יורם המזרחי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/yhtsunami.html
——————————————————–
לקט מגמת תגובה עולמית-האם יקרה אצלנו?
————————————————-
במסגרת הטירוף, המלווה כמעט כל תחום בחיי עמים וגורלם, מצטיירת הרשעות התמוהה והשגעונית של ממשלות מוכות צונמי, שלא עשו דבר להזהיר אוכלוסיות חוף. בראש רשימת המתעלמים עומדת ממשלת תאילנד. מסתבר שמייד אחרי רישום הרעש קבלה הממשלה מידע מתריע אך לא נקטה כל פעולה. סיבת המעשה המטורף…. לא להפחיד תיירים ותקווה שזה לא יקרה אצלנו.
במקום השני עומד הבלתי ידוע ממאיינמאר/בורמה. המדינה שמזה שנים נתונה בחישוקי פלדה של כת צבאית. מידע על ממדי האסון שם, מגיע רק במשורה. פה ידיעה על קבוצת מומחים בעניין כל שהוא. אזרחים תורכים, סקרנים שקרבו לחוף לראות מים נסוגים ונגרפו בגלעל. יש גם סיפור איימים של עתונאי אמריקאי בחפשה, נופש מוויסקונסין, ששהה בחוף אחד האיים. האיש מספר איך יחד עם חבריו ישב במסעדת בית מלון קטן “פטפטנו וצחקנו על הא ועל דא. רק מורה הדרך שלנו השתתק “סיפר האיש “עננה חלפה על פניו של מורה הדרך שצפה לים. שמתי לב לכך שבסביבה שרר שקט מוחלט, אפילו הציפורים נעלמו ומורה הדרך העיר -זה לא טוב, באמת לא טוב והאיץ בנו לצאת מהמסעדה, לעבור למקום גבהה יחסית אז הכה הצונאמי שהרס לחלוטין כמעט כל מה שהיה בנוי, מונח או נטוע על האי” מדענים הבוחנים נתוני הגלעל, כולל צילומי לווין, אומרים שדווקא מאיינמר השותקת היא האיזור שנפגע יותר מאחרים, אלא שהגנרלים הכל יכולים שותקים. טירוף דיקטטורי לכל דבר.
זה לא יקרה אצלנו
———————-
רצף המידע המגיע מארצות-האסון, עוסק כמובן מאליו, בהיבט סבל אנושי ושנוי גאוגרפי שהביא השטפון הגדול. צילומים וקלטות וידאו, המגיעים לעולם הרחב במצלמות תיירים שנחלצו, מסרו או מכרו קלטות לרשתות הטלוויזיה מכניסים הצונמי לכל בית וממשיכים לרתק עולם נבעת.
העיסוק התקשורתי הנפוץ, אינו זקוק “ליחצ”נ- על” כדי לקדם נושא, העתיד להיות בין המדהימים בהסטוריה הרשומה והמתועדת של העולם והמין האנושי. עם זאת בולטת עובדה שבני אדם אינם משנים מנהגיהם ובסה”כ מתעורר מהר ממכות פחד ואימה. סקר מהיר, שערכה, אחת מתחנות הרדיו של צפון-אמריקה, התרכז בין דיירי אזורי חוף. התחנה פנתה למאזניה והתקשרה גם עם אזרחי מדינות אחרות לבדוק, באופן פופולארי, איך מגיבים לסיכון צונאמי, למשל לונדון או ניו -יורק בעיקר בתום 72 השעות הראשונות. הסקר לימד שבקרב אוכלוסיית- חופים לא השתנתה תחושת “לנו זה לא יקרה” והתושבים שנשאלו לא נשמעו מודאגים. במהלך הסקר רואיין אחד מראשי ארגון הבריאות- העולמי העוסק בכוננות תברואתית, מי שבין השאר אמר ” חלק ניכר של הערים הגדולות בעולם יושב על חופי אוקיאנוסים או אגמים גדולים ובמדינות רבות, כמו ארצות -הברית, רוב האוכלסיה מתגוררת ברצועות חוף, שבכל אחת מהן חיים עשרות מליונים. אוכלוסיה זו אינה מוכנה לצונאמי, יותר מאשר בתאילנד או אצ'א וההרס עשוי להיות איום. כשהמראיין, שככל הנראה נבהל ממה ששמע העיר “שרוב אוכלסיית הדאונטאונ'ס מתגוררת במבנים קשיחים מאלה של חופי תאילנד” השיב המרואיין שבנייה קשיחה מקנה רק בטחון מסויים “וכי גם אם מגדל משרדים או מגורים לא יתמוטט – דייריו יהיו חשופים לאסונות משניים, לא פחות קטלניים”
איש האו”ם הביא כדוגמא פריסת אוכלוסיה בחוף המערבי והמזרחי של ארצות- הברית, צפון אמריקה ודרומה, יפן ומדינות איים להוכיח שצפיפות האוכלוסיה העולמית קשורה, מאז שחר ההיסטוריה לים, או לנהרות גדולים ומקווי מים אחרים.
בין תגובות נשאלים בלט קו זהה, כמעט אדיש, החוצה לא רק יבשות אלה גם תרבויות. בסקר הלא מדעי, נמצא בין השאר ששמונה מתוך עשרה ניו-יורקים אומרים בניסוחים שונים “אנחנו לא מודאגים” מספר הזהה לתגובות שנשמעו מספרד בריטניה ומרסיי ופחות מטוקיו שם אמרו ששה מתוך עשרה נשאלים יפאנים המורגלים בפגעי טבע “שהצונאמי העלה סף חרדה”. אגב ריכוז החומר “שיולבש” במעיל-משוגעים, ערכתי סקר טלפוני קצר עם ישראלים דיירי שפלת החוף ומצאתי שמאשקלון עד נהריה ואפילו מאילת עולה תגובה החלטית של “לנו זה לא יקרה” כל זה בצרוף תגובות חברהמ'ניות, למשל “לא צריך לדאוג- נסתדר” ותגובות אופייניות אופיניות מסוג “מה שיהיה יהיה” או “הכל בידי הקב”ה”.
הסכנה הנשקפת לצפון אמריקה
————————————
גאולוג אנגלי שהתייחס לשאלת “האם זה יכול להתרחש במחוזותינו?” דיבר על אחד האיים הקנריים של ספרד, שם נמצא הר- געש לא פעיל, אך בעל “נתוני רקע מדאיגים” ואמר שהתפרצות ההר הרדום, או רעש בעצמה גבהה, יכולים להביא לניתוק חלק ניכר של האי, שיפול לים ויגרום צונאמי שבתוך שעות יכה בחופי מזרח ארצות הברית. גלעל כזה עשוי להטביע את ניו יורק או מונטריאול, אמר המומחה. בעניין דומה נכתב בעתון יווני על פרשת פיצוץ האי סנטוריני וחרבן התרבות המינאית, שבתקופת הברזל נכחדה בין השאר מהתרסקות האי, מה שגרם לשואה אזורית, שפגעה באגן הים-התיכון ולפי אחת התאוריות הביא ליצירת מעבר רגלי זמני בים- סוף. נס בתוך אסון, שאיפשר למשה להוציא עצמו ממצריים. בסנטוריני של היום הגיבו לאסון שהתרחש בימים אלה באסיה, עם תגובה דומה…לזו של יושבי פיראוס או איסטנבול שבסה”כ נמנים על אלה מאוכלוסיית תבל, המגיבה במשיכת כתפיים. הגדיל להגיב אזרח מכרתים שהעיר בשאלה “אז מה נעבור להתגורר בהימלאיה?”.
איך מגיבים המשוגעים?
————————-
נראה שחולי- נפש, בעיקר דיכאוניים ואלה המנהלים (עם עצמם) “פלירט התאבדות” מגיבים באדישות לאפשרות שיסתכנו במקומותיהם. פסיכאטר קנדי ממוצא ארגנטינאי, סיפר כדוגמה לאדישות מול סכנת מוות, על מקרה בו פרצה דליקה בבית חולים ארגנטינאי, שסיכנה מאות מאושפזים, סגל בית -חולים, מבקרים ואחרים. מסתבר שבמהלך האזעקה והפנוי, על רקע צופרי הכבאים והמהומה- דווקא החולים הפסיכאטרים בלטו כמי שלא נבהלו, גילו אדישות למראה לשונות האש והתפנו מהמחלקה בשקט וביעילות. אחרי הפנוי, השיבו החולים לשאלות הרופאים והסגל והתבקשו להגיב על השריפה. אופי התגובות היה בדרך כלל “אז שישרף למי אכפת?”
קטטה באינדונזיה…מטיף האשים חטאי האנושות
—————————————————-
באחד ממרכזי המידע בג'קרטה, שם מצטופפים אלפי זרים ומקומיים, המבקשים למצוא מידע על קרובים או ידידים שנמצאו באיזור האסון, פרצה קטטה אחראי שאיש דת מוסלמי, שזה עתה יצא מתפילת יום-שישי, החל לנאום ולהטיף וקבע “שהשטפון הוא כעונש על חטאי האנושות, סטיה מדרך הישר וכניעה לתרבות המערב”המטיף הוכה ונמלט על נפשו, אך עיתוני המדינה פירסמו פרטים על דרשות יום-שישי בהן קבעו המטיפים “הכל מאללה כעונש לכופרים” סוג התגובה אינו “מוסלמי בלבד” גם מטיפי דתות אחרות בעולם המוסלמי נוצרי יהודי, עלו על הגל ומוצאים קשר בין הצונאמי של 2004 לדוגמאות “אזהרה אלוהית לחוטאים” שבעקבותיה באה נקמה נוראה, למשל סיפור סדום ועמורה.
רכבו על פיתון…
——————-
אשה תאית ושתי בנותיה ניצלו מטביעה במים הגואים, כאשר נאחזו בקורת עץ שצפה לידן. הקורה לא היתה אלא נחש פיתון גדול, השייך לאחד הברים שם היה”שותף הופעה” של חשפנית. הנחש הגדול נסחף ממועדון הלילה המתמוטט וכך נכנס לספר ההצלות המוזרות, הקשורות לצונאמי. פעוטה בת שנתיים, שנסחפה מידי אמה התגלתה על ידי קרוב משפחה שמצא אותה צפה על מזרון שחלף לייד ביתו. תייר הולנדי רב תושיה…ניפח בובת בלון גדולה שהחזיקה אותו מעל למים ועוד. סיפור מעניין הוא זה של נהג מונית שהתפתה לנהוג לכוון החוף, שם התקבצו סקרנים שבאו לראות איך הים נסוג רק כדי… לנוס מהגל החוזר. הנהג שהצליח להתניע ולנסוע כשהמים הגואים “רודפים” אחריו, האמין שלא ישרוד. מאוחר יותר כשחולץ מרכבו, הופתע לגלות שהשטפון סחף אותו בכוון ביתו, שם נתקעה המכונית בקומת הקרקע המוצפת וכשנשלף מהרכב ראה את רעייתו וילדיו יושבים על הגג שמעליו.
גנבים ובוזזים
—————-
משטרת תאילנד אמרה שהאסון מושך לאזורי המוות וההרס, עבריינים ואחרים המקווים להנות מההפקר. העבריינים מתכסים באצטלאת מתנדבי הצלה, או סתם נשמות טובות ואגב “הצלה ומעשים טובים” גונבים תכשיטים שעונים וארנקים שהם מגלים על גויות הנספים, או בבתים הרוסים. במקרה אחד, באיזור פוקט נעצרו גנבים שפשטו על מכוניות הרוסות או נטושות וגנבו חלקים, אבזרים ורכוש שמצאו בכלי הרכב. בסרילנקה נעצר קצין משטרה, אחרי שהתגלה שהשתמש במי שתיה מבוקבקים, שהגיעו לאי כחלק ממטען סיוע, ל…שטיפת ביתו ומכוניתו. סיפורים דומים, המופיעים בתדירות גבהה, מעידים גם כן על חלשי אוחסרי אופי, המזדרזים לנצל אסונות לבזוז ולגנוב. מושל מחוז א'צא (אינדונזיה)הזהיר שחייליו “ישתמשו בנשק חם כדי להרוג, ללא אזהרה, בוזזים שינסו להמלט”. ניצול אוסטרלי, שהגיע למרכז פנוי באחד מאיי סרילנקה וקבל טיפול רפואי, הסביר שהחתכים בחזהו ואחת מזרועותיו אינם רק תוצאת הסחפות בתוך מים מלאי גרוטאות ושברי בתים, אלא מעשה ידי שני בחורים, שמשו אותו מהמים וביקשו תמורה למעשיהם. כשהניצול אמר שאין עליו כסף, השתמש אחד המצילים בסכינו “לשכנע” הניצול לוותר על תליון זהב, טבעת ושעון רולקס “כשלא מהרתי לפעול נדקרתי” אמר האיש שלמרות הנסיון הלא נעים “הודה למציליו באשר הוא שם”
היי-זה הפיל שלי!
———————-
בעל פילי-מופע תאילנדי שהצליח לטפס על עמוד טלפון, שם המתין להצלה, נדהם לראות אחד מפיליו שוחה במים העכורים ועל גבו אדם זר “הוא גנב לי את הפיל ולא הגיב כשצעתי שזה הםפיל שלי” התלונן האיש שעם נסיגת המים וירדת גובה השיטפון דשדש להתלונן בתחנת משטרה, רק למצוא שמתהתחנה שרד רק הגג, שצף ונתקע בין עצים סמוכים. סיפורי פילים צפים או שוחים, הגיעו גם מסרי לנקה והודו. למרבה הצער התאורים כללו סיפורים על פילים שנספו, או נפצעו פציעות קשות שחייבו להמיתם. שאלת התנהגות בעלי חיים, שיחד עם בני האדם נפלו קרבן לצונאמי כבר מעסיקה חוקרים. העניין בהתנהגות בעלי חיים קשור לכך שעדי ראיה רבים לגל הפוגע או אנשי שרותי הצלה, דיווחו ממדינות האסון שרוב בעלי החים נעלמו. תאורים שונים מוסרים בפירוש על “תכונה משונה בין החיות, שזמן קצר לפני הופעת סימני הצונאמי נמלטו מהחוף” אחת ההערכות היא שבעלי החיים הגיבו “לקוד זכרון גנטי” המוגדר גם “חוש שישי” תכונות שהזהירו אותם בפני שואה ממשמשת ובאה. אחד הממונים על פעולות הצלה, אמר בניו-דלהי, שאין לו ספק “שנצטרך לחקור וללמוד איך בעלי החיים ידעו להסתלק בעוד מועד” ללמדנו שבעניני צונאמי, מותר אדם מבהמה הוא …שבעל החיים יודע מתי להמלט כשבן התמותה רץ להביא את מצלמת הוידאו.
