בירגנר קידם הקיץ בברכה כ-800 איש ביום, פי שניים ממספר המבקרים הממוצע, באתר ההררי והמרוחק שהוא מנהל באלפים השוויצריים. הסיבה לנהירת התיירים – מהאכסניה של בירגנר, אליה אפשר להגיע רק לאחר טיפוס בן יותר משעה במעלה שביל תלול, ניתן לצפות במה שמכונה “הרס עצמי של הר”.
כל האורחים המגיעים למקום מקווים לראות כיצד סלע ענק של הר אייגר הסמוך למקום, שמידותיו מזכירות את האמפייר סטייט בילדינג, מתרסק אל תוך הערוץ העובר 200 מטר מתחתיו. האכסניה ידועה כמקום שאפשר לצפות ממנו בביטחה בסלע המתפורר וליהנות מבירה קרה.
בכל כמה דקות נשמע רעש חזק, וסלע נוסף מתנתק וצונח מטה ברעם עמום, כשהוא מעלה ענני אבק לאוויר. קולות האבנים הקטנות יותר המידרדרות במורד הצוק נשמעים ללא הפסקה. המחזה כולו הוא תזכורת דרמטית לפגיעה הקשה שספגו האלפים עקב התחממות כדור הארץ, ומדגיש את התרעות המדענים לפיהן התמוססות ה”פרמה-פרוסט”, שכבת האדמה הקפואה ה”מדביקה” את ההרים, תגרום להרס נוסף בעתיד.
“היינו מרוויחים את לחמנו גם בלי שהסלע יתרסק, אבל אז היה כאן קצת יותר שקט”, אמר בירגנר. הקרחונים באלפים איבדו כעשירית מנפחם בקיץ החם של 2003 לבדו, אמרו חוקרים באוניברסיטת ציריך, והוסיפו כי נפח הקרח כיום נע בין רבע לשליש מנפחו ב-1850. עלייה נוספת של 3 מעלות צלזיוס תגרום להיעלמות 80% נוספים של הקרחון עד לסוף המאה הנוכחית, נאמר במחקר, המהווה קריאת אזהרה לחקלאים, לתושבי הכפרים ולתיירים.
העלייה בטמפרטורות היא אחת הסיבות שבגינן גולשים 5 מיליון טונות סלעים מהאייגר, אחד מההרים האגדיים של שוויץ, שמדרונו הצפוני גבה עד כה את חייהם של עשרות מטפסים. “זה קשור בוודאי לנסיגת הקרחונים, שנמסים בחלקם בגלל התחממות כדור הארץ”, אמר הגיאולוג הנס רודולף קויזן, בעליה של חברת “ג'יאוטסט” העוקבת אחר גלישת סלעי האייגר לבקשת הרשויות.
תאונות טיפוס רבות נגרמו בשל התנאים הלא יציבים לאורך המדרונות והרכסים. אפילו התקשורת השוויצרית החלה לדון בהישרדותם של ההרים עטורי כיפות השלג, שהפכו לסמל של המדינה. אולם קויזן בוחר את המלים בקפידה. “האלפים לא מתפרקים. לא כל כך מהר”.
מפולות סלעים ענקיות התרחשו באלפים שנים רבות לפני שהחלה ההתחממות. ב-1806 נהרגו 457 בני אדם כשגוש סלע, גדול פי 20 מזה המתפורר כיום על האייגר, התרסק לעמק ליד הר ריג'י ומחה מעל פני האדמה את הכפר גולדאו. למעשה, מפולת סלעים שנפחם יותר ממיליון מטרים מעוקבים, הנקראת בפי הגיאולוגים מפולת אדמה, מתרחשת בשוויץ אחת ל-20 עד 50 שנה, לדברי קויזן. ביוני השנה, כשפתח את האכסניה שלו בלב אזור התיירות של שוויץ, היה בירגנר הראשון ששם לב לעובדה שמשהו קורה לצוק שמולו.
גיאולוגים שהגיעו למקום ראו את הסלע מידרדר במהירות של מטר ביממה. כיום התהליך הואט, ומספר המבקרים במקום פחת. אולם אין ספק שמסוקים עם צוותי צילום ונחילי תיירים יחזרו לאכסניה כשהאייגר יחליט לנתק מעליו את הסלע. איש אינו יכול לקבוע מתי יתרחש הניתוק הסופי, ויש הסבורים שבסופו של דבר הצוק יהפוך לערימת אבנים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~552114613~~~40&SiteName=hayadan
