כשיש צרות-מדווחים על נסיון הפיכה
יורם המזרחי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/yh261204.html
מזכ"ל האו"ם מודאג. הצרות בדארפור נמשכות
————————————————–
מזכ"ל הא"ום, קופי ענאן, המנסה להשאר בג'וב ולהשיג מנוי מזכלו"ת שלישי, למרות שאין לכך אין תקדים. זוכה לביקורת גרועה ממדינות רבות, בתוכן ארצות-הברית "המחזיקה בקופה" והמתנגדות בגלוי ליזמה. ביאושו ובעוד בנו עומד באור זרקורי ביקורת מעשי שחיתות, על רקע תכנית "נפט תמורת מזון" שהופעלה בעירק, מנסה להראות פעיל בעניני זכויות אדם… וגם… מודאג מהרגיל. בשלב ראשון התגלה ענאן "כפרושמי" מהמניין וקרא לכנס או"ם, ראשון מסוגו לדיון בעליית האנטישמיות. בשלב שני "גילה" המזכ"ל "לתדהמתו " שפעולות הגנה על פליטים בסודן-אינן משיגות יעדן. בעיקר מלין הגנאי לשעבר, על ממשלת סודן, שלדעתו אינה מונעת המשך מעשי הטבח וההתעללות בדארפור. ענאן כועס על מדינות אפריקאיות שהתחייבו "לתרום חיילים" שיקימו כח חירום ויסתייעו בארופאים ובינתיים לא עשו דבר. עוד זועם המזכ"ל על מדינות ערב שאינן עושות לריסון רבי הטבחים המוסלמים של דארפור, הנקראים "גיהנג'ווי" הידועים גם "כפרשים המוסלמים" הפועלים בתאום ובחסות ממשלת חרטום. השנה נהרגו בדארפור שבעים אלף בני אדם, רובם כפריים שחורים ועוד מליון וחצי נמלטו/גורשו מבתיהם והיו לפליטים המתגוררים בתנאים איומים, על גבול מחוז דארפור, בעומק סודן או באוגנדה. בהופעתו האחרונה בפני עיתונאים טפח קופי רך הלשון על לוח חזהו ואמר בעיניים דומעות "תאמינו לי -אני מודאג" הוא שנאמר… "קופי מדבר ואף אחד לא קם. "
———————————————————————————
הברק לא הרג אותו. הוא התאבד בגלל אהבה…
—————————————————-
פקח הטבע האמריקאי מוורגיניה, רוי סאלבין, מוזכר בכנסי יערנים – גימלאים "כבעל שרידות גבוהה ומביא מזל" כל זה למרות שהתאבד בגלל אהבה נכזבת. רוי שם קץ לחייו בשנת 1978 שבוע אחרי שחגג יום הולדת 70.
למרבה האירוניה נוהגים פקחי יער וטבע להזכיר את רוי המנוח דווקא "כקמע מזל" מפני שמאז שנת 1942 בסה"כ שבע פעמים עד מותו, הפקח שרד פגיעות ברק שהן בד"כ קטלניות. הפעם הראשונה בה היכה הברק על ראשו של רוי ארעה בשנת 1942 כשעמד על מגדל תצפית. במקרים הבאים "תפס" הברק את רוי כשנהג ג'יפ פתוח ונסע על צלע הר, כשעמד לייד חלון משרדו, כשעבד בחצר או כשהלך לעבר מגרש חניה ובפעם האחרונה שעה שעסק בדיג. באחד המקרים נחרך שיער ראשו של רוי ובמקרה אחר סבל מכוויות קשות בקצה הקדקד הגב והצאוור. מעלי זכרו של הפקח השרדן, טוענים שרוי היה האדם היחיד ששרד שבע פגיעות ברק. לעומת "השיא" של רוי, אומרים הרוסים, שהשתתפו כמשקיפים בכנס גמלאים, שבאיזור חצי האי טאלין, התגורר עד לפני שנים מעטות, מורה לזמרה שברק הכה בו שש פעמים. האיש, וואסילי גריאיצ'פ "אסף" פגיעות ברק במשך עשרים שנה. מנהל מחלקת היער והטבע של ניגריה טען בכנס שהשיא העולמי מגיע כנראה לאזרח הניגרי אחמד קונג'ו, המכונה "עמוד החשמל" מפני שזה צבר לא פחות מעשרים ושתיים פגיעות ברק. עדי ראיה אמרו שבאחד המקרים ריצדה סביב השרדן "קרן זוהר ירוק" ופעם אחת נחרכו שערותיו וציפורניו. עוד אומרים על הניגרי שעד לפני כמה שנים רעה למחיתו עדר בקר, שרבוי מקרי הפגיעה שיבש את דעתו והוא נהג להמתין לסערות ברקים ורעמים, שאז רץ לשדות פתוחים, מועדי פורענות- ברק, בנסיון "לצוד" ברקים ולשבור שיאו. הניגרים אומרים "שעמוד החשמל" זכה להגיע לשיבה טובה ובסוף ימיו אושפז בבית מחסה לנפגעי שטיון. שיהיה…
————————————————————————–
כשיש צרות-מדווחים על נסיון הפיכה
—————————————–
מתנגדי נשיאת הפילפינים, גלוריה מכפגל ארויו, טוענים שהנשיאה פותרת בעיות ממלכתיות בשיטת זעקות הפיכה!" כך קרה בימים אלה, כשביקורת ציבורית האשימה הנשיאה במחדלי טיפול בגל שטפונות. הנשיאה, כך טוענים המתנגדים, החליטה להכריז על "גלוי נסיון הפיכה צבאית" שיזמו שני סגני אלופים. הקצינים נחקרים ע"י שרות הביטחון הפילפיני ולדברי לשכת הנשיא "קצינים נוספים מצורפים לרשימת החשודים הצפויים למוות או ענשי מאסר ארוכים" עתוי ההפיכה נועד למועד הלווית שחקן קולנוע פופלארי, שאז עמדו הקושרים לפוצץ מטעני חבלה. מטרת הפיגוע באיזור הבורסא של מנילה היתה לעורר מהומה, להביא לזעם המוני ולנצל שפיכות הדמים כדי להפיל את ארויו. אחד ממבקרי הנשיאה, אמר לעיתונאים מהמערב, שבידיו מדגם גראפי המעיד שבכל פעם שהנשיאה נתקלת בבעיות הפוגעות בתדמיתה ותפקוד ממשלתה היא "מגלה" הפיכה. בינתיים הכריזה הנשיאה על כוננות צבאית גבוהה וריתקה למחנות רבבות חיילים ושוטרים.
גל השטפונות הנכחי, כבר קטל יותר מאלף בני אדם, הביא לפציעת אלפים, גרם למחלות זיהומיות ופגע ביבולים ומתקני תחבורה ואנרגיה. ארצות- הברית החישה למדינת האיים עזרה שהגיעה לאזורים הפוגועים באמצעות צי מסוקי ומטוסי תובלה "שמשכו" אספקה מנושאות מטוסים או ממחסנים ביפן.
———————————————————————————–
ראש עיר-הדובים לא מודאג מחימום התבל ו… רעב הדובים
———————————————-
ראש עירית צ'רציל שבצפון מחוז מאניטובה הקנדי, לחופי מפרץ הודסון, אומר שאינו מודאג מהויכוח הניטש בשאלת החימום העולמי. צ'רציל ידועה "כבירת דובי הקרח" שבזכותם היא גם בירת תיירות חורף מיוחדת במינה, המבוססת בעיקר על סיורי שלג וקרח ותצפיות על דובי הקרח, שהם היונק הגדול ביותר בצפון אמריקה. תצפיות דובים נעשות בדרך כלל מתוך כלי רכב מיוחדים "טונדרה בגי" שסיפון הנוסעים שלהם גבהה מהרגיל ברכבי תיירות אחרים. מבקרים מכל קצווי תבל נוהגים להגיע לעיר הצפונית, בטיסה או ברכבת "ומזינים" התיירות המקומית בדולרים חיוניים. מלבד ענף התיירות הנקרא "דבים בחורף לוויתנים באביב" מתקיימת העיר הקטנה, שהיא מהיותר וותיקות בצפון-אמריקה עם "שרשים" במאה ה16, על נמל דגנים הפועל רק בעונות החמות ומשמש מסוף הטענת גרעינים בתפזורת, מתן שרות לרכבות ומטוסים וכן מפעילות מכוני מחקר אקדמי, למשל תחנת תצפית ומעקב דובים ותחנת ניסויים רקטיים וארודינמיים הנערכים בתנאי קור. בעוד הויכוח בשאלת התחממות תבל נמשך ומדאיג אחדים ממפעילי התיירות בעיר הצפונית, הוזהרו תושבים ותיירים כאחד מפני דובי קרח רעבים, הנכנסים לעיר ואגב חיפוש אחר מזון רואים בבני האדם… מקור לפרוטאין. בשבעות האחרונים ארעו מספר מקרי עימות אדם-דב כשלמרבה המזל עלה בידי המותקפים להמלט בשלום. חוקרת מאחת האוניברסיטות, שיצאה ללא לווי למעבדת-שדה, הותקפה על ידי דובה שפצעה אותה בכתפה זרועה ואחוריה. פקח שעבר במקרה במקום הניס הדובה באמצעות ירייה באויר. החוקרת אמרה שאינה כועסת על בעל החיים "מפני שבעיני הדובה אני רק בשר למאכל" בראשית שנות התשעים נטרף תושב שחזר מחנות מכולת ובתיקו בשר טרי, שמשך "תשומת חוטמו" של דב רעב. בשנת 1982 נכרתה למשל ידו של צלם שצילם מתוך "טונדרה בגי/רכב הטונדרה" ואגב כך ננשך במלתעות דב מבוגר. מאז ארעו עשרות מקרי "כמעט מוות"העיריה חוששת שפירסום הארוע האחרון בו היתה מעורבת החוקרת הלא זהירה, יבריח תיירים. לשכת המסחר המקומית, שנקראה לדגל, פתחה במבצע בטיחות הנועד להדריך מבקרים איך להמנע ממפגש לא נעים עם דב קרח לבן.
——————————————————————————————
כשהבוס מצלם אותך בחשאי-אל תתלונן!
——————————————–
עובד מוסכי חברת רכבות שגילה מצלמת וידאו סמויה, שנשתלה באחד מאולמי המוסך הענק שם עבד, הדהים את וועד העובדים של מוסכי הקטרים בטרנסקונה שבמאניוטובה, כשחשף מבצע חשאי לאתור גניבות ציוד וחבלה במתקנים. התדהמה עברה לפסים אישיים, כשהמוסכני'ק חד העין, לסלי ליללאי בן ה 39 נדהם כשקבל מכתב פיטורים. הנהלת חברת הענק טוענת שחשיפת המצלמה שהוסתרה בצנרת אויר- חם/קר נוגדת הסכמי עבודה. בעקבות גלוי המצלמה האחת, הודתה ההנהלה שבאולם הענק, שם משפצים קטרים, הוטמנו "לפחות עוד שלש מצלמות" וועד העובדים הכריז על "שלב ראשון של סכסוך עבודה" ונציג האיגוד המקצועי אמר שנשקלת אפשרות להשבתת אלפי עובדי המוסכים. המתקנים שבטרנסקונה, הם מהגדולים מסוגם בעולם. מחוז מאניטובה משמש צומת רכבות חשוב בשל מיקומו במרכז דרום קנדה, כמעט חצי הדרך בין מערב למזרח. במקרה אחר, נענש בעל מסעדה יוונית שהתקין בשרותי העובדות שלו, מצלמה נסתרת. האיש טען להגנתו שנזקק למצלמה לגלות מי מהמלצריות החינניות גונבת מוצרי מזון. הטיעון לא התקבל על דעת בית המשפט שגזר על המסעדן עונש משולב… קנס כספי וחובת נשיאת… נשיאת שלט גדול "אני מציצן" שנאלץ לשאת במשך חודש, בשעות השיא של עסקיו. גם במקרה זה פוטרה העובדת שגילתה מה הבוס עושה, בכל פעם בה נדחק למחסן מטאטאים קטן משם הציץ וצילם להנאתו.
————————————————————————
חמישים אלף דולר תמורת שיבוט חתול
————————————-
אשה מטקסס שהיתה מאוהבת בחתלתול האהוב שלה קיטי, שילמה חמישים אלף דולר לחברה המתמחית בשיבוט חתולים. התהליך החל כאשר ג'ולי החליטה שהולכת על ארבע שלה היא בעל חיים כה מיוחד עד ששילמה לחברה העוסקת בשיבוט לאחסן תאים. החברה הנקראת "בנק הגנים" שיבטה בינצתיים חמשה חתולים שונים. אחרי שהחתולה היקרה והמקורית עלתה לגן עדן של המייללים "נמשכו" התאים המאוחסנים בבנק והתבצע תהליך שיבוט, שבסופו נמסרה לג'ולי קיטי מס 2. אוהבת החתולים אומרת שההעתק מוצלח לא פחות מהמקור. ראשי אגדות צער בעלי חיים בטקסס, גינו מבצע השיבוט וטענו שאינו מוסרי. מלבד זאת אמרו חוקרי האגודה, שבידהם מידע מפורט מבוסס- מחקר, על בעלי חיים ששובטו. לפי המחקר המשובטים חיים פחות מתורמי הד. מ. א שלהם וסובלים מהפרעות נפשיות ומחלות העלולות להביא לאסון כולל תקיפה מצד המשובטים למינהם המועמדים להשתגע… בינתיים הופיעה ג'ולי בטלוויזיה, רואיינה וצולמה בעיתונים כשהגור המשובט שלה תולה במצלמות מבט תמים, מהסוג הממוסס לבבות אוהבי חתולים ובעלי חיים בכלל.
————————————————————————-
יקרה הדרך לדמוקרטיה…
————————–
עלון מידע שיעי הרואה אור בכרבלה ונג'ף מספר על איראני ממוצא עירקי, חמודאללה סיסטאני, שיצא מביתו בחמדן שבמערב אירן, לחופי המפרץ הפרסי, כדי להתפקד לקראת הבחירות הקרובות בעירק. האיש שייך למשפחתו המיוחסת של האייתולה העירקי הבכיר סיסטאני העוסק, כאחרים בגיוס קולות. מבצעי הגיוס כוללים התפקדות עירקים לשעבר ובהם מי שמשפחותיהם נמלטו לאירן עוד בשנות השבעים. חמודאללה נענה "לצוו הגיוס" ויצא לאחד ממעברי הגבול הלא כל כך מוגן, המפריד בין עירק לאירן.
בדרכו למעבר, התפוצץ צמיג קדמי ברכבו של חמודאללה שהתהפך לצד הדרך ונהרס. האיש כמהה הדמוקרטיה הזעיק בנו ויחד המשיכו ליעדם, נוסעים ברכב שהבן גייס במוסך מקומי. אחרי חציית הגבול נאלצו האב ובנו לעבור לרכב עירקי. כעשרים קילומטרים ממעבר הגבול ובתוך עיראק, נורתה לעבר הרכב אש נשק קל. שני צמיגים התפוצצו והנהג הנבעת סרב להמשיך במסע. חמודאללה ובנו תפסו טרמפ' במשאית שהובילה ציוד בניה. השיירה אליה הצטרף נהג המשאית – הותקפה מהמארב והרכב הוצת. עוד האירנעירקים עומדים בצד הדרך, הופיע במקום כח בריטי ש… פתח באש על נהגים ונוסעים שנמלטו מהשיירה ונסו לדיונות חול סמוכות משם ירו התוקפים. בשלב הזה נפצע חמודאללה האומלל, מרסיס פגז מרגמה שחדר לכתפו. חיילים בריטים פינו את חמודאללה לתאג"ד ו… עצרו את בנו בחשד "הסתננות לצרכי טרור" כעבור יומיים הצליח הפצוע להקשר עם מארגני הבחירות של האייתולה סיסטני, שסוף סוף הפגישו אותו עם פוקדים שבאו מהצפון. בעוד חמודאללה עושה מאמצים לגלות היכן מוחזק בנו ומתכונן לחזור הביתה, התגלה שהפוקדים העירקים נחטפו בידי קיצונים סונים, מתנגדי המפקד והבחירות הצפויות ונרצחו. הניירת שצברו הועלתה באש. בשלב הזה החליט חמודאללה שעירק היא ארץ קללה והתכונן לחזור הביתה, אלא שאחד מקרוביו שכנעו לבוא לפגישה עם האייתולה שנועד להערך מייד אחראי הלויית קרבן טרור. חמודאללה הצטרף למסע הלוויה והוכה בהלם כשמתאבד-רכב פוצץ עצמו בלב התהלוכה והוא הועף לתוך חנות בדים שעלתה באשד. שוב בבית- חולים, הופגש חמודאללה עם בנו שלטענתו הוכה עד זוב דם בידי האנגלים. האב ובנו חזרו לאירן ומצאו ש… רכבם נגנב בינתיים והוסע ממגרש החניה למה שהוגדר "יעד בלתי ידוע" בתוך יומיים הסתבר "כמשחטת רכב" מי צריך כאב ראש דמוקרטי כזה?!
הערת הכותב: הסיפור אינו יחיד מסוגו. יתכן שתובל, כיד המזרח, לצורך העלילה. העניין הוא שבעירק ד'היום קשה לאמת או להזים סיפורי ניסים ונפלאות, כזה שארע חמודאללה ובנו… אללה יוסטור!